סגולותיהם הבריאותיות של עשבי התיבול: בזיליקום, פטרוזיליה, כוסברה ושמיר

הידעתם? צמח הפטרוזיליה נחשב לצמח התבלין הנפוץ ביותר בעולם.
לצריכת יתר של כוסברה עלולה להיות השפעה נרקוטית.
הקיסר קארל הגדול נהג לחלק לאורחיו תה שמיר לאחר ארוחות שחיתות כדי להקל על העיכול ולמנוע שיהוקים.
ברומניה, כשאישה מגישה לגבר זר בזיליקום והוא מקבל אותו מידיה הם הופכים להיות מאורסים באופן רשמי.

בזיליקום
בהודו, שם גדל הבזיליקום במקור, הבזיליקום נחשב לצמח קדוש. ההודים מאמינים שעם הם נקברים עם עלה של בזיליקום לצדם, הוא ישמש להם כדרכון כניסה לגן עדן. ברומא העתיקה נקרא הבזיליקום על שם הדרקון בזיליק, והרומאים האמינו שאכילת הצמח תגן עליהם מפני הדרקון רושף האש. האיטלקים משתמשים בבזיליקום כסימן לאהבה, וכך גם הרומנים, שיודעים שכאשר אישה צעירה מגישה לגבר זר עלי בזיליקום והוא מקבל אותו מידיה, מגיע מזל-טוב כי הם מאורסים באופן רשמי.
אמונה נפלאה אחרת הקשורה לצמח, היא שנשיאתו בארנק תביא לבעל הארנק הצלחה ושגשוג. נסו ותהנו – אם לא מעלייה דרסטית בהכנסות, אז לפחות מריח נפלא בתיק…
ברפואה הטבעית הבזיליקום משמש כחומר מרגיע, מכייח ומועיל גם למערכת העיכול.
הבזיליקום – כוחו הן בטעמו והן במראהו. בגינה הוא יכול להתפשט ולהפוך לשיח גדול ומרשים, בעל פרחים קטנים וסגולים, המפיץ ריח שמושך כל אף. כשהוא עובר למטבח, הבזיליקום הוא פשוט מלך התבשילים וניתן להוסיף אותו כמעט לכל דבר – ממרקים, דגים, קדרות שמתבשלות לאטן על האש וכמובן, פסטה, ועד לגלידת ריחן משובחת.
להנאה מקסימלית מטעמו הנפלא של הבזיליקום, כדאי להוסיף אותו לתבשיל לקראת סיום הבישול, ולא בתחילתו.

פטרוזיליה
תרופת סבתא ידועה במקומותינו היא מרק העוף. ולמה מרק העוף כל כך מקושר אצלנו לבריאות? בזכות הפטרוזיליה שבתוכו. הפטרוזיליה עשירה בוויטמין B, A ו-C, בסידן, בברזל, באשלגן ובמגנזיום. בקיצור, הערך התזונתי שלה גבוה וחשוב. צמח הפטרוזיליה נחשב לצמח התבלין הנפוץ ביותר בעולם, והוא מהווה תוספת חשובה לכל סוגי המאכלים כמעט, הן בבישול והן כקישוט.
בצלחת הפסח שלנו, הפטרוזיליה מככבת כסמל לאביב, להתחדשות, לרעננות. אותה תכונה של רעננות שימשה גם ברומא וביוון העתיקה, שם לעסו את הפטרוזיליה בסוף הארוחה, כדי לרענן את הפה אחרי האכילה ולנטרל ריחות חזקים.
היוונים נהגו להניח זרים על ראשי המנצחים בתחרויות הספורט השונות, זרים שהפטרוזיליה תמיד הייתה חלק מהם. לפטרוזיליה מיוחסות תכונות של הגנה מפני כוחות הרשע, וזהו מקור השימוש בצמח כקישוט על צלחות. בעבר היו מניחים פטרוזיליה על צלחות אוכל כדי להגן על המזון מפני זיהום, וכן היו מוסיפים את העלים לאמבטיות כדי לטהר ולהרחיק את המזל הרע. הפטרוזיליה מטהרת גם את הגוף – היא מועילה לריאות, לכבד, לבלוטת התריס ולמערכת השתן.
נשים בהריון צריכות להישמר מאכילת פטרוזיליה, משום שהיא עלולה לגרום לצירים מוקדמים. גם נשים מניקות צריכות לדעת שהפטרוזיליה תורמת לייבוש החלב.

כוסברה
הכוסברה הובאה לעולם המערבי מהמזרח ושימשה כצמח ארומתי, כמעורר וכתבלין עוד בעולם העתיק. הצמח מנוצל כולו במטבח – הזרעים והעלים משמשים לתיבול תבשילים וסלטים, ואת השורשים מבשלים כירקות. הכוסברה ידועה, מוכרת ואהובה ברבים מהתבשילים האופייניים למזרח התיכון ולמקסיקו. הטעם החזק שלה מאפשר להשתמש בה כרקע בהרבה מהמאכלים שכולנו מכירים, בלי שאנחנו בכלל מעלים על הדעת – לחם, ליקרים שונים, ממתקים, חמוצים ועוד. היא תמיד שם, בלי שאפשר ממש לשים עליה את האצבע.
בזרעי הכוסברה משתמשים בכישופי אהבה או תשוקה. האמונה היא כי במינון הנכון ובתערובת הנכונה, הם יגרמו לאהוב/ת לבכן/ם להשתוקק אליכן/ם עד כלות.
שימוש נוסף בכוסברה הוא כסגולה לריפוי והגנה. בתרבות הסינית מעניקים לכוסברה חשיבות רבה, ומאמינים כי היא מעניקה חיי נצח.
הכוסברה, שנקראת גם גד השדה, ידועה כמעוררת תיאבון. היא טובה להפגת גזים במעיים, מקלה על הסובלים מכאבי שרירים ושיגרון, ויש לה אפקט מרגיע עד כדי הקלה על כאבי ראש וקיבה עצבנית.
כדאי להיזהר משימוש יתר בכוסברה, מכיוון שעלולה להיות לכך השפעה נרקוטית.

שמיר
השמיר הוא בן משפחה של הפטרוזיליה, ואפשר למצוא אותם יחד במאכלים רבים, כטעמים משלימים. במקור השמיר גדל במצרים, והוא בן בית מוכר ואהוב במטבח המזרח תיכוני בתבשילי בשר וירקות. הטעם שהשמיר מוסיף לתבשילים מובחן וייחודי, וכדאי להשתמש בו בזהירות, שלא ישתלט על שאר הטעמים.
השמיר קשור לרוגע ולהגנה. שמו, במקור, נגזר ממילה נורווגית שמשמעותה שיכוך או הרגעה. בימי הביניים השמיר נחשב כסגולה נגד כישוף – מי שחשב שהוטל עליו כישוף, נהג לשתות משקה מיוחד מחליטת שמיר כדי להסיר את הכישוף, או לענוד קמיע העשוי מענפי הצמח כדי להתגונן מפני השחור.
מספרים שהקיסר קארל הגדול נהג לחלק לאורחיו בקבוקוני תה שמיר אחרי ארוחות שחיתות, כדי להקל על העיכול ולמנוע שיהוקים.
גם המתיישבים הראשונים באמריקה נהגו לתת לתינוקות מי שמיר לאותה מטרה של הקלה על תגובות מעיים, ולהכין ביסקוויטים עם שמיר לתינוקות מצמיחי שיניים. ו
מבחינה רפואית, השמיר עוזר בעיקר לתפקודי הקיבה והמעיים, אבל נחשב גם כמרענן נשימה, מסייע לאיזון סוכרת, ועוזר למצבים של טחורים כואבים.
אם במקרה העור שלכם נגע במיצי השמיר, היזהרו שלא לחשוף אותו לשמש לפני שתשטפו את האזור היטב.

מידע נוסף ומתכונים מומלצים מתפרסמים באתר: www.dorot.co.il

“דורות – מוצרי שום ותיבול” מציעה את עשבי התיבול פטרוזיליה, בזיליקום, כוסברה ושמיר במגשיות קפואות. בתהליך ההכנה לא מתווספים לעשבי התיבול חומרי שימור, צבעי מאכל חומרי טעם או ריח, כך שהם שומרים במידה גבוהה על ערכם הבריאותי והתזונתי ועל הטעם והניחוח הטבעיים שלהם. עשבי התיבול נשמרים במקפיא כשנה וחצי, וזמינים ונוחים לשימוש בכמות הנדרשת בכל עת ובכל עונות השנה.







היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה