שלוש מסעדות ברוסיה – שתיים במוסקבה אחת בסנט פטרסבורג

תריסר נשים וגברים, שישה זוגות, יצאו לטיול מאורגן ראשון שלהם ברוסיה. השיטה מוכרת: ארוחת בוקר במלון, מטיילים, חוזרים למלון, ארוחת ערב, תוכנית ערב או ישיבה בבר המלון. בתוך כל אלה חילצנו שלוש ארוחות במסעדות

תריסר נשים וגברים, שישה זוגות, יצאו לטיול מאורגן ראשון שלהם ברוסיה. השיטה מוכרת: ארוחת בוקר במלון, מטיילים, חוזרים למלון, ארוחת ערב, תוכנית ערב או ישיבה בבר המלון.
בתוך כל אלה חילצנו שלוש ארוחות במסעדות, שתיים במוסקבה, אחת בסן פטרסבורג.

פושקין – למה ז'ילבר בקו רק שתה פה שוקולה
"הכיכר האדומה הייתה ריקה, לפני הלכה נטלי. היה לה שם יפה למדריכה שלי – נטלי", כך שר ז'ילבר בקו הצרפתי כבר ב- 1964, והיה מחלוצי הקשר של המערב עם ברית המועצות דאז (ברבות הימים התברר כי יש לו בת במוסקבה בעקבות החוויות שלו עם נטלי). המשפט הכי חשוב בשיר, לפחות לענייננו, הוא: "ידעתי כי אחרי הקבר של לנין, נלך לקפה פושקין לשתות שוקולה".
כמי שגדל על השיר הזה, היה לי ברור שאם אגיע לביקור במוסקבה, לא אחמיץ את קפה פושקין, שחבר טוב שלי שמגיע כל חודש למוסקבה בעניינים עסקיים, אמר לי שחייב להיכלל בתוכנית.

פושקין המוסקבאית נושאת את השם המחייב של גיבור הספרות הרוסי, ובית הקפה-מסעדה כולו אפוף בפושקיניות – ממרתף אחסון המעילים והשירותים, דרך בית הקפה בקומה הראשונה, שכפי ששמנו לב מתפקד גם כמסעדה – שם שתו נטלי ובקו את השוקולה המפורסם שלהם, דרך הקומה מלאת מדפי ספרים ישנים, אביזרים ואווירה, בה אכלנו, ומעליה גילינו עוד גלריה – קומה שלישית שגם בה היו סועדים.
את הארוחה ליוו בנעימים צמד נגניות נבל וחליל, והמסעדה כולה משדרת מכובדות, יוקרה – וגם יוקר.
הארוחה בפושקין באה גם לציין יומולדת לאחת מחבורת 12 המתיירים במוסקבה (ובהמשך בסנט פטרסבורג) אליה השתייכנו. לצערנו פוצלנו לשני שולחנות של שישה סועדים בכל שולחן.

מה היה לנו בשולחן: לפתיחה בורשט (חמיצת סלק) רוסי עסיסי ודשן – שכלל סלק, תפוחי עץ, פיסות קדל חזיר ושלוש כפיות שמנת טרייה לתגבור; מרק כרוב רוסי עסיסי ודשן לא פחות; שתי מנות פטריות יער מוגשות בתוך סיר קטן עשוי מבצק קשיח – לא למאכל אבל למראה מיוחד; שתי מנות של מרק דגים – שאחת אהבה מאוד, ואני פחות, בעיקר מפני שהיה מדובר בציר דגים צלול שבתוכו חתיכות דג, גזר ותפוחי אדמה – לא בנוי כבויאבז סמיך עליו חלמתי כשהזמנתי את המנה.
דרך אגב, למרות שהיו צלוחיות ללחם וסכינים לחמאה ליד כל סועד, היה עלינו לבקש את הלחם שהיה טרי וטעים, ובהמשך חודש. לא שמנו לב אם חויבנו עבור הלחם (לכו תבדקו חשבון ברוסית). 

המנות העיקריות היו הצלחה לאורך כל הדרך. שניים אכלו ביף סטרוגנוף – צלי בקר ברוטב שמנת, מוגש בצלחת גדולה ובה חלוקה פנימית של השטח עבור התוספות: תפוחי אדמה אפויים ומלפפונים חמוצים ביתיים. "הכול ניגן כמו הסימפוניה השנייה של מהלר", דברי הסועד היותר מאשר מרוצה מהמנה בה בחר.
פלמיני – המוכרים לנו גם כפירושקי, אם תרצו רביולי או דמפלינג קטנים ממולאים בתערובת בשרים, מוגשים בתוך מעט ציר בו התבשלו, מתפצחים בפה בהנאה רבה כשהם עטורים בשמנת סמיכה שהגיעה בקערית נפרדת.
גלילת סלמון אפוי בקליפת עורו – עם מוס סרטנים וליד דמפלינגס עם שרימפס, אטריות דקות שחורות, וסרטן קטן. מנה מצוינת.
שתיים אכלו פורל ורוד נטול עצמות לחלוטין – כאשר הראש והזנב הוגשו עם הפילה. הדג היה עשוי במידה הנכונה. מעל הדג היו שרימפס ופטריות וציר דגים עם מעט שמנת. ציון לשבח ניתן גם לכך שהדג לא שחה ברוטב. לצדו הוגשו אספרגוס ירוק ולבן, עם מעט גבינת פרמזן מעליהם.

פ' מהשולחן השני עשה טעות גדולה (או במילים אחרות: ביג מי-סטייק) כי הזמין בפושקין סטייק. אל תעשו זאת, ונסו להתמקד באוכל הרוסי שהם עושים מצוין. סטייקים לא שייכים לרפרטואר הליבה של פושקין.

על קינוחים ויתרנו – בעיקר כי דימה הנהג חייב לסיים את יום עבודתו ב- 23.00, ואנחנו עדיין לא קיבלנו את החשבון ב- 22.40.
היין המעולה ששתינו אבל לא שילמנו עבורו (ככה זה כשיש חברים בשולחן הסמוך) היה ריפאסו מונטפוליצ'יאנו איטלקי, שהוזמן כיין הזול בספר היינות של פושקין – רק 1,000 ₪.

בלי יין המחיר לזוג היה 4,127 רובל, שווה ל- 514 ₪ (לפני טיפ). עכשיו אתם מבינים למה ז'ילבר בקו שתה כאן רק שוקולה.
התשלום שלנו כלל שלושה בקבוקי מים מינרלים – שניים רגילים ואחד מוגז, ואנשי החבורה היו מזועזעים בצדק מהמחיר. לא נלאה אתכם עם הרובלים: 100 ₪ לבקבוק מים.
פושקין פושקין, אבל הגזימו.

Café Pushkin
26A Tverskoy Bulvar
Moscow
Tel: 7 495 739 0033

סמרקנד – בוכרה היפה והטעימה
על מסעדת סמרקנד האוזבקית–בוכרית, שמעתי שבחים רבים מאותו חבר שמגיע למוסקבה מדי חודש לרגל עסקיו, וסועד בה לפחות פעמיים בכל ביקור.

הגענו עם הנהג שלנו אל המסעדה בשעת ערב מוקדמת, ונכנסנו לעולם שונה לגמרי מהעולם המוסקבאי הכבד והמהודר של מסעדת פושקין.
הגענו אל המזרח המוסלמי, אך מזרח מעוצב ונעים, עם ריהוט מרופד ומזמין, עלי פרחי שושנים פזורים על המדרגות היורדות אל קומת המרתף המחולקת לחללים אינטימיים – כולל זה שאורגן עבורנו כשולחן ארוך ל- 12 סועדים, וגם מעטרים את חדרי השירותים.
המוזיקה ברקע ערבית, המלצרים אוזבקים אורגינל, והאוכל מה זה טעים.
קשיי תקשורת עם המלצרים לא מנעו מאיתנו להזמין רק דברים טובים – אם כי רק חלק קטן מהמנות בתפריט.

לפתיחה, לצד לחם אוזבקי חם וטרי: סלט טשקנט – צנוניות, פיסות בשר עגל, ביצה קשה, בצל מטוגן ומיונז. העובדה שמנה זו הייתה להיט הוכחה בכך שאחרי שהזמנו שלוש צלחות ממנה לשיתוף בינינו, הזמנו שתיים נוספות – שתוכנן חוסל בהתלהבות.
סלט נרגיז – מלפפונים כבושים, בצל, בשר עגל ושמן זית. דאלה – קוביות חצילים מטוגנים עם עגבניות, כוסברה, שמן זית ותבלינים נוספים.
מנות ראשונות חמות: קצ'פורי – פיתה/פיצה מטוגנת, מבצק ממולא בגבינה ותרד. כמה שזה טוב, וגם מאפי בצק בצורת אליפסה, ממולאים בבשר ומיני תבלינים – חמים מהתנור וטעימים ביותר.

מנה עיקרית אותה הזמינו מרבית הסועדים הייתה פילאף בנוסח אוזבקי, שהגיעה בקערה גדולה עמוקה, עם שף שערבב את קוביות בשר הכבש עם האורז והתוספות שבתוכו, וחילק לצלחות להן הוסיף גם פרוסות עגבנייה, טבעות בצל, שברי מלפפון ירוק ושיני שום צלויות רכות ומתוקות. תאווה לחך.
גרסת עוף של הפילאף הגיעה מוכנה על צלחות, ודווחה כמתובלת פחות מפילאף הבשר.

מנה עיקרית נוספת שהוזמנה ופספסתי את שמה האוזבקי, כללה רצועות בשר סטייק עם ירקות גזר בצל, ורוטב מעט מתקתק. זו הגיעה בלי תוספת של אורז או תפוחי אדמה, ככה זה כשם האוזבקית לא כל כך שגורה בפינו.

לקינוחים הלכנו על המזרחי עם מיני תרגימה, ביניהם בקלאווה ונוספים הנושאים שמות אוזבקים אותם לא רשמתי לצערי בשלב זה של הערב.

מילה על מחירי היין במסעדות במוסקבה: כמו בפושקין, גם בסמרקנד מחירי היינות מזעזעים. כשמחיר יין בתפריט מתחיל ב- 4,000 רובל, הווה אומר כ- 500 ₪, אנחנו בבעיה, ולעומת פושקין בו היין הוזמן כחלק מחגיגת יומולדת, כאן ויתרנו עליו.
את הארוחה ליווינו בכוסות גדולות של בירה צ'כית בהירה ובירה גינס שחורה – קרות ומעולות, מים מינרלים מוגזים ורגועים, וקנקני תה.

סמרקנד מומלצת ביותר לא רק ע"י מי שאוכל בה פעמיים בחודש אלא גם ע"י אורחים למספר ימים במוסקבה. 
מחיר לזוג: 2,726 רובל. חלקו ל- 8 ותקבלו 340 ₪ לזוג.

Restaurant Samarkand
48 Prospekt Mira Ul
Metro: Prospekt Mira
Tel. 680-4711
www.restoran-samarkand.ru

SADKO – סנט פטרסבורג: האוכל פושקין המחיר סמרקנד
סדקו – מסעדה רוסית עם תפריט רוסי בסנט פטרסבורג, הומלצה לנו ע"י מוסקבאית שמן הסתם כבר התארחה ואירחה כאן מספר פעמים. 

המסעדה אכן התאימה לנו: גדולה ומרווחת, צבעונית ועליזה, עם מלצרים צעירים חביבים, נאים והכי חשוב – דוברי אנגלית, שמתברר די מהר כי הם גם זמרים מחוננים; לא פלא, עקב היותם סטודנטים באקדמיה למוזיקה של סנט פטרסבורג לכיוון השירה האופראית.
הנברשות האדומות הגדולות התלויות מתקרת המסעדה מוסיפות לצבע ולעליזות, ומה שאנחנו אוהבים עוד הוא שהמנות כאן גדולות והמחירים צנועים בקנה מידה מקומי – דומים לאלה של מסעדת סמרקנד במוסקבה, חצי ממחירי פושקין, עם תפריט רוסי מקיף ומגוון.

למנות ראשונות הגיעו לשולחן הארוך שלנו: בורשט – מצוין, ולצדו לחמנייה עם גלזורה של חמאה ושום; כרוב ממולא – 4 יחידות דשנות, בליני – קרפים דקים עם קוויאר (אדום אמנם, לא שחור) ושמנת (ראו בתמונה). כשג'. שהזמין את הבליני שאל את הלצרית איך אוכלים את המנה, היא הודתה בי היא אוכלת את הקרפים עם הקוויאר בלבד. כנראה שהשמנת מיועדת לתיירים.
פלמיני (פירושקי) – שוב אותם רביולי שמנמנים מלאי בשר מתובל, מבושלים בציר ומוגשים עם מעט ממנו – לא כמרק. אהבתי את המנה בפושקין, ונהניתי ממנה מאוד גם כאן.
מי שהזמינה סלט ירקות מרענן עם פיסות בשר, אמרה כי מדובר במנה קלה ומהנה ביותר.

החבורה הרעבה ציינה בסיפוק רב את סלסילות הלחמים הטריים והחמים – שאמנם לא נאפו עם בואנו למסעדה, אך זכו להצלחה רבה, כשלצדם קערית עם שלושה סוגי חמאה: רגילה, עם פפריקה, עם שום/שמיר. הלחם חודש עבורנו ללא בקשה מיוחדת – מה שהביא להתלבטות: לאכול או לא לאכול? לאכול.

מנות עיקריות – שוב, כל המנות נדיבות מאוד: עוף קייב – חזה עוף ממולא בחמאה ורוטב שום, מטוגן כשהוא מגולגל למעין כדור עם פרורי לחם בשמן עמוק. ז'ארקויה – עגל צלוי על פחמים עם ירקות (בצל, תפוחי אדמה, עגבניות, פלפלים), חצילים. מנה זוגית המוגשת במגש מיוחד חם, מונח מעל פחמים לוהטות.
ביף סטרוגנוף – נתחי בקר ברוטב שמנת ופטריות. המנה מוגשת כאן בתוך קערית עמוקה השומרת על חום המנה, עם תפוחי אדמה זעירים.
דג הליבוט – עשוי עם רוטב שום, שמיר וחמאה על תפוחי אדמה. מנה עדינה הנותנת כבוד לטעמי הדג.
דג סיבאס – ממולא תרד וגבינה עם אורז פרא. כאן הלכו עם הדג רחוק יותר והצליחו בגדול.
פרוסות פילה בקר – עם מעט רוטב שלא מתחרה בבשר, מוגש עם תפוח אדמה אפוי – מעולה.
סטייק בקר – ברוטב פלפל ירוק לצדו (שוב, הסטייק לא שוחה ברוטב), מוגש עם ז'וליין ירקות – גזר וכרוב חתוכים דק.

הקינוחים היו סורבה למון ליים, קינוח סדקו – הוגדר כסופלה וניל אך היה מעין פודינג וניל מוקשה באמצעות ג'לטין או קורנפלור, מוקף בבישקוטים, עליו תות שדה טרי, ולצדו קולי מפירות יער. עוגת נפוליאון – שכמות הקרם בה הוגדרה כלא מספקת.

את בעיית הקינוחים כבר ראינו במסעדות אחרות: שף פטיסייה ישראלי טוב היה יכול לחולל ברוסיה.
אבל זה ממש לא העכיר את מצב רוחנו שהיה בגבהים במהלך ערב זה, עם חיזוק של בירה רוסית טובה מהחבית, וכמה וודקות שהוגשו בכוסית קפואה כמו שצריך.

ארוחה טעימה וכייפית, באווירה מדהימה, עם מלצרים מזמרים ומלצרית-מזמרת שלנו, שלפי המראה שלה אינה רוסיה והתבררה כארמנית, ממש כמו שרל אזנבור.
מחיר לזוג: 2,744 רובל. חלקו ל- 8 ותקבלו 343 ₪ לזוג לפני התשר אותו נתנו בשמחה.

Sadko
2 glinki st.
Saint-Petersburg
Tel. (812)570-08-31
www.sadko-rst.ru
[email protected]

בטיול ובארוחות השתתפו: שרה וגבי, מילת וברוך, עליזה ופטר, שרונה ושלמה, חנה ואיתן, דורית ורני

צילומים ב- Sadko: שרה אביצור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר