אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים כבר שנה שנייה – מתקרבים ל-550 ימים – על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, שמחים על שובן הביתה של אמילי, דורון, רומי, לירי, קרינה, דניאלה, נעמה, ארבל, אגם. שמחים על שובם של גדי, עופר, קית', ירדן, חמשת התאילנדים, אוהד, אור, אלי, יאיר, סשה, שגיא, הישאם, אברה, אליה, טל, עומר ונקרט, עומר שם טוב. אבלים מכל הלב על החללים שהוחזרו: שירי ביבס, כפיר ואריאל, עודד ליפשיץ, שלמה מנצור, צחי עידן, איציק אלגרט, אוהד יהלומי – יהי זכרם ברוך. מייחלים לשובם של כל 59 החטופים שנשארו בשבי – עכשיו!

סערה בעולם היין הישראלי: יקב רמת הגולן ומשפחת שקד נפרדים – מי יחליף את שותף ההפצה הוותיק?

אלון גונן: לאחר שנים של שיתוף פעולה הדוק, התקבלה החלטה על פרידת יקב רמת הגולן מחברת ההפצה "היכל היין", שהוקמה במשותף עם משפחת שקד. ההסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 2016 עמד בפני הארכה, אך בסופו של דבר הוחלט לסיים את השותפות ולהמשיך במסלולים נפרדים. על פי ההסכם הנוכחי, הניתוק צפוי ליוני 2026.

כעת עולה השאלה הקריטית: כיצד תיראה אסטרטגיית ההפצה של יקב רמת הגולן בעידן החדש? האם היקב יבחר להקים מערך הפצה עצמאי שיאפשר לו שליטה מלאה, או שמא יעדיף לחבור לאחד המפיצים הגדולים בשוק, כמו אקרמן, חברת הכרם, או גלובל ווין אנד ספיריטס (GW&S)?

לצד ההזדמנויות יש גם לא מעט אתגרים: מערך ההפצה של היכל היין היה גורם משמעותי בהפצת יינות היקב לרשתות קמעונאיות, מסעדות וחנויות מתמחות, והמהלך צפוי להשפיע לא רק על היקב עצמו, אלא על השוק כולו.

האם יקב רמת הגולן בראשות המנכ"ל אסף בן דב יקצור את פירות העצמאות, או שהיציאה מהשותפות תתגלה כאתגר מורכב יותר מהצפוי, ובן דב יסיים את עבודתו ביקב בלי קדנציה שנייה?  ימים יגידו, אבל דבר אחד ברור – תעשיית היין המקומית ניצבת בפני שינוי משמעותי.

חברת "היכל היין שקד גולן" הוקמה בשנת 2016 כחברת מכירות והפצה של יינות איכותיים מהארץ ומהעולם, והיא בבעלות משותפת של יקב רמת הגולן ומשפחת שקד; שתי חברות מובילות בתחום היין. החברה נועדה להקים מערך הפצה מקצועי ויעיל בשוק המקומי, עם כוונה לקדם את המוצרים אל אלפי נקודות מכירה ברחבי הארץ, כולל רשתות שיווק, חנויות יין, מסעדות וברים. מטרת החברה היא להרחיב את נגישות היינות ולהגביר את מכירותיהם במגוון תחומים.

גורמים מקורבים לשני הצדדים, אומרים כי הקשרים של יקב רמת הגולן עם האחים שקד מצוינים. ביקב מעריכים את שקד כחברים וכשותפים, והשותפות הטובה בין הצדדים הביאה ערך רב לחברת היכל היין ולשותפים בה. אז מה יכולה להיות האסטרטגיה שמובילה את היקב לצאת לדרך עצמאית בהפצת היינות שלו?

האם מדובר בהחלטה פזיזה לאור המצב הכלכלי הבלתי יציב בארץ? או שמא מדובר בהחלטה שקולה ומחושבת, שמבוססת על רצון להגדיל את הרווחיות, לשלוט על תהליכי השיווק, ולהגיע ישירות לצרכנים? יציאה לדרך עצמאית עשויה להעניק ליקב גמישות רבה יותר בשיווק, לאפשר לו להימנע מתשלום עמלות למפיצים חיצוניים, ולהגביר את נגישות המוצרים לציבור הרחב.

המצב הכלכלי של ישראל בשנים 2024-2025, מאופיין באי-ודאות, אינפלציה גוברת, ירידה בצריכה הפרטית ועלייה בריביות. כל אלה משפיעים ישירות על תעשיות הצריכה, כולל תחום היין. בהקשר זה עולה השאלה, אם נכון ליקב רמת הגולן לצאת להפצה עצמאית דווקא עכשיו.

היתרונות של יציאה להפצה עצמאית כוללים שליטה על מחירים ורווחיות, מאחר שהיקב ימכור ישירות לשוק ולא דרך גורם מתווך כמו היכל היין, ובכך ישפר את הרווחיות שלו בטווח הארוך. בנוסף, הפצה עצמאית תאפשר ליקב שליטה טובה יותר על חוויית הלקוח והשיווק, מה שיכול לחזק את המותג ולהגביר נאמנות מצד הלקוחות. יתרון נוסף הוא הגמישות העסקית, שכן היקב יוכל לשנות אסטרטגיות במהירות בהתאם לשינויים בשוק, בניגוד למצב בו הוא פועל תחת תנאים שמכתיב המפיץ.

עם זאת, יש גם חסרונות וסיכונים. ההשקעה הראשונית בהקמת מערך הפצה לוגיסטי עצמאי, הכולל מחסנים, רשת הפצה וסוכני מכירות, תהיה גבוהה מאוד, במיוחד לאור עלויות ההון הגבוהות עקב הריביות. בנוסף, פרידה מהיכל היין תדרוש תקופת הסתגלות שבה ייתכן שהמכירות יפגעו, כיוון שללקוחות יידרש זמן להתרגל למערכת ההפצה החדשה. מסעדות וחנויות יין עשויות להמשיך לעבוד עם היכל היין, אשר תוכל להציע להן חלופות ממגוון יקבים נוספים, בהם יקב רקנאטי בו אורי שקד שותף. כמו כן, המצב הכלכלי מקשה על ביצוע הוצאות חדשות, שכן הצרכן הישראלי מקצץ בהוצאות לא חיוניות, ויין נחשב למוצר מותרות. אם יקב רמת הגולן יעלה מחירים כדי לכסות את ההשקעה במערך הפצה חדש, הדבר עלול להוביל לירידה נוספת במכירות.

מיהם המועמדים הפוטנציאליים להפצת יינות יקב רמת הגולן בשוק הישראלי במידה ויוחלט כך?

בחירת מפיץ חדש עבור יקב רמת הגולן היא החלטה אסטרטגית משמעותית, ויש לקחת בחשבון את היתרונות והחסרונות של כל מפיץ, כולל הניסיון, פריסה גיאוגרפית, תיק המותגים הקיים, ויכולת ההתאמה לצרכים של היקב. בנוסף, במציאות הפוליטית הנוכחית בישראל, חשוב גם לשקול את השתייכותן הפוליטית של חברות ההפצה, ואת הקשרים הפוליטיים שלהן, שכן אלה עשויים להשפיע על יכולת ההפצה, או על השוק אליו המפיץ פונה (ודי לחכימא ברמיזא). בין המובילים בתחום הפצת היין והאלכוהול ניתן למצוא את חברת אקרמן, המתמחה בייבוא והפצת משקאות חריפים ויינות, ומחזיקה ביותר מ-70 מותגים. בנוסף קיימת חברת הכרם, אחת החברות הוותיקות בתחום, המייצגת מותגים בינלאומיים ומספקת פתרונות הפצה נרחבים בשוק המקומי. לחברה זו יש מערך לוגיסטי מהמתקדמים ביותר, ופוטנציאל לא רע להיכנס לנעליים של שקד.  חברת ישרקו בבעלות טיב טעם, מתמחה גם היא בייבוא, שיווק והפצת מוצרי מזון ומשקאות, כולל יינות, ומספקת פתרונות לוגיסטיים.

גלובל ווין אנד ספיריטס נחשבת בשנים האחרונות לכוכב עולה בתחום ההפצה. היא נוגסת בנתח שוק משמעותי מכל חברות ההפצה בישראל, והפכה לשחקן עשיר וחשוב בשוק.

לגבי אחוזי העמלות של מפיצי יין בשוק הישראלי: מפיצים גדולים כמו אקרמן, הכרם וגלובל ווין אנד ספיריטס גובים בין 20% ל-35% ממחיר המחירון של היקב. בתמורה הם מספקים לוגיסטיקה, אחסון, ומכירה ישירה למסעדות, רשתות שיווק וחנויות יין. לעומת זאת, מפיצים קטנים או בוטיקיים גובים בדרך כלל 15%-25%, בעיקר עבור מוצרים ייחודיים או כשהיקב מוכר ישירות לחנויות קטנות. רשתות קמעונאיות כמו שופרסל וטיב טעם עשויות לקנות ישירות מהיקבים בהנחות של 30%-40%, תלוי בהסכמים שלהן.

סיכונים והזדמנויות ביציאה להפצה עצמאית – ניתוח מצב יקב רמת הגולן

במהלך המעבר מההיכל היין למערך הפצה עצמאי, יקב רמת הגולן עלול להתמודד עם ירידה זמנית במכירות. לקוחות שהתרגלו לרכוש יינות דרך היכל היין, עלולים לא להמשיך עם ההפצה העצמאית של היקב, במיוחד אם יידרש לה זמן רב להיכנס לפעולה. הקמת מערך הפצה עצמאי דורשת השקעה פיננסית משמעותית, והיקב יצטרך להקים תשתית לוגיסטית חדשה הכוללת שכירת מחסנים, רשת תחבורה, העסקת עובדים, ופיתוח מערכות טכנולוגיות לניהול ותחזוקה. אם היקב יבחר במימון חיצוני, הריביות הגבוהות בשוק עלולות להכביד על עלויות המימון. יתרה מכך, בשלב הראשון של המעבר יכול להיות עיכוב בהכנסות שיקשה על ניהול תזרים המזומנים של היקב.

אם יקב רמת הגולן יצליח להקים מערך הפצה עצמאי ביעילות ובמהירות, הוא יוכל לזכות ברווחיות גבוהה יותר, שליטה במחירים, ויכולת לנהל אסטרטגיות שיווק ישירות, שיאפשרו יתרון תחרותי, הימנעות מעמלות גבוהות, והגדלת הרווחים בטווח הארוך. מאידך, סביר להניח שאי יציבות וכישלון במעבר להפצה עצמאית, יגרמו ליקב להיתקל בבעיות תזרימיות ונפילת רווחיות.  שיתוף פעולה עם מפיץ גדול חדש (כמו אקרמן, הכרם או גלובל) יכול להוריד את עלויות ההפצה, אך עלול  גם להוריד את רווחיות היקב עקב העמלות הנדרשות.

ההחלטה של יקב רמת הגולן לסיים את ההסכם עם היכל היין, מציבה בפניו סיכונים אך גם הזדמנויות כלכליות משמעותיות. אם היקב יצליח להקים מערך הפצה עצמאי, הוא יכול להרוויח יותר בטווח הארוך, אך המעבר מצריך השקעה גדולה ולו"ז לא בטוח. הסיכון של מכירות נמוכות בשלב המעבר, והתחרות הגוברת בשוק, מחייבים את היקב לנקוט באמצעי זהירות כדי למנוע פגיעות פיננסיות. הצלחה או כישלון תלויות ביכולת להקים את המערך הלוגיסטי ביעילות ובמהירות, ובשמירה על קשרים ישירים עם הלקוחות.

הפרידה לא הייתה תוצאה של מהלך יזום מצד משפחת שקד, ולא רק תגובה לסיום החוזה בין הצדדים, אלא מטרה או לפחות כוונה של המנכ"ל בן דב כבר בפגישותיו הראשונות עם דירקטוריון יקב רמת הגולן. לא מדובר במהלך בלתי צפוי עבור משפחת שקד, ששולטת בתחום היין במשך שנים רבות, ומכירה היטב את הדינמיקה של השוק. לכן סביר להניח שהם יסתגלו במהירות למצב, ויש אין ספור הזדמנויות ואלטרנטיבות בשוק. אין זה סוד שענף היין הישראלי משתנה במהרה, הן בסוגי היין והן באופי היין. יקב רמת הגולן הוא אומנם מותג מוכר וותיק, אך הוא נראה תקוע בעבר. יינות היקב פונים לקהל מאוד ספציפי, ומכיוון שכך הם לא מצליחים להיות שחקן מרכזי בענף המסעדנות או בתי המלון. למעשה, הם נשארו תקועים בשנות השמונים, עם קו מוצרים שלא מצליח להתעדכן ולהתאים את עצמו לצרכים המשתנים של השוק. זה לא סוד שכולם רואים את זה – הצרכנים, השותפים, וגם המתחרים.

משפחת שקד, יחד עם יקב רקנאטי, מבינים את הדינמיקה יותר טוב מכולם ופס הייצור של יקב רקנאטי יעבוד  ללא הפסקה, 24/7 (טוב, לא בשבתות ובחגים), ויוכל לייצר יינות נגישים וחדשניים בכמויות אסטרונומיות אם צריך. בניגוד לכך, יקב רמת הגולן, על אף היותו מותג חזק, מסרב להבין את הצורך בשינוי ובחדשנות, וממשיך לייצר את היינות המיועדים לאותו קהל מצומצם, תוך שהוא מדלג על חלקים חשובים בשוק שמחכים לחדשנות ויצירתיות.

ההשקעה המאסיבית של משפחת שקד ומשפחת רקנאטי בהקמת יקב רקנאטי בצפון, עם יכולת ייצור מרשימה, משדרת מסר ברור – הם מייצרים שחקן חזק ומוביל. יקב רקנאטי מציב עצמו כאחד השחקנים הפוטנציאליים להוביל את שוק היין הישראלי בשנים הקרובות, ואם ימשיך לצמוח בקצב הנוכחי, יש סיכוי שיהפוך לאחד מהמובילים בשוק המקומי ובנוכחות היין הישראלי בעולם (בתחום הכשר, אני מניח). אין ספק שהחוסן הכלכלי של משפחת שקד, בעיקר בזכות השליטה ברשת חנויות "דרך היין", מאפשר להם גמישות בשיווק והפצה, והם יכולים להבטיח את מקומם בשוק היין המקומי בעתיד, תוך שמירה על יתרון תחרותי מול שחקנים גדולים אחרים. היתרון טמון באמינות רבה בזכות ההיסטוריה הארוכה שלה בשוק היין הישראלי, מה שמבטיח להם את היכולת להמשיך להוביל בשוק ולהקים שותפויות ארוכות טווח עם ספקים, לקוחות ושותפים עסקיים.

ההחלטה של אסף בן דב, מנכ"ל יקב רמת הגולן, להוביל את היקב למהלך של הפצה עצמאית, היא צעד ניהול אסטרטגי שמנוגד למסלול המקובל בשוק. מדובר בהחלטה שיכולה לעצב את עתידו המקצועי בצורה חדה וברורה, שכן כל צעד שהוא ינקוט ידרוש ניהול חכם ומדויק כדי להצליח.

למרות שהוא לא הגיע מעולם היין, וזו לא תעשיית הליבה שלו, אסף בן דב בחר להוביל את יקב רמת הגולן לכיוון חדש שכולל שליטה מלאה במערך ההפצה. זהו צעד המהווה אתגר ניהולי לא פשוט, שכן מעבר מהפצה באמצעות שותף למערך עצמאי דורש השקעה עצומה בזמן ובמשאבים. יש כאן סיכון משמעותי, מפני שכל כישלון במעבר זה עלול להיתפס ככישלון ניהולי, ולא רק ככישלון עסקי של היקב.

עם זאת, מדובר גם בהזדמנות – אם המהלך יצליח, הוא עשוי להוביל את היקב לרווחיות גבוהה יותר בטווח הארוך, בזכות שליטה מלאה על מחירים, שיווק והפצה ישירה לצרכנים. זהו מהלך שיכול לשדרג את המותג ולהגביר את נאמנות הלקוחות, במיוחד אם יציב את היקב בעמדה תחרותית מול שחקנים אחרים בשוק.

ההיבט המעניין במצבו של אסף בן דב, נובע מהעובדה שהוא לא צמח מתוך תחום היין. הוא לא גדל על היין, ולא מניע את הפעילות מתוך תשוקה טבעית לתחום. זהו מנהל מקצועי שבא להוביל את העניינים ולהשאיר את המערכת יציבה – ולא בהכרח מתוך תחושת שייכות אינטנסיבית לתעשיית היין. זה אולי היבט שמסביר את הגישה העסקית שלו, שבה הוא רואה את היקב כאתגר ניהולי, ולא כזירה אליה הוא מרגיש מחויבות אמוציונלית.

ההצלחה במעבר להפצה עצמאית תלויה, בין השאר, ביכולתו של בן דב לבנות את המודל העסקי בצורה חכמה ויעילה, ולנהל את המעבר עם גמישות ומקצועיות. אך כישלון במימוש האסטרטגיה, עלול, כאמור, להיתפס ככישלון ניהולי שיפגע במוניטין שלו, במיוחד לאור העובדה שמדובר בתקופת כהונה ראשונה, מוגבלת לחמש שנים, עם אופציה להארכה. כך המהלך שמוביל אסף בן דב הוא סיכון ניהולי שעשוי להניב תוצאות חיוביות ולטפח את הקריירה שלו, אך כל כישלון יפגע בו בצורה קשה. השאלה הגדולה היא, האם המהלך יצליח להמציא את יקב רמת הגולן כמותג עצמאי בשוק מאוד תחרותי, והאם בן דב יצליח לממש את האסטרטגיה הזו בצורה חכמה. ימים יגידו.

לסיכום: הפרידה העסקית בין יקב רמת הגולן לחברת ההפצה היכל היין, מסמנת שינוי משמעותי בשוק היין הישראלי. לאחר שנים של שיתוף פעולה, יקב רמת הגולן נדרש להחליט האם וכיצד להקים מערך הפצה עצמאי שיכול להגדיל את הרווחיות, אך גם מציב אתגרים ניהוליים וכלכליים לא פשוטים. היקב יצטרך להשקיע בהקמת תשתית לוגיסטית חדשה, דבר שעלול להוביל לעיכוב במכירות וירידה ברווחיות בטווח הקצר. בנוסף, המצב הכלכלי בישראל, כמו גם התחרות הגוברת בשוק היין, עלולים להקשות על המעבר להפצה עצמאית. לעומת זאת, משפחת שקד ויקב רקנאטי מבינים את הדינמיקה של השוק ומציעים יינות חדשניים, בעוד שיקב רמת הגולן נתפס כתקוע בעבר, לא מצליח להתעדכן לצרכים המשתנים של השוק.

ההחלטה לא לחדש את ההסכם עם היכל היין, לא הייתה בלתי צפויה עבור משפחת שקד, וסביר להניח שהיא תסתגל במהרה, ותנצל את ההזדמנויות החדשות בשוק. כעת, יקב רמת הגולן, בראשות אסף בן דב, יעמוד בפני אתגר ניהולי אסטרטגי, כדי להבטיח את הצלחת המעבר. ההצלחה או הכישלון של המהלך תלויים ביכולת להקים מערך הפצה עצמאי בצורה מקצועית, ולנהל את השוק התחרותי בחוכמה.

ההחלטה להקים מערך הפצה עצמאי אולי תספק ליקב רמת הגולן תחושת שליטה, אך במציאות שבה הכלכלה בישראל מתנדנדת על חוט דק והפוליטיקה תמיד בתנודות, אולי הגיע הזמן להבין – שליטה היא לא בהכרח שדה קרב, אלא רק הדרך להפסיד יותר יפה.

אני רק יכול לסיים במשפט גאוני של הנרי פורד (זה מתעשיית הרכב): "אם היית שואל את האנשים מה הם רוצים, הם היו אומרים 'סוס יותר טוב'. לפעמים הם לא יודעים מה הם באמת צריכים".

יונתן לבני טעם יינות חדשים של יקב ברבדו

את יקב ברבדו בכרמי יוסף הקימו בשנת 2001 שני פרופסורים מהפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית: פרופסור בן עמי ברבדו ז"ל ופרופסור עודד שוסיוב יבדל לחיים ארוכים. בשנים האחרונות היו חילופי ייננים ביקב, כשאת עיקר העבודה הייננית עשה עשה בשנים האחרונות לצד הייננים משגיח הכשרות ומנהל הייצור שניאור עטיה. נכון להיום צורף ליקב יינן שעבד כאגרונום ביקב צרעה. ליקב ברבדו יש שתי סדרות יינות: סדרת ברבדו וסדרת לנדמרק הגבוהה יותר. את היינות מפיצה חברת 'הכרם', שהוסיפה את יקב ברבדו לפורטפוליו שלה לאחר שחיפשה יקב בוטיק איכותי במקום יקב ויתקין שהפסיק לעבוד איתה.

סוביניון בלאן 2023 – הענבים מכרם סמוך לתל גזר שניטע באדמת גיר בשנת 2012, לא הרחק מהיקב. הענבים תססו במיכלי נירוסטה במשך 7 חודשים. ליין טעם אופייני לסוביניון בלאן, עם מעט מליחות בסיומת. שתיתי אותו בעבר לא פעם, והוא מאוד השתפר בטעמו. 90 ₪.

שרדונה 2023 –שני שליש מהענבים היו בחביות נירוסטה ושליש בחביות צרפתיות ואמריקאיות חדשות במשך כ-4 חודשים. השרדונה של ברבדו מאוד אופייני לזן, ולמי שאוהב שרדונה הוא שרדונה קלאסי. 90 ₪.

רוזה 2023 – רוזה שעשוי כ-Free run מענבי קברנה פרנק ומרלו מכרמי היקב, שנבצרו מוקדם בתחילת הקיץ. עבר תסיסה קרה, כשהקליפות מופרדות ומועברות ליין הלנדמרק של היקב, אליו אתייחס בהמשך. יש לו ארומה נעימה, יין קליל ורענן ונעים לשתייה לאוהבי רוזה. 90 ₪.

מלבק 2022 – זן חדש ביקב. זו הייתה שנה ראשונה בה נעשה יין מענבי מלבק שנבצרו בחלקה ניסיונית של היקב שניטעה ב-2016. מלבק נהדר שהתבגר בחביות צרפתיות במשך שנה. יין זני שמאפשר לאוהבי מלבק להבחין בהבדל בין מלבק צרפתי, דרום אמריקאי וישראלי. בהחלט שווה טעימה. 130 ₪.

מרסלן 2022 – בציר ראשון של ענבי מרסלן מכרם צבי של היקב. היין התבגר 12 חודשים בחביות עץ אלון, ועבר תהליכי הצללה טבעיים ללא סינון. למרות רעננותו הבולטת פחות התחברתי אליו. לטעמי הוא לא מספיק אופייני לזן. 130 ₪.

פטי ורדו 2022 – זו הפעם הראשונה בה עשו ביקב ברבדו יין זני מענבי פטי ורדו. בשנים קודמות הוא שולב בתוך בלנדים שונים. כמו כל יינות היקב הוא שהה 12 חודשים בחביות צרפתיות . יין בעל צבע עמוק ביותר, שאמור להיות עוצמתי ומחוספס בטעמו. כשטעמתי אותו דווקא סברתי כי הוא קל ועפיץ, עם סיומת ארוכה מאוד בפה. יש לו גם בוקה ממש מרתק. אין לי ספק כי אם תתנו לו להתיישן, הוא יהיה עוד הרבה יותר מיוחד. לא להחמיץ. 130 ₪.

לנדמרק 2022 – יין הדגל של היקב. בלנד מורכב מקברנה סוביניון ופטי ורדו, לו הוספו קליפות מענבי קברנה פרנק ומרלו ששימשו לייצור הרוזה. הבלנד התבגר 18 חודשים בחביות עץ צרפתיות. בטעימה  חשתי שזהו יין שזקוק לעוד מנוחה. כרגע מאוד פירותי על גבול הריבה, ועדיין לא מגובש. עם זאת מדובר ללא ספק ביין ייחודי, שצריך להמתין עוד זמן לפניי שתייתו. 180 ₪.

יקב ברבדו – הזמנת יינות היקב כאן

עוד על TERRAVINO 2025 – המשך מ-7.3.25

אלה תוצאות תחרות TERRAVINO 2025

ניתוח השנים שיינות שיוצרו בהן זכו במדליות דאבל גולד וגולד

2017

אלון גונן: בשנת 2017 היו תנאים יחסית מאוזנים, עם גשמים בכמות נאה בסתיו ובחורף, והם היו חיוניים לתחילת הגידול. הקיץ היה חמים אך לא קיצוני, מה שיצר אפשרות לצמיחה טובה של הענבים. כמו כן, עונה זו הביאה ליינות עם איזון טוב בין חומציות לפירותיות, שהשתלמו ביינות זוכים במדליות.

מאפיינים בולטים: בענבים מצפון הארץ, במיוחד בקברנה סוביניון, היו אפשרויות טובות להפקת יינות מלאי טעם, שמצליחים לשמור על חמימות ופרי עז לצד עץ שעדיין לא השתלט. יינות סירה וגרנאש מאותה שנה התאפיינו בעושר פרי ואיזון בין חומציות לסוכר.

2018

2018 הייתה שנה של קיץ חם ואינטנסיבי עם טמפרטורות גבוהות מאוד, שגרמו להתייבשות הקרקע והחמרה של פערי חום בחלק מהמיקומים. עם זאת, בחלק מהאזורים החום השפיע לטובה על הענבים שהתייבשו בחלקם באופן טבעי, והפיקו יינות בעלי גוף מלא ועשיר.

מאפיינים בולטים: יינות זוכים מ-2018 היו בדרך כלל יותר עזים וממוקדים, עם טעמים מתוקים ויותר עץ. הסירה מאותה שנה, לדוגמה, בלט בתבלינים חמים וטעמים אינטנסיביים, ויינות קברנה סוביניון היו מעט יותר עשויים ודרשו זמן התיישנות נוסף.

2019

2019 הייתה שנה קלאסית, ואחת היותר מוצלחות מבחינת גידול הענבים בישראל. החורף היה גשום, האביב היה קריר, והקיץ לא קיצוני מדי, עם מעט גשמים בסוף העונה. כל אלה יצרו חוויית בציר אידיאלית של ענבים שהגיעו לגדילה מבוקרת ומדודה, מה שייצר יינות עם איזון מעולה בין החומציות והאלכוהול.

מאפיינים בולטים: ביינות של 2019 הייתה הרמוניה גדולה בין פרי לעץ, עם צבעים עשירים ונעימים, וחומציות יחסית גבוהה שציפתה את הגוף היותר מלא של היין. זו שנה שבה בלטו במיוחד יינות קברנה סוביניון ושרדונה.

