סוד הגוף הרזה והאנרגיה של הרצים האתיופים – מזון העל טף

מאז שהטף הוכרז כמזון על (סופר פוד) הפך דגן זה למזון מבוקש בקרב שוחרי בריאות וספורטאים בעולם. צילום pixabay
טף הינו סופר פוד העשיר בחלבון, סידן, ויטמינים ומינרלים. עכשיו יגדלו אותו גם בעמק החולה

הכנס השנתי ה- 20 לזכרו של ד"ר ישראל (שרוליק) לוין ז"ל, ביוזמה משותפת של מו"פ צפון והחברה לחקלאות גליל עליון, יציג מחקרים חדשים שהתקיימו בגד"ש עמק החולה בשנת 2018. ביניהם מחקר חדש שבחן טיפוח טף למזון אדם ולמספוא.

בשנים האחרונות יש עניין גובר בארץ ובעולם לגבי צריכת טף. כבר בשנת 1996 הכריז ארגון הבריאות העולמי על ה"טף" כמזון על (סופר פוד). מאז הפך דגן זה למזון מבוקש בקרב שוחרי בריאות וספורטאים בעולם, עובדה שהביאה את החוקרים הישראלים במו"פ צפון ובפקולטה לחקלאות – יהושע סרנגה, שירן בן זאב ואון רבינוביץ, לבחון את ההיתכנות של טיפוח הטף בעמק החולה, כגידול רב קצירי למזון אדם ולמספוא, כחלופה רווחית לגידולי שדה הקיימים.

הטף, או בשמו המקצועי בן-חילף טף (Eragrostis Tef) – צמח ממשפחת הדגניים, מוכר כגידול חקלאי כבר למעלה מ- 2,000 שנה. גרגרי הטף קטנים מאד, פחות מעשירית מגודל גרגר חיטה. לטף מספר זנים: המָגְנָה והלבן – זנים איכותיים ויקרים, זני האדום והמעורב – זנים זולים ונגישים יותר לרוב האוכלוסייה באתיופיה. הצמח גדל בתנאי אקלים קשים, ואינו מכיל גלוטן. מקור הטף באתיופיה, שם הוא מהווה מוצר יסוד, המספק רבע מתוצרת הדגן וחלק ניכר מהתזונה היומית של האוכלוסייה באתיופיה ואריתריאה. לטף יש טעם עדין ואגוזי, והוא מרכיב עיקרי בלחם האתיופי המסורתי, האינג'רה, מחמצות ולחם דאבו. הטף עשיר בערכים תזונתיים: סידן, מגנזיום, ברזל, חלבון וויטמינים. מכיל שמונה חומצות אמינו חיוניות לבריאות הגוף, משמש לחיזוק מערכת החיסון, מומלץ לחולי אנמיה, סוכרת, אוסטיאופורוזיס וצליאק, טוב  לספורטאים, צמחוניים וטבעוניים. ניתן לשימוש בפסטה, לחמים, בצק לפיצה או לפאי, עוגיות ומיני מאפים.

החוקרים מסבירים: "בישראל החל עניין גדול לצריכת טף ממספר סיבות. לטף יש יתרונות תזונתיים גבוהים, וכאמור בעשורים האחרונים הוכר כ"מזון על" (סופר פוד). הכרזה זו הגבירה את הביקוש לטף בקרב שוחרי בריאות וספורטאים, לחולי צליאק המנועים מאכילת גלוטן, וכן לדיאטות רבות בעולם אשר נמנעות מצריכת גלוטן כחלק מהתפריט. התעוררות זו גרמה להתעניינות גוברת בעולם, לגידול טף גם מחוץ לאתיופיה. בישראל קיימת צריכה  קבועה של כ- 8,000 טון לשנה, בעיקר מצד יוצאי אתיופיה, אריתריאה, ותושבים ישראלים שוחרי בריאות. הביקוש עולה, אך אין גידול של טף בישראל, וכל האספקה היא של יבוא מאתיופיה. לאחרונה מגבילה ממשלת אתיופיה את יצוא הטף, ונוצר מחסור בארץ ובעולם. גם בשווקי העולם עולה הביקוש לטף בזכות יתרונותיו. כמו כן, וללא קשר, יש צורך מקצועי להרחיב ולגוון את סל גידולי השדה בישראל. הטף יכול להיות גידול אטרקטיבי לתנאי האקלים בישראל, בזכות עונת הגידול הקצרה, מחירם הגבוה של הגרגרים ואיכותו הגבוהה גם כמספוא מזין. הכנסת גידול הטף לעמק החולה, צפויה להיות תוספת משמעותית לסל גידולי השדה בגליל".

המחקר בגידול הטף מתקיים במו"פ צפון בתמיכת החברה לפיתוח הגליל החל מחודש פברואר 2018, וימשך עד ינואר 2021 לבחינת ופיתוח זנים ושיטות גידול. באפריל 2018 נזרעו ארבעה זני טף בחלקה בשטח כ- 8 דונם, כניסוי ראשון בו נבחנה כמות ואיכות יבול הגרגרים. המסקנות הראשוניות של הניסוי, הראו כי ניתן לגדל טף בהצלחה בתנאי האקלים ואדמת עמק החולה. המחקר השיג את אבן הדרך הראשונה, ובהמשך ייבחנו השיטות המתאימות לגידול ייחודי זה.

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר