מגמת הבריאות מגיעה לנקניקיות

בעידן בו טכנולוגית המזון כה מפותחת, אפשר לפתח מזון שיהיו בו האיכויות הרצויות, הן מבחינה תזונתית, והן מבחינת הטעם, המירקם וההנאה, תוך "ויתור" על חסרונותיו

בצדק, או שלא בצדק, נתפשים ההמבורגר, הנקניקיות והקבב כ"ג'אנק פוד". יש לכך, ודאי, הסברים רבים, והעיקרי שבהם הוא צריכת המזון המהיר בארה"ב, לה מייחסים אחריות רבה לעליה בשיעורי ההשמנה לאורך העשורים האחרונים.

המבורגר מהו? קציצת בשר בקר. ונקניקיה? קציצה מאורכת של בשר עוף או הודו, בדרך כלל (כך בישראל). לכאורה מזון איכותי, מקור מצוין לחלבונים, ויטמינים, מינרלים. אלא שגם הנקניקיות וגם ההמבורגר עשירים מאד בשומן. ממנו נובעים עסיסיותם וטעמם.

בעידן בו טכנולוגית המזון כה מפותחת, אפשר לפתח מזון שיהיו בו האיכויות הרצויות, הן מבחינה תזונתית, והן מבחינת הטעם, המירקם וההנאה, תוך "ויתור" על חסרונותיו.

בטירת צבי הרימו את הכפפה ופיתחו המבורגר ונקניקיה ועסיסיים, המיוצרים מחומרי גלם איכותיים, המכילים רק מחצית מכמות השומן אשר במוצרים הרגילים.

זוהי בהחלט חדשה מרעישה. במיוחד לאור הנתונים המצביעים על עליה בשעורי ההשמנה בקרב ילדים בישראל, ומנגד נתונים המצביעים על שכיחות גבוהה של מחסור בברזל בקרב ילדי ישראל.

אמהות יקרות, אתן יכולות להרגיע את מצפונכן, ולדעת שכשהילד שלכן מחממם לעצמו במיקרוגל המבורגר מופחת שומן (בלי צ'יפס ליד, ואולי עם כמה ירקות…) הוא ניזון מחלבונים איכותיים, מקבל כמות משמעותית של ברזל ואבץ ושל ויטמינים מקבוצה B. בהמבורגר שלו יש רק 7 גרם שומן (80 גרם המבורגר 9% שומן) – כמו בחצי פולקע של עוף (בלי עור), אבל יותר ברזל.
122 קלוריות להמבורגר אחד, 12 גרם חלבון, 1.6 מ"ג ברזל, 2 מ"ג אבץ.
ילד בן 10 (שמשקלו כ- 30-35 ק"ג) מקבל מהמבורגר אחד כמחצית מכמות החלבון היומית הדרושה לו, ורבע מכמות הברזל והאבץ היומית המומלצת, בלי שיעמיס על עצמו קלוריות ושומן מיותרים ומזיקים.
שלוש נקניקיות (משקל נקניקיה 40 גרם) מספקות 12 גרם חלבון ורק 173 קלוריות (8% שומן).

זה לא סוד שגם מבוגרים אוהבים ונהנים מנקניקיות ומהמבורגר (ומקבב). כל אלה בתכולה של 8-9% שומן, תכולת כולסטרול 50 מ"ג/100 גרם בלבד, וללא חומצות שומן טראנס. זו אכן בשורה.

בשורה תזונתית נוספת למבוגרים הנה הפחתה משמעותית של תכולת הנתרן בפסטרמות.
נתרן, מרכיב במלח, מהווה אחד הגורמים המעלים את לחץ הדם. על פי נתוני סקר מב"ת (מצב בריאות ותזונה בישראל), צריכת הנתרן בישראל עולה באופן משמעותי על הצריכה המומלצת (פי 2 בגברים ופי 1.5 בנשים). הפחתת צריכת הנתרן הנה, לכן, צעד בריאותי חיוני לכלל האוכלוסייה – מבוגרים וילדים.

הפחתת כמות הנתרן בפסטרמה, תוך שמירה על איכות הטעם, מהווה פיתוח חשוב ומשמעותי.
פסטרמה מהווה מזון דל שומן, המומלץ לבריאים, ולאנשים המטופלים בתפריט דל שומן. אלא, שחסרונן של הפסטרמות הקיימות מתבטא בתכולת הנתרן הגבוהה. הפחתת תכולת הנתרן בפסטרמה הופכת אותה לזמינה ובריאה יותר לכלל הצרכנים.

תכולת הנתרן בפסטרמות החדשות – 480 מ"ג/100 גרם, לעומת כ-700 מ"ג/100 גרם בפסטרמה רגילה (ערכים גבוהים עוד יותר נתקבלו מבדיקות שנבדקו במעבדה חיצונית, במגוון מוצרים של יצרנים שונים).


טליה לביא היא דיאטנית קלינית ויועצת תזונה למפעל טירת צבי









כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר