קרמבו: מה אוכלים קודם – את הקצף או העוגיה?

כתבת אורח זאת עשויה להראות הזויה לחלקנו. אחרים עסוקים כל שנה בסוגיה החשובה של איך אוכלים את הקרמבו, אשר הובא לישראל בשנות ה- 60 מדנמרק הקרה, והפך מיד לממתק הפופולרי ביותר בחורף הישראלי

עונת הסתיו מציינת כל שנה את תחילתה של עונת הקרמבו.
הקרמבו, אשר הובא לישראל בשנות ה- 60 מדנמרק, הפך מיד לממתק הפופולרי ביותר בחורף הישראלי. במהלך השנים הישראלי דבק באהבתו לקרמבו, נתונים מראים כי במשך העונה, הנמשכת כ- 5 חודשים, צורך הישראלי כ- 10 יחידות קרמבו בממוצע.

בכל שנה נמכרים בישראל כ – 50 מיליון קרמבואים, מספר הקרמבואים הרב ביותר בעולם. כאשר החברות המובילות את השוק הן שטראוס, "גלידות פלדמן", ריאו, ועוד כמה יצרנים שמוכרים בשוק הפרטי. 

הטעם הפופולרי ביותר הינו טעם הווניל – המהווה כ-60% מהמכירות של המנבו (הקרמבו של פלדמן), המוקה מהווה כ-30%, וריבת חלב 10%.

הקרמבו הומצא בדנמרק לפני כ- 200 שנים, ומאז המתכון נשאר כמעט ללא שינוי.
הקרמבו משווק בישראל בעונת החורף כתחליף לגלידה, הוא אינו נמס בטמפרטורת החדר ונעים לאכול אותו.
בחודשי הקיץ, לעומת זאת, טמפרטורת החדר מייבשת את הקצף במהירות, והופכת אותו לצמיגי ובלתי נעים לאכילה.

"גלידות פלדמן" החלו לייצר את הקרמבו בשנת 1965 תחת השם 'מנבו', כאשר נפתח המפעל באזור התעשייה ברחובות. משמעות השם "מנבו": מן שנתן אלוקים לבני ישראל – בתוכו.

אז איך אוכלים קרמבו?
לאורך השנים, רבות דובר על הדרך האהובה ביותר על הישראלים לאכול קרמבו, סקרים רבים בוצעו כדי לענות על סוגיה זו, והתשובה המובילה היא שכמעט 70% מהישראלים מעדיפים לאכול את הקרמבו מלמעלה: קודם את הקצף ורק אחר כך את העוגיה. כ- 15% מעדיפים קודם את העוגיה ורק אחר כך את הקצף, 10% אוכלים את הכל ביחד, ול- 5% לא ממש משנה מה קודם למה.

ברחובות פיתחו דרך אכילה ייחודית של הקרמבו: לוקחים פיתה, מכניסים לתוכה קרמבו, מנחיתים מכה אחת ניצחת על הפיתה, הקרמבו נמעך ונמרח בחלל הפיתה, ועכשיו אפשר לאכול – בתאבון.

עוד בגזרת הויכוחים הוא הויכוח על אכילת קרמבו סדוק. מה עושים? אוכלים, לא אוכלים?
שאלה זו נוצרה בגלל מרקמו הרך של הקרמבו ונטייתו להסדק. הפתרון פשוט – לאכול את הקרמבו מיד עם קנייתו.

ב"גלידות פלדמן" פיתחו מתכון יחודי המאפשר להקפיא את המנבו ולהאריך את חיי המדף של המוצר. על האריזות יש המלצה לשמור בהקפאה ולהפשיר מספר דקות לפני האכילה.
ואם אי אפשר להקפיא, מומלץ לשמור אותו במקרר בטמפרטורה ממוצעת של כ- 4 מעלות צלזיוס (המומלצת לשמירה על איכות הקרמבו).

אנקדוטה נחמדה: המתכון של ה'מנבו' מאפשר, כאמור, להקפיא את החטיף. בתום עונת הקרמבו מקפיאה החברה כמות מסויימת של קרמובאים לבדיקות ובקרה. השמועה נפוצה באזור רחובות והסביבה, ובמהלך הקיץ מגיעים לא מעט טלפונים מנשים בהריון שחשקה נפשן, דווקא בקיץ במנבו עסיסי, והחברה נרתמת ומספקת להן את המנבו הנחשק.

על גלידות פלדמן
חברת "גלידות פלדמן" נוסדה בשנת 1945, בתקופת המנדט הבריטי, בבית קפה "קפולסקי" המפורסם בעיר רחובות ברחובות ע"י פדיה פלדמן ז"ל ואשתו ברכה תיבל"א. בני הזוג הקימו בית קפה שהיה מרכז חברתי ומדיני, והציע לבאים את העוגות של קפולסקי ושאר מטעמים.
מהלקוחות הגיעה הדרישה לגלידה (כמו בעיר הגדולה), ומשלא הצליחו לייבא לרחובות גלידה מתל אביב על עגלה וסוס (כי הכל נמס בדרך), הם החליטו להתחיל לייצר גלידה במקום.

משפחת פלדמן החלה לייצר גלידה ביתית עם מכונה קטנה, והביקוש רק הלך וגבר. הם מכרו גלידות תוצרת בית בטעמים שלא היו מוכרים עד אז. העסק גדל עד כדי כך שבקומה העליונה היה בית קפה, ואילו הקומה התחתונה הפכה למפעל של גלידה.

בשנת 1963 ציינה עיריית רחובות כי בעצם מדובר במפעל לכל דבר ועליו להיות ממוקם באזור תעשייה. היות ולא היה אז אזור תעשיה בעיר, מפעל הגלידות של פלדמן היה הראשון באזור חדש, שלימים הפך לאזור התעשייה של העיר. המפעל עומד במקומו עד היום.
למפעל כשרות בד"צ חוג חתם סופר בני ברק.

שי שלו הוא מבעלי 'גלידות פלדמן' ומנהל השיווק של החברה.
www.fld.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר