סגולותיה הבריאותיות של הטחינה

הכותבת יעל דרור היא דיאטנית קלינית וספורט ויועצת מקצועית של חברת "אחוה" יצרנית טחינה וחלוה

צילום אחוה

כאשר מדברים על בריאות, ובמיוחד על תזונה שמעודדת בריאות, טחינה הינה אחד המאכלים בראש הרשימה. גם ברפואה העממית יש לטחינה מקום של כבוד, עם ייחוס של סגולות מרפא רבות ומגוונות. מכאן שאין זה מפתיע שהטחינה הינה מאכל שהשתמר בצורתו המקורית במשך שנים רבות, ועבר בצורה מדויקת מדור לדור.

עם זאת, לא רבים יודעים בדיוק על איזה מדדי בריאות משפיעה הטחינה. לא מעט שואלים מה הן הסגולות שבאכילת טחינה, ומה הוכח במחקרים כתורם לשיפור הבריאות. בכתבה זו אנסה למנות את הנושאים הבריאותיים שנבדקו במחקרים והוכיחו את תרומת הטחינה לבריאות האדם. מכאן יהיה ניתן להסיק על הפוטנציאל הבריאותי שבשילוב קבוע של טחינה בתפריט היומי, ואף לענות על השאלות הבאות: מהו המינון המומלץ? אחרי כמה זמן נוכל לצפות לראות שיפור מובהק במדדי הבריאות השונים?

השפעתה הבריאותית המיטיבה של הטחינה נובעת ישירות מההרכב התזונתי של השומשום. צילום pixabay
השפעתה הבריאותית המיטיבה של הטחינה נובעת ישירות מההרכב התזונתי של השומשום. צילום pixabay

בריאות שמקורה מגרעיני השומשום

טחינה עשויה מגרעיני שומשום טחונים. מכאן שהשפעתה הבריאותית המיטיבה של הטחינה, נובעת ישירות מההרכב התזונתי של השומשום. גרעיני שומשום ידועים באחוז גבוה של חומצות שומן חיוניות – אומגה 6 ואומגה 9. בנוסף לכך, גרעיני שומשום מכילים עוד מרכיבים בעלי השפעה בריאותית מובהקת כמו פיטוסטרולים, ליגנן (Lignan) ממשפחת הפוליפנולים, שהם בעלי תכונות נוגדות חמצון רבות עוצמה. בנוסף לכך מכילה טחינה מכילה ויטמינים מקבוצת B, מינרלים רבים כמו מגנזיום, ברזל, אבץ ואשלגן. הכוח הבריאותי של הטחינה נובע מהרכב עשיר זה של יתרונות תזונתיים, שכאשר הם משתלבים בצריכה קבועה בתפריט היומי, מסייעים לגוף להתמודד עם מצבים שונים העלולים לפגוע בבריאות.

מהו הכוח הרפואי של הטחינה?

מורידה כולסטרול

הפיטוסטרולים הנמצאים בתוך גרעיני השומשום הוכחו במחקרים כמורידים רמות כולסטרול בדם. רוב הפיטוסטרולים בשומשום הם מסוג בטא-סיטוסטרול (Beta-sitosterol), ונחשבים לבעלי יכולת הורדת כולסטרול. בהשוואה לאגוזים וזרעים אחרים, בשומשום יש את הכמות הגבוהה ביותר של פיטוסטרולים. איך הם עושים את זה? הפיטוסרולים מסייעים בהורדת הכוסלטרול מכיוון שהם בעלי מבנה דומה לזה של הכולסטרול. דמיון זה במבנה מאפשר להם להחליף חלק ממולקולות הכולסטרול, ואף לסייע בהפחתת הספיגה שלהם דרך המעי. דבר זה מפחית את ספיגת הכולסטרול לזרם הדם, ועשוי לסייע להפחתת כמות הכולסטרול הכללית בזרם הדם.

מרכיב נוסף בזרעי השומשום המסייע בהורדת הכולסטרול, הוא הליגנן (Lignan). לאורך השנים נערכו מספר מחקרים שהראו כי שילוב קבוע של טחינה בכמות של 28-40 גרם ביום, הוביל לשיפור מובהק בערכי הכולסטרול בדם: הורדה של רמות הכולסטרול מסוג LDL, וירידה בכמות הכללית של הכולסטרול בדם. חלק מהמחקרים הראו שיפור מתון בערכי הכולסטרול ה-HDL ("הטוב"), ובחלק אחר של המחקרים הוא נשאר ללא שינוי. בדרך כלל דרושה צריכה קבועה של טחינה במשך 4-6 שבועות כדי להגיע להבדל מובהק זה בערכי הכולסטרול בדם.

לא מעט שואלים מה הן הסגולות שבאכילת טחינה ומה הוכח במחקרים כתורם לשיפור הבריאות. צילום אחוה
לא מעט שואלים מה הן הסגולות שבאכילת טחינה ומה הוכח במחקרים כתורם לשיפור הבריאות. צילום אחוה

מורידה לחץ דם

בגרעיני השומשום יש מרכיבים המסייעים להורדת לחץ הדם. אחד המרכיבים החשובים הוא שמן השומשום, המהווה כאמור אחוז גבוה מתכולת הנוטריינטים בטחינה. מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לבדוק את הקשר בין צריכה של שמן שומשום לבין שיפור לחץ הדם בקרב אנשים הסובלים מיתר לחץ דם. מחקר שהתפרסם במגזין American Society of Hypertension ,  בחן את השפעת שמן שומשום על שינויים בלחץ הדם בטווח המידי ובטווח הארוך, בקרב גברים שסבלו מיתר לחץ דם. משתתפי המחקר קיבלו 35 גרם שמן שומשום ביום, כאשר קבוצת הביקורת קיבלה כמות זהה של שמן אחר. נמדד לחץ הדם המרכזי והפריפרי של משתתפי המחקר, ואף נערכו בדיקות דם לבחינת מדדים נוספים. השפעת שמן השומשום נבדקה כשעתיים לאחר שתייה של השמן בפעם אחת, ואף לאחר חודשיים של צריכה קבועה של השמן. תוצאות המחקר הראו ירידה בלחץ הדם המרכזי והפרפרלי כשעה לאחר שתיית שמן השומשום. בנוסף לכך, במדידות לטווח הרחוק נמצא כי השימוש בשמן השומשום הוריד את לחץ הדם הסיסטולי והפרפרלי, הוריד את דופק הלב, והעלה את מדד נוגדי החמצון בדם. זהו המחקר הראשון שהראה השפעה מיטיבה של שמן השומשום בטווח המידי ובטווח הארוך על מדדים הקשורים ולשיפור לחץ דם גבוה, ואף הטבה במדדי בריאות נוספים. מחקרים נוספים שהתפרסמו בשנים האחרונות הראו תוצאות דומות, המעידות על קשר ישיר בין צריכה של שמן שומשום באופן קבוע, לבין שיפור מדדי לחץ הדם בקרב הסובלים מיתר לחץ דם.

הורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב חולי סוכרת מסוג 2

מחקר שפורסם במגזין Archives of Iranian Medicine, מצא כי טחינה יכולה להוות בחלק מהמקרים תחליף לתרופות הניתנות במרשם רופא לשיפור בריאות הלב. לתרופות אלו יש לא פעם תופעות לוואי לא נעימות, ולכן מציאת חלופה במזון הינה בעלת חשיבות רבה. במחקר הנוכחי בדקו את ההשפעה של טחינה בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2, שידוע שהם נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב, עקב רמות גבוהות מעל הנורמה של שומנים בדם, רמות סוכר גבוהות בדם ותנגודת לאינסולין. במחקר השתתפו 41 איש, אשר חולקו לשתי קבוצות: קבוצת המחקר קיבלה 2 כפות של טחינה (28 גרם) בארוחת הבוקר כל יום במשך 6 שבועות. הקבוצה השנייה היוותה את קבוצת הביקורת, ולא קיבלה טחינה. מלבד ההבדל בקבלת הטחינה, כל משתתפי המחקר קיבלו אותה כמות קלוריות בארוחת הבוקר, והקפידו על תפריט יומי דומה. בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשים, נלקחו בדיקות שונות להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם, כולל: לחץ דם, שומנים בדם (טריגליצרידים) וכולסטרול. התוצאות שהתקבלו לאחר 6 שבועות היו מובהקות: חלה ירידה ברמות השומנים בדם, ואף ירידה מרשימה של 39% במדד האטרוגני של הפלזמה (AIP- atherogenic index of plasma). כמו כן חלה ירידה מובהקת בדם ברמת הכולסטרול מסוגLDL  (הנחשב ל"רע"), ועליה מתונה ברמות הכולסטרול מסוג HDL (הנחשב ל"טוב"). לא חל שינוי במדידות של לחץ הדם. תוצאות אלו מהוות עדות חשובה להשפעתה המיטיבה של צריכה קבועה של טחינה על הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, לא רק באוכלוסייה בריאה, אלא אף באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה יותר, כמו הסובלים מסוכרת מסוג 2.

