שאטו גולן – גשם גשם תרדוף

יקב שאטו גולן חונך את יינות גשם לבן 2010, גשם אדום 2008, סירה 2009, ואת יין הרוזה שנשאב היישר מהמיכל.
את ההשקה ערכו אנשי היקב במסעדת טוטו המדהימה, ולא מפני שהיא נבחרה למסעדה הטובה ביותר בתל אביב השנה, אלא בעיקר כי היינן אורי חץ אוהב את המסעדה ומוצא בה אוזן קשבת ומקצועיות כשמתאימים את יינותיו למנות המוגשות במסעדה.

כיאה לאיש עסקים אנגלי, פתח שוקי שי בעל היקב את דבריו במילים חמות על מבקר היין דניאל רוגוב שהלך לעולמו השנה, והמשיך בסקירה על שוק היין הישראלי בעידן של יוקר מחייה וצדק חברתי.
יינות שאטו גולן מתומחרים גבוה יחסית לרוב היינות הישראלים, ולכן מרבית הבקבוקים נמכרים לשוק הפרטי באנגליה.

אורי חץ עושה יינות אינטליגנטיים. בכל שלב בטעימה גרמו לי היינות שלו לסיעור מוחות. מצד אחד היינות מאוד נקיים ומאוזנים, ומצד שני, אחרי כמה שניות מציפים את הפה טעמים שלא ציפיתי וריחות שמגיעים פתאום בלי קשר לכלום, ומשנים את הדעה על היין, גורמים לי ללגום שוב ולתמוה מה לעזאזל הריח והטעם הזה עושים לי ביין שלו.
אלה לא סתם יינות, אלה יינות שעוטפים אותי בתחכום, והם דורשים מהשותה להתרכז ולתת להם את מלוא הכבוד.

גשם ורוד 2009
90 אחוזי ענבי גראנש עם תוספת של ברברה וסירה.
יין רוזה בהיר, קליל, צלול ובוהק. ריחות טובים של אפרסק ומעט פטל. חמיצות די גבוהה שמרעננת את הפה.
מחיר לצרכן 115 ₪

גשם לבן 2010
ענבי רוסאן, גרנאש ומעט ויונייה. הענבים הותססו חלקית בחביות בנפרד, ואז עורבבו יחד.
יין יבש מאוד כמעט, ולא מורגשת בו מתיקות מלבד באפטר טייסט. חמיצות טובה שמאזנת את הטאנינים ואת העץ, שמדי פעם פורץ וממלא את חלל הפה. כיין לבן הוא מעט מתעתע אם צריך להתאים לו אוכל. בדרך כלל מגישים עם יין לבן מנות קלילות. סלטים ופסטה סוגרים את העניין. אבל כמו שאמרתי, ביינות של אורי חץ יש תחכום. היין לא עבר תסיסה מלולאקטית אבל ספג עץ. היין מאוד לימוני אך עגול ובשרני, ובכך שונה היין הזה משאר היינות הלבנים. זה יין שצריך לידו אוכל אמיתי: תבשיל קדירה או פירות ים עטופים ניחוחות גריל יהפכו את היין הזה לחווייה.
היין מוכן לשתייה, אך צריך לאפשר לו להירגע ולהתארגן בבקבוק לפחות עוד כמה חודשים.
מחיר לצרכן 169 ₪

גשם אדום 2008
54% ענבי גרנאש, 40% ענבי סירה, עם תוספת מינורית של קריניאן ומורבדר.
ליין קשה מאוד לשחרר ריחות, והוא מאוד תפוס וסגור. בטעימה, הפה מתמלא טעמי אקליפטוס שמקררים את חלל הפה כאילו יש לי סוכריית מנטה בפה.
היין עפיץ מאוד ומייבש את חלל הפה באופן מיידי. זה יין שדורש אוכל וצועק אוכל עם כל לגימה ולגימה. בבליעה היין קטיפתי מאוד והאפטר טייסט שלו משחרר מעט טעמי עשבי תיבול טריים. מנות לא מתובלות יעשו עימו חסד.
מחיר לצרכן 245 ₪

סירה 2009
עשוי מענבי סירה עם תוספת מינורית של גרנאש ומורבדר.
זה סירה לא שיגרתי. מי שחובב סירה מלא, בשל, מתקתק או כבד, לא ימצא בסירה של שאטו גולן את הדברים הללו. זה יין סירה שונה. הוא משחרר ריחות מאוד מרתקים, שבתחילה נבלעים על ידי אחוזי אלכוהול גבוהים, אך כעבור מספר ערסולים יש פרץ של ריחות מדהימים שמעלים חיוך על פני.
היין בעל חמיצות מטורפת שמעולם לא טעמתי בסירה, שגורמת לשפתיים להיות מעט מלוחות עם הרגשת עקצוץ נעים.
גם פה היין הזה צועק אוכל, והחמיצות הגבוהה שבו נותנת דרור למגוון מאכלים שאפשר להגיש איתו.
מחיר לצרכן 151 ₪

קברנה סוביניון 2009
אין לי הרבה מה להגיד על היין הזה. עוד קברנה ישראלי. מאוד פירותי, חמיצות טובה ומאוזנת. יין טוב שמתאים לכל חך ולהרבה סוגי אוכל.
מחיר לצרכן 148 ₪

עוג 2009: זה סודי אדוני ראש הממשלה, זה סודי
עוג 2009 הנו יין שמרכיבי הענבים שבו לא רלוונטיים והם לא נמסרים.
יין שגם בו מרכיב החמיצות מאוד דומיננטי, אך משתלב טוב עם פרי בשל מעט ריבתי, ועקצוץ של אניס ערק. למרות המתיקות והכבדות שלו, היין נפתח יפה ונותן תחושה טובה. הריחות קצת מינוריים, וחבל.

אליעד 2009
יין בעל צבע אדום כהה ובוהק. ריחות טובים של קקאו מתמזגים טוב עם מעט שוקולד וגרנד מארנייה תפוזי. היין עוטף את חלל הפה בפרי טוב, אך דואג לייבש אותו בטאנינים תוקפניים משהו. זה עוד יין שישראלים יאהבו; מחניף ומרתק.
מחיר לצרכן 192 ₪