פקק סינטטי, הברגה, או שעם? זו השאלה

נפגשתי לשיחה קצרה עם בועז שני מנהל הפיתוח העסקי בחברת אחים משעל בע"מ, המשווקת ע"י "בית השעם" בתל-אביב, שהינה חברה ייחודית ויחידה מסוגה בארץ העוסקת ביבוא, ייצור ושיווק של מבחר מוצרי שעם איכותיים למגוון ענפים בתעשייה.
חברת בית השעם אחים משעל נוסדה ב- 1959. עם השנים צברה בית השעם מוניטין רב בענף כחברה המייצרת את כל מוצרי השעם הקיימים, והיא המייצגת הבלעדית בארץ של AMORIM – החברה הגדולה בעולם לנושא שעם ולפקקי שעם לתעשיית היין בפרט.

אין ספק כי כניסתם של פתרונות חלופיים האיצה את יצרני פקקי השעם בכלל, ואת AMORIM בפרט, לשדרוג מערך הייצור של הפקקים ומציאת פתרונות לבעיות. החל מנשיא החברה אנטוניו אמורים, עד לעובדים ביערות השעם, ניכר כי העושים במלאכה הציבו להם מטרה של עליונות טכנולוגית ומסירות לאיכות התוצר וליציבות הענף.
ההשקעה הכלכלית ע"י אנשי המחקר והפיתוח של AMORIM למציאת הפיתרון האיכותי ביותר למניעת ה- TCA ושיפור איכות השעם, ראויים לציון,  ותרומתם הכלכלית בהיבט זה לתעשיית היין כולה גבוהה. בין יצרני השעם הקטנים, נדיר למצוא יצרן שישקיע במוצרים ובפיתוח פקקי השעם, והכול למען תעשיית היין.

וכך אומר בועז שני: "החברה ממוקמת בפורטוגל ומטה החברה יושב בעיר פורטו, אך שלוחותיה העסקיות נפרשות על כל רחבי פורטוגל ומחוצה לה. כמעט כל יערות השעם בפורטוגל בבעלותה, או חתומים מולה בהסכמי חכירה לשנים. המפעל מייצר למעלה מ- 6 מיליארד פקקי שעם בשנה, ובכדי לסבר את האוזן על היקפי הייצור הענקיים, היצרן הבא אחריו בסדר הגודל מייצר כ- 2 מיליארד פקקים.

שעם מול תחליפים
מטרת האירוע אותו יזמה לאחרונה חברת אחים משעל בע"מ, היא החדרת המודעות ל- AMORIM כמובילה עולמית בייצור ומכירת פקקי שעם לתעשיית היין, איכות, בקרת התהליך, ייצור ופיתוח של פקקים חדשים, והעלאת המודעות המקצועית של אנשי תעשיית היין ליתרונות של השעם, לעומת כל מיני תחליפים שצצים ועולים בשנים האחרונות כמו סיליקון, פקקי הברגה ופקקי זכוכית.

כל מיני דברים שעד לאחרונה נחשבו סודות המקצוע, נאלצים להיחשף בעקבות התחרות הזו, דברים שהלקוח הסופי, דהיינו היינן במקרה זה, חייב להכיר וחייב להבין את היתרונות הטמונים בפקקי השעם על המגוון שלהם.

מהו בעצם השעם?
שעם הינו חומר נושם, טבעי, נקבובי וגמיש שלא משתנה, ועמיד לאורך זמן. השעם מופק מקליפתו של עץ אלון, וגדל בתנאים ובאזורים מסוימים בטבע.
רוב השעם בעולם מופק בפורטוגל, אך הוא בנמצא גם בספרד, צפון אפריקה, וכן בסרדיניה שבאיטליה

הפקת השעם נעשית בתהליך ידני בלבד, שלאחריו עובר השעם תהליך עיבוד הכולל חיטוי. בסוף התהליך מתבצעת התאמת השעם לאופי המוצר שיופק ממנו. ייצור פקקים לבקבוקים צורך כ- 60% מכל השעם הנצרך בעולם, והמוצר העיקרי שמייצרים מהשעם הינו הפקקים הטבעיים לבקבוקי יין. על הפקקים להיות מאיכות משובחת, ולכן רק אחוז קטן מהשעם המופק משמש לייצורם.

הכירו את היין המשועם
ממשיך ומספר בועז: "שני אורחים מכובדים הגיעו לאירוע שלנו. הראשון הוא ג'יים פיליפ – Jaime Filipe – המנהל האזורי של AMORIM, והשני מיגואל קברל – Miguel Cabral – דירקטור בכיר בחברה ואחד הטכנולוגים המובילים של AMORIM. הוא נמנה על המפתחים של הפקקים בנושא איכותם והתאמתם לסוגי יינות, ופיתוח של תהליך ה"ROSA" למניעת TCA, ובעברית יין משועם (יין מקולקל כתוצאה מפגם הנגרם מפקק השעם).

פגם זה נוצר בחביות עץ אלון וכתוצאה ממגע עם פקקי שעם ושל שמרים המתרבים על פקקי השעם וחביות העץ. לעתים הפגם מתרחש כתוצאה מטיהור וחיטוי פקקי שעם בתמיסת כלור. יש המעריכים שפגם שכזה יימצא בכ- 3% מהיינות האטומים בפקקי שעם. מומחים טוענים שפגם זה ניתן לזיהוי בכ- 7% מהיינות.

מי שמכיר את חשיבות הנושא והנזק הכלכלי בעיקר, אבל גם הנזק התדמיתי שגורם פגם היין המשועם לתעשיית היין בכללותה, מבין מה חשיבות ההתפתחות הטכנולוגית, שכבר הביאה ייננים לא מעטים לחשוב פעמיים ולא אחת להסס מלהשתמש בפקקי שעם, ואפילו לנדוד במחשבה ובכיוון לעשות שימוש בפקקים אחרים ולא משעם, בגלל הנזק שגרם ה-TCA ליין.
בועז אומר כי התופעה מוגרה ע"י תהליך ה- ROSA ותהליכים אחרים שפותחו ב- AMORIM.

98% מהיקבים הגדולים בארץ
אני שואל את  בועז איך הם הצליחו לקבץ לאירוע קבוצה כל כך מכובדה של ייננים ועוסקים בתעשיית היין.
מסתבר שכ- 98% מהיקבים המובילים בארץ והגדולים שבהם, כמו יקבי רמת הגולן, ברקן, תבור, בנימינה, דלתון, הרבה יקבי בוטיק ויקבים קטנים וביתיים, רוכשים מהחברה פקקי שעם ליין,
"אנחנו מיוצגים ונותנים שירות באמצעות החנות שלנו, בית השעם בתל-אביב, אנחנו מדפיסים לוגו של יינן או יקב על פקקים החל מכמות קטנה של 1,000 פקקים ומעלה", אומר בועז.

עשרות ייננים וכאלו העוסקים בתעשיית היין בארץ הגיעו לאירוע. איני יכול למנות את כולם, אבל פגשתי בייננים של בנימינה, טפרברג, וילה וילהלמה, אליגוטה, כהנוב, אודם שני, גת שומרון, סגל, ברקן, אסיף, כץ, רמות נפתלי, תניא, לה טרה פרומסה, ששי, פלאם, גבעות, ויקבי בוטיק קטנים.

כמרצה אורח מתעשיית היין הישראלית הוזמן איתי להט – לשעבר חבר צוות ייננים ביקבי ברקן והיום יועץ ליקבים. בדבריו התייחס איתי לאתגרים העומדים בפני היינן בסביבה התחרותית של היום, ששלושת הבולטים הם השליטה בתהליך התסיסה, בידול סגנוני, וכדאיות כלכלית.

צילומים: דני רובין






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה