בחודש יולי תחגוג מסעדת קבלרוס – Caballero's – ברחוב בוגרשוב 39 בתל-אביב, שנה להיווסדה.
חודשים רבים של עבודת מחקר מעמיקה ומאמצים הובילו לאיתור מקום נכון ומדויק שיענה בדיוק לציפיות המיקום, שיהיה לא בכפר סבא, לא בהרצליה, לא בירושלים, לא ברעננה, לא ברחוב רוטשילד בתל-אביב ולא בפינת רחוב אלנבי בתל-אביב, אלא בדיוק במספר 39 ברחוב בוגרשוב, כמעט מול פינת רחוב טבריה.
כאן בחרו האחיות ויקי ושרה לי, בנות למשפחה עמוקת שורשים ממוצא חצי מקסיקני חצי אמריקאי, לפתוח מסעדה מקסיקנית אותנטית, שאינה דומה לעמדות הטורטייה פאסט פוד שהחלו להפוך לטרנד מקומי על חשבון הלאפה המזרחית.
המאכלים שהביאו עמן הבנות מהבית, כולם מקסיקנים אותנטיים, למרות שהם מוצנעים מבחינת החריפות לאור דרישת הקהל הישראלי. יש הטוענים שאין מה לעשות, והאוכל המקסיקני האמיתי החריף אש מתאים לאופי הישראלי העצבני והטמפרמנטי, אך כאן בקבלרוס החליטו, כבחירה נכונה, לאפשר לסועד הישראלי קודם כל להיחשף למאכלים החדשים, להכיר את טעמיהם ולבחור את העדפותיו, כשהתוספות החריפות יהיו בהישג יד הסועד. זה יכול להיות רוטב צ'ילי, או טבסקו, או פלפלוני צ'יפוטלה קטלניים, אבל הבחירה היא שלכם, והחריפות אינה מוכנסת לאוכל פנימה כעובדה מוגמרת שתשרוף לכם את החך ובלוטות הטעם.
זו מסעדה באווירה ביתית ומקסימה, עם תאורה צהבהבה ואוכל מעולה ושתי אחיות מתוקות להפליא, שמה לעשות, גם אחרי שנה ברחוב בוגרשוב הן ידברו איתך באנגלית, ואתה תמשיך לשבור את השיניים.
האחיות עלו לישראל מקליפורניה. על הקיר במסעדה מתנוססת תמונת הסבא חוזה קבלרו המקסיקני, והסבתא שצולמה במיסיון החלון הורוד סאן חוזה בסאן אנטוניו טקסס ב- 1947. שמה של אם הבנות לפני נישואיה היה קבלרוס, ומכאן שמה של המסעדה.
ויקי היא בוגרת ה"קורדון בלו" בפסדינה שבקליפורניה, והיא האחראית על הצד הקולינרי, ואילו אחותה שרה, האחראית על הצד העסקי, מביאה עמה תואר באומנות והתמחות בפרסום ועיצוב גרפי.
אי אפשר לחלוף על פני המסעדה הממוקמת ברחוב סואן כמו רחוב בוגרשוב בתל-אביב, דקות אחדות משפת הים, לצד בוטיקים, בתי קפה והמון צעירים וצעירות, ולהתעלם מנוכחותה של קבלרוס. ולפיכך, מיקום המסעדה שכל כך היה חשוב לאחיות עד שנבחר, מדבר בעד עצמו. עצם העובדה שבלב הרחוב נמצאת מסעדה מקסיקנית אותנטית, שחלון הראווה שלה מזמין אותך פנימה ושני שולחנות בחזיתה על המדרכה ממש נושקים לחלון ומאפשרים לך תצפית מחוברת לסביבה, אומרת הכל.
כשאתה נכנס למסעדה ומחפש את שתי האחיות, בעלות ומנהלות המסעדה המקסיקנית, אתה נוטה לחפש אסוציאטיבית שתי גברות שחומות עור, עם עגילי צמיד זהב על תנוך האוזן וניסיון מסעדנות עשיר מאחוריהן. אבל תופתע למצוא שתי עלמות חן, שגילן איפה שהוא בשלהי שנות העשרים, אוחזות במושכות המסעדה, ואוחזות בהן חזק ואיתן.
קו האוכל במסעדה מציע לסועד משהו אחר, עם טעם וריח של ארץ אחרת. בחרו לכם מקום שקט ואינטימי במסעדה פנימה, או הצמידו כמוני את אפכם לוויטרינה הצופה לרחוב, ואפשרו לאווירה ללכוד אתכם בקסמה.
העיצוב הפנימי מאוד חם, ביתי, מזכיר בר ומועדון מתקופת המערב הפרוע, אבל עם תחושת ביתיות נעימה בגווני חום אדמה ועציצי קקטוס קטנים על כל שולחן.
דורון המלצר עובד במסעדה כמעט 5 חודשים, והוא מסביר פנים ומכיר את המנות, הן קודם לכן כלקוח, ועכשיו כנותן שירות חביב ומקסים.
שתי האורחות שישבו ליד השולחן על המדרכה מחוץ למסעדה דיברו אנגלית, ומסתבר כי חלק לא קטן מהלקוחות אף הוא ממוצא אנגלו סקסי, שאוהב את האוכל המקסיקני מהבית, ועם החשיפה גם הקהל הישראלי החל נוהר למקום, יותר פתוח לנסות ולטעום טעמים וצבעים חדשים.
ויקי אמרה שהיא ממליצה לפתוח את הארוחה עם משקה. המלצתה הייתה לבחור בין מרגריטה קפואה לבין מוחיטו, עם דגש על ליים אמיתי ולא לימונים. ויקי מספרת שהליים מחובר לאוכל מקסיקני, והלימון הישראלי, אפילו אם הוא ירוק, שונה מהליים.
על המרגריטה היא ידעה לספר שהיא מגיעה בטעמי תות, מנגו, אננס, אבטיח, או פירות יער, והיא דורשת מעט זמן ארוך להכנתה, ולו בזכות העובדה שמדובר כאן בפרי אמיתי שעובר בבלנדר עם קרח מרוסק, ולא במיץ פירות מרוכז.
אני בחרתי במוחיטו, והליים המריר לא אכזב. זוגתי בחרה במרגריטה מנגו, והמשקה הזה היה מהטובים ששתינו: עתיר פרי ריחני במנה גדושה ומרעננת. מסתבר שמרגריטת הפירות מאוד אהובה כאן, והבחנתי שכמעט על כל שולחן הייתה כוס מרגריטה בצבע כזה או אחר.
למנה הראשונה הזמנו נאצ'וס אפויים עם פריחולס, העשויה מחית שעועית עם גבינה מותכת מעל סלסה אדומה, וכדור שמנת חמוצה במרכז. זו מנת נשנוש לפתיחה, שתתאים היטב לזוג עד שישה אנשים. כתוספת בחרנו בסלט קיסר המורכב מפרוסות של עגבניות, גרעיני חמנייה ודלעת, מקלות קרוטוני תירס פריכים, לבבות חסה רעננה, גבינת פרמז'ן, כשאת הסלט מעטר רוטב כוסברה מפתיע. שתי מנות הפתיחה היו נהדרות, חדשות לי ומשביעות, והתאימו היטב לתפיסה הצמחונית של זוגתי.
למנה העיקרית, אני הדבק בבשר, הזמנתי פהיטס – קדרה חמה עם פלפל ובצל מאודים, נתחי עוף ואורז, כשלצידה מגיעות 3 טורטיות קמח עם צלוחיות של גוואקמולי אבוקדו, סלסה אדומה, ושמנת חמוצה. אהבתי את שילוב רצועות הפלפלים הירוקים והאדומים עם נתחי העוף, שתובלו יחדיו ברוטב טקילה ליים עם מעט דבש שהעניקו מתיקות נעימה לפלפלים. נתחי העוף היו רכים וטעימים ומשתלבים היטב במנה. תוספת האורז הכלולה תסתום אתכם לחלוטין.
זוגתי, על טהרת הצמחונות, הזמינה בוריטו על בסיס פריחולס מחית שעועית, גבינת צ'דר, סלסה אדומה בתוספת סלט צד. תוכלו לבחור את מילוי הבוריטו כאוות נפשכם גם במילוי בשר. את הבוריטו תוכלו לאכול עטוף בנייר כמו לאפה מזרחית בארוחת טייק אוויי ברחוב, או לחתוך בצלחת, וכמו שאמא שלי הייתה אומרת "לשבת לאכול כמו בן אדם".
למנה האחרונה הזמנו שני מאפים של אפרסקים או פירות יער הפוכים עם פירורי בצק, שהוגשו בכוס זכוכית עם גלידת וניל קרה ומרעננת, סותרת מתיקות עודפת.
מחירי מנות פתיחה 25 – 30 ₪.
מנות עיקריות 26 – 52 ₪.
קינוחים 16- 20 ₪.
אל תפחדו ממצוקות החניה התל-אביביות, כי מאחור, ברחוב דרויאנוב פינת לוריא, ממוקם חניון הכיכר – חניון רב מפלסי מסודר שיגבה מכם 10 שקלים לשעת חניה; מחיר שפוי שיסיר מכם כל דאגה.
אז מוצ'צוס: קבלרוס מקסיקני זה אני, ולבטח תיהנו כמוני.
קבלרוס
בוגרשוב 39 תל-אביב
טל. 03-6204466
