החורף המתקרב מעורר בכולנו את ההרגשה הביתית של ספר טוב, שמיכת פוך עבה וספל תה מהביל. ואכן, כ- 80% ממכירות התה בישראל הן בארבעת חודשי החורף.
,
תה נקשר אצל רובנו באורח חים רגוע ובריא יותר וגם בביתיות מסוימת. בשנים האחרונות נדמה כי התה עולה כתה, ממשקה של ימי מחלה הפך לטרנד הבא בתחום האירוח. מעדניות רבות מוכרות כיום תה איכותי ומיוחד במחירים גבוהים מאד, בתי קפה ומסעדות מציעים תפריטי תה, חליטות וערבובים נהדרים.
למרות שהשנה החורף מבושש מלהגיע, בחרנו לספר לכם מעט על המשקה הנהדר הזה- תה.
תה הוא אורח חיים, תרבות, טקס חברתי, ובעיקר שקט פנימי. שעת התה היא שעה של רגיעה, זמן של הפסקה ומילוי מצברים, זמן של שיחת חברים נעימה.
כוס תה אינה רק משקה, ותה אינו משמש להרוות צמא; תה הינו אמירה, דרך חיים, בועה של שלווה ושקט בתוך חיי היום יום. תה מקשר בין תרבויות, יוצר שיחה, מקרב אנשים בעתות משבר ושמחה. תה מספר סיפורים, כרוכים בו מסעות והרפתקאות, כמו גם ספרות ושירה.
רבים כיום שותים תה, בעיקר תה ירוק, עקב סגולותיו הרפואיות. התרבות הסינית מיחסת לתה סגולות רפואיות רבות ושונות. כבר לפני מעל אלפיים שנה הוכרו הסגולות הרפואיות של התה. התרבות הסינית העממית אף מיחסת לתה סיני מסוג פן-אר סגולות אנטיביוטיות. בספרות האירופאית לעומת זאת התה מוזכר במאה השבע עשרה כמשקה העוזר להתגבר על כאבי ראש ומחושים כלליים.
מחקרים רבים בשנים האחרונות תומכים ביתרונות רפואיים של התה ובעיקר תה ירוק, בשלוש קבוצות של מחלות: מחלות לב וכלי דם, מחלות סרטניות וחומרים נוגדי חמצון המסיעים למלחמה בהזדקנות ומחלות נוירולוגיות.
כמו כן נראה כי התה יכול לסייע לשיניים עקב ריכוז גבוהה של פלואוריד ולהורדת רמה גבוהה של כרולוסטרול בדם. אנליזות מדעיות מהעת האחרונה מראות כי היתרונות העיקריים של תה הינם חומצה-טניקית המהווה כרבע מסך החומרים הפעילים בעלה התה. החומצה הטניקית ידועה כחומר אנטי מחמצן היעיל בין השאר במניעת דלקות הנמצא גם ביין אדום. כמו כן מכיל התה אלקלואידים בשיעורים קטנים הנחשבים למועילים,ויטמינים וחומרים המסיעים לגוף לנקות עצמו מהשפעות ניקוטין ואלכוהול, וחומרים נוספים כגון פלואוריד.
מחקרים ספציפיים יותר הוכיחו כי התה מסייע להקטנת הסיכוי להתקפי לב, במחקרים אחרים שנערכו גם בישראל הוכח כי תה ירוק השפיע לטובה על התמודדות חולדות עם רעלנים שונים הקשורים למחלת הפרקינסון.
תה וקופאין: יש בתה קופאין, אך בשיעורים קטנים יחסית לקפה. ככלל, ככל שהתה מעובד פחות (תה ירוק, לדוגמא) רמת הקופאין יורדת לעומת תה שעבר תהליך תסיסה מלאה (בעיקר תה שחור). מקובל להניח כי רמת הקופאין בספל תה ירוק הינה כ- 10% מספל קפה.
ההיסטוריה של התה ארוכה מאד ומקיפה את התרבויות הגדולות בעולמנו, הן במזרח והן ובמערב. התה גדל במעל 40 מדינות, ונסחר בכל העולם.
יפן:
היפנים פיתחו את הגשת התה לאומנות אסטטית ולטקס מרשים וקפדני. הסמוראים, ואף הגיישות (המארחות היפניות המפורסמות), ייחסו חשיבות רבה לטקס התה שקיבל מקום מרכזי בחייהם. יפן מפורסמת מאד באבקת התה הירוק העשויה מעלי תה ירוק טחונים עד דק (מטצ'ה).
הודו:
הודו הינה מיצרניות התה הגדולות בעולם (תה שחור). במרבית האזורים בהודו בהם האקלים ותנאי הקרקע מאפשרים זאת, מגדלים תה. עם זאת, ארבעה מחוזות בהודו ידועים במיוחד בטיב התה הגדל בהם, והם אסאם (Asam) שבצפון הודו, נלג'ירי Nilgiri)) וטרוונקור (Travancore) שבמישורים הדרומיים של הודו, ומחוז דרדגילינג (Darjeeling) שבמורדות הרי ההימליה. הודו גם ידועה בתה התבלינים שלה הנקרא 'תה-מסאלה'.
טאיואן:
באי טאיואן, או בשמו המקורי 'פורמוזה', נמצאים כמה מגני התה המפורסמים והמעולים ביותר בעולם. התה המפורסם של טאיואן הינו "פורמוזה או-לונג".
סרילנקה:
סרילנקה היא יצרנית התה השלישית בעולם, ויצואנית התה הגדולה בעולם, המחזיקה בנתח של 19% מהצריכה העולמית. למרות שהמדינה החליפה לפני זמן רב את שמה מסילון לסרילנקה, התה עדיין נושא את שמה המקורי של המדינה. כך ידוע בעולם תה-ציילון ממדינת סרילנקה. מרבית התה המיוצר בסרילנקה הינו תה שחור.
סין:
סין הנחילה לעולם את תרבות התה ואת טקס התה, ככזו, סין הינה יצרנית וצרכנית התה הירוק והתה הסיני הגדולה בעולם. התה גדל בסין במעל 20 פרובינציות. ההיסטוריה של התה בסין הינה בת אלפי שנים, וסין משמשת כמקור התרבותי והבוטני לתה במרבית מדינות אסיה.
מלזיה:
מרבית מטעי התה במלזיה מרוכזים האיזור רמת קמרון. רמה זו, המתנשאת לגובה של כ- 1,500 מטר בליבו של מחוז פאנג', נקראת על שמו של חוקר הארצות הבריטי ויליאם קמרון, שהגיע לאזור בשלהי המאה התשע עשרה.
כיום, חברת BOH המלזית היא אחת מחברות יצור התה הגדולות באסיה, והיא מספקת את מרבית צריכת התה של מלזיה ואף מייצאת למדינות רבות נוספות, בעיקר בדרום מזרח אסיה.
רוסיה:
בשנת 1618 העניק קיסר סין עלי תה כמתנה לצאר הרוסי, ובכך צירף את האומה הרוסית לקהילת שותי התה עוד לפני ארצות המערב. באופן מסורתי שותים תושבי רוסיה תה שחור.
תרבות התה שזורה בתרבות הרוסית מזה שנים. ניתן לראות זאת בספרות הרוסית (כגון סיפורו של טולסטוי, אנה קרנינה), ובאין סוף עבודות אומנות המנציחות את תרבות התה הרוסית. עד היום מהווה הסמובר את מרכז הסלון בבתים רבים ברוסיה.
ויאטנם:
ויאטנם מפורסמת בייצור תה ירוק בשיטות מסורתיות מזה זמן רב. מעניין במיוחד הוא המנהג לעצב את כלי התה עם תחתית מעוגלת וכבדה, אשר מאפשרת לכלי התה להתנדנד אולם עדיין להישאר על כנם (כמו בובת נחום-תקום), כסמל לשרידות העם הוייטנמי את תהפוכות ההיסטוריה והקשיים שניחתו עליו.
קניה:
רמות גבוהות וגשומות (מעל 1,200 מ"מ בשנה) מחד, וימים שטופי שמש מאידך, יצרו בקניה אקלים וטופוגרפיה מצוינת לגידול תה, זמינות האדמה וכוח עבודה זול יחסית, תרמו להפיכת קניה לאחת מיצרניות התה הגדולות בעולם. כיום, קניה הינה יצרנית התה השנייה בעולם, מרבית גני התה נמצאים באזור נהר ריפט (Rift).
בריטניה:
לפני כשלוש מאות שנה החליף התה את הג'ין כמשקה הלאומי של בריטניה. הבריטים הינם מצרכני התה הגדולים בעולם, וצריכת התה לנפש בבריטניה דומה לצריכת התה בסין ובהודו, וזאת למרות שתה אינו גדל באי הבריטי.
תורכיה:
תורכיה הינה אחת מיצרניות וצרכניות התה הגדולות בעולם. יש בתורכיה אלפי מגדלי תה; מרביתם משקים פרטיים, אך גם חברות ענק בתעשייה המעסיקה מאות אלפי עובדים. מרבית גני התה של תורכיה נמצאים בצפון-מזרח המדינה, באזור הנקרא "גבעות מזרח הים השחור".
ארגנטינה:
תעשיית התה בארגנטינה התפתחה בשנות החמישים כענף של גידולי המטה – חליטת עלים מסורתית המקובלת בדרום אמריקה. מרבית גני התה נמצאים בצפון מזרח המדינה באזור מסיונס (Misiones).
אודי גונן – [email protected] – הוא מחבר ספר התה.
לפרטים נוספים: www.tea-guru.com
