פריחת הבטטה: במרכז וולקני מפתחים זנים חדשים

לאחר שבמשך שנים רבות נחשבה הבטטה לירק נחות, היא זוכה לעדנה שהחלה במטבחי שפים יצירתיים, והתפשטה למטבחים הביתיים.
מגמה זאת הביאה כנראה למחקר ופיתוח של זני בטטות חדשים במרכז וולקני.

הבטטה היא ירק ממשפחת החבלבליים אשר שורשיו מסתיימים בפקעות גדולות, העשירות בעמילן וסוכר ומהוות ירק שורש למאכל ולמספוא. הבטטה מכונה גם תפוח אדמה מתוק, אך רחוקה למדי מבחינה בוטנית מתפוח האדמה, והיא נפוצה בארצות טרופיות וסובטרופיות.
היא ידועה כפרי שורש טעים ועשיר במרכיבי בריאות חשובים כמו אנטיאוקסידאנטים, ויטמינים ועוד, כאשר אצלנו רגילים לאכול סוג אחד של בטטה הנפוצה בחנויות המזון.

בימים אלה מגדלים את הבטטה בהצלחה במכון וולקני מ- 31 זנים שונים שהובאו לאחרונה לארץ, המייצגים מגוון רחב של תכונות כגון צבעי ציפה, צבעי קליפה, קליפה בעובי שונה עם רמות שונות של עמילן וחומר יבש ובמגוון טעמים.

את עבודת המחקר הגנטי על זנים אלה מבצעת ד"ר נורית פירון בשיתוף חוקרים ממינהל המחקר, מהמו"פים האזוריים, משירות ההדרכה והמקצוע שבמשרד החקלאות, חקלאים וגורמי ייצור.

ד"ר פירון מתמקדת במחקרה במציאת מענה לתהליך ההתפתחות ההתחלתית של השורשים והגורמים המשפיעים על התהליך ועל התבססות הייחורים; בגורמים המשפיעים על התמיינות חלק מהשורשים לשורשי אגירה ובהצטברות העמילן בשורשי האגירה במקביל להתפתחות השורשים.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה