הצרפתים כועסים, ויש להם סיבה.
תעשיית היין הצרפתית נמצאת במשבר מתמשך: כמויות הולכות וגדלות של יין, מחירים הולכים ויורדים, תחרות מתעצמת מכל העולם על מגוון, טיב ומחירים, צריכה יורדת של יין אצל צעירים לטובת בירה ואלכוהולים אחרים.
כל אלה יוצרים בעיה אמיתית. והנה באה לקראת סוף חודש נובמבר תערוכה שעד השנה נקראה "תערוכת היינות הגדולים" של היקבים הקטנים, דווקא, אשר יינותיהם קיבלו דירוג של 16/20 לפחות במבחני המבקרים המובילים בצרפת מישל בטאן ותיירי דסוב.
בתוכנית טלוויזיה שנמשכה שעה שלמה בערוץ החדשות LCI , וכללה שאלות צופים – ביניהם בעלי יקבים קטנים מודאגים רבים; לא חסך מומחה לתעשיית היין במילים קשות על המתרחש בצרפת: "יש תחושת סכנה בצרפת ליינות הצרפתיים. איטליה היא היצואנית מס' 1 בעולם היום. עם קניית יין קיאנטי איטלקי, הצרכנים בעולם קונים את התרבות, טוסקנה, אווירה, שמן זית ואוכל. התחושה היא שבצרפת לא גאים ביין – בעוד אנו צריכים להיות גאים".
הוסיף המומחה: "הכוח והחולשה של היקבים בצרפת טמונים בכך שהם קטנים ולא מאוגדים כמו תעשיות היין בארה"ב ובאוסטרליה, המכסות את כל הקו. היקבים הצרפתים הקטנים מתקשים להתחרות במגוון ובאיכות. הצרפתים מבינים היום – למרות השוביניזם – שגם במקומות אחרים עושים יין".
אחרי מילים קשות אלה מפתיעה גם התעלמות העיתונים הגדולים מהתערוכה. לפחות בימים שקדמו לה, לא היו כל כתבות מקדימות בעיתונים הגדולים לה פיגארו ולה מונד.
משנים שם – משנים מזל?
התערוכה, שהתקיימה בשנים הקודמות תחת המותג "תערוכת היינות הגדולים", שינתה את שמה לשם מאונגלז, האמור להיות אטרקטיבי יותר לקהל הרחב, שהפך לקהל מטרה מרכזי של התערוכה, מארגניה והמציגים בה.
השם Le Grand Tasting, בו המילה "טעימה" הנה באנגלית, הכעיס רבים בצרפת – אנשי יין מסורתיים, מבקרים מקצועיים ועיתונאים, אך שם זה נועד לומר בקול: "כאן טועמים יין – בואו בהמוניכם".
תמורת סכום לא צנוע של 30 יורו (יותר מ- 150 ₪) במקום ו- 20 יורו במכירה מוקדמת, קיבלו המבקרים כוס איכות של שפילגלאו ועברו בין יותר מ- 150 דוכנים המאורגנים לפי אזורי צרפת, וכן מרחב תצוגה איטלקי משותף – קטן יותר מאשר בשנה שעברה, בה היה לאיטלקים אולם שלם משלהם – אך מסביר פנים, כולל קיר של מכשירי מזיגה אוטומטיים של יינות איכות מיקבים איטלקיים מובילים כמו ברון ריקאסולי, בהם איפשר כרטיס חכם ליהנות מיין חופשי ללא הגבלה.
היו גם יקבים מיוון, אוסטרליה, הונגריה (טוקאי) – אך אלה נעלמו בנוכחות הצרפתית הדומיננטית.
הכיבוד בביתנים היה אחיד ופשוט ביותר: קוביות לחם טרי וטעים שחולקו בקביעות לסלסלות ע"י דיילות המארגנים. זהו.
אזורי התצוגה והיינות היו:
אלזס – עם דרך היין שלה, שהנה אחד ממסלולי תיירות היין המפורסמים בעולם. יקבים בולטים: דומיין שלומברגר (התמחות ביינות גרנד קרו), ואגאט בורסין המדורג כגרנד קרו.
בורדו – אזור ייצור יין איכות החשוב והמפורסם ביותר, המתפרס על יותר ממיליון דונם, עם יותר מ- 3,000 שאטו-ים, ביניהם 200 מפורסמים.
בין השמות הידועים בטעימה הגדולה: שאטו הוסטנס-פיקאן, שאטו טלב, שאטו קלימנס עם יין ברסאק מתוק – דומה בצבע ובטעם ליין הבוטריטיס סוטרן ושכנו לביתן – פרמייה קרו קלאסה. הרמוניה מושלמת בין סוכר וחומציות מאפשרת לשמר יין זה למשך 100-50 שנה. השכן לביתן היה יקב שאטו דה ריין ויניו – סוטרן פרמייה קרו קלאסה מ- 1855 – גם כן יין מתיישן לשנים רבות. טעמנו את ה- 1989 המעולה. היקב מייצר בין 40,000 ל- 120,000 בקבוקים של יין מדרגה ראשונה בשנה. בהתאם לנוכחות ופעילות הבוטריטיס. בשנים מסוימות, הדאגה הקיצונית לאיכות אוסרת שימוש בשם "יין גדול", ומיוצר יין שני: מדאם דה ביין.
עוד יקבים ידועים במתחם בורדו: שאטו קרבונייה – גרנד קרו קלאסה, ופסאק-לאנגנן. כוכב תצוגת בורדו היה השאטו לאפיט, עליו לא צריך להכביר מילים – ומעניין שהיה בתערוכה זו שמטיבה מיועדת ליקבים קטנים.
בורגון – המוגדרת כתשבץ של טרוארים היוצרים יינות אפלסיון מפורסמים רבים: שאבלי, קוט דה נואי, קוט דה בון, הוט קוט, מאקונה, בלי לשכוח את פואי סור לואר. שמות מפורסמים בתערוכה: לה מייזון לואי ז'אדו – יקב שהוקם ב- 1859 ומציע סדרת יינות אפלסיון קונטרולה המכבדים את הגיוון של בורגון והעושר של כל טרואר. לה מייזון בושאר אב ובן – יקב שהוקם ב- 1731, ומ- 1995 מוחזק ע"י משפחת הנריו. כאן השתתף גם ג'ורג' דובף המוכר היטב בישראל – אחד הסוחרים (נגוסיאן) הגדולים ביותר ביינות צרפתיים, שהוקם ב- 1964 ומתמקד בבוז'ולה, מאקונה ויינות עמק הרון.
שמפיין – מלך היינות ויין המלכים. השנה בלטה תצוגה זו שהביאה לטעימה הגדולה בין המותגים הידועים את דום פריניון, שמפיין רודרר, בולינג'ר, מואט אנד שנדון, מאבו, ועוד.
תגלית השמפניות בתערוכה הייתה שמפניה סוזה, מגפנים בנות 50 שנה ומעלה. מ- 1999 הסב היקב את שיטת הייצור שלו לביודינמית כדי לשקף את האופי הטבעי של הטרואר.
לנגדוק רוסיון – טרואר רחב-ידיים המכסה קרוב ל- 40 אחוז מהכרמים בצרפת. בעקבות היוזמה והעבודה של כורמים ובעלי יקבים צעירים, עלה המוניטין של יינות האזור. בין הבולטים התערוכה: לה דומיין קלו דה פיי עם קוט דה רוסיון וילאז' וקוט דה רוסיון, וכן יין גרנאש לבן.
פרובנס – עם מיליון ודנם כרמים, מאות יינות וסגנונות מגוונים. יקבים בולטים: לה שאטו דה פיברנון – מאזור אפלסיון בנדול בגובה של יותר מ- 300 מ'. יינות מעודנים, ועם זאת עוצמתיים ואלגנטיים. דומיין דו קלו ד'אלארי – כרם ויקב משפחתי קטן, מייצר יין אדום ורוזה באפלסיון קוט דה פרובנס ויין של אזור ואר.
עמק הלואר – עוד תשבץ של כרמים וזנים. עמק הלואר מורכב משלושה אזורי גידול וייצור: אנז'ו –טוריין, סנטר-לואר, ופייא נאנטה.
עמק הרון – מסביב לנהר הרון גדלים הכרמים שמביאים מאזור זה יינות רבים לצריכה השוטפת של הצרפתים – בראשם כמובן הקוט דו רון והקרוז הרמיטאז'.
דרום מערב צרפת – יינות טיפוסיים המשלבים את האקלים והמבנה ההררי. יינות בולטים מאזור זה בתערוכה: שאטו מונטוס ובוקאסה של אלן ברומון – איזון בין אזור גסקון וזנים מיוחדים כמו נטאט ופטי קורבו (בכלל: מאוד בלט בתערוכה השימוש במגוון רחב ביותר של זנים, לעומת הצמצום הישראלי והמיקוד במספר קטן של זני ענבים). שאטו לגרזט – הוקם במאה ה- 15. הבציר ידני ומוקפד, מה שמביא גם למצוינות בייצור יינות מיוחדים.
פרובנס וקורסיקה – אמנם מותגו יחד בתערוכה, אך מדובר באזורים שונים מבחינת מבנה טופוגרפי ומזג אויר. נכון שבפרובנס מגיעים לים, אך יש גם הרים ואזורי טרשים. מעט יינות מאזורים אלה הגיעו לתערוכה. אולי הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים.
פרסי הטעימה הגדולה
חבר שופטים מקצועיים העניקו בתערוכת הטעימה הגדולה פרסים ליינות המצטיינים:
יין השנה – Chateau l’Arrose’e a’ Saint Emilion 2004
היין הטעים של השנה – Paul Roger Chardonnay 1998
תגלית השנה בפחות מ- 10 יורו – – Jean 2005 “Lou Maintage” La Croix de Saint – יין מאזור מינרבואה המכיל כ- 40% קריניאן.
היין הזר של השנה – Priorat “Dits del Tierra 2003 (ספרד). בסה"כ 2,000 בקבוקים בשנה; בתיקו עם Tokaj Tinon 5 puttonoyos 2001 (הונגריה) – צרפתי שהיגר להונגריה מייצר טוקאי זה.
ועוד תערוכת יין בפריז
לא מספיק הבלבול בין השם הישן והשם החדש של התערוכה שהתקיימה במרכז הכנסים ליד הקניון מתחת למוזיאון הלובר; התקיימה בפריז במקביל עוד תערוכה – גדולה יותר – של היצרנים העצמאיים, בהשתתפות 1,000 מציגים שהטעימו את מירב המותגים הצרפתיים. ב- 1978 התקיימה התערוכה לראשונה עם 15 מציגים ש"עלו לפריז" ורצו למכור כמה תיבות של יינותיהם. בתערוכה השנה ביקרו 150,000 שותי יין, צרפתים ברובם.
בעלי היקבים והצרכנים אוהבים מפגשים אלה, בהם אפשר לטעום ישירות את היינות באווירה נינוחה.
והיצוא, מסתבר, דווקא בעלייה
סביב שתי תערוכות היין בפריז, התפרסמו נתונים מהם עולה כי בשישה החודשים הראשונים של השנה, הייתה עליה של 3.5% במכירות יינות קוט דו רון ובורדו מחוץ לצרפת, עם גידול של 16.8% בשווי הכספי.
בסך הכל נמכרו 13 מיליון הקטוליטר לשוק הבינלאומי ב- 2.7 מיליארד יורו, כאשר ארה"ב וקנדה הן יעדים עיקריים למכירות אלה.
ועוד נתון חיובי: היבול של 2006 קטן יותר מזה שב- 2005, מה שנתפס כסימן חיובי לניהול טוב יותר של גידול הענבים, ויכול להראות על כיוון חיובי לשוק.
בסך הכל ייוצרו השנה 53.4 מיליון הקטוליטר, לעומת 55 מיליון בשנה שעברה. המלאים שגדלו ב- 2004 ו- 2005 צפויים להתייצב השנה.
התמיכה ביצוא יין צרפתי לעולם היא העדיפות מס' 1 של המקצוע בצרפת ושל הרשויות, והכוונה ליצור מותג חדש של "יין צרפתי".
גם הסיווג המסובך, המחמיר והמגביל של היינות הצרפתיים, הנו נושא לדיונים במקצוע. משרד החקלאות הצרפתי מציע סיווג לשלוש קבומות של יינות: חלומות, יין שולחני, וקבוצת ביניים. אנשי המקצוע יביעו את דעתם בפברואר הקרוב.
