לבנים של קיץ ביקב וילה וילהלמה

יקב וילה וילהלמה מייצר החל משנת 2004 כ-15 אלף בקבוקים בשנה, עם תוכנית-אב להגיע ל- 30,000 בקבוקים ושם לעצור.עמרם סורסקי ומוטי גולדמן
עיקר הייצור של היקב הנם יינות אדומים מזני קברנה סוביניון ומרלו, וה- TIMELESS המתיישן שהנו בלנד של השניים; אבל גם יינות לבנים כמו סוביניון בלאן, שמיוצר בכמות קטנה ביקב ומרביתו מיועדת לטובת יין הפלוראל (עליו ארחיב בהמשך) כמרכיב עיקרי בבלנד; יין שרדונה וגרנד שרדונה בשנות הבציר היותר טובות, לדוגמא 2004 ו- 2007, כשב- 2006 השרדונה לא זכה לתואר האצולה גרנד; מוסקט קינוח, וגם יין דמוי פורט וברנדי.

התמחותו של היקב והקונספט שלו, הןא ייצור יינות בעלי פוטנציאל השתבחות ארוך טווח, הבא לידי ביטוי במיצוי פרי עם דגש על חביות חדשות בדרגת קלייה HEAVY, ועם מחזור חבית אחד בלבד. יינות היקב, המציינים כעת בציר שמיני, מבוססים על כרמים מהגליל העליון המזרחי, בגובה 890 מטר מעל פני הים.

בטעימה שנערכה על המרפסת הפונה אל המדשאה, מטע השזיפים וכרם ענבי המוסקט של משפחת גולדמן במושבה בני עטרות; תרמה רוח ערב נעימה ביותר את חלקה, ובין הרוח לבין הטמפרטורות הגבוהות בעיר יהוד הסמוכה והלחות המעצבנת של תחילת חודש יוני, לא היה כל קשר – וזאת לטובה.

יינן היקב, עמרם סורסקי, יחגוג בעוד חודש וחצי את הבציר ה-52 בחייו, וכששואלים את עמרם בהלצה איזה הבדל יש בין יקב וילה וילהלמה ליקב של כרמל בזיכרון יעקב, אותו ניהל במהלך היסטוריית היין העשירה שלו, הוא משיב בחיוך "אין הרבה הבדל. כאן ביקב אנחנו עובדים עם 22 טון ענבים, ואילו בזיכרון ליד ה-22 טון יש עוד כמה וכמה אפסים".
"אצלנו", אומר מוטי גולדמן, הבעלים והשותף, "ההבדל בא לידי ביטוי באיכות".

וכששואלים את מוטי מדוע היקב מתעסק עם כל כך הרבה סוגי יינות נוכח כמות הייצור הקטנה, הוא משיב בהנאה מרובה: " אנחנו פשוט עושים את זה כי לעמרם יש הידע ולנו יש היכולת, וביחד יש לנו את התשוקה לעשות עוד ועוד".

אם אתם חושבים שכאן זה נגמר, אז מסתבר שטעות בידכם, שכן בחדר החביות ממתינות חביות עם יינות פינוטאג', שיראז, מלבק, ועוד כמה דברים שמוטי מכנה אותם "דברים שעושים רק בשביל הכייף". חלק מהם ייכנסו בשלב כזה או אחר לאיזה שהוא בלנד, וכלל לא תדעו שבאו אל קרבו, וכל שאתם מתבקשים זה לטעום וגם לשתות.

התאווה לעשות יינות שונים ומשונים, היא ליבת היקב, והיא גם התשובה לעניין הכמויות שמייצר היקב, שבחזונו שואף להגיע למקסימום פי שניים מהיקפי הייצור כיום, דהיינו 30,000 בקבוקים.

שאלתי את מוטי מדוע היקב אינו מבקש לגדול כיום, וכאן באה לידי ביטוי חוכמת החור שבגרוש, והיא לגמרי עושה שכל.
אומר מוטי גולדמן: "ההסבר לכך מאוד פשוט. הגודל שלנו ביקב מאוד בעייתי. זה לא לבלוע ולא להקיא. היום, בכדי לנהל יקב ולהרוויח ממנו, היקפי הייצור שלך צריכים להיות באזור ה-80,000-100,000 בקבוקים. וגם כשאתה מגיע להיקפים אלו, עדיין נושא השיווק והמכירה קשה. יקבים כמו טוליפ וססלוב מאחדים כוחות בדיוק מסיבה זו. גם יקב כמו פלם נשען על מרכיב היבוא שתומך במערך השיווק שלו, כי הבעיה המרכזית הייתה ונשארה לאו דווקא היקפי הייצור, אלא שיווק היין ללקוחות הקצה. יקב כמונו, המייצר 15,000 בקבוקים, אינו יכול להחזיק מנגנון שיווקי. זה פשוט לא כלכלי".

על מנת להתנסות השוואתית ביכולות ההתיישנות וההשתבחות של יינות היקב, הוטעמו שני יינות גרנד שרדונה מהשנים 2004 ו- 2007. בין השניים הבדלים מהותיים של צבע, טעם וארומה. בטרם אתייחס לטעימה ההשוואתית, צריך להזכיר שבעולם חובבי היין יש ביחס לשרדונה שתי אסכולות מרכזיות: אלה שאוהבים נוכחות של עץ ביין, ואלה שמבקשים את השרדונה נטול עץ. כעובדה, היינות של וילה וילהלמה אוהבים עץ, ואני שב ומזכיר את עובדת היותן של החביות גם חדשות וגם בדרגת קלייה גבוהה.
חרף האמור לעיל, העץ משתלב עם הפרי ואינו בולט, לדוגמא בהשוואה לשרדונה של יקב בן חיים, שם העץ מורגש ונוכח, ולעתים בהרחה ראשונה ישנה תחושה שהעץ מאפיל על הפרי.

גרנד שרדונה 2007 – יין ההשקה
צבעו צהבהב – צהוב קש עם גוון מוזהב, אך חיוור במקצת מול אחיו "הבוגר" מ- 2004.
באף ארומה פרחונית משהו, עם רמזים לאגוז קלוי ופרי טרופי עדין מאוד. העץ נוכח, מורגש ועשיר עם נגיעות של וניל, אך מתאזן היטב במינרליות של היין עם לימוניות ותבלין. הגוף בינוני ולמטה מזה, עם חמאתיות קלילה ולא שמנונית שכמעט ואינה מורגשת, הסיומת מרירה משהו, לדעתי מעץ החבית.

מתוך דף היינן: הרכב היין הוא 50% ענבי שרדונה כרם בן זמרה ו-50% שרדונה כפר תבור. בציר ידני. בהגעת הענבים ליקב, הועברו לשהייה בקירור בטמפרטורה נכונה. נעשה תהליך תסיסה קרה ואיטית ב-16 מעלות בשילוב רמונטאז'ים תכופים, אשר הובילו למיצוי מלוא טעם הפרי. היישון נערך בחביות עץ אלון חדשות למשך שנה. 
מחיר מומלץ לצרכן: 85 ש"ח.

גרנד שרדונה 2004 
הצבע זהוב. ההשוואה מול ה-2007 "הצעיר" בהיבט הצבע מאוד מודגשת. זה זהב כתמתם מול צהבהב חיוור. באף ארומות של חמאה והדרים, העץ מורגש, נוכח ומתובל, אך בפירוש מאוזן ומעניק תרומה, ולא עודף או השתלטות על הפרי. הגוף בינוני ללא תחושה של כובד משקל או שמנוניות. הסיומת יבשה. היין חי בהחלט, על אף העובדה שמדובר בשרדונה מבציר 2004.

פלוראל בלאנק 2009 – יין ההשקה 
זהו יין של קיץ. יין מתחנף מנקודת מבט חיובית. הוא פרחוני, הוא ארומטי, הוא רענן, הוא מפנק. תרצו, ובלי כוונה של שוביניזם, זהו יין לנשים. צבעו זהבהב מבריק, באף פירות טרופיים. הפה הולך אחריו עם טעמי פרי קיץ כמו אפרסק לבן ועסיסי. ברקע חמיצות ירוקה ולימונית, המאזנת את המתיקות החצי יבשה ותומכת ביין. אהבתי אותו בעבר. אהבתי אותו גם היום, והוא נותן ופי של תמורה למחירו.

מתוך דף היינן: הרכב היין  40% ריזלינג, 40% סוביניון בלאנק, ו-20% סמיון. בציר ידני. בהגעת הענבים ליקב, האשכולות הועברו לשהייה בקירור בטמפרטורה מתאימה לדריכה קלה, לאחר כיממה הוספו שמרים המתאימים לתסיסה קרה בטמפרטורה של 12 מעלות למשך 19 ימים. התסיסה הופסקה כאשר 2 אחוז מסוכר הענבים עדיין לא עברו תסיסה. בצורה כזו נשמרה הארומה של הענבים ביין. לאחר התסיסה עורבבו היינות ביחסים המצוינים לעיל. סוכר שיורי: 20 גרם בליטר.
מחיר מומלץ לצרכן: 55 ש"ח

מוסקט אלכסנדרוני 2004
יין הקינוח שהוגש קר וצונן, הנו היין של חמותי סבתא לילי, שתזכה לחיים ארוכים, שמאז ליל הסדר בו טעמה אותו לראשונה, הפך אצלה לפייבוריט.
צבעו כתום זהוב עמוק. באף ארומה טרופית משכרת, מפתה אותך להחזיק את הכוס מתחת לאף ולשאוף אותה פנימה. פרחוניות ודף לדר משמש, ענבים ירוקים המזכירים את מיץ הענבים תירוש שנותנים לילדים קטנים על שולחן החג.
הגוף מלא, שמנוני במעט, עם מתיקות גבוהה אבל לא מטרידה ומעייפת, כי אם מענגת ומלטפת וגורמת לצקצק בלשון. קחו את היין עם גבינה חריפה ואתם רוקדים. הסיומת פירותית, ושוב עם ענבים ירוקים.

בקומת הקרקע של הווילה מתקופת הטמפלרים נמצא בית היין, אשר פתוח למבקרים מדי יום שישי בין השעות 9:00-16:00, ומציע לכם בילוי חווייתי קולינרי.
ניתן לשבת  בתוך הווילה הטמפלרית המפוארת, או כמונו במרפסת רחבת ידיים, וליהנות מטעימות יין: 45 ש"ח לארבע טעימות.

מי שרוצה יכול ללוות את היינות במנות כמו פלטת גבינות הכוללת שישה סוגי גבינות, טפאנדים משובחים, מאפה בשילוב ירקות חתוכים, מבחר קישים, לחם הנאפה במקום ועוד. כמו כן ניתן לרכוש סלסלות פיקניק אותן מכינים במקום, ובהן מבחר גבינות איכותיות, לחם חם מהתנור, לקט ירקות טריים, וכמובן – יין בוטיק של היקב, אותו ניתן לרכוש רק במקום. מחיר סלסלה זוגית: 180 ש"ח.

יקב וילה וילהלמה
מושב בני עטרות
טל. 03-9721988, 054-4564526
www.villawilhelma.co.il
[email protected]

צילום: דני רובין






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה