מלבק – הארגנטינאי הצרפתי עולה לישראל

לעתים קרובות ניתן לדבר על ישראל כאזור "העולם החדש" ב"עולם העתיק" של היין. אחד היתרונות של לא להיות אזור "עולם ישן" אירופאי, הוא שישראל אינה מגבילה את הייננים שלה לאיזה ענבים לגדל באפלסיונים ספציפיים. הייננים הישראלים חופשיים לגדל כל זן בכל מקום בו הם בוחרים, ולעתים קרובות יותר מאשר לא – הייננים והכורמים הטובים ביותר בישראל עושים בחירות מוצלחות כאשר הם לומדים להכיר את הכרמים שלהם, ומתנסים עם זנים חדשים או עם שיבוטים (קלונים) שונים של זנים מועדפים ישנים.

זן ענבים אחד המתברר כמבטיח הוא מלבק. זה לא צריך להפתיע. כל נגזרות זני בורדו אדומים האחרים (קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטיט ורדו) מצאו בית בכרמים רבים, ועכשיו מלבק הופך לכוכב בפני עצמו של יינות זן-יחיד.

מלבק הפך לנדיר באזור הבית שלו בבורדו, לאחר שנפל קורבן לכפור ולאתגרי כרם אחרים, למרות שהוא עדיין מממלא תפקיד מרכזי ב- Cahors. כאשר מגדלים אותו באזורים מחוץ לצרפת, הוא משמש לעתים קרובות בתפקיד תמיכה עבור בלנד, ולא ככוכב בפני עצמו, כמו בקליפורניה, שם הוא בדרך כלל חלק של יינות "Meritage".
עם זאת, הוא זכה להצלחה בארגנטינה, בה העזו וזכו על ידי הימור על זן ענבים שהוביל מיליוני בקבוקים אל המדפים ולרשימות יין ברחבי העולם, כפי שעשו שיראז עבור אוסטרליה, וסוביניון בלאן עבור ניו זילנד.

הענב בעל הקליפה הדקה אוהב יותר שמש מאשר ענבי קברנה סוביניון או מרלו. חום רב מדי (בניגוד לשמש) יכול להזיק לשימור החומציות הדרושה כדי להימנע מייצור יינות חלשים, לכן חלקות בגובה רב הנהנות מבריזה ביום ומלילות קרירים, יכולות לעתים קרובות להיות מתכונת אידיאלית עבור כרמי מלבק.

יקב טפרברג 1870 כבר "שיחק" עם המלבק והפיק תוצאות מענגות. הבציר הראשון שיקי ראוכברגר עם דיויד רודסשלהם היה ב- 2007, וכיום יין 2009 שלהם נמצא על המדפים תמורת 70 ₪.
טפרברג הוא היצרן הגדול היחיד של מלבק, כאשר היין הנוכחי שלהם מגיע מכרמי היקב בהרי יהודה. יינני היקב, שיקי ראוכברגר ואוליביה פרטי, מתנסים עם שני קלונים שונים, ומצפים לגדולות מכרמים חדשים ברמת מצפה רמון (40 דונם), ובסך הכול 100 דונם. שיקי ראוכברגר אפילו סבור כי יש ליקב בעתיד פוטנציאל למספר מהדורות של מלבק מכרם יחיד, כך שהמלבק עשוי להיות הכוכב הזוהר של היקב.

מלבק 2009 של טפרברג 1870 התיישן בחביות עץ אלון צרפתי במשך 12 חודשים, ומציג את השזיף ואוכמניות שאפשר בדרך כלל לשייך למלבק. רמזים של ליקוריץ שחור ושמץ קפה, שוקולד ותבלינים, עושים יין זה ליותר מאשר סטייה נעימה מאוקיינוס הקברנה והמרלו הכשרים בשוק.
גם יקב הבוטיק רמות נפתלי בגליל העליון מייצר דוגמה מצוינת של האופן בו מלבק יכול לפרוח בארץ בכרמים בגובה רב, למרות שקשה יותר למצוא אותם בישראל, ובוודאי הנם נדירים מאוד בארצות הברית ובארצות אחרות בעולם.

רוצים לכתוב לדיויד רודס?
[email protected]






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה