מעט גורמים מתחום המזון ביריד הבינלאומי לזכיינות בתל-אביב

רק גורמים מזכים מעטים מתחום המזון, המחפשים זכיינים, משתתפים ביריד הבינלאומי לזכיינות המתקיים היום ומחר (24-25 באוקטובר) בגני התערוכה, תל אביב.
מצאנו שם את סבארו (הכי רציניים, עם ברושור המספר הכל, אפילו דמי זיכיון חד פעמיים, תמלוגים לרשת, ואורך תקופת החוזה), לצד פיצה לייט – "הפיצה הרזה בעולם" כדבר המפרסם, פיצה מטר, פיקנסין, וג'וסלנד.
גם חברת כלי הסירים בעלי התחתית הרב-שכבתית ברגהוף מחפשת זכיינים, וממה ששמענו בביתן מתברר כי כבר מחר הם עומדים לצייד חנות באילת לא רק בסירים המרשימים, כי אם גם במדפים ובציוד תצוגה.

ביריד מציגות חברות ישראליות ובינלאומיות את עצמן ואת ההזדמנות העסקית שהן מציעות לחברות ולגופים פרטיים לחיבורים בתחום הזכיינות. היריד מבטיח לספק את המקום למציאת הזדמנויות עסקיות בזירה אשר מכילה חברות מזכות וזכיינים פוטנציאליים מהארץ ומהעולם המחפשים את החיבור. כמו כן ייהנו המשתתפים ביריד מאינפורמציה שוטפת בנושא, ומפעילויות הדרכה והעשרה סביב נושא הזכיינות.

המארגנים אומרים כי ביריד הבינלאומי לזכיינות שהתקיים אשתקד, נחתמו עשרות עסקאות, ובזכותו יזמים רבים מצאו את ההזדמנות העיסקית הטובה ביותר עבורם. ליריד שיתקיים השנה נרשמו עשרות חברות, רובן פועלות בתחום הזכיינות, חלקן מתייעדות להפוך לחברות מזכות וחלקן מציעות הזדמנויות עסקיות שונות בתחומים רבים. כמו כן, יאפשר היריד את יצירת הקשר הראשוני בין נותני השירותים המקצועיים לבין החברות המשתתפות ומבקרי היריד.

זכיינות – היבטים משפטיים
זכיינות מהווה תחום מסחרי חדש יחסית. השימוש המעשי הראשון בשיטת המסחר זו החל בארה"ב, בתקופה שלאחר מלחמת האזרחים, על ידי חברת מכונות התפירה "זינגר" (החברה הוקמה בשנת 1851). השיטה אומצה תחילה על ידי עסקי המכוניות, ומאוחר יותר על ידי תעשיית הנפט, רשתות המזון המהיר, עסקי השכרת הרכב וכו'.

כיום, לאחר ששיטת הזכיינות התבססה והפכה לדרך מהירה לפתיחת עסק, כ- 552 אלף אנשי עסקים מכל רחבי העולם מנהלים את עסקיהם באמצעות זכיינות. בארה"ב שימוש בזכיינות הינו רחב ביותר- מחצית מכלל העסקים הקמעונאים פועלים בשיטה זו.
בישראל, השימוש בשיטה זו נמצא בעליה משמעותית, כך בעשרים השנים האחרונות הוקמו במדינה מעל ל- 5,000 נקודות מכירה המופעלות על ידי זכיינים.

זכיינות היא שיטה לשיווק מוצרים, שירותים וטכנולוגיות, אשר מבוססת על שיתוף פעולה הדוק ומתמשך בין צדדים משפטיים, נפרדים ועצמאים מבחינה פיננסית- המזכה והזכיין. מדובר בקשר עסקי, שבו בעל זכויות על מותג מסוים מקנה לגורם אחר את הזכות להשתמש במותג שבבעלותו. המזכה מבקש להרחיב את פעילותו העסקית והזכיין, חפץ לשתף פעולה עם המזכה, בין היתר, בשל המוניטין המבוסס של המזכה. למעשה, על פי שיטה זו, גוף מזכה מאפשר לגוף אחר להשתמש במוניטין שצבר ולרוב אף מלווה אותו ומדריך אותו בהקמת הסניף ובהמשך התפתחותו.
בהתאם לחוזה, מורשה הזכיין, כנגד תמורה כספית ישירה ועקיפה, לעשות שימוש בזכויות הקניין הרוחני של המזכה לרבות בסימן ושם המסחר, בשם המותג, בשיטות ובנהלים העסקיים והטכניים ובידע המקצועי של המזכה.
בתמורה הזכיין מקבל על עצמו לעשות כמיטב יכולתו כדי לקדם את התפתחות הרשת, תוך שהוא מספק את הידע, ההון הפיננסי והמאמצים שלו עצמו.

לשיטת הזכיינות יתרונות וחסרונות שונים, הן מבחינת הזכיין, והן מבחינת המזכה.
עבור הזכיין, הזכיינות היא שיטה יעילה ומהירה להקים עסק על ידי כניסה לרשת מצליחה, בעלת מותג מוכר בשוק. לרוב החברה המזכה מספקת לזכיין את המידע הנדרש להקמת ולהרצת העסק בתקופה הראשונה, היא מסייעת לזכיין בבחירת מיקום העסק, בעיצובו, בגיוס והדרכת כוח אדם וכו'. אך, כמו כל דבר בחיים, לא הכל ורוד, ולצד הזכויות וההטבות מהן נהנה הזכיין, לרוב הזכיין נאלץ לקבל על עצמו התחייבויות משמעותיות כלפי החברה המזכה, הבאות לידי ביטוי, בין היתר, בהגבלת עצמאותו, בחובה המוטלת עליו לפעול על פי נהלי המזכה מבלי שיש לו יכולת לשנותם, בשיתוף החברה המזכה ברווחיו, בכך שהוא נאלץ לרכוש סחורה באמצעות המזכה או ממקורות המוכתבים על ידי המזכה. יתרה מזאת, גם במידה והזכיין משקיע רבות בקידום המוניטין שלו ושל המותג הזכייני, השקעתו זו עלולה להיפגע, שכן המוניטין של הזכיין מושפע גם מפעולתם של הזכיינים האחרים ברשת.

עבור המזכה, מכירת הזכיינות וקבלת התמלוגים השוטפים, מגדילות את רווחיה ומותירות בידיה משאבים להרחבת הרשת, העלות התפעולית נמוכה יותר מעלות החזקת הסניפים, הרשת מתרחבת במהירות ללא השקעה מסיבית של משאבים כלכליים וניהוליים. הזכיין אמור לנהל את העסק טוב יותר ממנהל שכיר, משום שהוא, כמו הבעלים, מעוניין להקטין את ההוצאות ולהגדיל את ההכנסות.

בין החסרונות למזכה נמנים קשיים ועלויות הנעוצים בביטול ההסכם מסיבה זו או אחרת ובמציאת זכיין "חלופי", שליטה מוגבלת על ניהול הסניפים, קשיים בשמירה על קניין אינטלקטואלי וכיו"ב.

גם מבחינה פסיכולוגית קיימים קשיים רבים. זכיין מרגיש כי המזכה והמותג מקדמים אותו בעיקר בשלבים הראשונים לפעילות העסק, אך את התמלוגים הוא ממשיך לשלם לאורך כל שנות ההתקשרות, כאשר כעבור שנים הוא מתחיל לתהות "עבור מה הוא בעצם משלם?". מכאן ניתן לראות כמה חשוב ליצור שיתוף פעולה הדדי, הנותן הרגשה של שותפות ודאגה משותפת לעתיד הרשת כולה ולכל חנות וחנות בפרט.

השאלה הנוספת שאותה צריך לשאול את עצמו כל אחד שנכנס למערכת זוגית זו או אחרת- "עם מי להתקשר?". כל צד צריך לבדוק הן את הצד השני והן את עצמו. הצדדים חייבים לדעת שסוג הקשר מתאים להם מבחינה פסיכולוגית ומבחינה כלכלית. העניין כלל אינו פשוט. כך, במהותו של הזכיין האופטימלי בעצם גלומה סתירה פנימית, כאשר, מחד גיסא, הוא צריך להיות בעל יוזמה, רצון ויכולת לנהל עסק עצמאי, ומאידך, להסכים לנהל אותו תחת פיקוח הדוק וכפיפות כמעט מוחלטת לתנאיו של המזכה.

רצוי מאוד לקבל כמה שיותר מידע על המזכה, כגון:
תיאור מפורט של הגוף המזכה.
מידע על הרשת בשנה אחרונה, לרבות:
· מספר הזכיינים הנוכחי ומספר הסניפים הכולל בבעלות חלקית או מלאה של המזכה;
· שם, כתובת ומספר טלפון של עשרה מן הזכיינים ברשת לפחות;
· מספר הזכיינים שבחרו שלא לחדש או להפסיק את הזיכיון והסיבות לכך;
· מספר הזכיינים שזיכיונם הופסק והסיבות להפסקה;
· תיאור הסחורה או השירותים; הגדרת האזור הגיאוגרפי שבו מובטחת לזכיין בלעדיות.
רמת הרווחים של זכיינים ברשת.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה