מסעדה חקלאית טומנת בחובה חוויות, הנאות וסודות השמורים לשותפים בעשייה
ובאכילה. עולם שלם וקסום המתגלה בפשטות בכל מעבר עונה, בכל צמיחה של ירק ובכל גדילה של טלה.
האביב מביא עימו אותות להתחדשות מחזור השנה. אות להבשלת התבואה בשדות, שכבר בימי קדם הייתה הזדמנות מצוינת לנקות את הבית משרידי גרגרים ומחומרי גלם ישנים. אות לבואם לעולם של הטלאים החדשים, רגע שהחל חמישה חודשי הריון קודם לכן עת הפציע הסתיו. בסתיו שעות היום מתקצרות ונותנות סימן לרחלות להתחיל בדרישה להזדווגות, האיל נענה לקריאה, ומכאן מתחילה הספירה עד להמלטה.
לפני שהתפתחו אמצעי השימור והקירור הייתה זו תוספת בשר טרי מבורכת.
הרעיון במסעדה חקלאית, הוא רעיון עתיק יומין ועיקרו שותפות עם האדמה. האורחים מתיישבים לארוחה, והחקלאי מגיש בגאווה את תוצרת גידוליו. על השולחן מונח ירק שעד לאותו הרגע קיים מחזור מים קבוע עם האדמה, וינק ממנה מזון. העלם של הירק מתוחים, פריכים ומלאי עסיס. בדיוק שם נמצא הטעם, ופרצופו המיוזע של האיכר הוא חלק מההנאה. ארוחה כזו היא מפגש חברתי נעים הנערך בקצב איטי.
גידול עצמאי משמעו גם לא מעט התמודדויות עם צבירת הידע האגרונומי הדרוש 
לגידול מגוון גדול של ירקות ופירות. כדי להקל על עצמנו, החלטנו לגדל את תות- השדה בחממת המסעדה. שם, שתול באדנית מצע מנותק, חסין מנזקי לחות ופטריות ומפגיעת ציפורים שלא מסוגלות לסרב לצבע האדום-אדום הזה. התות מלא עסיס ומרקמו בשרני מאוד.
כדי להצליח, צריך ללכת עם הטבע ולא נגדו. עונות השנה הרי מגוונות את חיינו. ירקות החורף כדוגמא הכרישה, הבצל, השום, הפול, השומר והסלק, מקורם כאן במזרח הים התיכון. הם גדלים היטב בקור החורף שלנו. זאת לעומת הירקות חובבי החום שהתוודעו לנו רק לאחר גילוי אמריקה. החציל, העגבנייה, הפלפל, התירס, הדלעת, והקישוא המומלצים כגידולי קיץ.
הקרבה לטבע ולחומרים היא שם המשחק גם בבשר, כמובן. אנו מגדלים טלאים ממין ספרדי הנקרא מרינו. זן המצטיין באיכות בשרו נטול ריחות לוואי האופייניים לסוג המקומי. העדר מהלך בכרי המרעה של רמות מנשה רוב השנה, בחום ובקור. לכבש צמר עבה ודחוס, שלוותו אינה מוטרדת בקור החורף. לעומת זאת, הוא סובל בחום הקיץ, ולכן עורכים לכבודו את חג הגז במאי. חג הגז הוא חגיגה אמיתית, בסוף האביב יורד העדר מההר בתהלוכה ארוכה, כאשר בסיומה כל שה, רחלה ואיל מקבלים "תספורת". הכבשים נראות עירומות, אבל מאושרות. בסוף יום גז מתיש כזה הסיפוק הוא עצום.
עבודה במסעדה חקלאית צובעת כל עונה בגוונים שלה, מבשלים עם מה שיש בגינה..
אני אוהב את עצם הידיעה שיש לי אוכל שמחכה מחוץ לדלת, אם פתאום נזכרתי שאני רעב לסלט בשבת בבוקר. אני אוהב את חווית השתילה עם טפטוף החורף הראשון, וכעבור חודשיים לצאת החוצה ולקטוף את הירקות לבישול כבר בגשם שוטף. אבל הכי אני אוהב פשוט לשבת על המרפסת ולשמוע אותם גדלים.
שי מורגן הוא שף למשפחת חקלאים, מבשלים ושותלים ב'מורגן – מסעדה חקלאית', יוקנעם המושבה
מורגן – מסעדה חקלאית
דרך העמק, יוקנעם
טל. 04-9937101
ג, ד, ה 22:00-12:00, שישי, שבת 22:00-10:00
