באחד מערבי השבוע התכנסה חבורה מצומצמת של חובבי יין בבית איש הענבים ביפו,
כדי לשמוע שלושה ייננים מותשים מחליפים חוויות על הבציר הקשה של 2010, אותו סיימו סופסוף כאשר כרטיסי הטיסה לנופש המיוחל והכול כך דרוש להם כבר מבצבצים מכיסיהם.
בשיח הייננים השתתפו עירית בוקסר-שנק – ייננית ביקבי ברקן, גיל שצברג – יינן ראשי של יקבי רקנאטי, ואסף פז – יינן ביקבי בנימינה וביקב ויתקין המשפחתי.
חיים גן – איש הענבים, פתח ואמר כי מדי שנה מוזמנים ייננים לסיכום הבציר ולהצגת מסקנות לגבי שנת הבציר והיינות הצפויים. הוא ציין כי במפגש השנה מתארחים שלושה ייננים שאחראים על ייצור יותר מ- 15 מיליון בקבוקים מענבי כרמים הממוקמים החל מהצפון ועד דרום הארץ.
חיים גן הרים להנחתה לייננים המתארחים: נראה כי זו שנה ראשונה בישראל שהיה בה דיון רציני על אקלים וטרואר. יש הרבה סיפורים על בציר 2010 – עם גל החום של יולי-אוגוסט. השאלה היא אם אכן הייתה לכך השפעה על התוצאה הסופית.
גיל שצברג, יינן ראשי של רקנאטי: מוקדם גם לנו לחזות לאן מתגלגל הבציר הזה, 
למרות שיש מגמות. אסכם בשם שלושתנו ואומר כי אנו שמחים שהבציר נגמר – היה מאוד קשה. אחרי 15 – 16 בצירים שעברתי, איני זוכר בציר כזה קשה פיזית. היה בו המון ג'אגלינג לוגיסטי. בדרך כלל לקראת סוף יולי רואים איך הבשלה ובוחל מתקדמים ברמה של 50-60%, ופתאום ראינו ביולי כרמים אדומים עם 80-90% בוחל, מה שהכניס אותנו למצב של התראה, עדיין עם ציפייה שיהיה בציר רגיל שיתחיל עם הענבים הלבנים.
בפועל קיבלנו ערבוביה מדהימה של קודם כל ענבים אדומים – קריניאן לפני סוביניון בלאן, קברנה לפני שרדונה – המון בלגן בארגון הרגיל של היקב, ומעברים שיוצרים קשיים גדולים.
בערב סוכות חטפנו את גל החום שנמשך בתוך הסוכות, כאשר בנוסף לבעיות הלוגיסטיות צריך להתחשב במגבלת ימי עבודה בזמן החגים ומתי שאפשר לקבל ענבים. בדרך כלל בחגים אנחנו עושים פשרות קטנות. השנה נאלצנו לבצע תרגילים, עם קבלת ענבים לפעמים עד חצות כדי לא להיתקע, וכדי ולפזר הגיונית במיכלים.
היו ימים מאוד ארוכים בבציר הזה. כלעג לרש וצרת רבים; משיחות עם עמיתים בעולם מתברר כי במקומות רבים אחרים זו הייתה שנה בעייתית עם גשמים ושינויי טמפרטורה קיצוניים.
על השאלה בנושא איכות היין הצפויה, ענה שצברג: בהיסטוריה הארוכה של תעשיית היין, לא כל כך נורא אם יש שנה פחות מוצלחת. התעשייה נמדדת לאורך עשורים ומאות שנים. זה מכניס למוטיבציה ולפרופורציה את התוצרת החקלאית התלויה בחסדי שמיים, אדמה ואנשים. אנחנו לא עושים קוקה קולה אלא עושים יין.
כחוק אצבע, בענבים שהצלחנו לבצור לפני סוכות יש דברים מדהימים, עם יין מאוזן, חומצה טובה, צבע טוב. בלבנים יש יינות מאוד מעניינים, ונראה לי כי השנה היינות הלבנים יהיו יותר מעניינים מאשר האדומים.
בגל השני של ענבי הקברנה הצפוניים – כרם בן זימרה וצפונה, נפגע מי שלא הקפיד על תהליכים נכונים היו כרמים שהגיעו עם בריקסים טובים אבל ענבים לא מעניינים. יכול מאוד להיות שבסדרות העליונות השנה יהיו כרמים מאזורים יותר דרומיים בארץ, ולא מכרם בן זימרה הפופולארי.
השנה היא שנת התמודדות על חומרים שונים. המזל של רקנאטי הוא שאנחנו מתמודדים עם חומרי גלם מרחבי הארץ ומהרבה כרמים. ליקבים שמקור ענביהם אחד או מוגבל באזור, קשה להתמודד בשנה בעייתית כזאת.
חיים גן: השנה יש הבדל בין יינני היקבים הגדולים בעלי ידע והשכלה, לבין יקבי בוטיק בהם לא יודעים מה לעשות ופונים ליועצים, ואצלם זו תהיה שנת היועצים.
גיל שצברג: זה יותר עניין של ניסיון. זו שנה מעניינת של בלנדים, עם חשיבה מחוץ לקופסה של לעשות בלנדים קצת אחרים, ואולי הלקוחות יזכו לטעום דברים יותר מעניינים מאשר הסטנדרט קברנה-מרלו. לא משנה איז ענבים יהיו בבלנד; העיקר שיהיה טעים.
חיים גן: מה יעשו מנהלי השיווק בשוק מוטה-קברנה?
גיל שצברג: הם יצטרכו להתמודד
בהתייחסו לנושא הבלנדים שיאפיינו את יינות 2010, אמר אסף פז, יינן יקבי בנימינה ויקב ויתקין: בלנד זה לא רק זנים שונים אלא גם אותו זן מאזורים שונים.
גיל שצברג: ואולי גם בלנד בין שנים שונות – מה שלא עושים כרגיל, אך מותר ומקובל.
הבציר של ברקן גמר קורס קצינים
עירית בוקסר-שנק, ייננית ביקבי ברקן, התחילה עם ציון העובדה שאם מדברים על כרמים בדרום, הרי בעוד הכרם הדרומי של רקנאטי נטוע בנחושה שבחבל לכיש, היקב הכי דרומי של יקבי ברקן הוא במצפה רמון ליד בה"ד 1, וכן יש ליקב כרמים ברחבי הנגב בחוות בודדים.
גיל סיפר את מה שעבר גם עלינו, אמרה עירית. ואני רוצה לחדד את חלוקת הבציר לשניים. בחלק הראשון הייתה בעיה לוגיסטית של הבשלת הכול ביחד – בצרנו אדומים לפני 1 באוגוסט, וכמעט בכל הכרם הייתה הקדמה של שבועיים ואף חודש בבציר – ומדובר בכרמים שאנחנו מכירים ויודעים מתי לבצור. אף יקב בישראל לא מתוכנן לקבל את כול הבציר ביחד; כולם בנויים לעבודה במחזוריות. זה בציר רביעי שלי, ופעם ראשונה קיבלנו ענבים בחול המועד סוכות – בעיה גם בגלל העובדה שכל העובדים דתיים עסוקים בענייני החג.
בחלק השני של הבציר, בעיקר בגליל הייה עיכוב של לפחות שבועיים בהבשלה.
לכן מבחינה לוגיסטית לא הייתה בעיה, אבל התמודדנו עם תסיסות בעייתיות – אלכוהולית ומלולקטית. לצערי הרב, אצלנו 75% מהיין אדום ו- 25% לבן, אם כי מקווה שהיחס ישתנה כי מתאים לנו לשתות יין לבן במדינה חמה כמו שלנו. בכל אופן הלבנים נפגעו השנה יותר.
מהענבים שנבצרו בחלק הראשון היו לנו דברים נפלאים. אכן זו שנת בלנדים, אבל
בלבנים לא היו תוצאות נפלאות, וזה מאכזב אותי קצת. בבציר המאוחר בגליל קשה להעריך את התוצאות כי עדיין יש יינות ב- press.
מהר מאוד גילינו שדברים שאכזבו אותנו בהתחלה התבררו כמצוינים והרבה דברים עדיין בהתפתחות. כנראה שבגלל ההבשלה המוקדמת של הענבים, יינות בסדרות אמצע כמו קלאסיק שלנו העשויים מענבים מאזור השפלה, יהיו טובים יותר. גם בחוות הבודדים באזור המדבר, הכרמים הוכיחו עצמם ברמה יותר גבוהה לסדרות האמצע ואפילו ליינות הנמוכים יותר. הרזרבד יהיה בסדר, אבל בכמויות יותר קטנות.
אסף פז: היקבים הגדולים יצרו להם מאגר מספיק כדי למלא את דרישות הסדרות הגבוהות. החוכמה שלנו כייננים היא להצליח לתת בסדרות הנמוכות יותר תמורה למחיר.
גיל שצברג: לא בטוח שיהיה מספיק יין בכמויות גדולות בסדרות הגבוהות. אני מחזק את דברי עירית שהדברים משתנים כל הזמן. אנחנו מחכים שהיין יירגע בחבית מהתסיסה המלולקטית, אבל כחומר לאולטרה–פרימיום לא יהיה הרבה. 
על שאלה של אחד המשתתפים, אולי לדלג השנה על יינות אולטרה-פרימיום כי אין מספיק, ולשדרג את יינות האמצע, ענה גיל שצברג: בהחלט יכול לקרות שנעלה את רמת האמצע, אם כי אנשי שיווק לא אוהבים את זה שלא יקבלו את יין הדגל שלהם.
אסף פז: כשיש בציר רע בבורדו – בכל הדרוגים הוא מופיע כ "טוב" (בסולם בו "יוצא מן הכלל" הוא העליון), ואצלנו מדברים על בציר גרוע.
מי שירוויחו מהבציר הזה השנה הם הפסיכולוגים
אנחנו מספידים את הבציר מוקדם מדי, כי לא רק הענבים נסחטו אלא גם אנחנו סחוטים. מי שירוויחו מהבציר הזה השנה הם הפסיכולוגים. כך אסף פז. במשחק בין העובדים לכורמים – שם היה המשחק שלנו, בין המיכלים הזמינים לענבים הבאים שצריכים לאכלס אותם. לפעמים דוחים כורמים לאור מצב הכרם וטעימת הענבים.
במקומות בהם יכולנו לדחות בציר כדי לקלוט ענבים במיכל הנכון, הפעלנו שכנוע עצמי שלא יקרה כלום לענבים, ואז הלכנו לכורמים ולשכנע אותם בלי להגיד שאין מקום במיכלים עכשיו.
כשמדברים על בציר לא טוב – זה יחסי. כרגע אנחנו תחת הטראומה הפסיכולוגית ומזמינים כרטיסי טיסה לחופשות בחו"ל.
בבנימינה עברנו מבציר של לבן ראשון ב- 16 באוגוסט ב- 2009, ל- 21 ביולי ב- 2010 – הקדמה של יותר משלושה שבועות. קודם הבשילו הלבנים בבבת אחת, הייתה הפסקה וחלק מהאדומים התעכבו. למעט הבשלה מוקדמת רוב האדומים הבשילו בסוף אוגוסט – תחילת ספטמבר, אחרי עצירת ההבשלה של שבועיים שלושה עקב ארועי השרב. זה יצר צוואר בקבוק של הכול מגיע בבת אחת.
בענבים הלבנים יש בהחלט חלק מעניינים, ארומטיים להפליא, עם חומצות גבוהות וטובות. זה נכון גם לגבי אדומים – היו כמה שהפתיעו. בעיקר בענבי פרימיום ובמקומות בהם היבולים ירדו והאיכויות עלו. לעומת צפי עליית תנובת הכרמים השנה ב- 450 טון, עלינו בפועל ב- 300 טון.
גיל שצברג: אצלנו הייתה ירידה של 10% לא ביבול אלא במשקל.
אסף פז: היו כאמור זנים שהפתיעו השנה. בלבנים: פרנץ' קולומבר – סוס עבודה ליינות פשוטים הפתיע בחומציות וארומטיות, גוורצטרמינר – ברעננות חומצות לצד הארומטיות, ושרדונה שונים – שכולם דורגו גבוה בטעימה עיוורת. באדומים – עצירת ההבשלה הביאה לכך שפרט למריטת עצבים קיבלנו בהרבה מקרים אלכוהול שפוי, עם יינות בעלי 12.8% ו- 13.5% אלכוהול, שאנחנו רוצים אותם ואת הרעננות שלהם.
גיל שצברג: הזנים קלאסיים של פעם שיחקו אותה השנה: פרנץ' קולומבר, קריניאן; הזנים שהברון נטע פעם.
