מעדניית פושון הממוקמת בכיכר המדליין בפריז תחגוג ב- 2006 את ציון הדרך של 120 שנה לפעילותה, ועושה זאת עם חדשנות במטבח ובתצוגה בחלונות הראווה, בה מככבים הבהקי זהב, פירות אקזוטיים וזרים של פטריות כמהין (טרוף) לבנות.
על אותה מדרכה ממנה מסתכלים על החנות, הציב אוגוסט פליקס פושון את עגלות הפירות והירקות הטריים שלו ב- 1885. מאז שהגיע לפריז חמש שנים קודם לכן מנורמנדי, התוודע פושון לעולם הקמעונאיות והמכולת, בין השאר אצל פליקס פוטן – ממציא החנות השכונתית בקרבת הבית.
ב- 1886 התמקם פושון ממול למעדניית הדיאר (Hediard) – שקדמה לו ושוכנת אף היא עד היום באותו מקום בכיכר המדלן (בערב ראש השנה האזרחית יכולתם לקנות במקום סלסלת שוקולדים ענקית ב- 500 יורו…). הצלחתו של הבחור בן ה- 30 הייתה כמעט מיידית, וארבע שנים בלבד לאחר מכן פתח חנות יינות גדולה ברובע השביעי של פריז, והפך לסוחר יינות (Negociant). כבר ב- 1908 היו בחנות 800,000 בקבוקים, כולל מתוצרת חוץ – קו שאפיין גם את המעדנייה שלו, שבסוף המאה ה- 19 התעשרה בקונדיטוריה ומאפייה, ובה הקים גם את סלון התה הגדול שהביא לפריזאים את מושג ה- Five o’clock tea – לשם כל אלה היה צריך לגייס עוד שטח בכיכר.
בשנות ה- 30 של המאה ה- 20 הסתובבו ברחבי פריז קרוניות המשלוחים של פושון עם שמו באותיות שחורות על רקע לבן, שהפך למותג המזון המוביל בעיר. מלחמת העולם השניה פגעה בפושון, ועם מותו ב- 1945 התקשה בנו רוברט להחזיר את תהילת המוסד בתקופה של צנע.
ב- 1952 נקנתה פושון ע"י יוסף פילוסוף, תעשיין יהודי-בולגרי שהתעשר ממכירת מוצרי טקסטיל במחיר נמוך תחת המותג Chemises 100,000 ("100,000 חולצות" – רשת הקיימת עד היום). פילוסוף חבר אל אדמונד רובי, שחתם עם אייר פרנס על הסכם משמעותי ביותר: מעתה, כל מטוס שיצא ליעדים אקזוטיים, חזר עם מוצרים לא מוכרים או נדירים, ועם כל הפירות בכל עונות השנה. אך יבוא פירות לא הספיק, ופילוסוף עודד יצירת מוצרים חדשים, מה שהוכיח עצמו ככדאי במיוחד כאשר ייצור תה מבושם, בעיקר בניחוח תפוח, פתח לפושון את הדלתות ביפן.
השותף בורי, שהיה מקושר עם החברה הגבוהה, הביא לפושון לקוחות כמו משפחות קנדי וגרימלדי (מונטה קרלו), מאריה קאלאס, ואיבון דה גול – אשת הנשיא, שמעונו קרוב לפושון, אשר הפכה את החנות למכולת הקבועה שלה. השאח של אירן קנה כל חודש כמעט 3 טון של מוצרים.
פילוסוף, שנפטר ב- 1981, הוריש את החנות לבתו שלא עמדה בלחצי התחרות, ובשריפה שהשמידה את הבניין הראשי שלה ב- 1985. הנכדה של פילוסוף, שניהלה מכון כושר במרסיי, היא זו שלקחה את המושכות לידיה, ובמשך 10 שנים גיוונה את הפעילויות, השיקה פעילות הסעדה ופיתחה שירות קייטרינג. היא גם שמה דגש על צעירים כמו פייר הרמה, אז בן 24, שאחת מיצירותיו נקראת "הדובדבן על העוגה" והנה הפטיסרי הראשונה שעוצבה ע"י מעצב (יאן פנורס). השקתה של עוגה זו ב- 1994 סימנה דור חדש של בעלי מקצוע, והפכה את פושון למגלת כשרונות.
שנות ה- 80 האחרונות היו תקופה רעה לפושון – שילוב של מיתון והשקעות כושלות, כולל קניית יאכטה שנועדה לארגן מסעות שייט גסטרונומיים. מכאן עד הרס המוסד בן ה- 100 אז, המרחק לא היה רב.
כאשר לורן אדמוביץ קנה את פושון ב- 1998 הייתה למוסד תדמית מיושנת, בורגנית ואליטיסטית. הבעלים החדש סגר את המסעדות (כולל הקפטריה המפורסמת במרתף), הצעיר את התדמית והעיצוב, חידש את החנויות, פתח חנויות יין חדשות, סלון תה, חנות בניו יורק. אך כשפושון קנתה בסוף 2003 את 12 הבוטיקים של Flo Prestige, חשבו רבים שחוזרת תופעת העיניים הגדולות של פושון.
ואכן, ב- 2004 ויתר מישל דוקרו שהתמנה למנכ"ל, על החנויות לטובת Lenotre. הצוות החדש מתמקד בחנות בכיכר המדלן שעוצבה מחדש. השף פטיסייה הוא כריסטוף אדם, שזוכה להצלחה רבה בקרב חובבי המתוקים בפריז. למטבח נכנסה פומיקו קונו, היוצרת הקולינרית ממוצא יפני, שסלט הלובסטר ופיטאיה שלה, והמראה של רביולי הירקות שלה הפכו לשם דבר. לצעירה זאת יש לא רק כישרון כי אם גם קשרים טובים, כמי שארגנה סעודות פרטיות לחברה גבוהה בפריז, טוקיו וניו יורק.
אלה הכוכבים של פושון היום, אליהן מצטרפות סנדרין אודגון במרתף היינות וקתרין צ'או בתחום התה. ביחד הם מובילים את המהפך של פושון בחגיגות ה- 120 של המוסד הגסטרונומי המוביל.
Fauchon
28 Place de la Madeleine
Paris 8
