fbpx

סופ"ש חורפי בגליל העליון

שהפעם היעד הינו אזור הגליל העליון, כולל רכבל ואטרקציות שוות בצוק מנרה, צעידה אל מפל הבניאס, בילוי בבר "הבועה", חוויה קולינארית במסעדה "הטחנה" במטולה, ולינה בשני יעדים: מלון כפר גלעדי וצוק מנרה
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

למרות הצפי למזג אוויר חורפי, גשום ועמוס רוחות עם סיכוי לשלג, ארזנו את עצמנו לטובת טיול בצפון הארץ, כשהפעם היעד הינו אזור הגליל העליון, כולל רכבל ואטרקציות שוות בצוק מנרה, צעידה אל מפל הבניאס, בילוי בבר "הבועה", חוויה קולינארית במסעדה "הטחנה" במטולה, ולינה בשני יעדים: מלון כפר גלעדי וצוק מנרה.

התחלנו את הטיול ביום חמישי בצהרים, שתי בנות (קולגות ובנות משפחה) ארוזות בג'יפ ובמעילים חמים, וטלפון סלולרי המצויד באפליקציית waze כמורה הדרך שלנו לכיוון המלון בקיבוץ כפר גלעדי. נסיעה של פחות משעתיים ממרכז הארץ דרך כביש 6 עד כביש 90 המוביל למלון, והגענו לאזור קסום עמוס ירוק ואתרים היסטוריים, ולמלון אשר עבר לאחרונה שיפוץ ומציע גם בריכת שחייה מחוממת, חדרי לינה סטנדרטיים, סוויטות, וגם חדרים מעוצבים ומאובזרים.

צ'ק אין זריז והיכרות עם ערן בר און, המנכ"ל החדש, וכבר גילינו שאנחנו באיחור. לכן שמנו פעמינו לסיור של הקיבוץ: "על זה לא מדברים – המסע בעקבות הסליק".

הודות לתורה, המדריכה המקסימה, גילינו את ההיסטוריה של המקום, שקם הודות לחלוצים בעלי מוטיבציה ואהבת מולדת, חדורי ציונות ויעד ברור של הקמת קיבוץ על אדמות הצפון, כולל סיפורי גבורה על ההגנה, לח"י, טרומפלדור, וחברי הקיבוץ שיחד עם הנשים נלחמו ועבדו להקמת בית בארץ ישראל של המאה הקודמת.

 

אחרי שגילינו (במאמצים רבים) את מקום מסתורו של הסליק הנודע (השמור בחדר עם קיר מחוסן וכספת), נכנסנו למנהרה הסודית והתאהבנו בשבילי הלולים והיופי של הקיבוץ והנופים המדהימים של האזור. שמנו פעמינו אל אסם הקש לפרות לטובת חדר אוכל מעוצב, שם הגישו לנו ארוחת שף על פתיליות של אריק ג'ינו, שף המלון מקריית שמונה, ששקד עבורנו על ארוחת מלכים הכוללת מבחר מאכלי עדות המבושלים על פתיליות.

 

מה למשל? ממולאים, בשר וירקות, נזידי ירקות עשירים ומתובלים, מרקים, בשרים, ועוד שפע של מטעמים מעדות תימן, עיראק, מרוקו ואפילו אשכנז. התוצאה עשירה, מיוחדת, חדשנית ובעיקר מזמינה ועשירה, עם מנות כגון קובה צהובה, קובה אדומה, ביצי דגים בסגנון מרוקאי אותנטי, חומוס ופול שנעשו בו במקום, תבשיל מוח עשיר ועמוס טעמים, ארטישוק בלימון ומלח, חצילים במבחר צורות הגשה וטיגון, תבשיל כבש מדהים, לחוח, קובנה – כל אלה עברו בישול ארוך על פתיליות כמו פעם, ואליהם צוותו יינות רכסים וריחן אדומים ולבנים, ולקינוח מבחר עוגות החל מספינג', דונטס עם קוקוס, וכלה במקרונים.

 

מנוחה קצרה, מקלחת והתארגנות מהירה, וכבר אנחנו בבר של הקיבוץ – בר "הבועה"; מקום מדליק בניצוחו של יוני מרמלשטיין. המקום משלב בר גדול, מקומות ישיבה וריקודים, וגם מתחם סנוקר מדליק הכולל מסך טלוויזיה ומקומות ישיבה. המקום, שעוצב ממש כמו ברים בתל אביב, מהווה חידוש הן מבחינת העיצוב והן מעצם העובדה שיש חיי לילה פעילים בצפון הארץ. היתרון העיקרי: מחירי האלכוהול הזולים מאוד, והאווירה המדליקה בה כולם מכירים את כולם.
קצת אחרי אחת בלילה חזרנו לחדר לשנת יופי והכנה ליום שישי.

 

מחירים:החל מ- 670 ש"ח – 850 ש"ח לאמצע שבוע חדר סופירייר, 1070 ש"ח בסופ"ש חדר בוטיק. כולל ארוחת בוקר. למזמינים שני לילות שפע של הטבות (כניסה לאתר החרמון, מרכז קנדה,החולה, ועליה ברכבל), הנחות לחברי מועדון ומזמינים דרך האתר. 09-6900000

בוקר שישי נפתח עם טיפות גשם ודיבורים על סערה שבדרך, מה שמנע את מסלול הטיול לבניאס, אבל לא מנע מכולנו ליהנות מארוחת בוקר עשירה עמוסת גבינות, לחמים, ירקות וסלטים, וכמובן שפע של הפתעות מתוקות כמו דונטאס וקרפים, לצד וופל בלגי ושלל מטעמים שעזרו לנו להתחיל את הבוקר בחיוך. אגב, במקום מאפשרים לכם לשאול זוגות אופניים לטובת טיולים עצמאיים בקיבוץ. דרך נפלאה להוריד את האוכל ולשמור על כושר.

 

צ'ק אאוט זריז וטיול נוסף בשביל הלולים לשופינג וקפה של בוקר, ואנחנו מוכנות ליעד הבא – צוק מנרה.
החלטנו שהגיע הזמן שגם אנחנו נתחיל ליהנות כמו ילדים משפע האטרקציות במקום, אבל הגשם שהחל לרדת מנע מאיתנו לבלות בכל האטרקציות, ולכן התמקדנו ברכבל שהעלה אותנו למעלה הצוק דרך ענני עב, עצירה לקפה במרומו של ההר, וירידה לטובת מגלשות מהירות שעושות חשק לחזור לגיל ילדות.

 

אל דאגה, אחרי עשרות פעמים שגלשנו, הבטחנו שנחזור לבילוי נוסף למחרת, הודות לדיל של קיבוץ מנרה הכולל שהייה באחד מחדרי הקיבוץ, במחיר הכולל גם ארוחת בוקר וגם בילוי בצוק מנרה. שווה ביותר, בעיקר למשפחות וגם למי שמוכן להשאיר את הרצינות בבית ולבוא ולבלות כמו ילדים בכל המתקנים השווים שהמקום מציע, כמו טיולי אופניים מאתגרים, סנפלינג ואומגה.

 

לפנות ערב חזרנו אל כביש 90 לטובת עלייה מתונה דרך עננים לכיוון קיבוץ מנרה – מקום הלינה שלנו בשישי זה.
עם הגעתנו לקיבוץ, גילינו כי לא נוכל ליהנות מתצפית אל ההרים והנוף מסביב, בשל עננות חזקה ותחושת מיסוך בה לא ניתן לראות יותר ממטר קדימה. זה ביטל לנו את התוכניות לבקר במסעדת שלום במטולה, והחלטנו להישאר לבלות בחדר שלנו בקיבוץ.

 

החדרים עברו ברובם שיפוץ המשלב תמונות, מקלחת זכוכית וגם מיטות נוחות. נכון, הקונספט נשאר קיבוצי-כפרי וזמין, אבל במחיר סביר מאוד, עם תמורה נאותה ביותר. למי שמחפש חברה או פינת בילוי בקיבוץ, הלובי של הקבלה מהווה נקודה חמימה הכוללת אח ומשחקים מדליקים, מחשב, וגם את גיא מנהל הקבלה, עלם חמודות שירותי, חייכן ונאה, אשר יסייע לכם בכל אשר ניתן, החל מעוד שמיכות ומגבות, הסברים על יעדי בילוי וטיולים והמלצות על מסעדות.
נשנוש מהיר ודרינק בבר הפתוח כל עוד יש מישהו בקבלה, והחלטנו ששמונה וחצי בערב זה הזמן המושלם למקלחת ושינה. כך בילינו בחדר עם במבה ובירה מול הטלוויזיה הודות לערוצי יס, והעברנו את הזמן עד להירדמות מוחלטת.

 

קיבוץ מנרה – לודג' האירוח, החל מ – 450 ש"ח, 04-6908209/235/198, צוק מנרה 04-690-5830

שבת בבוקר. קמנו למזג אוויר חורפי וגשום, מה שלא מנע מאיתנו להתארגן ולצעוד לחדר האוכל, הממוקם צמוד לקבלה. גבינות, ביצים קשות, ירקות וסלטים הם ההיצע, לצד לחמים, קורנפלקס, ריבה וחמאה וקפה מהמכונה. עם עיתון ביד ושיחה עם אורחים נוספים, העברנו את הארוחה והתארגנו לטובת צ'ק אאוט והכנה לעוד יום כייף בצוק מנרה.

 

שוב מנע מאיתנו מזג האוויר את העונג להוציא אנרגיה בפעילות אקסטרימית זו או אחרת, והחלטנו שנגיע שוב ביום בהיר אחר. ומה עושים בינתיים? הבחירה הייתה בין ביקורים ביקבים שפתוחים באזור בשבת, נסיעה לגולן, או ביקור במטולה המציעה מבחר של מסעדות שוות ואיכותיות.

 

הודות לגיא, בחרנו לבקר במסעדת הטחנה במטולה, במרחק עשרים דקות מקיבוץ מנרה, אחרי ביקור במפל הבניאס.
לאחר נסיעה מתונה (ירידה איטית מאוד בשל ענן נוסף שהחליט להתיישב גם הפעם על הצוק), הגענו ליעד. בגלל הגשמים ומזג האוויר, הוזהרנו מראש על סכנת ההחלקה הקיימת במדרון בדרך למפל הבאניאס.

 

שילמנו 29 שקלים כניסה לאדם, הצטיידנו במטריות ובמעילים, ואנחנו ביעד. בוץ והרבה, טיפות גשם, החלקה קטנה ורוחות הצפון, לא הצליחו למנוע מאיתנו לצעוד וליהנות מכל רגע של נוף ויופי של טבע בדרך למפל. מקום קסום שעוצב ושודרג עם מדרגות עץ וטראסות, ומציע נוף בראשית קסום ומהפנט של טבע פראי, עשיר וכובש. מנוחה קצרה מול המפל וחזרה איטית במעלה המדרגות לחניון המפל, וכבר חשנו תחושת רעב ורצון להיות במקום חמים.

 

מיהרנו לנקות את נעלי הספורט מהבוץ ונסענו למטולה, שם חיכה לנו אסף אמיתי, הבעלים של מסעדת הטחנה, מסעדת בשרים כפרית ומקום הנחשב לשם דבר בתחום הבשר (גידול, פיטום ויישון עצמיים של בשר מעדרי בקר ברמת הגולן), ומושך אליו אנשים רבים שבאים ספיישל ליהנות מסטייקים עסיסיים עשויים בשר טרי ומבחר עשיר של מנות פיוז'ן, בהובלתו של עומרי יהנה, שף צעיר בן 24 המנצח ביד רמה על מטבח ייחודי ומציע מנות מעניינות וחדשניות לצד מוכרות עם טוויסט.

 

מה למשל? מנות ראשונות כגון חציל בעריסה, כופתאות במרקם סופגנייה ייחודי במילוי עלי מנגולד, כרובית בלימון ושמן זית שרוככה לפני ההגשה ומציעה גודש של טעמים לחך, אגרול בשר אנטריקוט וכבד אווז שפשוט עושה חשק לעוד בשל עושר טעמים ושילוב ייחודי, קרם פטה כבד נימוח ועשיר, חמוצי בית שנעשים בו במקום ומיוחדים בשל השילוב העדין של החמיצות והמליחות, חמאת שום ועשבי תיבול, לחם רך וטעים, ומרק שעועית בפויקה ההופך את המרק לנזיד עשיר בירקות ובשר – חוויה חורפית שאסור לפספס.

 

מנות הבשר הגיעו לשולחן עשירות בריחות וטעמים, לאחר שעברו עישון וטיפול במתקן עישון או גריל. סינטה, שיפוד קצבים, פריים ריב, אסאדו על שיפוד, אנטריקוט והמבורגר הנעשה בו במקום, בשילוב צ'יפס הבית ורטבים (חמאת שום, למון גראס ויין מתקתק, שמנת פלפלת, צ'מיצ'ורי בשילוב פלפל אדום). יין אודם שירז 2011 ליווה את החוויה הקולינרית שלנו.

 

בזמן ההמתנה לבשרים שוחחנו עם הבעלים אסף אמיתי, שגילה לנו כי המקום קיים כבר 14 שנה, ואת רובו ככולו הוא בנה ועיצב עם חומרים מהמשק הפרטי, כולל האח הגדולה במרכז המסעדה. ראוי לציין כי מדובר באדם צנוע ומקסים, אשר למרות שפע הטייטלים והמחמאות שקיבל על המקום, שומר על קלאסיות וחושף כי לעיצוב הכפרי עמוס השיק הוא אחראי בעצמו, כחלק מהרצון להביא לצפון מקום מעוצב, חמים, כפרי ומזמין, המשלב בין אוכל טוב, טעים ואיכותי ליינות מקומיים כמו יקב הר אודם של מיכאל, ישי ואדם אלפסי.

 

האהבה לאוכל באה מאמו של אסף, ברוריה, אשר בישלה לפני 25 שנה אוכל לבנוני ושלל מטעמים לאורחים וחיילים ששירתו בגבול לבנון וביקרו במסעדה. המקום נבנה כולו מעץ בשילוב שלל אביזרי משק, החל מקורות ברזל לבנייה בבטון שעשו הסבה לכדי קיר יינות מדליק, פסנתר לבן שהוא למשמרת ונשאר כחלק מהנוף העיצובי, שרשראות ברזל שבעבר שימשו לעבודה בשדות והוסבו למתלים. את כל העבודות של הבנייה והעץ עשה אסף בעצמו באהבה וכשרון. אתם מוזמנים להגיע ולהכיר מקרוב.

 

מסעדת הטחנה, רחוב הראשונים 1 מטולה, 04-6944810

 

צילום נטאלי סילבר ונורית סילבר

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כתבו תגובה