להשקיע בזהב? עדיף ביין של סוסון ים, ברקאי וקטלב

תרומתם הראשונית לשנת תשס"ט של תריסר מחבריי לכלכלת היין הישראלי ולתרבות צריכת היין לנפש, נעשתה בבוקר יום שישי לאחר צום יום הכיפורים, שהחסיר לאחדים מאיתנו גרמים אחדים ממשקלם, וזאת במסגרת חגיגות העשור של יקבי יהודה. את סיורנו התחלנו אצל יוסי יתח מיקב קטלב במושב נס הרים, שהיה המארח הראשון שלנו. איזה איש חביב וכמה הוא נחמד.

מתחילים בקטלביוסי יתח ואורחים מארה
כשהגענו לשערי היקב, מצאנו את יוסי יתח עסוק במתן הסברים לקבוצת יהודים דתיים בפתח מערת החביות שביקב. חשוב לציין שנושא הכשרות מוקפד עד תום ביקב, ויוסי יתח רואה חשיבות רבה בכך וגם בקהל היעד הדתי שבארצות הברית.
שולחן רחב ידיים ועליו סדורות כוסות וצלוחיות בייגלך טריים המתין לבואנו, ושלושה בקבוקי יין מבציר 2006 היו על השולחן: ואדי קטלב, מרלו, וקברנה סוביניון.

בעוד יוסי יתח מקבל את הקבוצה בשמחה רבה ואגב מזיגת יין אישית לכל אחד, יינות קטלבהוא פותח ואומר: "יש בעיות בענף היין, הרבה יקבים נפתחו וגדלו, ואני מציע עצמי להיות בשמחה הראשון שאלך לעזור לכל אחד שיפנה אלי ויבקש את עזרתי או עצתי. אני חושב שמאוד חשוב לאהוב יין, ללמד יין, לחנך ליין, להעריך יין, ולהשוות יבין יינות כאלו ואחרים.
אבל ישנה בעיה גדולה, והיא להשיג ענבים. אני סבור שיקב שאין לו כרם משלו, הוא בצרה צרורה. מחירי הענבים עולים ועולים, והשנה גם הגיעו לתשעה שקלים לקילו. השנה אני מתכוון לנטוע כאן אצלי כ-14 דונם חדשים נטיעות של כרמים, ויש בכוונתי גם לאגד את היקבים הקטנים שבסביבה, ואני הולך לנטוע עבורם משהו כמו 40-50 דונם כרמים באזור נתיב הל"ה.
זן הסירה שממנו עשיתי יינות בלנד תרם לי רבות להצלחתם של היינות, אבל ענבי הסירה היו בעייתיים לגידול וב-2007, לא היו לי ענבי סירה. הפרי הבשיל מהר מדי, חמיצותו נשארה ירוקה, עשיתי ניסיון להמתין קמעא, אך הענבים פשוט נבלו. מאחר שהבלנד של היקב מכיל תמיד שלושה זנים לפחות, מה אעשה ללא הסירה בבלנד? ואז הפטי ורדו והקברנה פרנק נוספו לבלנד כזנים ניסיוניים. זנים אלו נמצאים עתה גם בבחינה לקראת האפשרות האם לטעת אותם כזנים עתידיים ליינות היקב".

מסתבר שזן הפטי ורדו מעורר אצל יתח עניין רב. הוא מזכיר לו בארומות ובטעמי התיבול את זן הסירה החסר לו.
דווקא במרלו הגישה של יתח קצת שונה. הוא מנסה, כך ניכר, להתחבר בקונספט לענבים שהוא עושה מהם את היין. ולמרלו הוא פחות מתחבר, בגלל הרכות והקטיפתיות שהזן מתאפיין בו.

יתח מחפש במרלו שלו טיפה יותר אגרסיביות, והגישה למרלו של יקב קטלב, יוסי יתחאליבא דה יתח, היא שהתוצאה מזכירה יותר קברנה סוביניון בעוצמות מאשר רכות של מרלו.
"הרעיון", כך אומר יתח, "הוא לקבל את הענבים, להשרות אותם יותר אחרי שלב הקרשר בתוך המיץ לפרק זמן ארוך יותר, עד שהם מקבלים את הצבעים ולפני שהם מתחילים לתסוס, ואז אני מעביר את הענבים לתסיסה מאוד מאוד איטית לסדר גודל של 18 – 24 יום בטמפרטורה של כ- 23 מעלות, כאשר התסיסות הממושכות ממצות את המקסימום מהענבים ומפוטנציאל הזן.

המרלו שטעמנו אינו נגיש לשתייה. הוא מבקש זמן ארוך ושהות מספקת בכדי להיפתח ולהפגין את צפונותיו, והוא טומן בחובו עשייה מושקעת שמלמדת מדוע קורא יתח למרלו שלו, מרלו אחר.

דווקא את הקברנה סוביניון 2006 אהבתי עד מאוד. רבים מיושבי השולחן ציקצקו בשפתותיהם מהנאה, מלקקים בלשונם את שפת הכוס, שואפים הרחה אחרונה לסיומת הארוכה, המושכת והמהנה שהביא איתו היין.
זהו יין חנפן במלוא מובן המילה. הוא ריבתי במידה, עשיר ומלא גוף וצבע, פצצת פרי עוצמתי מתנפצת בחלל הפה. הרבה פרי יער שחור, חזק בשזיפים, נגיעת חבית, הרמוניה ואיזון ומתיקות מדומה שתופסת כל חלקה טובה של קולטני טעם על הלשון.

ב- 2005 נעשה ניסיון ראשון ביקב קטלב לייצר יין לבן. השנה נעשה ניסיון נוסף שרדונה קטלב 2007
ליצור שרדונה של קטלב על טהרת ענבי הזן. הענבים לשרדונה החדש של יקב קטלב טופחו אישית על ידי יוסי יתח, ולעשיית היין הדורש מיכלים וטמפרטורות נמוכות עשה יתח במתקניו של יקב אחר. היין כבר נמצא בבקבוקים, אבל עדיין בשלב "הלם הביקבוק". נוצרו ממנו כ- 4,000 בקבוק, ומעניין מה יהיו התגובות לגביו.

היינות שטעמנו מ- 2006, שמהם נותרו עוד כ-500-600 בקבוקים אחרי שהמשלוח לארצות הברית כבר יצא וחלק מהבקבוקים שנותרו נמכרו ממש יפה ערב החג, קורצים לחך הישראלי; והחברים החליטו לעשות טוב לעצמם וליוסי, ולרכוש סיפתח מכובד מאוד מיינות היקב.

שוב מוצא עצמו יוסי יתח בפלונטר, כהגדרתו, כמו שזה קרה לו כבר בעבר מערת חביות קטלב
ב-2005 כשהיו לו משהו כמו 12,000 בקבוקים, אבל כמו שאתם יודעים שנת 2006 לא הייתה שנה קלה לגידול, כך מסתבר, גם בכרמים אחרים ברחבי הארץ, ענבים ליקב קטלב נקנו מגורמי חוץ. היין, חרף היותו בכמויות קטנות מאוד, יצא מאוד מיוחד ובאיכויות גבוהות מאוד, מבציר 2006 הופקו סך הכול כ- 8,000 בקבוקים, שדרשו לספק קודם כל התחייבויות להזמנות חוץ.

ב-2006 ייצר היקב יין פורט בפעם הראשונה, ענבים שנתקבלו ביקב היו ברמות סוכר מאוד גבוהות – כ- 32-33 בריקס, בתחילה יוסי לא כל כך ידע מה לעשות איתם, אבל יצא משהו מאוד מעניין.
היין עדיין בחביות, טרם בוקבק, ובטעימה ניתן לחוש בבליל של חרובים ושזיפים וצימוקים ופירות יבשים. המתיקות אינה גבוהה, וניתן לכנות אותה מעניינת.
הצבע עדיין צעיר ליין דמוי פורט וטרם התכהה. גוף היין וסמיכותו עדיין מבקשים זמן של התאיידות ואיבוד נוזלים בכדי להשיג מרקם ריבתי ומלא יותר.
בחורף החביות יוצאות החוצה, בקיץ הן מוכנסות פנימה. 600 בקבוקים יש מהמתוק הזה, והזמן רק יעשה לו טוב.

ממשיכים בסוסון יםזאב דוניה
לחברים אצה הדרך, ונפרדנו לשלום ובטח להתראות מיוסי יתח ומיקב קטלב. במושב בר-גיורא הסמוך כבר המתין לנו זאב דוניה, איש יקב סוסון ים.
הביקורים של הקבוצה שלנו אצל זאב ביקב, הופכים יותר ויותר כבר למפגש חצי משפחתי; תרצו תקראו לה "פגישת מחזור".
כל אחד מהבאים בודק את הזמנותיו מהיינות הקודמים, ומחדש את עתודותיו מהיינות שאך הושקו. אחרים מוציאים זיתים, גבינות ומציות שהביאו מהבית, ועורכים פרישה מהירה ומתרווחים.

באולם היקב אותה שעה הייתה צפיפות רבה, לנוכח דולבי פלסטיק ענקיים שהכילו ענבים שאך עתה הוכנסו לתסיסה ראשונית לאולם היקב.מורבדר בתסיסה
הרבה צבע, מיץ, קליפות ושדרות ענבים מילאו את הדולבים כמעט עד הקו העליון. ראיתי שם בהפתעה דולב עמוס בענבי מורבדר בציר 2008, כולם מהכרם של זאב דוניה, והסקרנות מה יביא לנו זאב לטעום מהם ובאיזה הרכבי בלנד בביקור הבא, כבר עתה מגרדת.
ראיתי גם דולבים עמוסים בענבי קברנה סוביניון מהכרם של אייל מילס בבן-זימרה, ואצל זאב האופרה לבלנדים עתה רק מתחילה.

בעוד החברים מתארגנים לאחוז איש איש בכוס יין ריקה, יצא זאב לרגע קט החוצה וחזר עם קראף מלא יין לבן מיין השאנין בלאן ג'יימס 2007.סוסון ים
בעוד החבר'ה מתענגים על הפירותיות השופעת והמרעננת, הגיע בקבוק קריניאן מיין הגאודי, אחריו בלי לאבד זמן לנון 2007 בהשקה ראשונה לנוכחים, ואנטואן 2007.
האלול 2006 שנמצא עדיין בחביות גרר אחריו קריאות של התפעלות והרבה פרגון, ואלו שרכשו את היין בקנייה עתידית, ואני מכיר רבים שכאלו, האמינו לי; יש לכם למה לצפות, ולצפות לטוב מאוד.

בעוד אנחנו מתענגים איש איש על כוס היין שלו, נדמה היה לרגעים אחדים שזאב דוניה נעלם. אמנם צפוף היה, כאמור, באולם היקב, אבל את זאב קצת קשה דוניה והקופה הרושמתלהחמיץ.
כשעשיתי את דרכי לנסות ולאתר אותו, מצאתיו עומד מאחורי שולחן הקופה, מוסתר ונטמע על ידי האורחים, כשבידו האחת הוא רושם חשבונית, בידו האחרת הוא עורך חישובים מהירים במחשבון שלצידו, ביד אחת הוא עושה הזמנה במחשב ליין עתידי, וביד אחרת הוא אורז ארגז יין, ולא שוכח להגניב חיוך וגם לוחץ יד חמה לאורח שזה עתה הגיע.

מגיעים לברקאי
כשעשינו את דרכנו לעבר מושב רוגלית, או נווה מיכאל, דרומית לבית שמש, לעבר איתי ברקאייקב ברקאי, חששו החברים כי היין הרב שרכשו, שהחל ממלא את תא המטען של כלי הרכב, יתחיל להתחמם ולהתקלקל בחניות הממושכות. אך מבחינתם רכישת היינות מאז שעות הבוקר עוד הייתה בחיתוליה, והחבר'ה עוד לא התחילו אפילו להיות שבעי יין.

אצל איתי ברקאי ורעייתו מיכל התמקמה הקבוצה מהר בחצר האחורית, בעוד איתי פונה למבנה היקב הקטנטן מתחת למדרגות הבית להביא לנו לטעום מיינותיו.
את הקברנה סוביניון 2005 העשוי מכ-80% ענבי קברנה סוביניון וכ- 20% ענבי מרלו, שכבר בוקבק, אהבנו מאוד.
יותר מכל אהבנו את מחירו,ובעבור כ- 60 ₪ לבקבוק לא תמצאו תמורה יותר הוגנת מזו ליין ברמה שכזו באף יקב בוטיק בארץ.

לעניין המרלו 2005, מצאתי כי איתי ברקאי בעצמו לא כל כך סגור על הבלנד ברקאי מכין בלנדהסופי. כשביקשנו לטעום מהמרלו 2005, ניגש איתי לחדר החביות ומשם לחדר הקירור, ובנוכחותנו יצר איזה שהוא בלנד.
כשנפרדנו מאוחר יותר, שוב עמוסי בקבוקי יין, שאלתי את איתי: "אתה לא סבור שכבר הגיע הזמן לבקבק את המרלו ולהיות סגור סופית על הרכבו?"; השיב לי איתי כי הוא מאמין שהמרלו הסופי יהיה בלנד של מרלו ומרלו.
כשהרמתי גבה בפליאה אמר כי המרלו שכבר נמצא בחביות "כבר מגוהץ מדי", והוא זקוק למרלו שטרם ראה חבית.

הניחותא, הנירוונה, תנועת העצלתיים וחוסר ההחלטיות מלמדים כי אצל איתי ברקאי לא אצה הדרך.מיכל ברקאי
הוא לא מייצר יינות בשביל פרנסה, ואין לו, לשמחתו, מחלקת שיווק או מנכ"ל שדוחפים אותו להוציא את היין שלו החוצה.
תרצו תווית על הבקבוק? אין בעיה, מיכל המקסימה, אשתו של איתי, תעשה זאת בו במקום ידנית, גם אם לא תרצו, היא תוסיף חיוך, ואם תהיו ממש נחמדים, אולי אפילו תקבלו מתנה ביצי שלו הכי טריות שיש.

בחצר הבית של משפחת ברקאי שבו חיות משק, חיות בית, צמחי תבלין, עצי פרי, ויקב, העתיקה זמנית משפחת ברקאי את מגוריה אל המבנה השכן, והשיפוצים ביחידת הדיור המרכזית כרגע נמצאים עדיין בחיתולי התכנון; משהו בדומה למרלו, ולא חלילה לשלילה.
כך שאם אתם מגיעים ליקב ברקאי, מובטחים לכם שלווה, רגיעה וסבלנות שיכולות רק להשפיע עליכם לטובה, הוסיפו לכך יין מצוין שווה ערך כסף, והרי לכם עסקה של ממש.

ומקנחים בלבנונית באבו גוש
עייפים? רעבים? איך אפשר לשתות כל כך הרבה יין מהשעה 10 בבוקר ולא לאכול משהו טוב, ואפילו כבד?
כשאנחנו הלומי יין, משמרים בחיבוק אוהב נהג מיועד, המרצנו אותו לעשות את הדרך הביתה לתל-אביב מבית שמש ב"קיצור דרך" היישר לאבו-גוש.
למה? כי בשעת צהריים מאוחרת זו ביום שישי, כבר לא נותרו הרבה מקומות פתוחים, ואילו באבו גוש הבוקר עוד לא סימן כי הוא כבר מתקרב לצהרים.

במסעדה הלבנונית בהנהלת פאוזי, קיבלנו שולחן נקי ופנימי מתחת למאוורר תקרה שהמתין לנו בתוככי המסעדה.
מלצרים אדיבים, מהירים להפליא, לבושים בחולצת כפתורים כחולה כמו נהגי אגד או תכולה כמו תיכון אורט, שירתו במקצוענות את קהל הלקוחות שגדש כמעט עד תום את המסעדה.

מאחר והיינו רעבים, ודי ממוקדי ומכווני מטרה למלא את הבטן, לא נדרש היה מהמלצר להלאות אותנו ברזי התפריט.
לפתיחה פיתות חמות מהתנור, צלחת עם זיתים, פלפלים חריפים, מלפפונים חמוצים ובצל לבן, וצלוחית עם כדורי פלאפל ירוקים וטעימים מבפנים; הוגשו בבזק אל השולחן.
לעיקרית הוזמן לשולחן ג'ג'ה-מחשי – עוף ממולא (בתמונה). מדובר במנה גדולה במלוא מובן המילה, המכילה עופיון שלם חתוך לחצי במרכזו, אורז ועדשים, צנוברים, כרוב אדום, בצל לבן מעוטר בתבלין סומק, מנה של מנצחים.
הוסף פעמיים שתייה קרה, קבל קפה ערבי קטן חזק וממזרי, הותר 90 ₪ כולל טיפ, וגמרת את היומית שלך עד הלילה.

ותגידו אתם, חגגנו עשור או לא?

יקב קטלב – יוסי יתח
מושב נס הרים
טל. 02-5701404, 054-7591866
www.katlav.co.il
[email protected]

יקב סוסון ים – זאב דוניה
מושב בר-גיורא
טל.  02-5709834, 054-7283210
www.seahorsewines.com
[email protected]

יקב ברקאי – איתי ברקאי
מושב נווה מיכאל – רוגלית
טל. 02-9993281
פקס: 02-9993281
[email protected]

צילומים: דני רובין






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה