fbpx

עידית מאכילה את חיילי מחנה רבין בקריה (לא רק)

הצבא צועד על קיבתו. מי שמאכילה עשרות אלפים מחייליו מדי יום היא חברת עידית, שלא טומנת ידה בצלחת ופעילה גם בשוק האזרחי, כמו בקמפוס החדש של אלביט בנתניה
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

השעה 11.00. כבר לא בוקר ולא ממש צהרים, אבל בחדרי האוכל במחנה רבין בקריה, התכונה לארוחת הצהרים כבר בסופה, ולמעשה הכול מוכן לתחילת השירות בחדר האוכל המהיר – ה- food court (פוד קורט), ובשני חדרי אוכל מסורתיים לחוגרים וקצינים.

בכל אחד מהם סועדים אלפי חיילים מדי יום. מי שידאגו להם לאוכל הם לא טבחים צבאיים – חילים או אזרחים עובדי צה"ל, אלא עובדי חברה פרטית: עידית.
דני פלטי, מנכ"ל עידית מאמצע 2009, מספר כי החברה הוקמה בתחילת 2008 ע"י יוסי זיתוני – היום סמנכ"ל הפיתוח, להשתתפות במכרז צה"ל להפרטת המזון – במטרה להרחיב הפעילות לכל צה"ל, וכך לשפר את האוכל, להוציא פחות כסף, ולהעלות את שביעות רצון החיילים הסועדים.

היום הבעלות על עידית היא במלואה ע"י חברת מלונות דן, כשעידית הנה חברה-בת, שהצוות של מעורב לא רק בפעילות אלא גם בניהול, עם ידע מלא על הנתונים ואחריות על ההצלחה.
עידית מפעילה כ- 80 חדרי אוכל בבסיסים רבים בצריפין, בקריה, בתל השומר, ומספר בסיסים נוספים. בחלק מהבסיסים, כמו אלה של הטירונים, מכינים ומגישים ארוחות בוקר, צהרים וערב. באחרים ארוחות צהרים, ויש כאלה שמוגשות בהם גם ארוחות ערב.

הספקים של המזון לעידית הם כל גופי הבישול המוסדי הגדולים. דני פלטי מעיד על קשר טוב עם הספקים הגדולים, כאשר הבעלות בידי מלונות דן בהחלט נוסכת אמון וביטחון.
ומעבר לפעילות הענפה, מסתבר כי זה פרויקט ניסיוני של הצבא. במקומות מסוימים הצבא קונה את האוכל והפריט רק ספקי שירות. עידית ייחודיים באופן הפעילות המלא שלהם – אין כמוהם בצבא.

חדר האוכל המהיר – הצלחה מסחררת
אנחנו בחדר האוכל המהיר – Idit2Go, הבנוי ומתופעל כמו פוד קורט בקניון, ובו כבר ניצבים 20 עובדים בתחנות רבות. עידית מפעילה היום בבסיסים שונים שישה חדרי אוכל מהירים, וזה שבמחנה רבין הוא הראשון שבהם ונפתח בנובמבר 2009.

עד לפני שנה הייתה כאן "פיתייה" בה הוגש אוכל בפיתה. עידית השקיעה יותר מ- 200,000 ₪ באולם הקיים, והפכה אותו למסעדה נחשקת הנפתחת כבר ב- 11:00 לפנה"צ כדי לקלוט את הסועדים הרבים שאוכלים בעמידה או בטייק אווי – אין כאן מקומות ישיבה.

נראה כי הצלחת חדר האוכל המהיר השפיעה על ירידה במספר החיילים הסועדים באתרי המזון במגדלי עזריאלי ממול. לעומת 900 חיילים שאכלו במקום ביום בעידן "הפיתייה", אוכלים עתה בפוד קורט האטרקטיבי 3000 חיילות וחיילים ביום, כאשר כל חייל זכאי למנת בשר אחת, ולסלטים ותוספות ללא הגבלה.

סילבי, מנהלת חדר האוכל, סוקרת בפנינו את ממלכת המזון שלה, ואת התפריט ביום ביקורנו. למשל שני טבעולי ירקות ותירס בפיתה עם סלט וחומוס וחמוצים; או פתאי צמחוני – נודלס עם ירקות וביצים ואורז מוקפץ סיני; שוורמה וצ'יפס; חומוס עם ביצה, פלאפל וטחינה.
בעמדת הג'בטה ניתן לבחור בשניצלונים או טונה, תירס וקערת סלט. בכל העמדות מקבלים גם קערת סלט קטנה.
בדרך כלל יש גם עמדת לאפות עם חומוס, סלט ובשר – לפעמים סיני, רצועות עוף, קוביות עוף.
החיילות וחיילים אוהבים כמובן המבורגר וצ'יפס המוגשים פעמיים בשבוע, וחומוס הוא להיט היסטרי.

