מאזן אספקת המזון 2017 – לא מוותרים על הפחמימות על אף העלייה באכילת בשר

חישוב מאזן אספקת המזון מספק לקובעי המדיניות מידע על כמות האספקה העצמית של המזון במדינה ועל מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא לפי הרכב המזון. מעניין לזהות את העלייה ברמת החיים בארץ מ-1950 עד היום לפי האוכל שלנו

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את מאזן אספקת המזון לשנת 2017, שמספק לקובעי המדיניות מידע על כמות האספקה העצמית של המזון במדינה, ועל מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא לפי הרכב המזון. המידע מסייע גם בתכנון מדיניות הסבסוד של מוצרי מזון בסיסיים ובקבלת החלטות לגבי גובה תשלום מכס על יבוא, מכסות היבוא שנקבעות על ידי משרד החקלאות, תוספים של ויטמינים ומינרלים למוצרים בסיסיים.

יונת קנת-שינפלד, תחום חקלאות וסביבה בלמ"ס, כתבה כי הערך הקלורי לנפש של המזון שעמד בשנת 2017 לרשות האוכלוסייה (הוצע בחנויות ובשווקים) עמד על 3,827 קילו-קלוריות, מתוכן בממוצע כ-30% מקורם בלחם ודגנים, 20% בשמנים ושומנים, 12% בסוכר, ממתקים ודבש, ו-11% בירקות, פירות ותפוחי אדמה.

לרשות כל נפש בישראל, עמדו בממוצע כמויות מזון אלו: 152 ק"ג פירות, 154 ק"ג ירקות כולל מקשה (אבטיחים ומלונים), 169 ק"ג לחם ודגנים, 82 ק"ג בשר ודגים ללא עצמות, 40 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים, 42 ק"ג סוכר, ממתקים ודבש, 198 ליטרים חלב ומוצריו, ו-267 ביצים. מקורם של 99% מאספקת הדגנים בישראל הוא ביבוא, וכך גם 90% מאספקת הדגים, 61% מאספקת הקטניות, הבוטנים והאגוזים, ו-58% מאספקת בשר הבקר.

הדוח גם מספק תמונה מעניינת על אספקת קלוריות לאוכלוסייה בארץ בשנים 2017-1950, כשהמסקנה היא שמתקופת הצנע של ראשית המדינה עד היום, אנחנו אוכלים הרבה יותר – וטוב יותר (סליחה מהטבעונים). בקלוריות שעמדו לרשות הציבור חלה עלייה מ-2,610 קלוריות ב-1950 ל-3,827 קלוריות ב-2017. בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מדגנים ומוצריהם, חלה ירידה מ-48% ב-1950 ל-30% ב-2017. זה ברור כשרואים כי בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מבשר חלה עלייה מ-4% ב-1950 ל-10% ב-1980 ול- 12% בשנת 2017.

סיכום מאזן אספקת המזון מראה כי הערך הקלורי של המזון העומד לרשות האוכלוסייה בישראל הגיע בשנת 2017 ל-3,827 קילו קלוריות לנפש ליום. הנתונים מתייחסים לכמות העומדת לרשות הציבור, כלומר הכמות שמוצעת, ולא הכמות שנרכשת על ידי הציבור או הכמות שהאוכלוסייה צורכת. בשנת 2017 חלה עלייה של 1.0% באספקת הקלוריות לנפש לעומת 2016 (מ-3,792 ל-3,827 קק"ל ליום).

עדיין, כאשר משווים בין אספקה של אבות מזון, מינרלים וויטמינים לנפש ליום בשנת 2017 לבין הכמות המומלצת לצריכה ביום, רואים שצריכת הפחמימות הרבה יותר גדולה מהכמות המומלצת. רמת הצריכה המומלצת (RDA) נקבעת על ידי ארגון המזון והתזונה של המכון לרפואה-וושינגטון ארה"ב, ברמה המספקת את הצריכה התזונתית של רוב האוכלוסייה, למעט אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, כמו תינוקות, נשים הרות או מיניקות, ומבוגרים מעל גיל 70. בכל הפרמטרים, למעט סידן, אספקת המזון לנפש ליום בשנת 2017, עלתה על הכמות המומלצת.

דגנים ומוצריהם הם מקור חשוב לאספקת מינרלים וויטמינים לנפש ליום. הם מהווים 69% מסך כל אספקת סיבים תזונתיים, 58% מאספקת ברזל, ו-48% מאספקת פחמימות. סוכר, ממתקים ודבש מהווים 23% מאספקת פחמימות. חלב ומוצריו מהווים 61% מאספקת הסידן. ירקות ופירות מקשה מהווים 65% מאספקת ויטמין A, ו-45% מאספקת חומצה אסקורבית (ויטמין C). פירות מהווים 41% מאספקת חומצה אסקורבית (ויטמין C).

כשמודדים את מידת תלותה של ישראל ביבוא של מצרכים עיקריים נכון ל-2017, יש לשים לב לכך שאם מדד התלות ביבוא גבוה מ-100%, המשמעות היא שהיצוא תלוי ביבוא. מקרים אלה מתרחשים בדרך כלל אם מרכיב מסוים במצרך ליצוא מיובא. דוגמה: יצוא ריבות תלוי ביבוא סוכר גולמי המשמש לייצורן. התלות של ישראל גבוהה ביבוא של סוכר, ממתקים ודבש, דגנים, דגים, בשר בקר, קטניות, בוטנים ואגוזים. מדד התלות ביבוא של סוכר וממתקים עומד על 117% ומדד התלות של דגנים ומוצריהם עומד על 99%. 90% מאספקת הדגים של ישראל תלויה ביבוא. לעומת זאת, ישראל מייצרת כ-100% מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור, והתלות בחלב ומוצריו עומדת על 8% בלבד.

אספקת קלוריות בשנים 2017-1950

הרכב אספקת המזון עבר כמה שינויים לאורך השנים. השינוי הבולט ביותר באספקת אנרגיה לתזונה, היה ירידה רצופה בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה, שסופקה מדגנים ומוצריהם בשנים 2000-1950 (מ-48% ל-31%). בשנים 2010-2000 חלה עלייה קלה בחלקם של הדגנים ומוצריהם, ובשנים 2017-2010 חלו תנודות קלות בחלקם.

בחלקם היחסי של שמנים ושומנים חלה עלייה הדרגתית, מ- 13% בשנת 1950 ל- 19% בשנת 2010. משנת 2010 עד 2017 חלו תנודות קלות בחלקם של שמנים ושומנים. באספקת אנרגיה לתזונה מבשר חלה עלייה בשנים 1990-1950 – מ- 4% ל 10%. ומאז נמשכת היציבות בחלקו היחסי של הבשר (כ- 11% בשנת 2017). באספקת האנרגיה מביצים משנת 2000 חלו תנודות קלות.

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה