נקודת המפגש בין חזון לבעלות
מאחורי יקב רקנאטי עומדות שתי דמויות מוכרות בעולם העסקי ועולם היין המקומי – לני רקנאטי ואורי שקד, שהובילו בשנים האחרונות מהלכים משמעותיים של השקעה, התרחבות ומיצוב.
נשאלת השאלה מה קורה ליין כשזהות מתפרקת? הסכנה האפשרית הגדולה ביותר אינה מיידית, אלא איטית: שינוי בסגנון היין שלא תמיד מוכר לצרכנים, ירידה באמון של מפיצים ולקוחות קבועים, ומעבר של תשומת לב מהיין עצמו ל“מה קורה מאחורי הקלעים”. בענף שבו יקבים רבים נשענים על דמויות בעלות נוכחות חזקה, נוצרת נקודת איזון עדינה. כאשר הבעלות הופכת לגורם שמרכז אליו את כל ההחלטות, ללא מרחב אמיתי לאנשי מקצוע בכירים, נוצר אפקט מצטבר של שחיקה מקצועית, חוסר יכולת לייצר שיח ביקורתי, ולעיתים גם החלטות שמתקבלות מתוך שליטה ולא מתוך דיאלוג. בשלב מסוים, גם האנשים הטובים ביותר עוזבים לא בגלל היין עצמו, אלא בגלל התנאים והסביבה הארגונית שבהם הוא נוצר.
עזיבת יינן ומנכ״ל: לא רק חילופי כוח אדם
עזיבתו של יינן ראשי לאחר עשור איננה עוד תחלופה מקצועית רגילה. ביקבים בסדר גודל כזה, יינן ראשי הוא במידה רבה “אדריכל הטעם” של המותג. הוא זה שמתרגם החלטות אגרונומיות, פילוסופיה ייננית ואופי שוק, לתוצאה הסופית בכוס. לצדו, מנכ״ל היקב הוא הדמות שמחברת בין היין לבין המציאות העסקית – שיווק, הפצה, אסטרטגיה ומבנה ארגוני.
כאשר הנושאים שני התפקידים הללו מתחלפים בפרק זמן קצר, הדבר נתפס בענף לא רק כעזיבה נקודתית, אלא כאיתות לשינוי עמוק יותר במבנה קבלת ההחלטות ובחלוקת הסמכויות בתוך הארגון.
המעבר לגליל: ניסיון לאתחל את הסיפור מחדש
המעבר של יקב רקנאטי ליקב החדש בגליל העליון, היה אמור לסמן שיא של צמיחה ובשלות: מבנה חדש, אזור חדש, פרק חדש. אלא שבפועל, המעבר התרחש בדיוק ברגע שבו היקב איבד כמעט במקביל גם את היינן הראשי וגם את המנכ״ל. בעולם היין, זה כבר לא נראה כמו מעבר רגיל, אלא כמו ניסיון לבנות מחדש לא רק יקב – אלא גם את הסיפור שמאחוריו. לכן השאלה הגדולה איננה איך נראה היקב החדש בגליל, אלא האם היין שייצא ממנו עדיין ירגיש כמו רקנאטי שהענף הכיר עד היום.
בין יציבות לזהות חדשה
השנים הקרובות יכריעו האם מדובר במהלך של התחדשות אמיתית, שבו לצוות המקצועי החדש יש גם מרחב לקבל החלטות ולא רק לבצע אותן, או בעוד פרק במודל ניהולי שמוכר בענף: בעלות שנוטה לרדת עד לרזולוציות הכי קטנות, גם כשבפועל מי שנשארים להתמודד עם התוצאה הם אנשי המקצוע. כי בעולם היין, יש הבדל לא קטן בין להחזיק יקב לבין לאפשר לו לעבוד. ובמקום שבו הגבול הזה מיטשטש לאורך זמן, עזיבות של יינן ראשי ומנכ״ל הן כבר לא הפתעה – הן פשוט הסימפטום הכי נראה לעין של מערכת שלא תמיד מצליחה להחליט איפה היא נגמרת ואיפה המקצוע מתחיל. ובענף שבו עקביות היא לא פחות חשובה מאיכות, זה לפעמים כל הסיפור.
על יחסי ציבור וניהול הנרטיב
במבט תקשורתי רחב יותר, עולה תחושה שהמהלך כולו מנוהל מתוך תפיסה פורמלית מדי של יחסי ציבור, שמניחה כי ניתן למסגר שינוי עמוק באמצעות הודעה טכנית והצגת קורות חיים בלבד (זה כל כך מגוחך שמוסיפים למנכ"ל החדש את התואר "בעל רקע בטחוני"). ענף היין הישראלי קטן, מחובר ומהיר תגובה, בו מידע זורם בין אנשי מקצוע, מפיצים וצרכנים כמעט בזמן אמת. גישה כזו יוצרת דווקא את ההפך מהרגעה: במקום לשלוט בנרטיב, היא מייצרת ואקום שמתמלא מיד בפרשנויות חיצוניות. כך, במקום סיפור ברור של מעבר ושלב חדש, מתקבל רושם של ניהול תקשורתי שממעט להתמודד עם עומק השינוי עצמו – ומשאיר את השדה כולו לפרשנות השוק.
בסופו של דבר, השאלה הפתוחה איננה רק מי מנהל את היקב, אלא מי מנהל את הסיפור שלו.
אנחנו כמובן מאחלים הצלחה גדולה ליינן החדש ולמנכ"ל החדש. אין ספק שהם ייהנו מהזכות הנדירה להתחיל תפקיד בשקט תקשורתי ותעשייתי.
תגובת לני רקנאטי ואורי שקד
"נבקש לדייק בעובדות. יקב רקנאטי עבר למשכנו בגליל לפני למעלה מארבע שנים, בתום תהליך שנמשך למעלה מעשר שנים. אין לעובדה זו כל קשר לעזיבתם של ארביב וגידור.
קובי ארביב עזב את היקב לאחר 20 שנות עבודה בתפקידים שונים ומגוונים. זהו פרק זמן יוצא דופן בכל קנה מידה, ולגיטימי שאחרי 20 שנה ירצה בשינוי.
אלי גידור הגיע מראש לתקופה של 4 שנים, לצורך ליווי והגעה ליציבות תפעולית של היקב אחרי המעבר לגליל. בתקופה זו התמודד היקב עם אתגרים בלתי אפשריים שהכתיבה המציאות הביטחונית בארץ, ועדיין המשכנו לייצר, ליצור, להתרחב ולהתפתח. עם תום 4 השנים אליהן התחייב, הוא פרש, כפי שסוכם מראש.
סמיכות הזמנים בין האירועים היא מקרית לחלוטין, וכל ניסיון לנסות ליצור מצג שווא של משבר ביקב הוא חסר קשר למציאות וחסר אחריות.
אנו מקבלים בברכה את הצוות החדש והמוכשר שנכנס לנעליהם של ארביב וגידור. הם יזכו לכל התמיכה האפשרית מאיתנו כבעלים, כפי שעשינו מאז ומתמיד.
זה הסיפור האמיתי שלנו, והוא מאוד ברור. אנו מצפים ממך שתפרגן לתעשייה שמתמודדת עם קשיים בלתי פוסקים, בפרט לאלה שנמצאים בצפון, במקום לעסוק ברכילות ובהפצת ספקולציות לא נכונות".
20 תגובות
תגובה לעניין
תגובת רקאנטי נכונה ובמקום. מה ייקרה אם תדווחו לעניין בלי פירושים ובלי תחזיות ספקולטיביות. יין נועד לשמח לבב אנוש… אז קצת פירגון לא יזיק בביצה העכורה שלנו.
אמר לי פעם יינן קרוב משפחה שעובד ביקב ברמת הגולן: יין טוב זה יין שטעים לך והרבה יחסי ציבור.
מזדהה עם התגובה
אמנם אני יקב קטן. אך כלכלה היא כלכלה.
השקעתי לא מעט ביקב קטן בטבריה. ברניקי.
בלי ניהול קפדני עד רמת הגרוש אין מוצא.
השקעות אדירות אני רואה באזור תעשיה בדלתון. זה בר קיימא במציאות היום ?
אני שורד רק בגלל הכנסות מארוח וארועים. ויש לי גן עדן קטן.
אך היין בפני עצמו?. הניתן ????
גידי, אני חושב שזה המצב בכל עסק יצרני. כשאתה קטן וחובש הרבה כובעים, עסוקים בכיבוי שריפות ובהתמודדות סיזיפית יום יומית . ישנו גודל מינימלי שבו אתה מתחיל להרוויח ולאחריו גם להרוויח טוב
יינות מצוייינים, מיתוג נדיר כנראה שמשהו בשיווק לא עובד….
בלי חנויות דרך היין של שבשליטת משפחת שקד, רקנאטי היה עוד יקב מנומנם ולא בליגה. הכתבה מנתחת יפה מאוד את מה שקורה בארגון הזה אם אפשר לקרוא לזה ארגון שנשלט על ידי בעלים אובססיבי.
תגובה לא ראויה, גם אם את מכירה לעומק וגם אם את צודקת.
אלון עשה עמכם חסד מר רקנאטי הנכבד, הוא בחר להתמקד בשתי דמויות המפתח ולא לכתוב על עוד 5 אנשי מפתח ביקב שעזבו במקביל למנכל וליינן.
אוי נו, תגובה רדודה שחושבת שחובבי היין לא מבינים ויודעים מה קורה בענף. אפשר להבין מנכ״ל שעוזב, ואפשר להבין גם יינן ראשי שמחליט להמשיך הלאה אחרי 20 שנה. אבל כשבאותה תקופה עוזבים גם עוזר היינן, הלבורנטית, אנשי השיווק, אנשי המשרד, מנהלת החשבונות ועוד אנשים מתוך המערכת זה כבר נראה כמו משהו הרבה יותר עמוק מעוד כמה עזיבות רגילות.
דווקא זה שהתייחסתם רק לשני הבכירים והתעלמתם מכל שאר האנשים שעזבו, זה מה שיוצר את התחושה שלא מספרים פה את כל הסיפור. חובבי יין אולי לא נמצאים בתוך הישיבות ביקב, אבל הם כן רואים כשמגדל קלפים מתחיל להתפרק
המעבר מעמק חפר לדלתון משמעותו 140 ק"מ ושעתיים נסיעה לכל כיוון כל יום. זה בהכרח מביא לפרישות של כא. ייצוב סגל כא חדש לוקח זמן כולל תחלופה נוספת מה עוד שזה חופף לחילופים של בכירים. זה נורמלי לגמרי ומיתר את הספקולציות שמועלות כאן בחדווה רבה.
אני לא לקוח של רקנאטי, אף פעם לא הייתי ומאחל ליקב ואנשיו הצלחה.
עזות מצח!. בתוקף מה אתה תוקף את ומספר סיפור פרטי של יקב מסוים. מי אתה ? טוב לך להשחיר ?
מה הסיפור שלך ?
התגובה של היקב מתווכחת עם עובדות שאף אחד לא ממש חלק עליהן. השאלה בכתבה לא הייתה מתי עברו לגליל או כמה שנים עבד קובי ארביב. השאלה הייתה מה המשמעות של כל האירועים יחד. על זה, דווקא, לא ניתנה תשובה.בעיניי, זו נקודת התורפה העיקרית בתגובה: היא עונה לשאלה האם האירועים האלה ניתנים להסבר, בעוד שהכתבה שאלה מה המשמעות שלהם אלה שני דיונים שונים.
התגובה הזכירה לי את אותו חבר שבכל פעם ששואלים אותו אם הוא רב עם אשתו, הוא עונה: 'ממש לא, אנחנו נשואים כבר 25 שנה'. יכול להיות שזה נכון, אבל זה לא באמת עונה על השאלה. הכתבה לא עסקה בתאריכים, אלא בניתוח של תהליך. התגובה עסקה בתאריכים, ובכך הצליחה להוכיח בעיקר שלוח השנה ביקב עדיין עובד מצוין.
מתגלים להם פה ערימה של צדיקים שמנסים להצדיק את הכותב ומבקרים את תגובת הבעלים.
מתוקים שלנו, אולי תשתפו אותנו בעסקים שלכם, נשמח להגיב, לבאר ולהשיא עצות.
אני בטוח שהשקעתם מיליונים רבים בעסק שלכם, והכל אצלכם דבש. שתפו אותנו.
תודה
אני מודה לתגובה. למדתי ממנה מתי עבר היקב לגליל, כמה שנים עבד היינן וכמה שנים כיהן המנכ״ל. עכשיו נשאר לי רק לברר את הדבר היחיד שהכתבה עסקה בו.
עדנה , גדול.
אבל בסופו של דבר, אולי השאלה הגדולה אינה מי עזב ומי הגיע, אלא מה נשאר בכוס. ואם בוחנים את היינות עצמם, קשה להצביע בשנים האחרונות על יין של רקנאטי שהצליח לפרוץ את גבולות ה'טוב והמסחרי' אל מחוזות ה'בלתי נשכח'. היקב יודע לבנות מותג, יודע לספר סיפור, יודע למכור יין — ובזה אין ספק שהוא מצליח. השאלה היא האם הוא מצליח באותה מידה גם לייצר יינות שמדברים בעד עצמם, בלי עזרה של יחסי ציבור, חנויות ומערך שיווק משומן
אם רק היו יודעים מה באמת הולך ביקב הזה ואיך היקב הזה התנהל וחוסר ההקשבה לעובדים ושלא נדבר על כל מה שמבקשים אין , אין ואין.
תתחילו התנהג כמו כאלה שחושבים שהם מנהלים יקב מצליח
פעם היה יקבי כרמן ויינות סגל והמחיר היה שפוי ואיכות פחות לישראלי שאוכל סטייק עין וחושב שהוא בפרובנס,ואז הגיעו רמת הגולן במחיר סביר ורמת מסעדנות משתפרת,היום בכל העולם יש משברים בענף האלכוהול הבירות והיינות והמצב מחייב שינוי שבסופו של יום יוצא מהכיס של הבעלים ולא מהמנכל ואו היינן הראשי,וזה לפני בעיות האקלים .