אנחנו מגיעים למטבח. אנשי עידית לא מבשלים בבסיסי הצבא, אלא קונים אוכל ממטבחים מבושלים-מצוננים שמבשלים לפי התפריט של עידית, שלפיכך אינה פועלת בצבא כחברת קייטרינג אלא כחברת לוגיסטיקה.
בכל המקומות בהם עידית פועלת, הצבא כבר לא מציב תורני מטבח. החברה עושה הכול.

במטבח מכינים את כל האוכל לכל חדרי האוכל בבסיס זה ובנוספים, וכן מכינים הרבה "כיבודים" ללשכות קצינים בכירים. במטבח המרכזי עובדים מסביבות שש בבוקר, כך שבעת הביקור לפני 11- כאן כבר בשלב הנקיונות. עוד יום הכנות הסתיים.

סיור בחדרי האוכל – ירוקים וכחולים
עידית משקיעה הרבה במתקנים, לעיתים במימון עצמי מלא ולעיתים בשת"פ עם הצבא.
דוגמא טובה לכך היא חדר אוכל חוגרים. דני פלטי בא למפקד הבסיס, ואמר שחייבים השקעה הדדית בשולחנות וכסאות, כשעידית תשקיע בתדפיסי תמונות של ציירים להעלאת הרמה התרבותית במקום.

בחדר אוכל קצינים ונגדים יש גם חלוקה לאזור סא"לים. האוכל זהה לזה של חדר אוכל חוגרים, והיתרון הוא בישיבה.
ומאחר שחדר האוכל של החוגרים העובר שדרוג ממוזג כהלכה, הרי השקעה לא גדולה תשפר משמעותית את חווית האכילה.
מה שעוד משפר את חוויית האכילה הוא הצ'ופר בדמות קרטיבים המחולקים פעמיים בשבוע – נוהל שהחל לפני שנה, והקיץ הוחל בכל האתרים בבסיס הגדול.

אנחנו מגיעים לבנין חדש לגמרי של חיל האוויר, ובו חדר אוכל חדר גדול מאד ומרווח לקצינים (החיילים אוכלים עם הירוקים בחדר אוכל חוגרים הכללי), וחדר אוכל לסא"לים ומעלה בו השקיעה עידית בכלי הגשה מחרסינה וקרמיקה מעוטרת.

העובדים כאן בשלבי הכנה לפתיחה ב- 11:30. כל יום יש כאן אטרקציה מתפריט הפוד קורט. היום האטרקציה היא שוורמה בלאפה.
על השולחנות יש טפסי בקשה לחוות דעת: "אין כמו האוכל של אימא, ובכל זאת השפים והעובדים שלנו עושים את מיטב המאמצים שתרגישו כמו בבית – דעתכם חשובה".
זהו ההכנות מסתיימות, אנחנו עשר דקות לפתיחת הדלתות. כל מגשי האוכל במקום. העובדות והעובדים מוכנים להסתערות הגדולה.

חזרנו לפוד קורט שהתחיל בהגשת האוכל. חגיגה אמיתית. תנור אפיית לאפות וג'בטות המגיעים חצי אפויים, ממשיך לעבוד במרץ. השוורמה והצ'יפס בג'בטות יהיו להיט גדול היום לפי ההסתערות על שני המגישים המיומנים עוטי כפפות. הצ'יפסרים במטבח רוחשים שמן רותח ומכינים ערמות מתחדשות של צ'יפסים. לרגע מתחשק לי להיות שוב חייל, לפחות בגלל האוכל.

ביקור עם יוסי זיתוני באלביט
עידית לא פועלת רק בבסיסי צה"ל, אלא מאכילה ארגונים ומפעלים רבים נוספים.
אני מגיע עם יוסי זיתוני, סמנכ"ל הפיתוח של עידית, למתחם חדש של אלביט – קמפוס המאה ה-21 באזור תעשייה פולג, בניין חדש לגמרי אליו עוברת כל חטיבת היבשה של החברה. עידית נותנת כאן מענה לכל נושא המזון – ארוחות צהרים וכיבוד לפגישות ואירועים.

בעת ביקורי בנין אחד טרם מאוכלס, ועידית ומאכילים 200 איש ביום, כשבסופו של דבר יהיו במקום 1000 איש. עידית אחראים כאן גם על מכונות הממכר של משקאות וחטיפים במסדרונות ובלובי.

חדר האוכל צבעוני מאוד ויש בו כ- 320 מקומות ישיבה. אוכלים פה בין השעות 12.00 עד 14.00 (בטווח של 13:30 – 11:50 מגיעים 60% – 50 מהעובדים) בשיטת שירות עצמי עם עמדות אוכל חם, תוספות וסלטים. בנוסף יש חדר VIP עד ל- 20 איש – אורחים מהארץ ומחו"ל, עם מטבחון משלו שמוזן מהמטבח הראשי, והגשה.

בעמדות החמות יש כ- 12 מנות עיקריות. המנה היום בעמדת השף היא קובה סלק במיה. בגריל העופות מוכנים הנתחים עם חיתוך מקדים במטבח, בו נעשות מרבית המנות כמו קבב, עוף בגריל, שניצל. חזה עוף נעשה מיידית על הפלנצ'ה.

אנשי אלביט נהנים פה מאוכל גסטרונומי כמו חזה עוף ממולא, מוקפץ עוף תאילנדי, אינצ'ילדה בטורטיה, ועוף דיאטטי לאלה שעומדיםבפיתוי.
בפס הצמחי: דג מזרחי או סלמון, מאפים – פשטידת אפונה וגזר וחישוקי פטריות.
עמדת סלט מאפשר הרכבת סלט כמנה בפני עצמה, ואפשר גם עם חזה עוף.

מכאן אנו עוברים לעמדות הפחמימות: צ'יפס, אורז עם פירות יבשים, שעועית ירוקה בטריאקי, וקישואים.
פרט לעמדת הסלט יש בר סלטים של ירקות טריים עם רטבים מוכנים, וקרוסלה של סלטים: בורגול, קישואים בטעם כבד, תפוחי אדמה במיונז, טחינה. חומוס, סלט כרוב – המנות שתמיד הולכות.
עמדת מרקים ולחם שנאפה במקום: פיתות, לחם פרוס ולחם מלא – לחם זיתים ולחם קימל. זהו הלהיט שמוגש בככרות, כי אנשים רוצים לפרוס לבד. בכל יום יש כאן שני מרקים שונים, עם תוספות של שקדי מרק, קרוטונים או לחם קלוי.

בקינוחים הכול פרווה כמובן – עוגות מוס, מוסים, פירות ללא הגבלה וקרטיבים, ויש גם עוגיות וקפה לסיום.

מטבח מרכזי משוכלל
בקמפוס של אלביט פועל מטבח מרכזי משוכלל ומצויד ע"י אלביט במיטב האביזרים, כולל מגירות לנוחות השף מתחת למשטח העבודה שלו, כדי שיוכל להניח בהן דברים הדרושים לו לעבודה. האוכל עובר למטבח קדמי – בו גם חותכים את העופות בגריל, ויוצא לאזור עמדות ההגשה.

בשונה מהמטבח במחנה רבין בקריה, כאן מדובר במטבח מבשל לחלוטין: מניקוי ירקות וחיתוכם, חדר אחסון סלטים ומנות שמוכנות לסרוויס של היום השוטף, מקפיא צמחוני ובצקים עם מלאי לשבועיים. מחסן מוצרים יבשים – "מנות קשות" – אורז וקטניות, ועד אחסון הרטבים המוכנים שהשף נותן להם טאץ' אחרון.

המטבח בשרי בלבד, ואזור שיועד לקונדיטוריה חלבית לא אושר, ומשמש כמקום הוצאת הכיבודים לפגישות, ישיבות ואורחים – הכול פרווה כמובן.

התחרות: המסעדות מסביב
יוסי זיתוני מספר לי שבתקופה בה ביקרתי, 570 איש בממוצע אוכלים בחדר האוכל מתוך 600 האנשים האמורים להיות בבניין ואורחיהם, כשהתחרות וההשוואה היא לא לחדרי האוכל בהם אכלו העובדים קודם, אלא למסעדות אזור התעשייה פולג עם הפיתויים שלהן.
 
"בסך הכול התגובות טובות מאוד – ותמיד יש אלה שמתלוננים", אומר יוסי זיתוני.
גם כאן יש על כול שולחן שלט משוב, ואנשי ההיי-טק מגיבים ומסמסים: לפרגן וגם כאשר המרק קר.
ואיך יודעים מה הולך ומה לא? לדברי זיתוני התשובה פשוטה: מבחן פחי האשפה ותכולתם. אם הפחים מלאים יש בעיה. ובכל מקרה, לעיתים מזהים מנה ספציפית שלא ערבה לחכם של הסועדים ומורידים אותה מהתפריט.

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה