מחקר: אי-זמירת גפנים בשנת שמיטה מביאה ליותר אשכולות אך עם גרגרים קטנים יותר

בכנס "הלכה למעשה" של מכון "התורה והארץ" ומו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, נדונה השפעתה של אי-זמירת הכרמים בשנת שמיטה.ד
על פי מחקר של ד"ר שיבי דרורי, גפן שלא נזמרה בשנת שמיטה, הניבה כמות גדולה של אשכולות (כ- 200 לגפן), אך היא איזנה את עצמה בכך שהאשכולות והגרגרים היו קטנים ביותר, וכך הצליחה להביא את המסה הגדולה הזו להבשלה סבירה.

ד"ר שיבי דרורי, המוכר כיינן ובעלים משותף של יקב גבעות, הוא הרכז החקלאי של מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, והוא הציג את מחקרו בכנס שעסק במצוות התלויות בארץ הלכה למעשה. 

ד"ר דרורי אומר כי אי-זמירת הגפן היא הטיפול הקיצוני ביותר בשנת שמיטה.
האתגר הגדול העומד בפני החקלאים והחוקרים הוא להביא לכך שבשנה השמינית ניתן יהיה לחזור מטיפול אי הזמירה ליבול רגיל. במחקר הראשוני שבוצע, נבדקה השפעתן על היבול של מספר פעולות דמויות זמירה כגון "פיסול", זמירה מכנית וגירדום. כמו כן נבחנה השפעת אי הזמירה.
התוצאות מראות כי עבור המעוניינים בהשבתת כרמם בשמיטה, פעולות כגון פיסול ואף גירדום הגפן הן המתאימות ביותר. להמעוניינים ביבול בשביעית, הזמירה המכנית, הקלה יותר הלכתית מזמירה ידנית, נותנת תוצאה קרובה ליבול רגיל.

מסביר ד"ר דרורי: "שנת השמיטה מהווה שעת מבחן ואתגר לכורם הישראלי. הזמירה, שהינה פעולה חיונית הקובעת את עומס היבול ואיכותו, אסורה בה מן התורה. במהלך הדורות דנו חכמי ישראל בשיטות שונות בהן ניתן להחליף את הזמירה הרגילה, ובמידת התאמתן להגדרת 'הזמירה' של התורה. ככל שידוע, עד כה לא עסקו חוקרים וחקלאים בבדיקת ההשפעות של פעולות שונות אלו על איכות היין המתקבל, וזהו החידוש במחקר שלנו".

הרב דוד דודקביץ', רב היישוב יצהר, הציג בכנס את ניסיונו בשנת השמיטה ביישובו מבחינת חקלאי שהפקיר את כרמו, היציג את סיכום השמיטה והשלכותיה כהכנה מעשית לשמיטה בשנת תשע"ה. לדעת הרב, חלק משמעותי מהליך השיבה לארץ הוא קיום מצוות השמיטה כהלכתה, בשמירה ראויה על המצוות הקשורות לכרם. הרב דודקביץ' מדגיש כי שנה השמיטה דורשת הכנה רבה לפניה, בייחוד בהכנה הראויה בכרמים.

בכנס היוצגו גם חלופות מעשיות להפרשת תרומות ומעשרות מראש, וכן הנחיות לכלאיים בגינה הביתית. בנוסף הוצגה ערכת הנחיות למגדלי צאן ובקר בשבת.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה