חג ט"ו בשבט, שבמקורו הוקדש לעצים ופירות מתוצרת הארץ, עבר בשנים האחרונות "הסבה" לפירות יבשים מסוגים שונים, שרובם מיובאים אלינו מתורכיה.
האם זו היתה כוונתו המקורית של החג, לייצר פרנסה למדינות השכנות לנו?
השנה כדאי לשקול לתת העדפה לפירות מתוצרת ישראל ולהחזיר לחג את הנופך המקורי.
לאורך כל השדרה המזרחית של המדינה: מעמק הירדן בצפון ועד למבואות אילת על פני שטחים נרחבים גדלים עצי תמר. ענף התמרים ידע צמיחה בשיעורים חדים בעשור האחרון הודות לביקוש הרב באירופה, אולם השנה יש ירידה בביקושים כמו בכל ענפי החקלאות והיצוא האחרים בשל המיתון העולמי.
קניית תמרים מתוצרת ישראל לצד או במקום הפירות היבשים המיובאים מסייעת לחקלאים הישראלים ותעודד המשך נטיעות של מטעי תמרים והפיכת אזורים, שבחלקם הם מדבריים, לגן ירוק.
לפרי התמר ערך תזונתי גבוה במיוחד. התמר מכיל מינרלים חיוניים לגוף האדם, למשל – אשלגן, החשוב להוצאת נוזלים; ויטמיני B ו-D, ברזל, סידן, זרחן ומגנזיום, התורמים להפחתת מתח נפשי, למניעת מחלות לב, אלרגיות ובריחת סידן ומשפרים את תהליך העיכול. התמר עשיר בסוכר פירות ובכך הוא מהווה מקור לאנרגיה זמינה ומיידית ולכן הוא מומלץ לספורטאים, לילדים, לנשים הרות ומניקות ולקשישים.
התמר "עני" בשומן ובאנרגיה. לדוגמה: ב-100 גרם תמרים יש 163 קלוריות ו-0.2 אחוז שומן (לעומת השוקולד שבו יש ב-100 קלוריות 503 קלוריות ו-24.3 אחוז שומן).
