צהרים בכתית – כדאי שתי מנות ראשונות

חול המועד פסח. ארוחת צהרים בכתית. לא מלא, אבל בהחלט יש אנשים. גם מנכ"ל הבנק הסמוך, וגם אנשים פשוטים כמוני, ופחות פשוטים כמו "הפריזאית" שאוכלת איתי כאן כהגשמת חלום שלה.

היא, שאכלה אצל השפים המכוכבים, שתתה שמפניה עם המנכ"לית של וו קליקו, והצליחה אחרי שנתיים לקבל שולחן ב- Chez Jean הנחשקת עם השף שמאס במסעדות 3 כוכבי מישלן בהן בישל, ופתח לו מקום קטן משלו עם ארוחה ב- 34 יורו.

34 יורו זה לא הרבה בפריז, אבל זה יותר מארוחת הצהרים של מאיר אדוני בכתית, שנתן פייט כהלכה לשף סטפן בקרב סכינים, וגם על הפריזאית משאיר רושם עז, למרות שאם הוא היה במטבח בעת ארוחתנו, אנחנו לא זכינו לראות את זיו פניו.

דרך אגב, תוך כדי הארוחה מסתבר כי השף סטפן אכן מוכר וידוע בגרנובל מכורתו, ולא רק יבוא טלוויזיוני פרובינציאלי, אבל אנחנו עוסקים בשף אדוני ובארוחה שלנו אצלו.
ועוד דרך אגב, הפריזאית פתחה בגביע שמפנייה הדרים, תוך פליאה על כך שיש משקה כזה, מאחר שכבוגרת וו קליקו היא יודעת שפירורי הפרי (פולפה, בלעז) מפריעים לבועות. אבל לא עשה לי רושם שהייתה לה בעיה עם הבועות הפעם.

דיל הצהרים בנוי ממנה ראשונה ומנה עיקרית ב- 139 ₪, וכבר אגלה לכם שתקבלו משעשע חך מקדים – במקרה שלנו גביע קטן עם מרק יוגורט קר חמצמץ ומשובח, עם ג'ינג'ר ושקדים ירוקים; ובין המנות תנחת על שולחנכם כוסית עם סורבה להפרדת טעמים ורענון החך – אנחנו זכינו בסורבה סנגריה על קליפות תפוז מסוכרות.
עוד תקבלו סלסלה עם לחמי הבית – לחם צימוקים ולחם שאור שאת שלל מרכיביהם לא קלטתי בשל שטף הדיבור של נבו, מי שליווה אותנו בארוחה, הציע לנו את המנות והגיש אותן במה שהפריזאית הגדירה כ"עודף נוכחות", עם קצת יותר מדי התחכמויות אך תוך שליטה ועדכונים מה יש במטבח, מה אין, ומה הגיע ממש ברגע זה.
את הלחם מלווים חמאה וקערית איולי ביתי.

המנות הראשונות אותן בחרנו לחלוק:
שקדי עגל בגריל פחמים – עם קרם חיטה, תבשיל פטריות וטימין, תרד בלאדי, פסטת חלמונים, פרמזן, ציר עוף וטרגון. אין כמו המנה הזאת. תענוג צרוף. תזמורת של טעמים משתלבים להפליא: מתיקות קלה של שקדי העגל , עם כל התוספות והטעמים היוצרים שלמות. מה עושים כשנגמר פרט לייבב קלות? ראו הצעתי בסוף לארוחת חלומות בכתית.

קלמרי צרוב ממולא – בטרטר יילו טייל, שום ירוק ופרמזן, קרם כרישה, שום ודבש, פירורי בריוש, סלט גרגר נחלים, צ'ילי וג'ינג'ר. כנראה שעלי גרגר הנחלים נועדו להסוות את כל הטוב שתמצאו מתחתם. הורידו אותם, הסיטו הצידה, ותהנו ממנה עדינה יותר בהשוואה לטעמים העזים של מנת שקדי העגל, אך גם כאן הטעמים משתלבים היטב, ואפילו פירורי הבריוש חשובים במרכיבי המנה.

ולמנות העיקריות:
ראגו שוק אווז – ההצלחה: עם עגבניות צלויות, תרד טורקי, ניוקי תפוחי אדמה מושחמים, שקדים, חמאת עגבניות, לימון פרסי וקציפת פטרוזיליה. לשולחן הגיע סיר בעל מידות נאות ביותר ובו מנת דגל זאת. שוב הרמוניה, הניוקי טובים ביותר, משתלבים עם נתחי הברווז שוב חגיגת טעמים. שוב השף אדוני מקבל douze points.

פילה סלמון בר – האכזבה: צלוי במיסו, קרם חצילים אסייאתי, צלופח בטמפורה, תפוחי עץ מקורמלים, סלט שיטאקי, רוטב ברבקיו, בוטנים ופנצ'טה טלה. הצלחת המרובעת השחורה עליה מונח בנפרק כל מרכיב במנה, כבר מעידה על הבעייתיות שבה. זה פשוט לא עובד. זה אוכל, לא מטוס להרכבה. ואם זה כן להרכבה, אני לא הצלחתי בזה, למרות שגם במודלים מפלסטיק שבניתי בנעורי הייתי נשאר עם חתיכה בודדת כשהמטוס בנוי לכאורה. כאן אולי היו אלה קוביות תפוחי העץ הזעירות , ואפילו גוף המטוס – הסלמון במקרה זה, היה סתמי. הצלופח בטמפורה היה נקודת האור במנה, אך משום מה חשבתי שמדובר בסיגר מרוקאי ממולא.

בקיצור מנה מפוספסת, אך לא כזו המעכירה את מצב הרוח הטוב וההנאה מארוחה עם הפריזאית, שרצתה לדעת אם פתוח גם בערב החג כדי לחזור לכאן לעוד ארוחה לפני הטיסה חזרה לפריז.

על קינוחים ויתרנו, למרות שנהנינו לראות את ענני הקרח היבש האופפים את הקינוח שהגיע לשולחן הסמוך אלינו וזכה לקריאות התפעלות; מן הסתם בצדק.

עבור שתי ארוחות צהרים, שמפנייה הדרים, ובקבוק פרייה גדול שילמנו 334 ₪, והוספנו ברצון תשר של 15 אחוז לנבו שליווה אותנו.

ועכשיו ההמלצה: מאיר אדוני מציע בצהרים תמורת 117 ₪ שתי מנות ראשונות, או מנה ראשונה וקינוח.
האופציה של שתי מנות ראשונות יחד עם הלחמים ומשעשע החך, נראית לי אטרקטיבית מאוד לרעבים יותר, ולמי שלא יכולים לוותר על מתוק, השילוב של מנה ראשונה וקינוח יעשה בהחלט את העבודה.

את התפריטים המלאים של כתית תמצאו באתר היפה והמושקע, בהחלט אתר שף ראוי למסעדת שף.

כתית
רח' היכל התלמוד 4 ת"א
טל. 03-5107001
www.catit.co.il

.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה