בשבת 17.11.18 התקיים קרקס על גחלים ביקב עגור. אחרי יומיים גשומים, ותפילות "לאלוהות מזג האוויר", השמש הפציעה בשבת בבוקר, ואפשר היה להקים את כל המתקנים הנדרשים לקרקס. אם אינכם מכירים את האירוע הקולינרי הזה, אתם מוזמנים לקרוא עליו בכתבה נרחבת על הקרקס.
יקב עגור שוכן במושב עגור אשר בעמק האלה, בין גבעות הרי יהודה, לא רחוק מחוות צוק, לכן אך טבעי היה למשפחת צוק לחזור אליו בפעם השלישית. שף אסף שינער מסביר שהקרבה הפיזית מייצרת חיבור ליקב עגור וליינן שוקי ישוב. בעצם מדובר באותו טרואר קולינרי. הדוכנים הוקמו מסביב לכרם הקטן שנטוע בשטח היקב, ולצד דוכני האוכל ניצבו דוכני היין של יקב עגור, בהם נמזגו ללא הגבלה יינות 'לים' ו'קסם' של שוקי ישוב. יינות שהם קסם אמיתי.
הפעם הגיעו לקרקס כ- 450 נשים, גברים וילדים רעבים וחדורי מטרה. אולי מפני שהקרקס התחיל בשעה שלוש אחר הצהריים והתקיים במרכז הארץ, מרבית האנשים הגיעו תוך פרק זמן קצר, וכבר בשעתיים הראשונות הוצאו לקהל הסועדים 300 ק"ג בשר ו- 100 ק"ג דגים. כך, עם טלפונים שלופים לצורך הצילום (שהרי ידוע שאם לא צילמתם, לא אכלתם), סבבו הסועדים בין הדוכנים, וזכו לאכול מנות שהוכנו מחומרי הגלם שהגיעו מספקי הבשר והדגים, ומתוצרת החווה: לימונים וליימים; פיטאיות שהשתלבו מצוין עם מנות דגים נאים; פלפלים חריפים של חורף (שאמורים להיות חריפים פחות, אבל האמינו לי שהם שורפים); בננות שנצלו על הגריל עם קרמל והוגשו כקינוח; קלחי תירס אחרונים של העונה שהוגשו בצורות שונות; כרוביות שאכלנו טריות וגם אפויות, ועוד.
בנוסף למדורות, לבורות הגחלים, לגרילים הענקיים ולמתקני התלייה, הפעם הוכנו גם חביות שהותקנו בהן מדפי ברזל. היה גם סיר ברזל ענק של מרק דגים שנתלה מעל אחת המדורות, ומתוכו בצבצה אדרה של דג שבשרו נאכל באחד הדוכנים. גם הפעם עבד בקרקס מקס נהג המשאית הצ'ארמר, שהיה קצת מודאג מהעובדה שיותר מדי גברים התקבצו מול הדוכן שלו. אולי הצירוף של אנטריקוט מיושן וקממבר בפיתה טרייה, משך אותם אליו, ואולי היה זה בגלל שמקס לא לבש הפעם את החולצה האדומה שלו.
נריה גרנביץ', שפרש לאחרונה מתפקיד מנג'ר נבחרת הפוטבול של ישראל, אבל עדיין משחק באריות ירושלים, הוצב ליד הדוכן הצמחוני, אבל זה לא הפריע לו להתרוצץ עם נתחי בשר גדולים ולהכין מהם מטעמים. 'אוהד קוויתי וגילי בן-שחר מקרנבל של בשר, מכירים אחד את השני היטב, ורגילים לעבוד יחד. הפעם החלו את הקרקס עם דגים גדולים ויפים, וסיימו אותו עם ניוקי מושחת שאוהד הכין מתפוחי אדמה שניצלו בתוך אחת המדורות.
טליה הופמן בנתה לעצמה פינת ישיבה שאסף שינער מכנה "תרבחו ותסעדו". שולחנות נמוכים וסביבם שרפרפים שמטרתם לקרב בין אנשים, ובין הקהל לטבחיות. כך התקבצו היושבים מסביב למגש גדול של כנאפה בשרית, ועוד מנות שהוגשו מהמדורה שבערה בסמוך. משה משעלי אייש את הדוכן הסמוך לכניסה, וכאיש בצקים מוכשר, האכיל את כולם בפחמימות אפויות. אל הטבחיות הוותיקות והטבחים הוותיקים, הצטרפו "עולות חדשות" כמו יפעת שעובדת במעדניה של חוות צוק ברמת אביב; וקרן שהייתה אחראית על עמדה עם אוריינטציה תאילנדית, והכינה מעדנים מדגים נאים.
גם עומרי, שהוא רתך ואיש ברזל, הצטרף לקרקס ואייש דוכן עם אהוד גל, יועץ כלכלי וטבח ותיק בקרקס. גדעון הוא טייס באל-על, וטבח ותיק שניהל פעם את הדליקטסן ועבד גם בבראסרי. כמו תמיד עזבנו את הקרקס שבעות, אחרי קינוח של הטראפלס של חוות צוק, חלווה משובחת ועוגת גבינה לימונית. וכמו תמיד, נסיים בברכת לחיי הקרקסים שבדרך.