געגועי לנוף לבן, עמוס שלג, כזה שמכסה כל מקום ופינה וגם לקור מקפיא שמגיע ללשד
העצמות, ובגדי חורף עמוסי שכבות (כולל כובעי פרווה, צעיפים, כפפות ומגפי גומי מלאות פרווה נעימה), באו לידי סיפוק בוויקאנד האחרון. טיול אחד, קצר, עמוס חוויות בהרי הגולן מכוסי השלג, רגע אחרי הסערה הגדולה.
הכירו את גיא גוטליב, מדריך טיולי שטח ומכור לספורט אתגרי. אחד שנושם וחי את המדינה דרך הרגליים והג'יפ, אוהב וגאה בכל הר, עמק ותושבים.
לזכותו יאמר שהוא ממש למד את התחום, אבל עיקר מומחיותו הגיע לאו דווקא מהלימודים, אלא מהתחביב לטייל, לתור ולהכיר. יש לציין כי סיפוריו על הטיולים בהם היה/עשה, עוררו בי את החשק לקחת חלק פעיל בחוויה, ובין מבחני סוף סמסטר ועבודה, מצאתי זמן לסופ"ש עמוס חוויות.
התחלנו את הטיול בשישי לפנות בוקר בכפר הנשיא, מקום שהיה נקודת הפתיחה 
והסיום של הטיול שלנו. הגענו למקום בשעת לילה מאוחרת, רק בכדי לישון מעט בחדרי האירוח במקום ולאגור כוחות ליום שאחרי.
חדרי האירוח מתחלקים למספר סוגים: רחבים עם שני חדרי שינה (למשפחות עם ילדים), כולל מטבחון קטן; וקטנים עם חדר אחד לזוגות (כולל מיטת יחיד לילד או אורח). מחיר האירוח כולל ארוחת בוקר מפנקת בחדר האוכל, הכוללת מבחר סלטים, גבינות, לחמים, קפה, תה, קורנפלקס, מאפים, ועוד.
את הטיול בג'יפ התחלנו בשבת בבוקר עם ארוחת בוקר והתארגנות מהירה בחדר. משם נסענו לנקודת המפגש – צומת מחניים.
הגענו למקום בקבוצה של 12 ג'יפים – משפחות, זוגות, צעירים (בגילם או רוחם), חובבי 
אקסטרים ובעיקר כאלו שחיפשו ליהנות ממעט ימי השלג בהרי החרמון, אבל ממש לא רצו להיתקע בפקקים העצומים לכיוון מג'דל שמס-חרמון. עם הגיענו, אסף אותנו גיא המדריך ומי שמנצח על הטיולים הללו, לשיחת הסברים, הבהרה והוראות, ואף חילק מכשירי קשר על מנת לשמור על אחידות נסיעה, באמצעות שיחה שוטפת בין הרכבים והוראות בזמן אמת.
עוד בציוד קפה ותה לחימום הגרון, אספקה מהחנות של ממתקים ויצאנו לדרך, לא לפני שקיבלנו הוראות, לא לחסום את הכביש בנקודות ההמתנה, לא לברוח מהקבוצה, ולא לעקוף מבלי לעדכן.
את הדרך אל מסלול הטיול העיקרי שלנו – ציר חמש (ציר צבאי שהכניסה אליו הינה לצד הדרך, צמוד לנווה אטיב), עשינו דרך הכפרים הדרוזים עד לאזור נווה אטיב. 
למזלנו, לא היינו צריכים להצטרף להמתנה הארוכה ולפקקים במעלה הר החרמון, וחתכנו אל הציר שעולה לכיוון החרמון. זכרו, לא מדובר בכביש סלול אלא בדרך חתחתים, מלאת אבני בזלת, כזו הדורשת זהירות של ממש הן בנהיגה והן בתשומת הלב לדרך.
יש לציין כי לאורך כל הטיול התנהלנו על הציר הזה, שחשף לנו פנים של ארץ אחרת, עמוסת מדרונות מושלגים, וצמחייה שמצליחה לזקוף את ראשה מעל השלג הכבד. לצערנו, בעלי החיים שכה מאפיינים אזור זה בימי החורף, הסתתרו מהקור המקפיא, ולכן לא נראו לעין.
כעבור נסיעה של שעה לערך, הגענו למקום קסום וקפוא, בריכת מים קטנה קפואה 
ומוקפת עצי זית עתיקים וזקופים. שם עשינו עצירה שכללה, כמובן, התחלה של חזרה לילדות, עם משחקי שלג, זריקת כדורי שלג ושתייה חמה. משם המשכנו במעלה ההר אל הר הסנאים, נסיעה של שעתיים לערך (עם הפסקות כמובן), עד לבקעת מן, נקודת הסיום של הטיול שלנו.
מדובר בבקעה קטנה וקפואה, בה יש גם בריכה קטנה (בירכת מן), אשר בימי הסתיו והאביב, מלאה מים ובימי החורף הקפואים הופכת למשטחי קרח קפוא ומזמין.
שם גם עצרנו על מנת לשחק בשלג, לגלוש ולבנות בובות שלג, וגם לגרום למדריך שלנו להוכיח שלא קר לו על ידי כך שהוא פשט את בגדיו (ראו בתמונה).
בשעה שברי המזל שהביאו איתם גלשני בוגי וסנובורד, זכו לחוויה קרירה וחלקה במדרונות הקפואים, אחרים עשו אותו הדבר עם שקיות ניילון איתן עלו אל ההר וגלשו מטה.
בובת השלג אותה בנתה הקבוצה שלנו הפכה לאטרקציה של ממש. יצאנו משם רק אחרי שזרקנו שלג (ולא כדורים קטנים אלא ממש השקענו בגושי שלג כבדים וקולעים), ונהנינוו מהחוויה הקפואה פה בארץ הקודש. המסקנה: אין טעם לנסוע לחו"ל – אחרי הכל, זכינו לחוויה קרירה ומרעננת, שרק מזכירה לנו בחדות איזו ארץ נהדרת יש לנו, וכמה אסור לפספס כל רגע ורגע שיש לנו לטייל בה ולתור אחרי פינות החמד.
תודה מיוחדת לגיא גוטליב המדריך שלנו.
טיפים לנהיגה בשלג:
רצוי מבעוד מועד להחליט על מסלול טיולים, עליו תסבו את המפות ואת התכנון מה לעשות, היכן לעצור וכו'.
בשל חשש להחלקה רצוי להוריד מעט אויר בצמיגי הרכב, על מנת להקל את הנסיעה במדרונות החלקלקים.
חובה צמיגי 50/50 לרכב שטח וכביש, או צמיג בוץ המתאים לנהיגה בשלג.
רצוי לבדוק את עומק השלג לפני נסיעה באזורים לא מוכרים.
חובה להצטייד מבעוד מועד בציוד חילוץ הכולל רצועות גרירה, מגפיים, כפפות, שאקלים וכו' – על כל צרה שלא תבוא.
גיא גוטליב מדריך טיולי שטח
טל. 054-4923705
[email protected]
