מה אנחנו אוכלים: לקט נתונים של הלמ"ס לרגל יום המזון הבינלאומי

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לרגל יום המזון הבינלאומי שהתקיים כמו בכל שנה ב- 16 באוקטובר, לקט נתונים המלמדים עלינו ועל מה אנו אוכלים.

• בשנת 2008: אספקת מזונות נבחרים לנפש בשנה: 209 ק"ג ירקות כולל מקשה (אבטיחים ומלונים), 188 ק"ג פירות, 113 ק"ג לחם ודגנים, 77 ק"ג בשר ודגים ללא עצמות, 44 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים, 19 ק"ג סוכר וממתקים, 188 ליטרים חלב, ו-241 ביצים.

• מתוך סך של 3,529 קילו קלוריות שעמדו לרשות הציבור בשנת 2008, כ-30% מקורן בלחם ודגנים, 22% בשמנים ושומנים, ו-13% מירקות, פירות ותפוחי אדמה.

• קרוב ל-100% מאספקת הדגנים בישראל מקורם ביבוא, כמו כן, 85% מאספקת הדגים ו-64% מאספקת בשר בקר – מקורם ביבוא.

• אספקת הקלוריות בישראל נמוכה ממדינות כגון ארה"ב ואיטליה, דומה ברמתה לארצות כגון גרמניה וצרפת, וגבוהה ממדינות כגון יפן, ספרד ומצרים. אספקת השומן והחלבון דומה ברמתה לספרד ונמוכה משל ארה"ב וצרפת.

• עלייה במשקל של יבוא מזון לצריכה שוטפת משנת 2006 – 2% מכלל היבוא ב- 2006, עד 3% בשנת 2009.

• ענף יצוא המצות ייחודי לישראל, יצוא ענף זה עלה מ-9.8 מיליון דולר בשנת 2006 ל- 15.7 מיליון דולר בשנת 2009.

• בשנת 2009: פערים גדולים של מעל לפי שניים בין העשירון התחתון לעליון נמצאו בהוצאה על לחם מיוחד, דגני בוקר, מעדני חלב ויוגורט, משקאות אלכוהוליים, פירות טריים, פירות יבשים וארוחות מחוץ לבית.

שינויים באספקת הקלוריות בין השנים 2008-2007:
חלה עלייה באספקת הקלוריות לנפש שעיקרה משמנים, שומנים, חלב ומוצריו, קטניות, בוטנים ואגוזים, שקוזזה ע"י ירידה באספקת הקלוריות לנפש מלחם, דגנים, ירקות, פירות, תפו"א, סוכר וממתקים.

העלייה באספקת החלב ומוצריו נובעת בעיקר מעלייה בייצור חלב בקר בשל הגדלת המכסות לחקלאים ומדיניות התשלום לייצור מעבר למכסה. עידוד הייצור התבקש בשל המחסור המקומי והעולמי שהיה בענף החלב בשנים 2007-2006.
העלייה באספקת שמנים ושומנים נובעת בעיקר מעלייה בכ- 40% בשמן לפתית (קנולה) שמוצג כשמן בריא יותר.

העלייה באספקת דגים נובעת בעיקר מעליה בייבוא של פילה דגים.
הירידה באספקת קלוריות מירקות, פירות ותפו"א נובעת בעיקר מירידה בייצור, היות ששנת 2008 הייתה שנת שמיטה.
הירידה באספקת קלוריות מלחם ודגנים נובעת בעיקר מירידה בייצור החיטה (ירידה של 50%), בשל קרה, בצורת, שרב ושנת שמיטה.

תלות ביבוא מול ייצור עצמי – וייצוא
85% מאספקת הדגים של ישראל תלויה ביבוא. גם התלות של ישראל ביבוא של בשר בקר, קטניות, בוטנים ואגוזים גבוהה.
35% מאספקת שמנים ושומנים ושליש מאספקת ירקות, פירות ותפוחי אדמה מקורם ביבוא.

לעומת זאת, ישראל מייצרת כ- 100% מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור, והתלות בחלב ומוצרי החלב מהווה רק 5%. מדד התלות ביבוא של סוכר וממתקים עומד על 160%.

יבוא מזון לצריכה שוטפת בשנת 2009 הסתכם ב- 1.4 מיליארד דולר ארה"ב לעומת 1.6 מיליארד דולר בשנת 2008.
משנת 2006 הייתה עלייה במשקל של יבוא מזון לצריכה שוטפת שהיווה 2.0% מכלל היבוא בשנת 2006 עד 3.0% בשנת 2009.

בשנת 2009 היצוא החקלאי נותר יציב לעומת היצוא החקלאי בשנת 2008.המשמעות היא שיצוא זה היווה 2.6% מכלל היצוא לעומת 2.0% בשנת 2008. רוב היצוא החקלאי (כ-70%) מיוצא לארצות האיחוד האירופי.

בשנת 2009 ירד יצוא תעשיות המזון ב-15.9% לעומת שנת 2008 שהייתה שנת שיא ביצוא תעשיית המזון במונחים שוטפים.

ענף יצוא המצות ייחודי לישראל. יצוא ענף זה עלה מ-9.8 מיליון דולר בשנת 2006 ל-15.7 מיליון דולר בשנת 2009.

נתונים מסקר הוצאות משק הבית 2009
• סך ההוצאותהחודשי  של משקי הבית על מזון היה 1,726 ₪  
• סך ההוצאות החודשי של משקי הבית על ירקות ופירות היה 394 ₪
• כ- 40% מסך קניות המזון נערכו בימים חמישי ושישי
• כמחצית מהארוחות מחוץ לבית (מסעדות, בתי קפה וכד') נערכו בסופי השבוע (ימים חמישי, שישי ושבת)
• קרוב ל- 60% מסך כל הקניות למזון של משקי בית נערכו ברשתות השיווק
• העשירון העליון מוציא פי יותר משבעה, בהשוואה לעשירון התחתון, על ארוחות מחוץ לבית

הוצאות משקי בית על מזון לפי עשירונים
בעשירון העליון יש בממוצע 2.6 נפשות במשק הבית בהשוואה ל- 4.4 נפשות בממוצע בעשירון התחתון. למרות הבדלים אלו, העשירון העליון מוציא יותר בממוצע כל חודש על מזון (כולל ירקות ופירות).

פערים גדולים של מעל כפליים בין העשירון התחתון לעליון נמצאו בהוצאה על לחם מיוחד, דגני בוקר, מעדני חלב ויוגורט, משקאות אלכוהוליים, פירות טריים, פירות יבשים וארוחות מחוץ לבית.

הוצאות כמעט דומות בין העשירון התחתון לעליון נמצאו בהוצאות על חטיפים, בשר, עופות, חלב מפוסטר, משקאות קלים וסלט חומוס.