רמת הגולן – האם יקב בולאי לאספנים או יש תקווה?

כפי שכתבתי לאחרונה (השבוע בענף היין 305) בכתבה שסקרה את אירוע הטעימות השנתי של היכל היין – חברת ההפצה המשותפת של יקב רמת גולן וחברת שקד, אפשר היה לראות באירוע מה קורה אצל יקב רמת הגולן בשנים האחרונות. היקב דאג להביא לטעימה את התותחים הכבדים שלו: יינות הקברנה סוביניון מאלוני הבשן, כרם בראון, יונתן, כרם אודם, כמובן סדרת רום, ואיך אפשר בלי הקצרין (שלא נכחו בתערוכה).

אלו יינות שנמכרים כמו לחמניות חמות לציבור מסויים מאוד. הציבור האספני הזה מבזבז מאות שקלים על כל בקבוק, והיינות נמכרים בקרטונים. לא פעם המלאי נגמר עוד לפני שיצא מהיקב. חנויות היין בירושלים, אותן פוקדים אנשי המגזר החרדי, מתלוננים לא פעם על מחסור גדול.

הציבור החרדי אוהב את יינות רמת הגולן גם בגלל איכותם אבל בעיקר בגלל המיתוג שלהם. הם אוספים את היינות הללו בדיוק כפי שאנו היינו אוספים בולים. אי אפשר להתווכח עם מנהל הבנק של היקב, הוא מאושר מסגמנט זה. ההצלחה במכירת היינות הללו מעלה חיוך אצלו ואצל הדירקטוריון. ההצלחה אדירה, אבל הצלחה זו היא בדיוק הבעיה. הנישה הזו היא היחידה שקיימת. אין יותר יינות למסעדות, אין יותר יינות בדרגת ביניים. מותג הר חרמון נמכר ב- 25 עד 30 שקלים ברשתות, כל השאר לא קיים. מי ששלטו בענף המסעדנות עד לפני חמש-שש שנים, פשוט לא קיימים,

ושוב, היקב מרוויח כסף; אבל עד מתי? מתי יבינו ביקב שהענף משתנה? מה, הם לא רואים שקורה ביקבים כמו כרמל, טפרברג או מוני? ענף היין משתנה לנגד עיניהם והעיוורן חוגג שם.

בתחילת השבוע נודע לנו ופרסמנו כי יואב דור, סמנכ"ל השיווק של יקב רמת הגולן, עוזב את תפקידו. שום הודעה רשמית לא יצאה על עזיבתו, שום מכתב פרידה, שום הודעה לעיתונות, לצערנו כמובן. כמובן גם לא ידוע לנו אם עזב מרצונו או הועזב – צינורות התקשורת הפורמלית שלנו לקצרין חסומים.

יואב מונה על ידי ענת לוי – המנכ"לית הקודמת – בשנת 2016. זה היה מינוי שהרים הרבה גבות, מאחר ויואב היה אמור להיכנס לנעליו של סמנכ"ל השיווק ארנון הראל שהיה מעמודי התווך של היקב. בשנים האחרונות, ויחד עם מנכ"ל שהגיע מתחום הקפה שהחליף את ענת לוי, נעלם היקב לחלוטין (ולא בגלל הקורונה).

רמת הגולן הפך ליקב שממותג כיקב "אספנים", או כפי שקוראים לו "יקב בולאי". כאמור, יינות נישה נמכרים במאות שקלים כלחמניות חמות לציבור חרדי, והמרתפים של האנשים מלאים ביינות הללו – עד למגנומים נדירים ויקרים, בהיקפים של מאות בקבוקים במרתף.

אבל מאידך, בתקופת יואב דור היקב נעלם לחלוטין מהמסעדות ומציבור חובבי היין בני ה- 30 פלוס. צוות ניהול רמת הגולן לא מבין את השוק, לא קורא את השינויים המתחוללים. היינות שלו מצוינים, אבל כאמור, לא קשורים לכלום. אז יואב דור נכנס אחרי ארנון, שבזמנו שלט היקב ביד רמה בכל פינה בכל עיר. המינוי שלו הפתיע רבים שאמרו שהוא מינוי לא נכון וחובת ההוכחה הייתה עליו, אבל חמש שנות עבודה כסמנכ"ל שיווק יחד עם מנכ"ל שקוף, הביאו את היקב לקרקעית הבקבוק.

יואב דור לא אשם, הוא פשוט היה האיש הלא נכון בתפקיד הלא נכון ביקב. ההנהלה עשתה לו עוול במינוי הזה, וחבל. הבעיה היא שסביר להניח כי אותה הנהלה תמנה מינוי נוסף שיהיה פוליטי, עוד אדם שיבוא מחברת טרה, או תנובה, או מעולם הקפה.

תגידו, מה אתם לא רואים? היקב שלכם נעלם. די להציץ על מינוי מקביל לפני חמש שנים ביקב טפרברג, כאשר רועי הראל לקח יקב ישנוני ובמצב לא איי איי איי, ובעבודה קשה הביא אותו להיות אחד היקבים המצליחים בארץ[ עם הגדלת ייצור במאות אלפי בקבוקים לשנה, והכל עם עיניים פקוחות ותמיכה של הבעלים והמנכ"ל מוטי טפרברג.

יקב רמת הגולן פשוט לא נכנס לעידן החדש; הוא תקוע בגעגועים לשנות ה- 90 איפשהו. המאה ה- 21 נעלמה מתבונתו – היינות לא מתאימים לאקלים, לסגנון החיים, ואפילו לא לאוכל (טוב, אולי לצ'ולנט של החרדים בשבת). היקב שבוי בקונספציה שהוא נתמך על ידי מערך ההפצה הכי טוב והכי מקצועי בארץ, של משפחת שקד-דרך היין, והטשטוש הזה של מכירת יינות בכמויות למגזר מסוים, כאשר עומדת לרשותו מערכת הפצה משומנת לכל ה, היא הבעיה כשהיקב פשוט בהדרדרות מסוכנת.

אנחנו, שמלווים את היקב שנים וכועסים עלינו על שאנו חושפים מחדלים ומציפים את מגזריםהבעיות – לא רק בשפיץ היקב אלא גם אותם לקוחות חרדים שאולי חרדים גם לגורלו, רק רוצים שוב להתריע ולומר שהמינוי הבא חייב להיות מינוי הכי מקצועי בעולם. להביא סוף סוף מישהו או מישהי ראויה, או להסתכל אצלכם בחצר ולמצוא אדם

עם כישורים שגם אוהבת את היקב וגם מקצועית. עזיבת דור יכולה להיות תחילה של עידן חדש עם מינוי נכון. כרגע עזיבתו מובנת למנתחי התהליך כהקרבה של חייל על מנת שיוכלו להאריך למנכ"ל את התפקיד בעוד קדנציה, כי המינוי של מנכ"ל לשתי קדנציות בלבד הוא לכאורה תקין ונכון. אבל זו בדיוק הבעיה. המנכ"ל חושב רק על איך לשרוד, איך להראות רווחים על מנת לזכות בעוד קדנציה שבסופה ללקט את הבונוס. אני מניח שגם אם יוצע התפקיד לרועי הראל, סמנכ"ל השיווק היוצא של טפרברג, כאיש מקצוע הוא לא יהיה מוכן לקבל את התפקיד בידיעה שהמנכ"ל שלו צריך עכשיו שקט תעשייתי בלי הרבה רעש, כדי שכולם יחשבו שהכל בסדר.