המפגש ה-203 במניין של מועדון יולו (YOLO – קראו בסוף מה זה), נתן לנו ההזדמנות לטעום מספר יינות מאזור לנגדוק-רוסיון (Languedoc-Roussillon) שבצרפת. זהו אזור שאמנם כבר פגשנו מספר יינות ממנו בכמה הזדמנויות, ואפילו זכינו באחד הערבים בתקופת הקורונה, לפגוש בזום את אחד הייננים הטובים והמוכרים שם (ז'ראר ברטראן). בכל זאת תמיד נכון להרחיב את היריעה, שהרי אחת ממטרות המועדון שלנו היא להכיר כמה שיותר ממגוון היינות ואזורי היין השונים בעולם.

מספר מילים אודות האזור – בין העיר נים לעיר פרפיניאן, במערב הים התיכון, מעל לגבול צרפת-ספרד בצידו המזרחי. אזור היין של לנגדוק רוסיון משתרע על שטח גדול ועל מגוון נופים, מעמקים שבקרבת הים התיכון לאזורים הגבוהים יותר, עם הבדלים בגאולוגיה של הקרקע, הבדלי אקלים ורוחות שונות שמשפיעות בדרך זו ואחרת על הגידולים, ומכאן נוצר ריבוי טרוארים ("מוזאיקה של טרוארים" מכנים אותם"), ריבוי של סגנונות יין וריבוי של אפלסיונים בהתאם."
בעבר שימש לנגדוק-רוסיון בעיקר כספק יינות מאוד בסיסיים, שהשתלבו ביינות השולחניים הפשוטים של צרפת, אבל בעשורים האחרונים היצרנים שמו לעצמם כמטרה להעדיף את האיכות, וכיום ניתן לפגוש באזור הרבה יותר יינות איכותיים, חלקם מרשימים.

שלושת הזנים האדומים המובילים באזור הם גרנאש, סירה ומורבדר, אבל כיום ניתן למצוא ביינות גם ענבי קריניאן וסנסו (Cinsault). האזור מציע גם מגוון יינות לבנים ויינות מבעבעים ומתוקים אופייניים ללנגדוק-רוסיון.
למותר לציין שבערב כמו שלנו, בו אנחנו נוהגים להסתפק בשישה יינות בלבד, די מאתגר להסיק מסקנות כלשהן לגבי אזור כזה או אחר, והיינות שנבחרו לערב הם לאו דוקא הנציגים המוכרים כאפלסיונים הכי טובים באזור, אבל לפחות כך אנחנו מרחיבים קצת את הידע וההיכרות.
Domaine Pas de l’Escalette, igp Heraut, Mas Rousseau 2021

יין לבן. 100% קריניאן לבן מגפנים בוגרות. בעל היקב רכש את הכרמים הקיימים, התמקם באזור לפני כעשרים שנה ומאז הולך ומתפתח. היינות שלו זוכים להערכה, אך אצלנו זכה בהערכה פחותה בהרבה.
רשמי טעימה – צבע קש בהיר וצלול-זהב לבן. אף לימוני משולב בפירות לבנים כמו אגס, בתוספת דבש וג'ינג'ר. גם בפה מרגישים פרי לבן והדרים, מליחות עדינה, חמיצות ורעננות נעימות. הסיומת בינונית ומפגינה גם קצת מרירות. ציון יולו 14.6 (89). מחירו בחו"ל 34 אירו.
Domaine Gardies, Cotes du Roussillon, Les Falaises 2019

היין עשוי מ-50% ענבי קריניאן, 30% סירה ו-20% גרנאש. מדובר ביקב משפחתי עם היסטוריה ייננית רבת שנים. כיום מייצר היקב כ-120,000 אלף בקבוקים בשנה – יינות אדומים ולבנים, הכל מכרמים בבעלות היקב. נראה לי שמבקרת היין ג'נסיס רובינסון מחבבת אותו, כי היא סוקרת ומתייחסת לרבים מיינותיו לאורך השנים, וגם מעניקה להם ציונים לא רעים.
רשמי טעימה – צבע כהה אדום-סגול, לחלקנו הזכיר צבע של שאטונף דו פאפ. אף עשיר, פירות אדומים , פירות יבשים ושקדים, אדמתי, קצת ניחוח שוקולד. בפה דווקא עוברים לתערובת של פירות אדומים ושחורים (שזיף). יין מפולפל, טאנינים עם נוכחות. לחלקנו הוא נתן תחושה שהוא עדיין צעיר מדי, עם מרירות וירקרקות. גם הסיומת בינונית ומפגינה קצת מרירות. יתכן שבאמת שווה לחכות ולשתות את היין הזה שוב בעוד 3-4 שנים, וליהנות ממנו יותר. ציון יולו 15.1 (90). מחירו 50 אירו בחו"ל. ראוי לציין שהיו פערים בולטים בין הציונים בקבוצה, והיו שחשבו כי מגיע לו סביב 92.
Adegas Moure, Abadia da Cova, Ribera Sacra, Vina Penafion 2022

דילוג קטן מלנגדוק-רוסיון לחבל גליסיה שבצפון מערב ספרד. האזור ידוע ביינות אדומים המבוססים על ענב מקומי – מנסיה (Mencia), ויינות לבנים מענב Godello. לפני כשנה ביקרתי באזור, ורכשתי את היין הזה ביקב. היסטורית, רגלי היקב נטועות בסוף המאה ה-19 בבן משפחה שרכש את הקרקעות ופיתח את עיבוד הכרמים שם, באזור של נוף מדהים עם הרים, עמקים ושני נהרות. כיום היקב מנוהל על ידי בני הדור הצעיר הנוכחי. שניים מהם – אח ואחות אירחו אותנו לסיור מקיף, ויכולנו להתרשם מקשיי הגידול באזור, כאשר הכרמים מפוזרים על טראסות מאוד מאתגרות, וגם ההגעה אליהן מאתגרת. הטעימה הנדיבה ומסבירת הפנים, עם מגוון רחב של יינות על המרפסת מול הנוף, הוסיפה לחוייה. היין הספציפי עשוי מ-85% ענבי מנסיה, והשאר מזנים מקומיים אחרים.
רשמי טעימה – צבע אדום כהה ויפה. אף המשלב דובדבן שחור ואוכמניות. גם בפה מרגישים פרי שחור, מעט מליחות נעימה, מפולפל, אבל קצת קלילות וחוסר מורכבות. היין נעים לשתייה, הסיומת בינונית. ציון יולו 14.9 (90). מחירו בספרד כ-30 אירו.
Domaine Peyre Rose, Coteaux du Languedoc, Syrah Leone 200385%

היין עשוי מ-85% ענבי סירה ו-15% מורבדר. הסיפור שמאחורי היין – הגברת מרלן סוריה (Marlène Soria) רכשה את אחוזת חלומותיה במקום מבודד בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ובשלב מסוים החליטה לפתח ייצור יין כתחביב. כנראה שהתגובות אותן קיבלה, הובילו אותה להפוך את ייצור היין למרכז חייה, והבציר הראשון שיצא לשוק היה משנת 1991. די במהרה זכתה לתשבחות ולהכרה, כולל ממבקר היין רוברט פארקר, שנהנה מיינות שלה ולבטח תרם לה לחשיפה חיובית ונרחבת. כיום היא מחזיקה ב- 250 דונם כרמים, הרוב ליינות אדומים. את היינות ששתינו, הנוכחי והיין ששתינו בהמשך – קלו דה סיסט, היא נוהגת ליישן 8-10 שנים טרם הוצאתם לשוק.
רשמי טעימה – היין החל לקבל צבע פורט ונראה לנו עייף, אבל מסתבר כי זה צבע שמאפיין את היין הזה. האף משלב ניחוח פירות "מבושלים" וגאריג – ריצפת יער. יין פירותי, משלב חמיצות טובה עם מתיקות נעימה. טעמי פרי ושוקולד, נעים לשתייה. חלק, מפולפל, ולמרות גילו עדיין בועט. הסיומת טובה וארוכה. ציון יולו 15.3 (91). רובנו אהבו את היין ונתנו לו ציונים בין 90 ל-93, אבל בקבוצה כה קטנה, שני ציונים מאוד שליליים השפיעו משמעותית על התוצאה הסופית. לטעמי האישי הוא אכן ברמה של 92-93. מחירו בחו"ל כיום כ-200 אירו.
Gerard Bertrand, Minervois la Liviniere, Clos d’Ora 2017

אזור היין הזה נחשב בין הטובים באזורי הלנגדוק, והיצרן והיין נחשבים בין הטובים. כבר שתינו בעבר את היין הזה של ז'ראר ברטראן ומאוד נהנינו ממנו. כך גם הפעם. בלנד של סירה, גרנאש, מורבדר וקריניאן.
רשמי טעימה – צבע ארגמן יפה וצלול. אף עשיר מלא פירות שחורים, דובדבנים וקפה. בפה גוף מלא, דובדבנים ושוקולד, מתובל ואדמתי. היין עגול, מורכב משכבות של טעמים. הסיומת ארוכה ומאוד נעימה. ללא ספק יופי של יין, ובמקרה הנוכחי הייתה גם תמימות דעים (בניגוד לרוב היינות האחרים ששתינו בערב זה). ציון יולו 16.7 (93). נרכש בחו"ל בכ-270 אירו.
Domaine Peyre Rose, Coteaux du Languedoc, Clos des Cistes 2006

היין השני ששתינו מאותו יקב של הגברת מרלן סוריה. הרכבו – 85% סירה והשאר גרנאש. רשמי טעימה – צבע אדום כהה, אבל מתחיל להראות סימני התיישנות. אף עוצמתי, מפגין שזיפים מיובשים ופרי מאוד בשל. בפה – פרי שחור בשל, עור ואדמה, גוף בינוני. היין עגול, ויש לו עדיין שילוב של חמיצות טובה ומרירות נעימה. טאנינים עם נוכחות. הסיומת בינונית. ציון יולו 15.3 (91). נרכש בחו"ל ב-200 אירו.
ערב מעניין, שנתן לנו הזדמנות נוספת להכיר מגוון יינות מהאזור הזה. כמי שרגילים להתמקד, כאשר מדובר ביינות צרפתים, באזורים כמו בורדו, בורגון, קוט דו רון ושאטונף, זה היה ערב בהחלט יותר מאתגר, ועם לא מעט הפתעות מבחינת פערי תחושות והתרשמות בין החברים, מה שכנראה רק שיפר לנו את תחושת ההנאה בסיומו של הערב.

מה זה YOLO?
YOLO – you only live once הוא מועדון חברים חובבי יין, אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה’ האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תוכנית שנתית קבועה מראש, בכ-10 מפגשים שנתיים. המארח קובע את תכנית הערב ורוכש היינות. נוהגים לטעום עד 7 יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון על בסיס 20. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.
המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון על ידי שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות. אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כל לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם כן זוכה לתשומת לב במפגשים.





