תמונת טבע שלווה של עיירות ציוריות המפוזרות על פסגות הרים וגולשות ברכות
על המדרונים הירוקים, מתחלפת בשברירי דקות למחזה מזעזע של הרס וחורבן. מראות קשים הגיעו בחודש האחרון מאיטליה באמצעי המדיה השונים אל מיליוני אנשים בעולם. התעתוע המבלבל של שלווה ההופכת להרס בלתי יאמן, מבהיל אותנו כל פעם מחדש.
הפעם זה קרה ב- 24 באוגוסט 2016, בחבל לאציו שבמרכז איטליה. בנקודה מבודדת באזור הררי בו שוכן מפגש הגבולות בין שלושה חבלים: אומבריה, לאציו ומרקה, התרחשה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה.
העיירה אמטריצ'ה לא שרדה את העוצמה של הרעש שהמוקד שלו היה מתחת למבניה.
אנחנו רוצות לספר על העיירה אמטריצ'ה – על התרבות שלה, יצירות האמנות והארכיטקטורה, אוצרות תרבותיים ששרדו כל כך הרבה שנים מאז ימי הביניים והעת העתיקה. כמחווה לעבר של מאות שנות תרבות של העיירה שנמחקו, ביקשנו מהאנטרופולוגית וחוקרת התרבות האיטלקיה מריה לוצ'יאנה בוסגין, לספר על העיירה.
אמטריצ'ה הייתה כפר בחבל סבינה, אדמתן של מסורות עתיקות מאוד בצפון לאציו, כפר שלא קיים יותר בגלל רעידת האדמה ההרסנית שארעה ב-24 לאוגוסט. כיום, חבל סבינה עשיר מאוד במנהגים ובמסורות שעברו בירושה מהאזורים השכנים: אברוצו, מארסיקה, אומבריה, ורומא העתיקה והמודרנית.
אמטריצ'ה ידועה בעולם בזכות הספגטי ברוטב 'אל אמטריצ'יאנה' – 
all'amatriciana, עם פלפל שחור או פפרונצ'ינו, פקורינו, שומן ו'גואנצ'יאלה' – נקניק לחי חזיר, ועגבניות.
יש מי שטוענים שמדובר במתכון עתיק מאוד, ייחודי למטבח הרועים שהיו מסתובבים בהרים. המתכון מבוסס על 'גריצ'ה' (gricia), רוטב רומאי טיפוסי המבוסס על שומן חזיר, גואנצ'יאלה, פקורינו ופלפל שחור, מרכיבים שהרועים לקחו איתם בתרמיליהם.
התוספת של העגבניות היא כמובן מאוחרת יותר, אבל טיפוסית למטבח העממי האיטלקי המסורתי.
אנשים מכל העולם מגיעים לאמטריצ'ה לחגוג את חגיגת הפסטה, שהייתה אמורה להערך בסוף השבוע שאחרי רעידת האדמה. האירוע בוטל כמובן, אך ברחבי העולם הרימו מסעדנים את הכפפה. בטורינו קיים ארגון סלואו פוד בכיכר סן קרלו חגיגת ספגטי לאות סולידריות עם הנפגעים, ובמטרה לאסוף תרומות עבורם.
גם בפרוג'ה שבאומבריה נערך אירוע דומה. במסעדות איטלקיות ברחבי העולם מגישים מנת ספגטי אל אמטריצ'יאנה, וחלק מההכנסות יתרמו לנפגעי רעש האדמה.
כנסיית סן פרנצ'סקו, אמטריצ'ה
הכפר ההררי המקסים הזה אוצר בתוכו גם עבודות אמנות חשובות, ביניהן פרסקו
מיוחד המתאר את דמותה של הסיבילה – נביאה מיתולוגית מהתרבות הים תיכונית העתיקה והימי בייניימית, ודמויות נודעות נוספות כמו המשוררים וירג'יליו ודאנטה אליגיירי, או דוד המלך ומלאכי שרת. הציור Albero di Jesse הוא פרי מכחולו של צייר אנונימי מהאסכולה המרקיג'יאנית או אברוצית, עבור כנסיית סן פרנצ'סקו.
עתידו של הפרסקו שהושלם בשנת 1390 עומד בסכנה לאחר רעידת האדמה והתמוטטות גג הכנסייה (ראו התמונה בתחילת הכתבה).
אמטריצ'ה היא גם מקום של כישוף ומסתורין. במסורת העממית המקומית, בלב הכפר אמטריצ'ה נפערה דרך תת קרקעית, שרק הנזיר בנדטו הקדוש הכיר. המנהרה הייתה דרך היציאה היחידה מעולמה המכושף של הסיבילה ההררית, שגרה במערה בהר הסיבילה בין אומבריה ומארקה, ומשכה אל גן העדן שלה אבירים תועים ומטיילים סקרנים, כדי לכלוא אותם בביתה לנצח.
פורסם באתר מסעות בגארדרובה
כל הזכויות שמורות למסעות בגארדרובה ומריה לוציאנה בוסגין
מפת אזור רעידת האדמה: ויקיפדיה