חצילים עם טחינה – מנה פופולרית במסעדות. צילום pixabay
חצילים עם טחינה – מנה פופולרית במסעדות. צילום pixabay

הגנה מסרטן

כאמור, בזרעי השומשום מצוי חומר שנקרא ליגנן, שהינו בעל מבנה דומה לזה של הורמון האסטרוגן בגוף האדם. בטחינה יש שני סוגים של ליגנן, המסוגלים להיקשר לרצפטור של האסטרוגן בגוף, ובכך להוות הגנה מפני סוגי סרטן הקשורים לפעילות הורמונלית של אסטרוגן. בנוסף לכך, גרעיני שומשום ידועים ביכולת שלהם לעודד ספיגה של רכיבי תזונה בגוף, במיוחד Tocopherols המוכר גם בשם "ויטמין E". זהו ויטמין חשוב מאוד, בעל יכולת נוגדת חמצון חזקה מאוד, הידוע כקשור במניעה של סרטן ומחלות לב. בנוסף לשיפור הספיגה של הוויטמין, מייחסים לגרעיני השומשום השפעה מיטיבה על הפעילות הביולוגית  של הוויטמין בגוף, בהקשר למניעה של דלקת ומחלות כרוניות.

דלקת פרקים ((Arthritis

בנוסף להשפעה המטיבה על הפחתת הסיכון למחלות לב ושיפור פרופיל השומנים בדם, כנראה שיש לטחינה גם השפעה בהקשר של דלקות פרקים המלווים לא פעם בכאבים עזים. במחקר שהתפרסם במגזין הרפואי International Journal of Rheumatic Diseases, קיבלו משתתפי המחקר שסבלו מאוסטיאוארתריטיס בברך, שני סוגי טיפול: הטיפול המקובל כיום לדלקת זו, הכולל פעמיים ביום גלוקוסמין וטיילנול; והטיפול השני היה 40 גרם ביום של זרעי שומשום באבקה (כמות המקבילה לשתי כפות טחינה). הקבוצה במחקר שקיבלה את אבקת זרעי השומשום, קיבלה ציונים טובים יותר בבדיקות עיכוב מצב הדלקת בברך, דיווחה על פחות כאב, ולא חוותה את תופעות הלוואי של השימוש בתרופות המקובלות. כמובן, עדיין מוקדם להמליץ לוותר על התרופות המקובלות לטיפול בארטריטיס, אך בהחלט נכון לשקול לשלב שתי כפות טחינה ביום, עבור הסובלים מבעיה רפואית זו.

לסיכום

לטחינה יתרונות בריאותיים רבים, שמקורם ישירות ברכיבים הטבעיים הנמצאים בגרעיני השומשום. מרבית המחקרים מוכחים כי צריכה קבועה של טחינה מדי יום, מפחיתה בצורה מובהקת את הסיכון למחלות לב וכלי דם. השפעתה חזקה במיוחד בתחום איזון הכולסטרול ולחץ הדם. בנוסף לכך ישנה חשיבות רבה לשילוב הטחינה בתפריט היומי עבור אנשים בעלי סיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, אך גם עבור האוכלוסייה הבריאה שרוצה לשמור על ערכים תקינים לאורך זמן. כמה? שתי כפות ביום. זה גם טעים וגם בריא.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה