קאיוס בפריז: מטבח צרפתי מעולה עם נגיעות אישיות

מן המפורסמות היא כי פריז היא שם נרדף לאוכל טוב וליין משובח. בקצה העליון תמצאו מסעדות מכוכבות עם 1, 2 או 3 כוכבי מישלן. בקצה השני תמצאו את מסעדות הביסטרו העממיות, ובתווך אלפי מסעדות במגוון רמות וסגנונות. רעבים לא תהיו בעיר הזאת.

זן נוסף הוא זה של מסעדות עם בעלים-שף, שלעתים קרובות ממזער את תוארו ל'טבח' או 'מבשל', המהוות את נחלתם של יודעי דבר החוזרים ופוקדים מסעדות אלה בהנאה רבה.

כזאת היא קאיוס (CAIUS) הנושאת את שמו של הקיסר קאיוס קליגולה וממוקמת בקרבת שער הניצחון, בסמטה קטנה בהמשך שדרת קרנו; אחת  מ- 12 השדרות היוצאות משער הניצחון ומקנות לכיכר בו הוא ממוקם את השם "כיכר הכוכב" (Place de l'Etoile).

הבעלים והשף ז'אן-מארק נוטלה
(Jean Marc Notelet) מכין ומגיש עם צוותו הקטן והיעיל מטבח צרפתי מעולה עם נגיעות אישיות, תוך שימוש נרחב בתבלינים המוצגים בצורתם הגולמית ברחבי המסעדה, ואף בשירותים.

מסעדה קטנה של כ- 80 מקומות, הסגורה בשבת-ראשון, ומגישה ארוחת ערב במחיר קבוע של כ- 50 יורו לסועד, ללא משקאות, ובכל זאת זוכה להופיע בביקורת בניו יורק טיימס ובמדריכי ZAGAT ו- FROMER.

וכה כותב מבקר ZAGAT על קאיוס: מסעדה שכונתית מצוינת עם אוכל מעולה המשתנה כמעט כל יום (תפריטי האוכל והיין כתובים בגיר על לוח גדול המוצג לסועדים), כך שלעולם לא משתעממים בה. דגש על תבלינים ומרכיבים לא שגרתיים.

הגענו בערב קר אל המסעדה. היינו שמונה: מארחינו אנשי חברת דאסו סיסטמס, קבוצה של שלושה עיתונאים שהוזמנו לכנס המקצועי של החברה המובילה בתחום הנקרא PLM – ניהול מחזור חיי מוצר, שהתקיים במלון ניו יורק בדיסנילנד פריז (יורודיסני), ועבדכם הנאמן שליווה את העיתונאים.

יחד עם בקבוק שמפניה פייר גימונה ובנו שנמזגה לכוסות כפתיח מקדים לארוחה, הגיעו לשולחן כמתאבנים פרוסות מטוגנות-קלות של נקניק דם
(boudin) מעולה עשוי במקום; פטה כבד אווז עם ריבת בצל ופירות; שרימפ גמבס גדול עשוי על הגריל ומוגש חם על סלט קר של קולרבי עם רוטב בו בולט שמן שומשום.

הבקבוק הבא שנפתח היה יין לבן מאקון וילאז' 2007 של יקב גילמוט מישל, שנועד ללוות את המנה הבאה: בקערה עמוקה הגיע מה שהוגדר כניוקי ברוטב פרמזן רותח עם שמן כמהין. הניוקי כאן הוא בעצם לביבת תפוחי אדמה, אולי כי חנוכה בפתח, ובטח חג המולד בשער – כפי שמבשרים הקישוטים והדוכנים בשדרה היפה בעולם: שאנז אליזה הסמוכה. הרוטב כל כך טעים עד שמלקקים אותו עם הכף עד הטיפה האחרונה כמעט – כי הלחם הטוב נגמר.

אחד ממארחינו מחליט כי יש מקום למקצה שיפורים בנושא היין הלבן. לוח תפריט היינות מגיע אל השולחן, ולאחר עיון מעמיק וידעני, הוא קובע: שאטו סימון 2005 יבש מאזור בוש דה רון. בהחלט יין משובח, אם כי לא היו לי טענות למאקון שקדם לו.

למנה עיקרית יכולנו לבחור בערב זה בין דג באר (סי באס) המונח על בסיס של טבעות כרישה מבושלות ברוטב לימוני מעט עם אגוזי קאשיו; ובין נתח עגל עם ארטישוק ירושלמי (טופינמבור בצרפתית). מרביתנו בחרנו בדג ונהנינו, אך גם זה שאכל את נתח העגל ניקה את הצלחת.
את מנות אלה ליווה יין אדום קלו דה קנטל 2006 מאזור קאהור (80 אחוז מלבק עם 20 אחוז מרלו).

מה היה הקינוח? שאלה טובה, בכל מקרה ספרתי על השולחן בשלב זה שבעה בקבוקי יין ריקים לשמונה אנשים (זה בסדר, נסענו הלך-חזור במוניות) – יחס לא רע.
הקינוח מעולה: קרמבל אגסים עם תלולית של גבינת מסקרפונה ממותקת מעט.

אחריו חייבים דיז'סטיף להורדת האוכל: ארמניאק וקלבדוס (יי"ש תפוחים), ועם הקפה מגיעה קופסת פח עם ממתקי ילדות: טופי קרמל, ליקריץ (במבליק בשפת ירושלים), סוכריות ארוכות למציצה, וביסקוויטים עם קינמון – טעם של פעם.

יצאנו מרוצים ביותר ללילה הפריזאי הקר, מוכנים לנסיעה אל הבסיס ביורודיסני. מאחר והיינו אורחי דאסו סיסטמס, איני יודע מה היה מחיר הארוחה, אך לי יש כבר יעד לביקור הבא בפריז. כדאי גם לכם.

CAIUS
6 rue d'Armaille
Paris 75017
Tel. 00-33-1-42-27-19-20
Metro: Charles de Gaulle, Etoile
המסעדה סגורה בשבת וראשון

צילומים: פלי הנמר פלד, רענן רוגל






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה