סושי סמבה – מניו-יורק בדרך לתל-אביב

במתחם רמת-החייל בתל-אביב מתקדמות ההכנות לפתיחת הסניף הישראלי הראשון של רשת מסעדות הקונספט הפיוז'ני "סושי סמבה" של יפן, ברזיל, פרו – המשלבות אווירה, אוכל ומוזיקה, או בקיצור: בילוי. קפיצה קצרה לניו-יורק היוותה הזדמנות לדגימת אחת משתי מסעדות הרשת בעיר הגדולה. האחת מצויה בפארק אבניו, ואילו השניה, בה ביקרנו, שוכנת בדרום השדרה השביעית, גריניץ' ווילג', ליד רחוב 4 וקרוב מאוד לאזור בו הרחובות הממוספרים בדרך שמקלה כל כך להתמצא בעיר, הופכים לשמות – מה שמסבך את המשימה.

בני לווייתי לארוחה היו פלי הנמר פלד – מו"ל עיתוני אנשים ומחשבים וחבר ותיק; ובנו בן – עלם חמודות אותו אני מכיר מאז היה בן שנתיים או שלוש ובכל זאת מתנשא לגובה של כשני מטרים, השוהה בניו יורק ללימודים. מאחר שבן מיהר לעיסוקיו בהמשך הערב, הזמנו שולחן לשבע בערב.
על אף השעה המוקדמת, ואולי משום שביום שישי הבליינים מתחילים מוקדם ומסיימים מאוחר, או שמא מפני שהיה זה יומו של פטריק הקדוש – חביבם של האירים – שלכבודו נצבעה העיר בירוק והבירה זרמה כמים; המסעדה הייתה מאוכלסת ועסוקה.

סושי סמבה, שהוקמה ומונהגת ע"י הישראלי שמעון בוקובזה, אשר עד להחלטתו לעבור לתפוח הגדול היה דווקא מייסד ומנהל אתר החרמון, גאה בקפדנות ובדקדקנות המובילה את פעילותה, שחלק ממנה היא המוזיקה המוכתבת ומשודרת למסעדות. ואכן, את פנינו קיבלו מוזיקה דרום אמריקאית, שבמהלך הערב הלכה והתגוונה ובהחלט הפגינה נוכחות – ואם זאת לא השתלטות. את הפיוז'ן המובטח מצאנו גם בצוות המסעדה ובו גדוד מלצריות ומלצרים ממגוון לאומים וארצות, הדואגים לשרת את 155 האנשים אותם יכולה המסעדה לקלוט בעת ובעונה אחת.

המלצרית היפנית שלנו שמחה מאוד שאנו מבקשים ממנה לבחור עבורנו מהמגוון הגדול בתפריט, שהאמת היא כי התאורה העמומה קמעא, כמו במסעדות כה רבות, מקשה על הקריאה בו; ושמחה עוד יותר לשמוע שהתקציב אינו מהווה מגבלה הערב – כשהיא ממש לא מבינה שבאותו רגע עובר נטל האחריות להצלחת הערב לידיה.

לפתיחה הגיעה לשולחן האוכל שמסביבו ספת הסבה לשישה אנשים, סביצ'ה של דג Yellow Tail בעיטור ירקות שורש דקיקים ורוטב טעים. אחרי זה הגיעו צמד סקאלופס (קוקי סאן ז'ק) גדולים ועסיסיים עשויים על הגריל ומלווים בשעועית ירוקה ובמיה מאודות.
פלי הנמר הוכיח כבר בשלב זה של הערב שבכל הקשור לאכילה הוא גור נמרים ולא פנתר; אך בן היה פרטנר ראוי, ולגבי מנה זו הסכמנו שנינו כי הייתה הטובה ביותר של הערב.
בירה יפנית וסאקי בשני נוסחים – יבש, ומעט מתקתק – היו בני לוויה לארוחה, שעתה כללה גם מאקי רולים של בשר בקר עם לב דקל ורוטב דרום אמריקאי. מנה בעייתית קמעא, מאחר שרוח הפיוז'ן הטמונה בשם "סושי סמבה" החליפה כאן דג בבשר ממנו נדרש בעת ובעונה אחת להיות גם רך דיו וגם לא מתפורר בעיגולו כ"רול" . משימה לא פשוטה, שלא צלחה ביותר, מאחר שהבשר היה קשה מדי.

המלצרית היפנית המשיכה לפזז ולכרכר סביבנו, כשהיא בהחלט יודעת את המלאכה, ועתה הגיע תור אשפי הסושי של סושי סמבה להוכיח את גדולתם. אלה ממוקמים במרכז המסעדה בעמדה גדולה מעוגלת, והם עסוקים וטרודים ובהחלט מהווים גם אטרקציה ויזואלית, כפי שהנו גם הבר הממוקם מולם, כאשר הברמן לא מפסיק לרגע לנער, לערבב, ולשגר באמצעות מלצריו קוקטיילים מגוונים לסועדים.

הפלטה הגדולה שהגיעה אלינו באה להוכיח את יכולות סושי סמבה בתחום הסושי והסשימי – כולל דגים כמו ברבוניה, סלמון, טורו, וטונה רגילה, חלקם כסשימי וחלקם צמודים לאורז כמו חתן לכלתו בחופתם. הווסאבי עודן קמעא לטעם האמריקני ולא הגיר דמעות מהעין, ועל הצלחת הגדולה היה גם ווסאבי אבוקדו – גרסה מקומית נוספת, וכן פרחים לאכילה.
אם הסושי והסשימי של המסעדה אמורים להוות בשורה לסועד הישראלי, לא מצאנו כאן מהפכה, בעיקר שלפני שבועיים דגמנו שוב את אונמי ברחוב הארבעה בתל-אביה, המהווה יריב ראוי לשמו למוסד החדש שיגיע לארצנו.

אל פילה הסיבאס הגענו די באפיסת כוחות. טעים, אם כי קצת רך מדי ומתפורר. אנחנו, בכל אופן, מעדיפים אותו מוצק יותר. בכל זאת לא ויתרנו על מנה של אורז בקוקוס – מעט מתקתק ברקע ומעוטר בבצל ירוק. בהחלט טעים.
על הקינוחים כבר ויתרנו, אבל מומלץ לא לוותר על חווית הביקור בשירותים. בחורה חביבה תרחץ לכם את הידיים בכיורים שבמרכז חדר השירותים. מעניין אם גם ברמת החייל נקבל שירות אישי זה .

שורה אחרונה: סושי סמבה היא מסעדת קונספט – הקונספט של בילוי ערב מהנה . ככזו, חלק ניכר מהשולחנות בהיקף המסעדה הנם. כאמור, אליפטיים, מוקפים בספות הסבה מעוגלות המיועדות כל אחת לשישה אנשים. אפקט החבורות מגביר הנאה, עם פרטיות מסוימת בתוך המסעדה. הצבעוניות המאפיינת את המסעדות, המוזיקה, וגם האוכל והמשקאות, יוצרים את אווירת הבילוי הרצויה.

החשבון לארוחה לשלושה היה 231 דולר, שעוגלו עם התשר למלצרית היפנית השירותית ל- 255 דולר. יצאנו לערב הקר ולמשימה הלא פשוטה לתפוס מונית בערב זה של סנט פטריק. הצלחנו.
התחנה הבאה רמת החייל.

אחד המעורבים בסושי סמבה ישראל – הסניף החמישי בעולם של הרשת – הוא ניצן רז, שהיה שף המסעדה בניו יורק ובנה את התפריט המשלב חומרי גלם מיפן, ברזיל ופרו. ההנחה וההבטחה היא כי גם סושי סמבה התל אביבית ברח' הברזל 27 ברמת החייל תשתמש בחומרים יפניים ודרום אמריקאים, בלי לזנוח את אלה שלנו המקומיים.



Sushi Samba
87 7th Avenue South
New York
Tel. 00-212-691-7885
www.sushisamba.com








היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה