fbpx

על ציונים והחלטות – למה החלטנו להעניק ציונים ליינות? (ציונים בפנים)

מבקרי היין בארץ אוהבים לתת ציונים גבוהים ליקבים שמערכת יחסי הציבור שלהם משומנת. יקב שלא מקבל 90 פלוס נעלב, משרד יחסי הציבור שלו מצחצח חרבות, ומבקר היין לא רוצה להתעסק בעניינים כאלה
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

השנה נחת על היקבים הישראלים מבול של ציונים ממבקרי יין ומגזינים ברחבי העולם. הציונים הגבוהים הפתיעו – יקב קסטל, יקב צרעה, יקב שילה, יקב ירושלים ואחרים; כולם פתאום קוטפים ציונים של 90 פלוס פלוס פלוס. לא פעם הדבר עורר גיחוך, אפילו אצל מקבלי הציונים עצמם, כי רוב היינות שקיבלו ציונים לא היו אפילו מוכנים לשתייה. אי אפשר היה להתעלם בייחוד ממגזין דיקנטר (Decanter) היוקרתי, שהעניק לפטי ורדו רזרב כרם יחידני של יקב ירושלים את מדליית הזהב וציון 96. יקב נחמני זכה בדיקנטר בציון 97 ובמדליית פלטינום. ההתרגשות הייתה עצומה מה-97 של יקב קסטל ויקב רזיאל, וגם מה-96 של יקב צרעה.

דוד נחמני עם יינותיו שזכו בציונים הגבוהים בתחרות דיקנטר. צילום מדף הפייסבוק

מבול הציונים הלא שפויים האלה מצביע על דבר אחד: המלחמה בין דיקנטר הבריטי ל-Wine Spectator האמריקאי ניכרת וחובקת עולם, והחיבוק שהיין הישראלי תמיד קיבל מהמגזין האמריקאי היהודי, הגיע גם למגזין הלונדוני, שמבקרי היין הנמרצים שלו עשו עבודת הכנה, ידעו לאילו יקבים להגיע, ואילו יינות מיוחצנים היטב בארץ. איך אמר לי מנכ"ל של יקב שקיבל ציון גבוה? "ידעתי בדיוק איך לארח את הכתב". זה כל הסיפור.


גם מבקרי היין בארץ אוהבים לתת ציונים גבוהים ליקבים שמערכת יחסי הציבור שלהם משומנת, וגם פה יש הפרזה ניכרת שמעוררת לא פעם תהיות ושאלות. יקב שלא מקבל ציון 90 פלוס מרגיש נעלב, משרד יחסי הציבור שלו מצחצח חרבות, ומבקר היין לא רוצה להתעסק בעניינים כאלה.
עד כה לא נהגתי לתת ציונים, וזה היה חלק מהמדיניות של מדור היין של אכול ושאטו. עם החזרה מחופשת החגים שלנו, החלטנו שהגיע הזמן שגם אנחנו נעניק ציונים, וכחלק מההתפתחות הטבעית שלנו ושל המדור, הגיע הזמן לעשות סדר והגיע זמן לפרופורציות.

אנחנו לא מהמרים על העתיד. מתייחסים ליינות שאפשר לשתות אותם עכשיו

במדור היין שלנו, יין יקבל ציון גם על פי מחירו וה- VFM שלו, אבל ציון טוב יוענק ליין רק אם הוא מוכן לשתייה, כי לא נביאים אנחנו ואין לנו עניין להמליץ על יינות עתידיים. פוטנציאל זו מילה יפה, אבל כמי שבבית הספר היו לנו הרבה שיחות של "לילד יש פוטנציאל, אבל…", מבחינתנו שהפוטנציאל יישאר ביקב כדי להוכיח את עצמו, ולא ייצא למדפים. מי שיקבל ציון הוא היין ולא היינן (גם אם פרצופו יפה). נהיה קשוחים אבל נהיה הוגנים, לגדולים ולקטנים. יינות לא טובים יקבלו ציונים לא טובים, ולא נתעלם מהם כפי שנהוג. יש הרבה יינות ישראלים טובים, ויש הרבה יינות שאינם כאלה. חסל סדר פרות קדושות. אז בואו נתחיל:

שאטו גולן. צילום מדף הפייסבוק
יקב שאטו גולן. צילום מדף הפייסבוק

יקב שאטו גולן – גשם אדום 2018: גרנאש, מורבדר וסירה. 12 חודשים בחבית גדולה. פירות כהים, תבלינים, אדמה ושוקולד. היין עסיסי להפליא, טעמי הפירות מרשימים. בלנד GSM אגרסיבי ומאוד מעניין. מחירו 220 ₪ – ל- VFM צריך להיות 190 ₪ גג. ציון 90.

הדבוקי של אבי פלדשטיין. צילום אלי גולדשמידט e.g

יקב חברון – מכפלה 2016: 70% קברנה סוביניון 30% מרלו. 24 חודשים בחבית. חבל לכתוב על ריחות וטעמים ביין זה. מחירו 250 ₪. ציון 83 – ה-VFM לא רלוונטי במקרה זה.

יקב פלדשטיין – דבוקי 2020: ענבי מאכל. להוסיף הרבה קרח לכוס, ובאיזשהו שלב יתחילו לצוץ הארומות והטעמים, אבל באופן מאוד מינורי. יין לשפריץ. מחירו 99 ₪ – לא VFM. ציון 85.

כרם מראווי חדש של יקב רקנאטי בנטועה. צילום דוד סילברמן dpsimages
כרם המראווי של יקב רקנאטי בנטועה כבר מניב פרי ויינות. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב רקנאטי – מראווי 2019: 9 חודשי תסיסה בחבית. אשכוליות וקלמנטינה מתקתקה, חמיצות טובה ולא יותר. היקב מתעקש לציין שהיין הוא מגפנים בוגרות, ואני מתעקש לומר שמדובר בגפנים של ענבי מאכל,  שאף אחד לא הוכיח בנות כמה הן – אלא אם הן מכרם מראווי הצעיר שהיקב נטע בגליל העליון, ושם הן ממש קטינות. בכל מקרה, מחירו 99 ₪ – לא VFM. ציון 85.

יקב ברקן – קברנה סוביניון פלטינום 2018: 18 חודשים בחביות 500 ליטר. הרבה דובדבנים ותות שדה, פלפל שחור וירוק, ובקצוות וניל. מחירו 70 ₪ – ל- VFM צריך להיות 60 ₪ גג. ציון 88.

יודאיקה של יקב תבור

יקב תבור – קברנה סוביניון 2017 מכרם יודאיקה: הכרם לא מושקה. היין היה 18 חודשים בחבית, ושוחרר אחרי 18 חודשים בבקבוק. מתיקות מעיקה של ריבה, חסרים טאנינים וחמיצות. מחירו 100 ₪ – ל- VFM צריך להיות 75 ₪ גג. ציון 88.

יקב טפרברג – מלבק 2017 אסנס: 18 חודשים בחביות חדשות. שוקולדי, חמאתי, חומציות ורעננות נפלאות. מחירו 100 ₪ – ל- VFM צריך להיות 90 ₪. ציון 89.

יקב בן חיים – קברנה סוביניון סדרת טרדישן 2018: עם מעט סירה ומורבדר. 18 חודשים בחבית. מורכב, בשל ומפולפל. מחירו 100 ₪ – ל- VFM צריך להיות 90 ₪. ציון 90.

בקבוקי אשכולות שלמים של סגל. צילום ליאור גולסאדיקב סגל – פינו נואר אשכולות שלמים 2018: 15 חודשים בחבית. מאוד פירותי, עפיצות מינורית, מעט סלמי מעושן. לא ממש פינו. מחירו 99 ₪ – ל- VFM צריך להיות 70 ₪ גג. ציון 88.

יקב סגל – קריניאן אשכולות שלמים 2018: 15 חודשים בחבית. קריניאן קליל, עשיר בפרי אדום. חמאתי מדי לטעמי, וחסר עפיצות. מחירו 99 ₪ – ל- VFM צריך להיות 70 ₪ גג. ציון 89.

יקב סוסון ים – ג'יימס 2019: שנין בלאן מגפן ותיקה, עבר תסיסה בחביות. פה ואף שופעים פירות הדר ואפרסק כתום. מחירו 110 ₪ – יהיה VFM במחיר דו ספרתי. ציון 89.

יקב יתיר – נחל יתיר 2018: קברנה פרנק, פטי ורדו, מורבדר וגרנאש. התיישנות במכלי 5,000 ליטר ו-18 חודשים בבקבוק. שפע פירות אדומים ופלפל שחור. רענן מאוד, חמיצות מינורית – וחבל. מחירו 150 ₪ – ל- VFM צריך להיות 130 ₪ גג. ציון 89.

יינות יקב דרימיה. צילום נאוה מובשוביץ

יקב לה פורה בלאנש – פינו נואר 2019: 12 חודשים בחבית. יין לסנגריה. מחירו 120 ₪ – ה  VFM מגוחך. ציון 83.

יקב דרימיה – קברנה סוביניון 2019: 18 חודשים בחבית. מאוד פירותי ומאוזן, אין סוף טעמים נפלאים משתחררים. מחירו 110 ₪ – לחלוטין VFM. ציון 90.

צילום יקב טוליפ
צילום יקב טוליפ

יקב טוליפ – רזרב קברנה פרנק ומרלו 2018: פעמיים חביות – פעם ראשונה כל זן בנפרד, פעם שנייה יחד. בסך הכול 14 חודשים. חיבור מעניין של זנים, המרלו עושה עבודה טובה. חמיצות נפלאה, טאנינים מלטפים. מחירו 129 ₪ -ל- VFM צריך להיות עד 110 ₪. ציון 90.

יקב ננה – קסיופאיה 2019: 85% סירה, עם תיבול של פטיט סירה ופטי ורדו. 18 חודשים בחבית. עמוס בטעמי פרי דחוס וריבתי, ווניליות שלא מתחברת. המחיר 130 ₪ – ל- VFM לא יותר ממחיר דו-ספרתי. ציון 86.

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

5 תגובות

  1. הרעיון של ציון ליין והתייחסות למחיר בנפרד זה דבר יפה וחשוב מאוד. המשיכו והצליחו!
    מצד שני לא הבנתי את הדירוג, איך 'שאטו גולן גשם אדום 2018' שקיבל אצלכם ציון 90 יהיה VFM ב190 ש"ח בעוד שהיין 'בן חיים טרדישן קברנה סוביניון 2018' שקיבל אצלכם אותו ציון יצטרך לרדת ל90 ש"ח בכדי להיות VFM?

    אם אני יכול לקנות יינות מתחת ל100 ש"ח שיש להם איכות של ציון 90 גם השאטו גולן יצטרך לרדת דרומה למאה בכדי להתחרות עם המחיר של יינות לא פחות טובים ממנו ומתומחרים בחצי ממחירו הנוכחי, לא ככה?

  2. כל הכבוד על היוזמה. הרעיון של VFM מצויין. מכיוון שרוב היקבים הם יקבי בוטיק, הם יכולים לדרוש מחירים גבוהים ולכמות הקטנה שהם מציעים תמיד יהיה קונה. לא פעם הרגשתי שמחיריהם מופרכים בהשוואה ליינות טובים מיקבים גדולים יותר.
    יש לי רעיון לשיפור: תיצור בסיס מידע באתר לכל היינות שקבלו אצלך ציונים, כדי שאפשר יהיה לאתר אותם טוב יותר וגם להשוות בצירים של אותו יקב.

  3. רעיון נהדר לתת ציונים ליינות. מזכיר לי קצת את דני רוגוב ז״ל.נותן כוון לבחירת היינות מפני שאין אפשרות לטעום את כל השפע המוצע בחנויות היין וביקבים.
    מציע גם לציין את הדירוג של דקנטר או ויין ספקטטור במקרים שישנו, כך שאפשר יהיה להשוות הדרוג שלכם לעומתם.

  4. במקום VFM הצעתי פעם לקרוא לזה MVFM – MY VFM משום שכל מי קובעים את זה, מצויינים ככל שיהיו, הרי שואלים 'כמה אני(!) מוכן לשלם'. התובנות של המומחים עוזרות להתמקד אך לבסוף יכול בהחלט להיות יין שמקבל 90 והוא VFM כי למשל הטועם מעריך את חלון השתייה שלו הרבה יותר מאשר היין שקיבל 95.
    פרט לזה אני בהחלט מסכים עם אלה שסבורים כי מבול הציונים לא באמת מייצג.

כתבו תגובה