2020

2020 הייתה שנה משתנה, שבה הגידול לא היה אחיד  והטמפרטורות היו גבוהות מאוד. יינות סירה, למשל, היו כבדים ועמוסי פרי, בעוד שיינות קברנה סוביניון לא תמיד הצליחו לשמור על איזון מלא בין החומציות לפרי.

2021

שנת 2021 הייתה קרירה אך עם הרבה שמש, שתרמה לצמיחה בריאה של הענבים. הקיץ היה חם מהרגיל, לכן היבול היה מעט קטן יותר, ויינות 2021 התאפיינו במרקם יותר קל ופרי יותר טרי.

מאפיינים בולטים: יינות שנה זו הראו תוצאות מצוינות עבור זנים כמו קברנה סוביניון ופטי ורדו, אשר השיגו מרקם עדין יותר אך עם פרי עשיר ומעושר. יינות הקברנה היו פרחוניים ויותר מדויקים. גם ביינות השרדונה והמרלו היה אפשר למצוא את הטריות והחמימות בקלות.

2022

2022 הייתה שנה חמה, עם גשמים מאוחרים ובעיות של טמפרטורות גבוהות. היו גם גשמים בסתיו, מה שייצר אתגרים שונים. יינות 2022 הראו הרבה גוף, ושמירה על איזון מסוים בין פרי לעץ. זנים כמו קברנה סוביניון, סירה ומרסלן הראו עושר פרי מרשים עם מינימום פגיעות. חלקם הפגינו יכולת לספק יין עשיר, אך בלי להפוך את הפרי לעמוק מדי.

לסיכום: כדי לזכות במדליה בתחרות יש צורך בחשיבה ובקבלת החלטות לא פשוטות. לא כל יין מתאים להיבחר, והייננים חייבים לבחור את היינות שמתאימים בצורה המיטבית לשנה ולזן. הטועמים בתחרות הם מהליגה הראשונה, מכירים היטב את הטרואר הישראלי, ויודעים בדיוק מה צריך להיות ביין שנעשה בשנה מסוימת. כל פרט קטן – מהזן ועד לתנאי הבציר, עשוי להכריע אם היין יזכה או לא. השפעת מזג האוויר על הגידול והבשלת הענבים היא קריטית, וייננים צריכים להתחשב בזה בעת שליחת היינות לתחרות.

אלה היקבים שצובעים את התעשייה כל שנה

היקבים הבינוניים והבוטיקים, שבלעדיהם הגדולים לא היו מתאמצים. הם אלה שנושפים בעורף הגדולים, ודוחפים את כולם למצוינות ולחדשנות.

יקב אפק

היקב שקטף 4 מדליות זהב, ומתמיד מדי שנה להיות בליגה זאת. יקב אפק של אהרון וחלי ג'לח ידוע בגישתו הייננית המדויקת, עם בלנדים מורכבים, יישון מוקפד והקפדה על איכות הענבים. טרז'ר הוא יין הדגל של היקב – יין בורדולזי חזק עם יכולת התיישנות; ולירון הוא בלנד ים-תיכוני עם עומק ותיבול מתון; ארומה – יין ארומטי רענן יותר, שמתאים לשתייה ללא צורך בהתיישנות ארוכה, אם בכלל. היינן אהרון ג'לח מצליח לשלב מסורת ייצור אירופאית עם אופי ים-תיכוני, ומייצר יינות שמתאימים גם ליישון ממושך וגם להנאה מהירה. אחד מיקבי הבוטיק המעולים שיש בארץ.

יקב אמפורה

מקורה קברנה סוביניון 2017 זכה במדליית דאבל גולד – מדובר ביין עוצמתי, מובנה ומיועד ליישון ארוך. מתאים לחובבי קברנה סוביניון עם עומק ומורכבות; ריטון 2018 זכה במדליית זהב – בלנד רך ונגיש יותר, אך עדיין איכותי מאוד, עם חמיצות טובה ורעננות ששומרת על איזון.

שני היינות האלה מייצגים את ה-DNA של היינן דאז, ארקדי פפיקיאן, שנחשב ליינן מוביל בישראל וידוע בגישה מדעית ומדויקת לייננות, תוך שימת דגש על טרואר, איזון ומורכבות. הוא משלב בין השפעות בורדו ועמק הרון לבין ההתאמה לאקלים הישראלי, עם דגש על רעננות טבעית וחומציות גבוהה. עבודתו מתמקדת בבלנדים מורכבים, יישון מבוקר, ושימוש מינימלי בהתערבות טכנולוגית, כדי לשמר את אופיו הטבעי של היין. סגנונו יצר יינות אלגנטיים עם יכולת התיישנות, תוך שמירה על שתייה נגישה גם בגיל צעיר. בזכות גישתו החדשנית ויכולותיו הייחודיות, אין יקב בישראל שלא הושפע ממנו בדרך זו או אחרת.

יקב דדה

מרלו קברנה סוביניון 2022 זכה במדליית זהב כפולה. זהו בלנד קלאסי של מרלו וקברנה סוביניון, המשלב רכות פירותית עם עמוד שדרה טאניני מוצק. היין עבר יישון של כ-18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, המוסיף תיבול עדין ושכבות של מורכבות, ארומות של שזיף קסיס שוקולד מריר ותבלינים מתוקים, עם חמיצות שמאזנת את העוצמה. יין מאוזן ועוצמתי עם פוטנציאל התיישנות מעולה.

קברנה פרנק סירה 2022 זכה גם כן במדליית זהב כפולה. זהו שילוב ייחודי של קברנה פרנק וסירה, שמעניק תיבול פרחוני ורכות קטיפתית. יישון 16 עד 18 חודשים בחביות עץ אלון עידן את הטאנינים, ומוסיף מורכבות. מאפיינים – פירות אדומים ושחורים, פלפל ירוק עדין, אדמתיות, עישון קל, וסיומת ארוכה ומענגת. יין מתובל אלגנטי ורענן עם אופי ייחודי.

גם מרסלן 2017 זכה במדליית זהב כפולה. המרסלן הוא הכלאה בין קברנה סוביניון לגרנאש. בישראל זהו זן נדיר יחסית, שמציע עוצמה ופרי לצד מרקם חלק. יישון של כ-24 חודשים בחביות עץ אלון מובחרות, תורם לעומק ולטאנינים עדינים. מאפיינים – פרי כהה עשיר, אוכמניות, דובדבן שחור, נגיעות עור, קקאו ועץ אלון קלוי. יין יוצא דופן עם עושר טעמים ויכולת יישון נהדרת.

קברנה סוביניון 2017 קיבל מדליית זהב. יין שעשוי מ-100% קברנה סוביניון, המדגיש את הטרואר הישראלי עם עוצמת פרי וטאנינים מוצקים. יישון של כ-18 חודשים בחביות עץ אלון, תורם לעומק ולמורכבות. מאפיינים –קסיס, דובדבן שחור, וניל, פלפל שחור, ורמיזות שוקולד מריר. קברנה קלאסי ומובנה, מוכן להתיישנות ארוכה.

יקב דדה מציג יינות מורכבים, מאוזנים ובעלי עוצמת פרי מרשימה, עם שימוש מוקפד ביישון בעץ אלון. הבלנדים  של מרלו וקברנה, וקברנה פרנק עם סירה, הם שילובים מאוזנים, בעוד היינות הזניים – מרסלן וקברנה סוביניון, מדגישים עוצמה ומורכבות, עם התאמה מעולה ליישון. יקב דדה מוכיח עצמו כשחקן מוביל בייצור יינות פרמיום, עם אופי מובחן ויכולת התיישנות מצוינת.

יקב חמש אבנים – FIVE STONES

Virtuous 2020 זכה במדליית זהב. זהו בלנד בעל איזון מעולה של קברנה סוביניון, מרלו ופטי ורדו, שיוצר יין עם גוף מלא ועמוק אך עם רכות ואלגנטיות שגורמת לו להיות נעים לשתייה. יישון מוקפד בחביות עץ אלון מוסיף ליין עומק, תיבול עדין ותחושת חלקות, שהופכים אותו למאוזן ומורכב גם יחד, עם מאפיינים ארומטיים וטעמים מורכבים של פירות יער, שוקולד מריר ותבלינים.

Fortisimo 2021 הוא בלנד של קברנה סוביניון, סירה ופטי ורדו, עם עושר טעמים וגוף, ארומות של פירות אדומים ושחורים, תיבול עשיר ועץ קלוי, מבנה מלא וסיומת. היין מורכב, ומצליח לשלב עוצמה ואלגנטיות בצורה שמשאירה רושם חזק.

שני היינות שזכו במדליות זהב נעשו על ידי ששון בן אהרון, וגם פה כמו ביקב מוני, היכולת לשלב מורכבות, איזון, איכות גבוהה ויכולת התיישנות, הפכה אותם ליינות איכותיים שמקבלים מדליות בתחרויות בינלאומיות.

יקב גלאי

יקב גלאי של אסף וסיגלית גלאי, הוא יקב בוטיק שמתמחה ביינות איכותיים המבטאים את הטרואר הייחודי של אזור הנגב. היינות שלו מתאפיינים במבנה מורכב, איזון מדויק ויכולת התיישנות מרשימה, מה שהוביל לזכיות משמעותיות בתחרויות בינלאומיות.

קאסה נגב 2017 – מדליית זהב כפולה. בלנד פרמיום המסמל את הטרואר הייחודי של הנגב. מבנה מלא, עומק טעמים ואיזון מצוין בין פרי, חומציות וטאנינים רכים. הזכייה בזהב כפול מצביעה על יין יוצא דופן באיכותו ובמורכבותו.

נגב 2011 – מדליית זהב. יין שהתיישן היטב, עם עומק ויכולת התפתחות יוצאת דופן. היין מציג מורכבות של פרי בשל, תבלינים ורמיזות עץ אלון מעודנות. הזכייה בזהב משקפת את הייחודיות של יין עם פוטנציאל התיישנות מרשים.

מרסלן רזרב מיוחד 2018 – מדליית זהב. מרסלן זני שמתאים במיוחד לאקלים הישראלי, עם עושר פרי, חמיצות מאזנת וטאנינים קטיפתיים. הזכייה במדליית זהב מעידה על יין בעל אופי מובחן ומורכב.

קאסה נגב 2015 – מדליית זהב. בלנד מוקפד ומאוזן היטב. יישון מדויק שהוסיף רבדים של מורכבות, רכות וסיומת ארוכה. הזכייה בזהב מדגישה את איכותו הגבוהה ואת היכולת לשימור.

היינן אסף גלאי מוביל אסכולה ייננית השואבת השראה מהטרואר המדברי של הנגב, תוך שילוב חדשנות וטכניקות מסורתיות, ליצירת יינות מורכבים ואלגנטיים. היינות שלו מתאפיינים בביטוי אזורי ייחודי, איזון מדויק ויכולת התיישנות מרשימה בזכות איכותם הגבוהה.

יקב גבעות

גופנה רזרב קברנה פרנק 2022 – מדליית זהב. קברנה פרנק הוא זן אצילי, שמציג את מלוא הפוטנציאל שלו באקלים קריר וקרקעות עשירות – בדיוק כמו באדמות הרי שומרון. היין משלב ארומות מעודנות של פירות אדומים טריים, פלפל ירוק, עשבי תיבול ים-תיכוניים, ונגיעות מינרליות מרתקות. מבנה אלגנטי עם חמיצות טבעית גבוהה וטאנינים משיים, מעניק ליין איזון מושלם, ויוצר חוויית שתייה מתמשכת עם סיומת מתובלת ואלגנטית.

גופנה קברנה סוביניון 2022 – מדליית זהב. קברנה סוביניון מהרי השומרון מביא ביטוי עוצמתי של הזן, עם ריכוז גבוה של פרי שחור בשל, דובדבנים שחורים, שזיף, קסיס ועשבי תיבול ים-תיכוניים. טאנינים מוצקים אך מעודנים מעניקים לו מבנה עשיר ועמוק, לצד חמיצות טבעית התורמת לאריכות החיים של היין. היישון בחביות עץ אלון צרפתי מעניק רבדים נוספים של שוקולד מריר, וניל, עץ קלוי ותבלינים חמים. יין קברנה סוביניון במלוא הדרו, ששומר על תחכום, עומק, ויכולת להעביר חוויה יוצאת דופן.

גופנה רזרב פטי ורדו 2022 – מדליית זהב. פטי ורדו הוא זן עוצמתי שמקורו בבורדו, אך נדיר יחסית כיין זני ומתגלה כאן במלוא תפארתו. היין מציג צבע סגול עמוק, ריכוז יוצא דופן של פרי כחול ושחור, לצד ניחוחות פרחים סגולים, גרגרי יער כהים, גרפיט ותבלינים מעודנים. טאנינים נוכחים ודומיננטיים מעניקים תחושת עומק מרשימה, עם מבנה איתן שמבטיח התפתחות מופלאה בבקבוק.

מאחורי ההצלחה של גבעות עומד שיבי דרורי, היינן הראשי של יקב גבעות, פרופסור חוקר יין וטרואר ישראלי, שמוביל את היקב בגישה מדעית וחדשנית, תוך הקפדה על מיצוי מקסימלי של הפוטנציאל הזני והאזורי.

יקב שילה

סיקרט ריזרב פטי ורדו 2021 – מדליית זהב. פטי ורדו, זן בורדולזי עוצמתי ודורשני, מתגלה כאן בשיא תפארתו, בזכות החזון והדיוק של היינן עמיחי לוריא. צבע עמוק ומהפנט, ארומות סגלגלות של גרגרי יער כהים, לבנדר, גרפיט, עור משובח ועשבי תיבול ים-תיכוניים. מבנה מרשים עם טאנינים מוצקים אך קטיפתיים, חומציות טבעית מאוזנת ועומק טעמים בלתי נגמר. הזכייה במדליית זהב נובעת מהיכולת הבלתי רגילה של לוריא להפיק מהזן הזה דיוק, עושר ועומק, מבלי לאבד אלגנטיות או איזון.

סיקרט ריזרב קברנה סוביניון 2022 – מדליית זהב. קברנה סוביניון הוא מלך היינות האדומים, אך תחת ידיו של לוריא הוא הופך ליצירה מופתית של עוצמה ורכות כאחד. ניחוחות של שזיף שחור, קסיס, תבלינים חמים, וניל, עץ אלון קלוי ושוקולד מריר, משתלבים בסינרגיה מושלמת. גוף מלא, טאנינים בשלים אך מלוטשים, וחומציות תומכת המעניקה מבנה מרהיב ויכולת התיישנות מרשימה. מדליית הזהב משקפת את רמת הדיוק יוצאת הדופן של היין – יצירת אומנות מאוזנת, מורכבת ומרשימה, התואמת את החותם של יקב שילה.

עמיחי לוריא הוא אחד הייננים המבריקים והמשפיעים בישראל, בעל יכולת יוצאת דופן להבין זן, טרואר ועשייה ייננית ברמות הגבוהות ביותר. הוא מצליח לזקק כל זן לכדי מיצוי מקסימלי, תוך שמירה על איזון מושלם בין עוצמה לאלגנטיות, עמיחי הוא מאסטר של טרואר וזנים, והיינות שלו מבטאים לא רק איכות בלתי מתפשרת, אלא גם חתימה אישית מובהקת. היכולת שלו להבין לעומק את התנאים הייחודיים של אזור שילה, ולהתאים לכל זן את העשייה המדויקת ביותר, יוצרת יינות יוצאי דופן בזירה הבינלאומית. הזכיות הפנומנליות בתחרויות יין יוקרתיות הן עדות מובהקת לוירטואוזיות הייננית שלו, ולכך שהוא מציב את יקב שילה בשורה הראשונה של היקבים הישראליים בארץ ובעולם.

יקב סימון

יקב סימון הוא הפתעה מרגשת בנוף היין הישראלי. יקב משפחתי בהובלת היינן זאבי סימון, שהפך עם השנים ליקב בוטיק איכותי ומדויק, שמציג דיוק, אופי ווירטואוזיות ייננית, עם חותמת ייחודית של היינן. מאז הקמת היקב ב-2009, סימון מצליח ליצור יינות עמוקים, מאוזנים ומלאי אופי, שמפתיעים כל פעם מחדש. זאת בזכות היכולת המדהימה שלו להבין זן, חבית, זמן וטרואר. כבר בטעימה הראשונה של יינותיו היה ברור שהוא מביא משהו אחר – תעוזה, חוכמה ייננית ורגישות יוצאת דופן.

פטי ורדו 2019 – מדליית זהב. כבר אמרנו שפטי ורדו הוא זן עוצמתי שדורש יד מדויקת וחזון יינני ברור. זה בדיוק מה שזאבי סימון העניק לו. צבע סגול עמוק, ניחוחות של גרגרי יער שחורים, פרחים סגולים, פלפל שחור, גרפיט ועור משובח. על החך היין חושף ריכוז יוצא דופן של פרי לצד חומציות מרעננת, טאנינים מודגשים ומרקם קטיפתי. הזכייה במדליית זהב משקפת את היכולת לייצר פטי ורדו מהודק ומורכב, שלא מאבד לרגע איזון או אלגנטיות.

סירה ריזרב 2019 – מדליית זהב. זן הסירה מוצא בישראל ביטוי מגוון, אך תחת ידיו של סימון הוא הופך ליצירת אומנות עשירה ומלאת רבדים. ניחוחות פרי שחור בשל, פלפל ירוק, תבלינים ים-תיכוניים, עישון עדין ופרחים, החך חושף גוף מלא, חמיצות חדה ומאוזנת, טאנינים מוצקים אך אלגנטיים, וסיומת ארוכה ומתובלת. הזכייה במדליית זהב כאן היא עדות לכישרון היינני שמצליח לשלב עוצמה עם רכות, מורכבות עם דיוק.

יקב בן נון

King Wine – Song of David 2019 – היין שזכה במדליית זהב ניצב בגאווה בזכות השילוב האידיאלי בין קברנה סוביניון ופטי ורדו. שנת 2019, עם חום מאוזן ולחות נמוכה, העניקה לו את הריכוז והעומק שמאפיינים את היין, תוך שמירה על איזון מדויק בין טעמים עשירים של פרי שחור ותיבול יוקרתי. היין מתאפיין בסגנון מודרני שמרגיש מסורתי, עם סיומת ארוכה שמזמינה לגימה נוספת. מדליית זהב מוצדקת

דיפ פרפל 2017 – כל מה שסירה וגרנאש יכולים להיות: יין עוצמתי אך אלגנטי. שנת 2017, שהתאפיינה בחום קיץ גבוה, אפשרה לפרי להגיע לבשלות מרבית, עם דגש על טעמים עשירים של שוקולד מריר וגרפיט. היין מתפשט על החך בקלילות מרשימה, עם טאנינים מעודנים וסיומת חדה שמניעה את החך לפעולה. עוד מדליית זהב.

יקב בן נון של ד"ר דני יניב ואדי גנדלר, ממוקם במועצה אזורית גזר בלב אזור הטרואר המיוחד של מרכז הארץ, ומייצר יינות עם דגש על דיוק וחדשנות. היקב מצטיין בשימוש בזנים שונים וייחודיים, תוך שמירה על עשייה קפדנית ומורכבת, המפיחה חיים בכל בקבוק. היינות מבית בן נון זוכים להכרה עולמית בזכות המורכבות, האיזון והיכולת להפתיע בכל טעימה. היקב מייצג את ישראל נאמנה בתחרויות בינלאומיות, ואף כבש שווקים במזרח הרחוק.

לסיכום: תחרות טרה וינו הבליטה השנה את המגוון הרחב של היקבים והיינות המקומיים, כשהפתעות רבות הגיעו ממקומות שלא ציפינו להם. תחרות זו, שהפכה לאירוע מפתח בתעשיית היין הישראלית, מצליחה מדי שנה להפתיע ולחשוף יקבים חדשים ומרעננים, תוך שהיא מציבה את הייננים על הבמה המרכזית עם חידושים מרשימים.

למרות התקופה הקשה, והאתגרים של חוסר תקציב ובירוקרטיה מעכבת, ענף היין הוכיח עמידות יוצאת דופן. שיתוף הפעולה, התמיכה ההדדית והפירגון בין הייננים, היוו את הלב הפועם של השנה הזו. כל אחד בתעשייה עזר לאחר, וכך הענף המשיך להצליח ולצמוח.

חיים גן, האיש שמוביל את תחרות טרה וינו ביד רמה, הוא דמות פנומנלית בתעשיית היין. השפעתו ניכרת בכל תחום – מהדרישה המתמדת מהייננים ללמוד ולהתפתח, ועד להבנה מעמיקה של הטרואר ושל הגנטיקה של היין הישראלי. גן דורש מהייננים לחשוב מעבר למסורת, לחפש דרכי התחדשות, ולהבין את האזור שבו הם פועלים. הוא יצר סביבה שבה הייננים מתמודדים עם אתגרים שמביאים אותם למקומות חדשים של יצירה והתפתחות.

הייננים המובילים והצעירים מכבדים אותו מאוד, בשל האופי הנינוח שלו וההבנה העמוקה שלו בתחום. הפירגון  שהוא מעניק לכולם, קטן כגדול, והעזרה שהוא מספק בסתר לכל מי שדורש – במיוחד בשנה בה המלחמה פגעה בייננים רבים, הופכים אותו לדמות מופת שמאחדת את התעשייה.

תחרות טרה וינו לא רק שהפכה תחת פיקודו לאבן דרך משמעותית בעולם היין המקומי, אלא גם תורמת רבות לפיתוח המורשת הייננית בישראל. אני מאחל לכולם שנה של צמיחה, רוחות טובות והצלחות חדשות.

האיחוד האירופי: יין תחת מתקפה

אלון גונן: האם יין יהפוך לאויב הציבור? הקרב על הבקבוק מגיע לאירופה. האם אזהרות בריאותיות חדשות ישנו את תרבות השתייה? מה יקרה לשוק היין הגלובלי? האם יין הוא הסיגריות החדשות? והאם מדובר ברגולציה או הרס מסורת? האם מדובר במהפכה? ואולי זו פאניקה מוגזמת סביב סימון בריאותי על יין? כל אלה הן שאלות שנמצאות עכשיו בדיונים מאוד רציניים במדינות שעלולות להיפגע ממהלך שמקדם האיחוד האירופאי.

האיחוד האירופי מקדם יוזמה חדשה באמצעות The High-Level Group on Wine Policy, להצגת אזהרות בריאותיות על בקבוקי יין. זהו מהלך שגרם לסוג של כניסה למצב מלחמה במדינות בהן יש מסורת יין עשירה כמו איטליה, צרפת וספרד. הוויכוח אינו עוסק רק בצריכה ורגולציה, אלא גם בתרבות, מסורת וכלכלה. הצעת החקיקה מבקשת לחייב יצרני יין, להוסיף אזהרות בריאותיות על הבקבוקים, בדומה לאזהרות המופיעות על חפיסות סיגריות. המטרה העיקרית היא להעלות את המודעות לנזקי האלכוהול, במיוחד בהקשר למחלות כמו סרטן ומחלות כבד.

אירלנד הייתה המדינה הראשונה באיחוד האירופי שהחליטה להוביל את המהלך, ומדינות נוספות צפויות להצטרף בהמשך. אולם, המהלך נתקל בהתנגדות ניכרת מצד תעשיית היין, ממשלות וצרכנים.

הגורמים המרכזיים שתומכים ביוזמה, כוללים ארגוני בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי (WHO) והנציבות האירופית לבריאות, אשר טוענים כי מדובר בצעד הכרחי להפחתת צריכת אלכוהול, והממשל האירי רואה ביוזמה חלק ממדיניות רחבה יותר של מלחמה בנזקי האלכוהול. בנוסף, עמותות המתמקדות במניעת התמכרות לאלכוהול תומכות ביוזמה, בתקווה להפחית את התופעות השליליות הנלוות לצריכה מופרזת של אלכוהול. לטענתם, מחקרים מראים כי מדיניות של סימון ברור, יכולה לגרום לצרכנים להיות מודעים יותר לסכנות הבריאותיות, ואף להפחית את הצריכה בטווח הארוך.

ההתנגדות מגיעה בעיקר מיצרני היין, וממדינות בהן תעשיית היין מהווה חלק משמעותי מהכלכלה המקומית. החשש המרכזי הוא כי הצרכנים יירתעו מרכישת יין, דבר שיוביל לפגיעה כלכלית גדולה.
המתנגדים המרכזיים כוללים את תעשיית היין במדינות כמו איטליה, צרפת וספרד, הטוענות כי המהלך יוביל ל"דמוניזציה" של היין, שמהווה חלק מהתרבות המקומית.

גם איגודי סחר כמו CEEV (Comité Européen des Entreprises Vins), מזהירים כי רגולציה כזו עשויה לערער את יציבות השוק. מסעדנים, יבואנים ובעלי ברים חוששים מהשפעה שלילית על המכירות, וטוענים שלדרישה החדשה תהיה השפעה על התיירות הנכנסת.

אבל השפעת הרגולציה לא תוגבל רק לאירופה, היות שמדינות רבות מייבאות יין אירופי, וסימון בריאותי עלול להשפיע גם על השוק הגלובלי. סין, אחת הצרכניות הגדולות של יין אירופי, עלולה להגיב בדרכים שונות, ואף לשקול את צעדיה, לקצץ ברכישת יינות מאירופה, ולעבור לשווקים אלטרנטיביים שלא מחייבים בסימון, כמו אוסטרליה או צ'ילה. גם מדינות כמו ארה"ב עלולות לנצל את ההזדמנות לקידום יינות מקומיים, כחלופה ליינות האירופיים עליהם חלות מגבלות רגולטוריות.

אחת הטענות המרכזיות של איגוד הבריאות האירופאי, היא שמאז החל סימון מוצרי סיגריות וטבק באזהרות גרפיות וכתובות, נראתה ירידה משמעותית בצריכת הטבק במדינות רבות, וצעירים ומעשנים מזדמנים הושפעו יותר. נשאלת השאלה, האם זה בר השוואה? ואנשי התעשייה לא בטוחים שצריך בכלל להשוות. יין נתפס כחלק מהתרבות ואורח חיים, בניגוד לסיגריות שמזוהות באופן מוחלט עם נזקי בריאות, ולהחלטה תהיה השפעה מינימלית במדינות בהן יש תרבות יין. צרפתים, איטלקים וספרדים, למשל, עשויים שלא לשנות את הרגליהם, ומניחים שבמדינות שיאמצו את המדיניות החדשה, יצטרכו היצרנים להסתגל. ייתכן שמדינות יתחילו להתמקד ביינות "בריאותיים" או בעלי תכולת אלכוהול נמוכה, ויבצעו התאמות בעיצוב האריזה, כדי למזער את הנראות של התוויות הבריאותיות. כמו כן, יחוזק השיווק בשווקים מחוץ לאיחוד האירופי, במיוחד במדינות שבהן אין רגולציה מחמירה על אלכוהול.

בדיונים ברשתות החברתיות, עולות השאלות האם מדובר בשינוי אמיתי או בסערה חולפת, והאם צרכנים באמת יפחיתו את צריכת היין בעקבות הסימון. התשובות לכך משתנות ממדינה למדינה, כי במדינות עם תרבות יין חזקה, השפעת הסימון תהיה קטנה, בעוד שבמדינות עם מודעות בריאותית גבוהה עשויה להיות השפעה על הצריכה, וסביר להניח שבשוק היינות הזולים ההשפעה תהיה משמעותית יותר.

יש לשער שכמו בכל ענף שנלחם על חייו, יצרני יין ימצאו דרכים לעקוף את השפעת הרגולציה החדשה,  באמצעות מיתוג ופרסום מותאם. המאבק עדיין בשלביו הראשונים, אך האיחוד האירופי מוכן ללכת עד הסוף, והתעשייה תצטרך למצוא דרכים להסתגל לשינויים הצפויים, וכמובן להוצאות הנלוות להם. יצרני יין יצטרכו להשקיע בשינוי האריזות והעיצוב, כדי לעמוד בדרישות החדשות, והעלויות עלולות להוות אתגר, במיוחד עבור יצרנים קטנים ועסקים משפחתיים. יינות יוקרה ומותגים עם תדמית מסוימת, עלולים להתקשות להוסיף את המידע הנדרש מבלי לפגוע בתדמיתם.
מנגד, מותגים המכוונים לקהל הרחב, עשויים לראות בכך יתרון שיבדל אותם בשוק, ויצרנים המציעים יינות בריאותיים עשויים להרוויח מהמהלך. אבל בסופו של דבר, הכל ימדד בכסף, ובעיקר בהכנסות ממסים, היות שירידה בביקוש ליין בעקבות המודעות הבריאותית, עלולה לגרום לירידה בהכנסות ממסים על אלכוהול, וגם  לפגיעה בתיירות היין במדינות השולטות בענף היין.

גם שוק היין הישראלי, עלול להיות מושפע בעקיפין מהמהלך, למרות שאינו כפוף לרגולציה של האיחוד האירופי. ישראל מייצאת יין לאירופה, ואם תקנות הסימון החדשות ייכנסו לתוקף, ייתכן שיצרני היין הישראליים ייאלצו להתאים את האריזות לשוק האירופי, כדי להמשיך לייצא אליו. עם זאת, בשוק המקומי, סביר להניח שהלחצים לשינוי יהיו קטנים יותר, בעיקר משתי סיבות עיקריות – ראשית, יין הוא מוצר דתי ומסורתי בישראל, ונתפס לא רק כמשקה אלכוהולי, אלא גם כחלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית, מקידוש בשבתות וחגים ועד טקסים דתיים. קשה לראות כיצד גורמים פוליטיים או דתיים יאפשרו להחיל עליו חוקים מגבילים, בוודאי לא כאלה שמצמידים לו אזהרות כמו על סיגריות.  שנית, לתעשיית היין הישראלית יש אינטרסים כלכליים ברורים לשמור על המעמד של היין, ולא להפוך אותו ל"בעיה בריאותית" בעיני הציבור.

ייתכן שבעתיד ייווצר דיון ציבורי סביב הנושא, במיוחד אם מגמות הבריאות יתחזקו גם בארץ, אבל כל עוד היין נתפס כחלק מהמסורת ולא רק כמשקה אלכוהולי, סביר להניח שלא נראה רגולציה מחמירה בישראל.

לסיכום: הסערה סביב סימון היין באירופה היא קרב בין בריאות, תרבות וכלכלה. אם צרכנים באמת יפחיתו את צריכת היין, סביר להניח כי במדינות עם תרבות יין עמוקה, ההשפעה צפויה להיות מינורית, אך בשווקים רגישים לבריאות השינוי עלול לפגוע בעיקר ביינות הזולים. התעשייה האירופית תיאלץ להסתגל לרגולציה באמצעות מיתוג מחדש, שיווק חכם, ואולי גם מעבר ליינות מופחתי אלכוהול. המאבק רק בתחילתו, אך ברור שמשמעותו חורגת מעבר לתוויות – זהו מבחן לכוחו של היין במאבק מול הביורוקרטיה האירופית.

עוד במאבק נגד האנטישמיות: אזור היין 'נגב' הוצג לראשונה באירופה

בצל עליית האנטישמיות בעולם הוצג לאחרונה אזור יין ישראלי בפעם הראשונה בבירה אירופאית – מדריד, באירוע רשמי בו השתתפו יקבים וכרמים ישראלים ובכירי עולם הקולינריה של ספרד.

אזור היין 'נגב', המתואר כאזור היין המדברי היחיד בעולם, הוצג על ידי ניקול הוד סטרו – מנכ"לית 'קרן מיראז' ישראל', ואיתה כ-20 בעלי יקבים, כורמים וייננים, בהם גם מהעוטף, באירוע גאלה במדריד. באירוע השתתפו כ-100 מומחים קולינריים מובילים בספרד, בהם שפים, בעלי מסעדות, סומליירים, אנשי מקצוע בתחום היין ואנשי אקדמיה.

האירוע ציין את ההצגה הגלובלית הראשונה של מועדון יקבי הנגב, יוזמה של קרן מיראז' המאחדת עשרות יקבים תחת חזון משותף של מצוינות וחדשנות בייצור יין ובאגרו-תיירות. בין המשתתפים המקומיים היו רפאל אנסון – נשיא האקדמיה המלכותית לגסטרונומיה בספרד, ראש עיריית מדריד לשעבר, ראש הקהילה היהודית ועוד.

במהלך האירוע, האורחים טעמו מבחר יינות מיקבי הנגב, נחשפו למאפיינים הייחודיים שלהם ולקחו חלק בדיונים על האתגרים וההזדמנויות בגידול גפנים באקלים מדברי. האירוע שימש פלטפורמה לחיזוק הקשרים בין תעשיות היין והאירוח הישראליות והספרדיות, תוך הדגשת המורשת המשותפת של דרך היין העתיקה המחברת בין האזורים.

הכנס נערך ביוזמת הקרן ההיספנו-יהודית (Fundacion Hispano-Judia)  בשיתוף עם קרן מיראז'. דוד האצ'וול, נשיא הקרן ההיספנו-יהודית, אמר: "שיתוף הפעולה עם קרן מיראז' בקידום המודעות לנס המתחולל בנגב, הוא זכות גדולה. הגפן, מרכיב יסודי במסורת המקראית, אינה מסמלת רק שותפות אלא גם חיבור עמוק בין החומר לרוח. גידול הגפנים מבטא מסירות וקשר עמוק לאדמה, והפיכת המדבר לארץ פורייה היא לא פחות מהתגשמות חזון עתיק. מרגש לראות כיצד נבואתו של עובדיה (א' 20) המבשרת על פריחת הנגב, ותפקידם המרכזי של יורשי ספרד בהחייאתו, קורמת עור וגידים לנגד עינינו."

במשלחת מועדון יקבי הנגב שהגיעה לסיור לימודי באזור היין הספרדי "ריברה דל דוארו", השתתפו היקבים והכרמים אוריאל, כרמי עבדת, מבורך, פינטו, ליבנה, שדה בוקר, בארי, מואה, תלם, שף רודד, נחל גרר, פורת, רמת נגב, צוף, יתיר, דרייר, מטעים שומריה, ג'מס. כמו כן השתתפו אירן בנימין – מנהלת תאגיד יקבי היקב, ד"ר שחר שילה – מנהל מחלקת התיירות, גיא הרן – יועץ ליקבי הנגב.

המסלול כלל ביקורים ב- 15 יקבים, כל אחד מהם בעל מסורת עשירה של ייצור יין הנמשכת מאות שנים. המשתתפים ביקרו במרתפי יין תת-קרקעיים, נפגשו עם ייננים מקומיים והשתתפו בטעימות שחשפו את המורכבות והעומק של היינות הספרדיים. בנוסף ביקרה המשלחת בסדנת בוטיק לייצור חביות וביקב משפחתי שמחויב לשיטות ייצור מסורתיות, המהוות מקור השראה למסלול היין הייחודי של אזור הנגב.

ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל, הדגישה בדבריה את ההשפעה הגלובלית של היוזמה: "האירוע בספרד היה מרגש ומקצועי, במיוחד לאור התקופה בה אנו עדים לעלייה באנטישמיות ברחבי העולם. זו פעם ראשונה שאנחנו מציגים את אזור היין שלנו מחוץ לישראל יחד עם היקבים, והתגובות של המקומיים היו מעולות. הספרדים קיבלו אותנו בחום ובאהדה יוצאת דופן, והאווירה הייתה מלאת התלהבות והערכה. אנחנו עושים בנגב מהלך מהפכני עם ייצור יין מדברי, המשלב מסורות עתיקות עם חדשנות פורצת דרך. על ידי חשיפת יקבי הנגב לשווקים בינלאומיים, אנו לא רק מקדמים את תעשיית היין הישראלית, אלא גם מגדירים מחדש את הפוטנציאל של אגרו-תיירות באזורים צחיחים ברחבי העולם."

עוֹלְלוֹת בקצרה

מטה המשפחות להחזרת החטופים ויקב דלתון מציעים מארז מיוחד לפסח

מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים ויקב דלתון, מציעים לקראת חג הפסח מארז מיוחד שכולל את  הגדת החירות – הגדת פסח ובה גם טקסטים, פרשנויות וסיפורים קצרים מאת השבים ובני משפחות החטופים; שני בקבוקי יין – אדום ולבן (כשרות מחפוד), מסדרה מיוחדת בשיתוף עם יקב דלתון; ושני נרות שבת צהובים להדלקה בשישי לפני ערב פסח. מחיר המארז 160 ₪ – הנחות כמותיות מ-50 מארזים ומעלה. כל ההכנסות מוקדשות כתרומה למטה משפחות החטופים, ומוכרות לזיכוי מס לפי סעיף 46.

היינות: בלנד אדום 2024 – בלנד פירותי של קברנה סוביניון, שיראז ומעט גרנאש. בלנד לבן 2024 – בלנד של סוביניון בלאן , מעט ויונייה וסמיון.

בילי הרוני, שיחד עם בן זוגה אלכס הרוני הם בעלי יקב דלתון, אומרת: "עם כל המצב במדינה בשנה וחצי האחרונות, ועם מה שעבר על היקב – פגיעה בכרמים וסגירת היקב בגלל המצב בצפון, שמחנו  שלאחר טעימה של מספר יינות מיקבים נוספים, בחר מטה משפחות החטופים  ביינות שלנו. ריגש אותי אישית לקחת חלק בכך ולהיות איתם בפרויקט זה, בו כל רכישת מארז ישירות מהמטה תורמת למאמץ להשיב את כולם הביתה".

הזמנות מארז הפסח של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים כאן

יין ביוזמת 'נחמת שותים' לזכר רס”ן (מיל’) דן מאורי ז”ל – אפשר להצטרף לרכישה

רס”ן (מיל’) דן מאורי ז”ל, סמג"ד 89 (שריון) בחטיבה 8 (“הזקן”), נשוי ליעל ואב לאיתן (9) ולעומר (7), נפל בקרב בדרום לבנון ב־24.10.2024, בן 43. דן יצא למילואים בשבעה באוקטובר 2023 בשעה 11:00, בדרכו לצפון. במשך 297 ימים לחם ללא הפסקה, פועל בכל כוחו להחזיר שקט למדינה שאהב.

ידי הזהב שלו היו סימן ההיכר שלו בכול מקום ובכול דבר שנגע בו. בעיסוקו היה דן שף-קונדיטור, ובשנים האחרונות ניהל את בית הקפה 'טורקיז' בבית יצחק. גם בימים הספורים בהם שב הביתה ולעבודה במהלך השנה החולפת, השקיע בתכנון ועיצוב המקום ובגיבוש התפריט.

רפי שגב, חבר בקבוצת היין והרכישות 'נחמת שותים', יזם את הנצחתו של דן בדרך שהיה קרובה לליבו – יין. כך נוצר הקשר עם המשפחה ועם צביקה אמיתי מנחמת שותים, שהרים את הכפפה ואירגן יום טעימות מיוחד ביקב אייל. במהלך האירוע שהתקיים בהשתתפות טועמי המועדון ובני משפחתו של דן, נטעמו מגוון יינות והושמעו הסברים של יונתי בלנדר, יינן היקב. מתוך שמונה יינות נבחר מרלו-קברנה סוביניון רזרב 2020.

קבוצת נחמת שותים רכשה שתי חביות (600 בקבוקים) של היין לזכרו של דן, שיוענקו למשפחתו, לחבריו, לחברי הקבוצה ולחובבי רכבי אספנות – תחביב נוסף של דן. המעוניינים מוזמנים לרכוש שישיית יין לזכרו (85 ₪ לבקבוק). חלוקת היין תתקיים ביום שישי, 21.3.2025, לפני הצהריים ביקב אייל בגבעת נילי.

פרטים והזמנות אצל צביקה אמיתי – 052-2636850, [email protected]

מעיתונאי היין שגיא קופר: 'מיס טיילור' – רומן מתח פסיכולוגי לקריאה עם כוס יין טוב

העיתונאי שגיא קופר ([email protected]) , שבמשך שנים פרסם את מדור 'שיכור קלות' באתר Ynet, כתב מאות ואף יותר מאמרים, מדריכים וספרים על יין, ויסקי ואלכוהול, ועשרות מאמרים בנושאי הכותבים והמבצעים הגדולים בעולם המוזיקה, מציג עכשיו כיוון חדש בכתיבתו: רומן מתח פסיכולוגי בשם 'מיס טיילור'.

הספר נפתח בנפילת אישה אלמונית מגג בניין משרדים, כשעל זרועה חקוק מספר טלפון אחד. מאחורי המספר הזה מסתתרת רשת של סודות ומערכות יחסים, מורכבות שנחשפות דרך שלושה לילות של וידוי.

קופר מביא לרומן הראשון שלו את אותה תשומת לב לפרטים ואת הניסיון שלו בסיפור סיפורים אנושיים מרתקים שרכש במהלך השנים, וגם כאן יש ליין תפקיד – אם כי שונה מזה שניתן לקרוא בטורים שלו. "בטורים שלי כתבתי על אוכל ויין, אבל תמיד הם היו המסגרת לסיפורים על אנשים ועל חיים", אומר שגיא קופר. "ברומן הזה אני לוקח את הקוראים למסע אחר".

עכשיו נפתח עבור הספר קמפיין מימון המונים, וחובבי יין יכולים למצוא בין חבילות התמורה את מדריכי היין והאלכוהול של קופר בגרסה דיגיטלית, וגם סדנאות טעימה בהנחייתו.

פרטים נוספים ותמיכה בקמפיין כאן

בסופ"שים משישי 21.3 עד שבת 5.4: המכירה השנתית של יקב מרגלית

כמדי שנה פותחים יאיר ואסף מרגלית את שערי היקב שלהם, ומזמינים אתכם לטעימה ורכישה של יינות הבציר החדש שלהם – הפעם בציר 2023.

החורף בשנת בציר זו התחיל כמעט ללא גשמים, רק בחלקו האחרון התרבו הגשמים, כך שבסך הכול כמות המשקעים בכרמים שלהם בגליל ובמרכז הייתה גבוהה מהממוצע. הטמפרטורות בשנה זו היו גבוהות, כולל חמסינים בסוף הקיץ. היינות שהו בחביות כ-12 חודשים, הביקבוק בוצע במהלך פברואר 2025.

הטעימה תתקיים בשלושה סופי-שבוע רצופים לפני חג הפסח): שישי-שבת 21-22.3, שישי-שבת 28-29.3,  שישי-שבת 4-5.4; בין 10:00 בבוקר עד 16:00 אחר הצהרים.

היינות האדומים מבציר 2023 שיוצגו בטעימה הקרובה הם: פרדיגמה – בלנד ים תיכוני בסגנון עמק הרון (58% סירה, 27% גרנאש, 15% מורבדר) – 135 ₪. קברנה-סוביניון (84% קברנה סוביניון, 9% קברנה פרנק, 4% מרלו, 3% פטי ורדו) – 185 ₪. קברנה-פרנק (76% קברנה פרנק, 15% קברנה סוביניון, 7% מרלו, 2% פטי ורדו)- 195 ₪. אניגמה – בלנד בורדולזי קלאסי (52% קברנה סוביניון, 29% מרלו, 17% קברנה פרנק, 2% פטי ורדו) – 205 ₪. קברנה סוביניון Special Reserve (82% קברנה סוביניון, 12% פטי ורדו, 6% קברנה פרנק) 320 ₪. המחירים תקפים למכירה ביקב בלבד בשלושת סופי-השבוע של הטעימה.

יקב מרגלית – הטחנה 60 בנימינה. לבירורים: נעמי – 054-2289010, דבי – 054-6700836, עודד – 054-6520604, יאיר – 050-5334433 , אסף – 054-6285666 

שבת 29.3.25: פסטיבל זמן יין 11 במשק אופיר הגלילי

ביריד היין השנתי ה-11 'זמן יין' במשק אופיר שבישוב אלון הגליל, ישתתפו 5 יקבי בוטיק גליליים: שטרן, כישור, ג'וליה, לטם, משק אופיר, ביוזמת 'עמותת זמן גליל מערבי'.

שבת 29.3.25, בין השעות 11:00-15:00 בחורשת האקליפטוס של משק אופיר באלון הגליל. יהיו כאן טעימות יינות ודוכני אוכל גליל, "שירים בכיף – דליה ברקת וגילי רוזנברג" במופע מוזיקה חיה של קלאסיקות מכל הזמנים בעברית ובאנגלית. מחיר כניסה לאירוע (מעל גיל 18): 90 ₪ לאדם, כולל כוס וטעימות. האוכל בתשלום נפרד.

ההרשמה מראש בלבד כאן