שורשים ה' 2011 של ויתקין – זהב אדום מצטיין

שורשים ה' מוקדש לזכרה של בת המשפחה ליזה (עליזה) שבץ שהייתה הקצרנית של ראשי ממשלה ושרי ביטחון ונפטרה בשנת 2017 בגיל 103 במלוא ערנות ופעילות
שורשים ה' 2011 של ויתקין הוא יין למבינים שמוכנים להשקיע קצת יותר כסף באיכות בלתי מתפשרת. יין שיחזיק שנים רבות אם תוכלו להתאפק

מכל היקבים שאני מכיר בישראל, יש משהו מאוד ממכר ביקב ויתקין. יש בו ארץ-ישראליות מקורית, הוא בקדמת החיפוש אחרי ים תיכוניות ישראלית, ועשה זאת ראשון לפני מנכסי הקונספט לעצמם. יש בו היי-טקיות בציוד חדיש ומתקדם, ויש בו משהו משפחתי ביותר. אם ד"ר שיבי דרורי מיקב גבעות מחפש את הזן העברי הקדום, הרי ששני הגיסים, דורון בלוגולובסקי ואסף פז היינן – הישראלי הראשון בוגר לימודי ייננות בבורדו (לפני מספר שנים פגשתי בווברי  בעמק הלואר – שם עושים שנין בלאן, אנשים שלמדו איתו ולא הפסיקו לדבר בשבחו של פז), גילו את הטעמים הישראלים המיוחדים לארצנו. כך, לדוגמה, אנשי ויתקין הם מיסיונרים של קריניאן – זן שנחשב נחות ולא רצוי.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

לקומבינציה המנצחת הזאת חברה שרונה פז-בלוגולובסקי, רעייתו של דורון ואחותו של אסף – הדינמו מאחורי או מלפני הגברים. כך נוצר יקב מרתק, שבמובנים רבים אין שני לו בישראל. ולא בכדי השמות שניתנו לאחדים מהיינות שהיקב מייצר (כשר מבציר 2015), משקפים את המקומיות והראייה הישראלית: מסע ישראלי לבן, ורוד ואדום. וכשמדברים על הלבן והוורוד – אסף פז היינן גאה בכך שהשנה השתנה יחס ייצור היינות ביקב ל- 52% לבן-ורוד לעומת 48% אדום – מה שמשקף את עליית קרנם של היינות שמתאימים לארץ בה שורר קיץ עשרה חודשים בשנה. 'לעת בלותה הייתה לה עדנה' נאמר על שרה, וברוח זו  היקב החזיר את העדנה לזנים שנשתכחו או הודרו ממעמדם בישראל: הקריניאן, הפטיט סירה, והגרנאש האדום והלבן מככבים בויתקין, עם דגש על גפנים בוגרות ומבוגרות. אין ספיישל רזרב ואין סלקטד –  היינות נושאים שמות עבריים, ומזכירים לנו כי בויתקין כמעט שלא משקים את הענבים, והם גדלים כענבי בעל שסובלים כמו כולנו ממזג אויר יבש, קשה ומורכב ביותר.

אסף פז. צילום דוד סילברמן dpsimages
אסף פז. צילום דוד סילברמן dpsimages

עתה חוגג היקב את צאתו לשוק של יין שורשים ה' מבציר 2011 – החמישי בסדרת שורשים, שיינותיה נקראים (למעט חריג אחד) על שם אחד מבני המשפחה, שעלו לכאן לפני הקמת המדינה. שורשים ה' מוקדש לזכרה של ליזה (עליזה) שבץ, אחותה של הסבתא של המשפחה, מרים, שלזכרה הוקדש שורשים א' הראשון בסדרה. ליזה, שנפטרה בשנת 2017 בגיל 103 במלוא ערנות ופעילות, נולדה בפולין ב- 2014 ועלתה לארץ ישראל בעקבות אחותה מרים. במשך שנים רבות הייתה קצרנית במשרד הביטחון, ועבדה עם שרים וראשי ממשלות מבן גוריון ועד רבין, נכחה בדיונים של מלחמת ששת הימים ושל מלחמת יום הכיפורים, תקצרה את כולם ולא סיפרה דבר על מה שהתרחש ונאמר בדיונים.

יין שורשים 2011, כמו קודמיו, נעשה בעיקר מענבים שנבצרו בכרמים וותיקים, בהדליית גביע האופיינית לאזור הים התיכון מזה אלפי שנים. היבול בכל הכרמים היה נמוך מאוד, בין 300-400 ק"ג לדונם, כשבדרך כלל מדברים במחוזותינו על  1000 ק"ג לדונם. כמו קודמיו, גם שורשים ה' 2011, שייצורו והתיישנותו החלו עוד בתקופת טרום הכשרות של היקב, מורכב רובו ככולו מענבי קריניאן מאזור זיכרון יעקב – לא מאזורי היוקרה של ענבי היין באזורנו, סירה ופטיט סירה מאזור מורדות הרי יהודה, פטי וורדו ונגיעה של קולומברד – זן לבן שהותסס יחד עם הקריניאן ותומך את הבלנד. התוצאה מרתקת ומדהימה בלשון הסופרלטיבים של ימינו, ובלי זילות שמייחסים למילים שמשתמשים בהן גם שלא לעניין.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

משורשים ה' בציר 2011 יוצרו 1,650 בקבוקים. היין התיישן במשך 24 חודש בחביות עץ אלון צרפתי חדשות בנפח 350 ליטר, שנתנו ליין טעם בלי שהעץ ישלוט בתוצאה המוגמרת. היין שהה עוד חמש שנים בבקבוק בטרם שוחרר לשוק בימים אלה. מחירו, 300 ₪ לבקבוק, הוא לדעתי יותר מסביר, בהתחשב בהשקעה ובאיכות הבלתי מתפשרת של היין ששתינו. בטעימה היין מלא, עגול, מורכב, אבל לא כבד. טאנינים רבים ורכים שנותנים גימור חד ומתמשך עם טעמי שוקולד וקפה. "אגרוף פלדה בכפפת משי", מתאר היינן אסף פז את התוצאה. יין לא מסונן, עוצמתי והרמוני לחלוטין, ועם זאת מאוד אלגנטי. היין לא זקוק לדיקנטר כי אינו יין קשוח, גם אם תמזגו ותשתו עם פתיחת את הבקבוק. קשה לזהות את גילו בשתייה. הנאה צרופה של יין מעולה. אנו רגילים ליינות דגל של יקבים, שבדרך כלל עשויים מזנים בורדולזיים כמו קברנה סוביניון ומרלו. שאפו ליינן וליקב על יצירת פאר ישראלית, יין שלדעתי מתחרה עם היינות הגדולים בעולם. כנראה שלא צריך מסורת של מאות שנים כדי ליצור איכות כזאת; צריך רק כישרון והתמדה וראייה נכונה של מה ניתן לעשות מזנים, שעד לאחרונה נחשבו לנותני צבע וכמות ולאו דווקא איכות.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

בהשקת היין טעמנו גם את המהדורות הקודמות – שורשים 2006, 2007 ו- 2008 – כולם עדיין במלוא חיות ובמלוא הדר. שורשים 2007 מצא חן בעיניי יותר מכולם. טעם ממש נהדר, בוקה משכר ולא משקר. היופי בכל יינות השורשים הוא, שלמרות כי מדובר בשנות בציר שונות, אין ספק שמדובר באותו יין. ראוי לציון כי בארצנו הרבה פעמים אין קשר פרט, לשם הזהה, בין אותו יין משנים שונות.

לסיכום: שורשים ה' 2011 של ויתקין, הוא יין למבינים שמוכנים להשקיע קצת יותר כסף באיכות בלתי מתפשרת. יין שיחזיק שנים רבות אם תוכלו להתאפק. אבל מדוע להתאפק? אפשר לקנות כמה בקבוקים ולנסות כבר עכשיו את הזהב האדום של יקב מצטיין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר