מסעדן. מה הוא מסעדן ומיהו מסעדן טוב? האם הוא שף או האם הוא אדם שחלומו התגשם, חייכן, נעים, ויודע לארח? את התשובה הנכונה כנראה שלא נדע אף פעם, אך לכל סועד יש את סוג המסעדן החביב עליו.
אני אישית מעדיף את הסוג השני, ואם זה משתלב עם הבנה קולינארית – מצוין, החבילה נהדרת. מסעדן מסוג זה פגשתי בפסטה נובה – "איטלקית עם טאצ' מניו יורק" נכתב על המקום.
העיצוב מזכיר מקומות בוילג' של התפוח הגדול, אך במיוחד האוכל מזכיר טעם של איטלקית קטנה שהתבלבלה בניו יורק והגיעה לרחוב יהודה הלוי.
האוכל האיטלקי פשוט ואהוב כמעט על כולם, אין צורך לשחק איתו ולעצב אותו בטעם שונה, צריך רק לדעת איך להתאים את חומרי הגלם האיטלקיים והמיוחדים ואולי לתת להם טוויסט – בדיוק כאלו היו המנות בפסטה נובה.
המסעדן החביב ובעל המקום יודע לקבל ביקורת, להאזין, להגיב ובמיוחד לחייך. פתחנו עם פוקצ'ה פריכה, אהבתי את צלוחית שמן הזית וכתם חומץ הבלסמי כמו בכל מסעדה מארץ המגף, וגם קרפצ'יו פילה בקר עדין וטרי כבוש במידה.
המנות העיקריות הגיעו ואותי שבתה מנת הפטוצ'יני הביתית ברוטב עגבניות וחזה אווז מעושן, הפסטה הייתה אל דנטה וחזה האווז קריספי – מנה מומלצת.
כבד העוף במרסלה היה רך ועדין כמו שכבד צריך להיות. הרוטב מתוק והשתלב נהדר, אך היה צורך לצמצמו כדי להרגיש יותר בטעמו.
לינגוויני פירות הים היה טרי ומהצדפות ריח הים היה חזק וטרי.
ריזוטו פילה הבקר היה טיפה מאכזב, הריזוטו היה רך מדי אך הבשר טופל כראוי.
הטעימות היו ביום חם ויין הקיארלי האדום והמבעבע היה נפלא, האווירה והסועדים מסביבי היו נהדרים והאוכל היה נהדר, קשה שלא ליהנות.
הקינוחים היו ביתיים – קרם הברולה היה אלוהי, הטורט תפוחים קצת פחות, אך יש להעריך מטבח שגם עושה לבד פסטה, רביולי וקינוחים ביתיים – כמו באיטליה כבר אמרנו!!
אז ביום חורפי אפשר לשבת בפנים וליהנות מהעיצוב וביום קיץ ליהנות מהרחוב הנעים, עם היין המצוין והמרווה וכמעט להרגיש ברומא.
פסטה נובה – המלצה מצוינת לארוחה עסקית או רומנטית, או סתם ליהנות מאוכל טוב.למסעדן והבעלים שהגשים חלום – המשך כך ודרך צלחה.
אייל פינקלשטיין שף ויועץ קולינארי
קייטרינג קומו.
050-5350130
www.como.co.il
