fbpx

שבעה דורות של יין ואלכוהול

אריק סגל (בן 53) ממשיך את מסורת משפחת סגל, וחושף בפני הצרכן הישראלי חוויות של יין, בירה ומשקאות איכות מצרפת, סקוטלנד, מקסיקו ושאר רחבי תבל. דני בר ביקר אותו למפגש של הרבה נוסטלגיה
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

אריק סגל (בן 53) ממשיך את מסורת משפחת סגל, וחושף בפני הצרכן הישראלי חוויות של יין, בירה ומשקאות איכות מצרפת, סקוטלנד, מקסיקו ושאר רחבי תבל.

פגשתי את אריק סגל לראשונה, בטעימות יינות "פנפולדס" האוסטרליים אותם הוא מייבא, וכבר אז החלטנו ששווה להיפגש ולשמוע על משפחת סגל ועל תרבות היין המתפתחת ב-30 השנה האחרונות בישראל.

קבענו להיפגש על כוס של יין במשרדו הצנוע בהוד-השרון, וכבר בתחילת הפגישה יכולנו למצוא חברים ומכרים משותפים מעולם היין והבירה, כמו דן ביברו ושמואל פרנקל (בעבר מנכ"לים ב"מבשלת שיכר לאומית"), או להעלות זיכרונות מתקופה בה היין הטוב ביותר בישראל היה "בן עמי" של סגל, וזאת בטרם פרצו לשוק יקבי רמת הגולן עם מהפכת היין הישראלי שהחלה בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה – הרבה נוסטלגיה.

ביקשתי מאריק שיספר לי כיצד הכול התחיל, והגענו הרבה אחורה – למען האמת הגענו שבעה דורות אחורה, עד המאה ה-18. שבעה דורות של יצרני שיכר ואלכוהול עוד במזרח אירופה, ושהגיעו לפלשתינה ב-1924, ופתחו מזקקת שיכר במרתף במושבת הטמפלרים שרונה (הרבה לפני ש"גינדי" החליטו לבנות מגדלי יוקרה על שטח זה), בצמוד ליקב ששכן בסמוך.

האחים צבי ובנימין סגל גדלו בעסק שהפך לחברת הפצת משקאות בתל אביב, ועם קום המדינה חלו בשותפות של האחים סגל כמה מהלכים טובים, מספר אריק סגל: "בשנות החמישים התחילו אבא שלי – צבי, ודודי בנימין, לייבא משקאות חריפים איכותיים למדינת ישראל הצעירה שהייתה בתקופת צנע, אבל היו בה גם עשירים ודיפלומטים שחיפשו מוצרים איכותיים". 

בשנת 1956 נולד בן למשפחת צבי סגל, אריק שמו בישראל. הבן גדל לתוך עסקי היין, והוא בין הצאצאים היחידים למשפחת סגל שעדיין ממשיך במורשת המשפחתית.
"באותה תקופה", מספר אריק, "רכשה משפחתי יקב ברמלה, והעבירו אותו לאשקלון תחת השם יינות אשקלון". כך היו האחים סגל לבעלי יקב, ולא רק יצרי אלכוהול ויבואני משקאות אלכוהוליים".

אחרי שחרורו מצה"ל השתלב אריק סגל בעסק המשפחתי, והיה בו במשך 20 שנה. "אלו היו 20 שנה של שיווק ופיתוח של עסקי היין; שנים בהן הפכנו מעסק קטן –יקבי אשקלון, ליקב איכותי ומוכר בכל בית בישראל – יקב סגל".

ומה יש לך לספר על יין "בן עמי" המיתולוגי? שאלתי את אריק בין לגימה ללגימה של יין אדום.אורי ליפשיץ, תוית בן עמי
"בשנות ה-80 יצאנו עם סדרת יינות תחת השם "בן-עמי", כשעל התווית ציור של אורי ליפשיץ. הסדרה זכתה מיד להצלחה, גם בזכות יחסי הציבור עם הציור של אורי ליפשיץ וגם בזכות היינות הטובים – יינות ברמה שלא הייתה מוכרת כמותה באותה תקופה בישראל".
אריק מספר כי שיתוף הפעולה והשילוב של יין איכותי וציור של אומן ישראלי על תווית היין המשיך הלאה בסדרת "בן עמי", עם הציירים שוובל, קדישמן ואחרים.

אם הכול היה כל כך טוב, מה קרה? איך הגיעו יינות סגל לבעלות של טמפו?
כאן מבקש אריק לדלג על הפרק הכאוב של תסמונת הדור השלישי, בו צאצאי סגל לא יכלו להמשיך ולהוביל היקב בלי משפחולוגיה וסכסוך, ועל כן נמכרו היקב והמותג ליקבי ברקן, שמאוחר יותר נרכשו ע"י טמפו.

"בעקבות כך, בשנת 1999 פתחתי בפעילות חדשה, אבל לא עזבתי את ענף היין והאלכוהול", אומר לי אריק סגל בארשת מהורהרת. "אחרי 20 שנה של לימוד ועשייה ביינות סגל המשפחתי, התחלתי עם שותפיי את "קבוצת צרפת ישראל  ליינות איכות", שכבר אז עסקה בייבוא יינות במקביל לפעילות של חברת האם "תימקו" שייבאה את "רד-בול" ובירה "קורונה".
ההתחלה הייתה עם חזון, ומעט מאוד אנשים. התחלנו עם חמישה עובדים ומחזור אפס, ואילו את שנת 2009 סגרנו עם 26 עובדים ומחזור של עשרות מיליוני שקלים".
ניסיתי להוציא מאריק כמה עשרות מיליונים, אולם גם הפתגם "נכנס יין יצא סוד" לא עבד על אדם שנולד לאווירת האלכוהול של משפחת סגל. הסוד נשמר גם אחרי כוס יין שנייה.

כאן מספר לי אריק סגל על Sidney Frank – אותו סוחר יינות אמריקאי שהפך ליבואן פורץ דרך בשוק האמריקאי רווי המותגים. סידני פפרנק היה זה שהכיר לאמריקאים את הייגרמייסטר והגיע למכירות של מיליוני תיבות של המשקה הגרמני המיוחד ולא שגרתי, ואחר כך בנה את Grey Goose – וודקה צרפתית שפרצה גבולות ועולמות.
"סידני הוא המודל שלי לחיקוי", אומר בגילוי לב אריק סגל. "גם אני רוצה להצליח ללמד את הציבור הישראלי להתרגל לשתות משקאות מיוחדים ומעניינים מרחבי העולם".

אז מה אתה וקבוצת צרפת ישראל עושים על מנת להגיע להישגים כאלה בישראל? אני שואל, ועל כך עונה לי אריק סגל: "הניסיון שצברתי במשפחת סגל, בהחדרת מותגים לשוק הישראלי כדוגמת ויסקי ג'יימסון, מים סן פלגרינו ומרטיני", ולכך אוסיף את הניסיון של שותפי גיל מלמד עם החדרה סוערת של "רד בול" ובירה "קורונה" לישראל, מאפשרים ל"קבוצת צרפת ישראל" להחדיר לשוק הישראלי מותגים חדשים ומעניינים".
אריק מוסיף ומדגיש: " גם בשוק תחרותי וצפוף מותגים שניתן לראותם בכל בר, מסעדה או חנות מתמחה ליין ואלכוהול ואפילו על מדפי הסופרמרקט, יש עוד הרבה מה לעשות".

בהמשך מספר סגל כי החברה עושה את כל פעילויות השיווק והמכירות באופן עצמאי, ונעזרת רק במעט עזרה חיצונית של אנשי מקצוע. "כל הקד"מ, פרסום ויחסי ציבור נערכים ע"י עובדי החברה ולא ע"י סוכנות חיצונית", הוא מדגיש.

מהו סוד ההצלחה לדעת אריק סגל? "אנשים, מקצועיות וניהול".
ואיך עברה שנת המשבר הכלכלי הגדול? איך התמודדו עסקי יבוא משקאות יוקרה יקרים?
"2009 הייתה שנה מוצלחת, עם גידול של 120% מול מחזור המכירות של שנת 2008, למרות המשבר הכלכלי שהעיב על תחילת השנה", מספר סגל, שתולה את ההצלחה המרשימה של מכירות 2009 בשלושה גורמים: הפצת בירה CORONA, הפצת מותג הפרימיום של מים מינרלים EVIAN, ומיקוד הפעילות במספר מותגי יין.
 
בין מותגי היין של "קבוצת צרפת ישראל": MASI מאיטליה, ROSEMOUNT ו- PENFOLDS מאוסטרליה, BERINGER מקליפורניה ארה"ב, ו"בזלת הגולן" מישראל.
כמו כן, החברה מייבאת ומפיצה וויסקי סקוטי סינגל מלט Glenmorangie ו- Famous Grouse, שמפניות צרפתיות Veuve Clicquot ומשקאות אלכוהוליים כמו Calvados Boulard ובירה NEGRA MODELO.
לדברי סגל, השנה חל גידול משמעותי בצריכת השמפניה בישראל, ורק ממותגי השמפניה של "קבוצת צרפת ישראל" (כמו Veuve Clicquot ) נמכרו עשרות אלפי בקבוקים.

ומה לדעת סגל יהיו המגמות בישראל בתחום המשקאות החריפים בשנת 2010?
"נמשיך לגדול בצריכת האלכוהול, אבל פחות וודקה ויותר מוצרי איכות כמו ויסקי. כמו כן, יותר יקבים ישראליים יכנסו לייצור יינות נתזים.

צילומים: דני בר

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כתבו תגובה