על יין וירידה במשקל

רבים מאיתנו שותים יין מעת לעת. דיונים רבים מתקיימים אודות היתרונות והנזקים המיוחסים לשתית יין. אבל אנו מבקשים להתמקד בפן הייחודי לנו. האם לשתיית יין השפעה על משקלנו? מהן ההשלכות של צריכה קבועה של משקאות אלכוהוליים? האם צריכתם לאורך זמן גם בכמות הנחשבת לסבירה מאפשרת שמירה על משקל תקין?

אלכוהול הוא שם כולל למשקאות חריפים המכילים תרכובת של אתנול. אתנול הוא תרכובת אורגנית המהוה את הכוהל הפשוט ביותר.
אתנול מצוי בכל המשקאות החריפים, והוא זה המקנה להם את השפעתם הפיזיולוגית על גוף האדם. הדומיננטיות הרבה של האתנול בקרב משפחת הכוהליים, וכן ההשפעה הרבה של המשקאות החריפים על תרבות הצריכה, הביאו לכינוי הכללי בשם "כוהל", או "אלכוהול" כמיצג מרכזי של משפחת הכוהליים.

שתיית יין ומשקאות אלכוהוליים משרה לרוב על השותים הרגשה של רוגע והתעלות אופורית של מצב הרוח. מסורת השתייה וסוגי המשקאות האהובים משתנים בין עמים, אבל כמעט לכל פלח אוכלוסיה יש נוהגים משלו, משקאות מועדפים וזמני שתייה וחגיגה מסורתיים.

יתרונות ונזקים בשתיית יין
כיום ידוע כי צריכה מתונה של יין מקטינה את הסיכון למחלות לב. לעומת זאת, צריכה מוגברת של יין גורמת לנזקים רבים:
1. אלכוהול גורם להתרחבות כלי הדם. הדבר מוביל תחילה לתחושת חום, אך לאחר מכן, במיוחד במזג אויר קר, חלה ירידה ניכרת בחום הגוף, שעשויה במקרים קיצוניים להביא להיפוטרמיה ומוות.
2. האלכוהול גורם גם לנזק עצבי המתבטא בהפרעות בזיכרון, בדיבור ובמצב הרוח.
3. בטווח הארוך שתיית אלכוהול פוגעת בכבד ועשויה להוביל לשחמת הכבד.
4. שתיית אלכוהול גם מביאה לצרבת, עליה בחומציות הקיבה, ונטייה ליצירת כיבים.

ומה בנוגע למשקל?
גרם אחד של אלכוהול משמעותו 7 קלוריות – בהשואה ל 4 קלוריות מגרם פחמימות או חלבונים ו- 9 קלוריות לגרם שומן. שתייה מופרזת מעמיסה קלוריות עודפות, ועשויה לתרום להשמנה ניכרת.

המסקנה ברורה. כמעט כמו בכל נושא תזונתי כזה או אחר, הקפדה על צריכה נורמטיבית של אלכוהול, מבלי לגלוש לקיצוניות, יכולה לסייע לנו ליהנות מיתרונותיו מבלי לפגוע בבריאותנו ובמשקלנו. הפרזה בשתיית אלכוהול תביא לשינויי התנהגות, לפגיעה בבריאות ולהשמנה.

יין אדום מפחית את סיכוני ההשמנה
מחקר בעכברים שהואבסו בדיאטה מסוכנת ועתירת שומנים, הראה כי אלו מהם שקיבלו בנוסף את אחד ממרכיבי היין האדום, הצליחו להמשיך ולזלול – וגם לשמור על בריאותם.
איגוד רופאי הלב בארה"ב אמנם איננו ממליץ לאף אחד להתחיל ולשתות אלכוהול כדי למנוע מחלות לב ועורקים, אבל תוצאותיו של מחקר זה  מפתות לעשות זאת יותר מתמיד.

על פי המחקר, שנערך באוניברסיטת "הארוורד" בארה"ב והתפרסם בשנת 2006 בכתב העת היוקרתי Nature, רכיב טבעי שנמצא ביין אדום ונקרא רזברטרול (resveratrol), מצליח "לתקן" את ההשפעה השלילית של השומנים העודפים על כלי הדם ואפילו להאריך את החיים.

בעבר כבר הוכח כי תוספת של רזברטרול מצליחה להאריך את חייהם של שמרים, תולעים, זבובים ודגים – אולם זהו המחקר הראשון שמדגים זאת על יונקים שיש להם דם חם.

הרזברטרול נמצא בקליפה ובזרעים של ענבים – אך עדיין לא ידוע אם שתיית כוסית של יין אדום מספקת כמות מספקת שלו, על מנת שיקנה יתרונות בריאותיים ממשיים. נוסף על ענבים, אפשר למצוא את החומר החשוב הזה בפירות גרגריים ובבוטנים.
מחקרים אחרים שנערכו עליו, הוכיחו כי אכילת בוטנים פעמיים בשבוע יכולה להפחית משמעותית אצל בני אדם את הסיכוי לפתח את סרטן המעי הגס ואת סרטן פי הטבעת. במחקרים נוספים נמצא כי רזברטרול מאט את התפתחות מחלת האלצהיימר, ויכול אפילו למנוע את התפתחותה.

כוסית יין אדום טובה לבריאות? בכלל לא בטוח

מחקר קורא תגר על המיתוס המקובל, ולפיו מעט אלכוהול תורם לבריאות לבבית. "שתיית אלכוהול מתונה היא בהחלט סימן לבריאות – אבל לא הגורם לה", אומרים החוקרים.

ה"פרדוקס הצרפתי" כבר טלטל פעם אחת את עולם הרפואה ובעקבותיו את הציבור, כאשר התגלה סודם של אנשי השאנז-אליזה, שמצליחים לאכול גבינות שמנות אבל לחטוף הרבה פחות התקפי לב: כוסית יין אדום בכל ערב.
אולם נראה שהמטוטלת שבה והתהפכה, עם מחקר רחב היקף שמפריך את המיתוס, וקובע: אין שום יתרון בריאותי בצריכת כוסית אלכוהול מדי יום, והיא אינה מסייעת למנוע מחלות לב.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת 54 מחקרים מדעיים שפורסמו בספרות המקצועית בשנים האחרונות, ועסקו בקשר שבין שתייה למוות מוקדם ולתחלואות לבביות.
את המחקר ערכו חוקרים מאוניברסיטת ויקטוריה בקולומביה הבריטית, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) והוא פורסם ב 2006 בכתב העת Addiction Research and Theory.

החוקרים גילו הטיה חמורה ומשמעותית ברבים מהמחקרים, שהיא שגיאה בסיסית של ממש במחקר מדעי: מרבית המחקרים כללו אנשים שהפסיקו לשתות אלכוהול מסיבות בריאותיות (בשל נטילת תרופות, הידרדרות במצב בריאותם, הוראה של הרופא וכדומה) וסיווגו אותם ככאלו שלא צורכים אלכוהול כלל.

כאשר הישוו את התמותה של קבוצת המתנזרים משתייה (שכללה, כאמור, גם כאלו שהפסיקו לשתות כי בריאותם הידרדרה) לתמותה של אלו שצרכו אלכוהול באופן מתון – התגלה כי הצרכנים המתונים חיו יותר. אולם בשל ההטיה המחקרית החמורה, נראה שהנתונים הצביעו על בריאותם הלקויה של אלו שהפסיקו לשתות באחרונה, יותר מעל הסגולות הרפואיות הטובות לכאורה שהאלכוהול מעניק.

נכנס יין – יצא קילו
הדרך להוריד במשקל, מסתבר, אף פעם לא הייתה טעימה יותר. כך לפחות טוען ספר חדש, שיצא לאור בעברית לאחרונה בהוצאת פוקוס, בשם, לא להאמין, "דיאטת היין", שגם ממליץ להרבות באכילת שוקולד.
בשורה כזאת ראוי היה שתגיע מפריס, בורגונדי או אולי אפילו חבל שמפיין, אבל היא מגיעה אלינו, במפתיע, דווקא מהבריטים שמעבר לתעלה: דיאטה שמבוססת על שתיית יין.

ומה שיותר מפליא, הוא שמחבר הספר איננו יצרן יין שמצא גימיק פופולרי כדי להגדיל את המכירות – אלא מדען מכובד, פרופ' רוג'ר קורדר ממכון "וויליאם הארווי" בלונדון, שחקר במשך 25 השנים האחרונות את הסיבות להתפתחות טרשת העורקים ואת הדרכים האפשריות למניעתה.
אפילו הרעיון עצמו קצת פחות מופרך ממה שהוא נשמע במבט שטחי, או כפי שהוגה הדיאטה החדשה טורח להדגיש: "אין שום טעם לחשוב שהספר נועד לתת לאנשים רשיון לשתיית כמויות עצומות של יין בכל יום". אז מה בעצם כן?

לשתות יין איכותי
תמצית התורה גורסת שיש ליהנות משתייה מתונה של יין אדום (איכותי) בכל יום, להרבות באכילת אוכמניות, רימונים ואגוזים, וגם לא לשכוח לנגוס קוביות של שוקולד מריר. למה דווקא מאכלים אלו? משום שכולם מכילים פרוציאנידים (procyanidins) המסייעים לבריאותנו.

פרוציאנידים הם בנים למשפחת הפוליפנולים (polyphenols), שהיא קבוצה גדולה של 5,000 תרכובות כימיות טבעיות שונות, המיוצרות על ידי צמחים, ומקנות להם תכונות שונות (כמו צבע, הרחקת מזיקים וכדומה). חלק מהם כבר הוכחו במחקר כתורמים, אצל בני אדם, לתהליכים אנטי- דלקתיים, אנטי- חיידקיים, אנטי- ויראליים וכן כנוגדי אלרגיה וכנוגדי חמצון.

חיים יותר שנים
כהכנה לכתיבת ספרו סקר קורדר בקפידה את תוחלת החיים של אנשים מאזורים שבהם נהוג לצרוך בקביעות יינות שעשירים באותם פרוציאנידים – וגילה כי תושביהם אכן חיים יותר שנים, ונהנים מבריאות לבבית טובה יותר.

בדרום- מערב צרפת, למשל, מקום שבו נהוג ללגום יין מענבי Tannat – תוחלת החיים הממוצעת של גבר היא מעל 75 שנה. גם באי כרתים, לדוגמה, שהתזונה בו עשירה בשומנים מזיקים (והייתה צריכה לכאורה לגרום למוות מוקדם מהתקפי לב ושבץ מוחי) מצא קורדר כי תוחלת החיים ארוכה, וזאת בזכות היינות המקומיים, מכרמי ה- Costafali.

פחות התקפי לב
הכמויות הגדולות של הפרוציאנידים שהם צורכים, הוא מסביר, היא הגורם לכך שיש להם פחות התקפי לב, שהם סובלים פחות מדמנציה (שיטיון) וחיים שנים רבות יותר מאחרים.

אבל אליה וקוץ בה: לא מספיק ללגום כוסית של יין אדום אקראי שרכשתם בסופר – חשוב לשים לב שהיין הזה אכן עשיר בפרוציאנידים. ככלל אצבע, ככל שהיין איכותי יותר וככל שהוא נעשה בשיטות מסורתיות יותר – כך גדולים יותר הסיכויים שהוא גם טוב יותר ללב שלכם.

בספרו הוא מפרט את רשימת היינות המצטיינת בהשפעה מיטיבה על העורקים שלנו, ומעניק לכל יין כזה סימון של 5 לבבות לצדו.
בין היינות שהוא מציין כמשובחים ביותר: El Tambo Lindo Tannat 2004 Juanico, Quinta De Fafide 2005 וגם Prazo De Roriz 2001.

שתו כוסית יין – בשביל הגיזרה
ממצאי מחקר אחר הראו כי: אנשים הנוהגים לצרוך משקה אלכוהולי אחד ליום, נמצאים בסיכון נמוך יותר להשמין בהשוואה לאלו שמתנזרים מהטיפה המרה ולצרכני שיכר כבדים. אבל החוקרים מזהירים: "שתיית אלכוהול איננה שיטת הרזייה חדשה"

עוד סיבה להרים כוסית לחיים: מחקר אמריקאי הראה כי שתיינים מתונים, שנוהגים לשתות כוסית משקה אלכוהולי אחת ליום נמצאים בסיכון מופחת ללקות בהשמנת יתר. זאת בהשוואה לשתי קבוצות ביקורת – האחת של אנשים שמתנזרים מהמשקה המשכר לחלוטין, והשנייה של צרכני שיכר כבדים.

מחקרים רבים כבר הוכיחו את הקשר שבין שתייה מתונה לבין בריאות מוגברת של הלב – אולם מעט מחקרים עד היום בדקו את הקשר שבין שתיית אלכוהול למשקל הגוף.

בסך הכל, כמחצית מה"שתיינים" במחקר נהנו ממשקל גוף תקין – בהשוואה לרבע בלבד מהמתנזרים מהטיפה המרה. הסיבה לכך עדיין איננה ברורה, אמר פרופ' רוהרר. למרות שהוא מזהיר מפני שתיית אלכוהול כתוכנית הרזייה, הוא ציין כי ממצאי המחקר מרמזים על כך שהתנזרות מוחלטת מאלכוהול אולי איננה הדרך הטובה ביותר להשיל קילוגרמים.

ד"ר אסנת רזיאל היא כירורגית מומחית בניתוחי הרזייה, והמנהלת הרפואית של מלב"י – המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר מקבוצת אסיא מדיקל.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה