אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים כבר שנה שנייה על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים – עכשיו!

חנוכה חג עם פיצול אישיות – מה אוכלים ומה שותים? 

אלון גונן: בישראל אין חג שליין אין חלק מרכזי בו, שלא לדבר על טקסים יהודיים שרובם כוללים יין. חנוכה הוא החג היחיד שאין בו חובה או נוהג מסורתי לברך על יין או לשתות ממנו. זאת בניגוד לחגים כמו פסח או מועדים כמו שבת, בהם קיימות מצוות ספציפיות הקשורות ביין (קידוש או ארבע כוסות הסדר). חנוכה אינו חג מדאורייתא, אלא הופיע מאוחר יותר כאשר רבנים ראו לנכון לציין את ניצחון המכבים והוסיפו את נס פך השמן. הנושאים המרכזיים בחנוכה הם הדלקת החנוכייה מימין לשמאל או משמאל לימין (תלוי באיזה צד במחנה אתם), וכמובן הרבה מאכלים מטוגנים בשמן, כמו לטקס וסופגניות שהם המוקד הקולינרי של החג.

בכלל מדובר בחג שיש לו פיצול אישיות, וכולל הרבה טקסים פגאניים (יכול להיות שהסמיכות לחג המולד השפיעה על רבנים שקבעו מנהגים לחג?). כך למשל, הסביבון – אם מגרדים קצת את הקרקע מתחת לסביבון מתגלות עובדות על המקור העתיק שלו, שלא ממש ימצא חן בעיני המתנגדים להימורים בינינו. הסביבון הוא ככל הנראה משחק הימורים רומאי עתיק, שגויר בדיעבד רק בגלל שהציבור נהג לשחק בו חרף הבעייתיות בדבר. גם הסופגניות הן לא ממש יהודיות. הסופגנייה מוזכרת לראשונה בספר הונגרי מהמאה ה-16, וההנחה המקובלת היא שהסופגנייה נדדה בימי הקיסרות האוסטרו-הונגרית לגרמניה, ומשם הגיעה ליהדות אשכנז.

אז אומנם אין יין לצד הסופגניות השמנות, שכבר מזמן לא ממולאות רק בריבת ויטה תות, אלא באלף ואחת המצאות כמו קרם ברולה ושוקולד ולרונה משובח. יש אפילו סופגנייה ממולאת ברוסטביף או תבשיל אסאדו. למרות זאת, אנחנו נחרוג מהמסורת ודווקא נצמיד למאכלי החג, יינות שמתאימים להם.

לאטקס (לביבת תפוחי אדמה) – כמובן שעם הלביבה בעלת המראה הפריך והטעם העשיר והמלוח, משתלבים היטב יינות שיכולים לחתוך את השמן ולהשלים את טעמי תפוחי האדמה והבצל – יין מבעבע, שמפניה ברוט עדינה, פרוסקו או קאווה שמציעה חומציות קלילה ובועות לניקוי החך. ריזלינג יבש הולך מצוין עם לביבות, כי זה יין בעל חומצה גבוהה שתאזן את השמן, תוך הדגשת טעמים מלוחים. גם סוביניון בלאן יתאים כאן, בעיקר כזה שיש לו תווי הדרים שיכולים לרענן את החך.

סופגניות – הסופגניות ידרשו יינות מעט מתוקים או תוססים, כמו מוסקטו שידגיש את המילוי הפירותי של הסופגניות. למברוסקו אדום מעט מתוק יכול להשלים את המתיקות, ולהוסיף טוויסט ייחודי. ריזלינג בציר מאוחר הוא יין קינוח עם תווי דבש, שגם כן יתחבר מצוין למתיקות של הסופגניות.

קוגל – קוגל (גם כן שייך לעדה הבני-ברקית), בין אם מתוק או מלוח, משתלב לא רע עם יין. קוגל מלוח ישמח לשרדונה עם קצת טעמי אלון, או לפינו נואר – אם נרצה אופציה אדומה בהירה יותר. אם הקוגל מתוק, לכו על אייס וויין (כבר נשמע שם ביידיש) או על גוורצטרמינר מעט מתוק, עם תווי הפרחים והפרי הטרופי שלו.

בסופו של יום, חנוכה הוא חג שמח. בין אם מקורו פגאני או לא פגאני, יש בו אוכל ויש בו שירים, ובעיקר השירים של לוין קיפניס שהיה גאון בלהמציא שירי פולקלור לחגים – סביבון סוב סוב סוב, נר לי, שימו שמן, הבה נרימה נס ואבוקה. גם נעמי שמר חטאה בכמה שירי חנוכה, וכמובן שאי אפשר בלי מעוז צור – האם לעד הוא ילווה את הדלקת הנרות? כנראה שכן, משום ששרים את המזמור כבר מאות שנים (לפחות), ואי־אפשר לדחוק אותו החוצה, למרות שמנגינתו זרה ומורכבת משלושה כוראלים (כוראל = שיר מקהלה נוצרי) גרמניים במקור. השיר התקבע כמין המנון של חנוכה, הפך לחלק מהתפילה, ומופיע גם בסידור.

חנוכה הוא חג עם פיצול אישיות, שכאמור, הפך לחג של סופגניות יקרות ומשמינות, ואיך אפשר בכלל לחשוב עליו כחג, אם לא מגישים בו יין בפקודה?

אפרופו פקודה – בכל שנה מארחים נספחי צה"ל ברחבי העולם, את עמיתיהם לחגוג את הדלקת נר חנוכה.  עשרות נציגי מדינות מגיעים – במדיהם הרשמיים או בלבוש קז'ואל, ומקבלים הסבר "מדעי" על איך באנו חושך לגרש, ואיך כד שמן קטנטן הספיק לשמונה ימים, וכמובן על הניסים ועל הנפלאות. בכל מקרה, באירוע בו נכחתי השבוע דווקא הגישו יין, והפעם בחרו בתבונה יין של יקב מוני, שנוסד על ידי שכיב ערטול – אבי משפחת ערטול, מגדל וסוחר זיתים שהגיע לאזור הקסום של עמק שורק מכפר מע'אר שבגליל התחתון. הוא התאהב במדרונות הירוקים והשופעים של עמק שורק, והחליט לחכור אדמות חקלאיות ולטעת גפנים באזור הקסום בעל הטרואר הייחודי.

יקב מוני שייך לערבי נוצרי, שמנהל יקב כשר ומייצר מיליוני בקבוקי יין בכל שנה. ששון בן אהרון הוא היינן של היקב, וכבר שנים שהוא מייצר יינות מיוחדים, עם טביעת אצבע ברורה, ביקב בו עובדים יחד נוצרים ויהודים עובדים תחת המטריה הישראלית שמעניקה מפגש מקסים ומיוחד של טרואר מופלא, כרמים איכותיים, ייננים שמחוברים לרגש ולאדמה ואנשים טובים.

איזה יינות של יקב מוני שתינו?

ג'נדלי 2023 – יין על טהרת ענבי הג'נדלי שגודלו בקפידה וטופחו באהבה בכרמי היקב. זהו זן ענבים שנפוץ בהרי חברון והרי ירושלים מזה מאות שנים, וליין היו ניחוחות עשבוניים משולבים בניחוח הדרים, ומתיקות בסיומת. יופי של יין. ציון: 89. 

רוזה קלדוק 2023 – יין שונה בנוף ששווה להכיר ולטעום. עשי מענבי קלדוק מכרמי היקב. גוון סלמון בהיר, ניחוח נעים של פרי דובדבן טרי בשילוב פרחוניות וחומציות רעננה. יין שונה בנוף. מחירו 60 ₪. ציון: 91.

קריניאן 2022 – יין שהפך לנושא הערב. גוון אדום עמוק, באף פרי אדום צעיר ותוקפני, עם תבלינים כתושים ומעט עץ קלוי. טעם מורכב ואלגנטי עם סיומת ארוכה ומהנה. מחירו 60 ₪. ציון: 91.

פטי ורדו 2022 – גוון סגלגל-אדמדם. ניחוחות של פרי יער שחור, מתובלים בהמון פלפל שחור וקינמון. מחירו 60 ₪. ציון: 90.

מרסלן 2022 – גוון סגול כמעט אטום. מאוד עשיר בניחוחות פירות יער אדומים ושחורים, בקצוות ארומה של עץ אלון מעושן. יין סמיך ומרוכז, טאנינים רציניים ואיזון מדויק. מחירו 85 ₪. ציון: 92.

יונתן לבני בבית פתוח – יצרנים קטנים של יינות גדולים

"בית פתוח יצרנים קטנים של יינות גדולים", זו הכותרת שנתן חיים גן איש הענבים לאירוע בו ביקרתי במשכנו ביפו (חמישי-שישי 12-13.12.24). תשעה יקבים, חלקם מוכרים לי וחלקם הכרתי לראשונה, הציגו את יינותיהם. אלה תיאורי היקבים ורשמים מהיינות שטעמתי:

יקב אליגוטה – ייננים צביקה ודור פנטי

בטעימה ייצג את היקב היינן דור, בנו של צביקה. יקב אליגוטה הוקם בשנת 2003 במושב גן יאשיהו שבעמק חפר, על ידי משפחת פנטי שמקורה מרומניה – דור שלישי ליצרני יין. ביקב מייצרים כ-8,000 בקבוקים בשנה.

סנג'ובזה 2019 – הענבים מספסופה בגליל העליון. סנג'ובזה הוא הזן האיטלקי הנפוץ ביותר בטוסקנה. מכינים ממנו יינות אדומים במגוון איכויות, מיינות פשוטים עד ליינות בעלי שם עולמי. זהו זן טאני, עם חמיצות גבוהה וארומות אופייניות של דובדבנים ותותים. הסנג'ובזה של אליגוטה שהה שנה וחצי בחביות צרפתיות משומשות ועונה לקריטריונים אלה – יין נהדר. 135 ₪.

רוסאן 2023 – הענבים ליין הגיעו מכרמים ברמת הגולן וסביבות מושב דישון בגליל העליון, משתי חלקות גפנים שמניבות ענבי רוסאן, שבצרפת אופייניים לאזור עמק הרון. יין פשוט טעים. 110 ₪.

קקון לבן – סמיון סוביניון בלאן 2022 – יין לבן מורכב מ-80% ענבי סמיון מתל פארס ברמת הגולן, ו-20% סוביניון  בלאן מספסופה שבגליל העליון. שהה 10 חודשים בחבית עץ מאזור בורגון. שני הזנים פופולריים בבורדו, ולעתים קרובות עוברים שם ייצור משולב, כשסוביניון בלאן מספק את החמיצות והרעננות וסמיון נותן ליין מורכבות ועושר. אלה חסרו לי בקקון של אליגוטה, בו לא הרגשתי את הזנים ואת המורכבות. 125 ₪.

יקב אליגוטה – האקליפטוס 58 גן יאשיה. 054-4748892. ניתן לבקר כל השבוע בתיאום מראש

יקב בראון – יינן דניאל בראון

יקב שהוקם בשנת 2008 בכפר שמואל המשתייך למועצה אזורית גזר בשפלת יהודה. מייצר 8000 בקבוקים בשנה. לא מזמן נפתח ביקב מרכז מבקרים מול הגפנים שלו.

רובי קברנה 2023 – ענב מיוחד שפותח בקליפורניה – הכלאה של ענבי קברנה וקריניאן. אין הרבה יקבים בארץ העושים יין מהזן. הגפנים גדלות ליד היקב. לאחר הבציר תסס התירוש שבועיים על הקליפות במיכלים קטנים, ואז הוסיפו 10% קברנה סוביניון מהגליל  כדי לחזק את הטאנינים של היין. התיישן 10 חודשים במיכלי נירוסטה עם שבבי עץ אלון. יין נעים, עדין בטעמיו ומעט מתקתק. 150 ₪.

גילי-מרלו סירה 2021 – מורכב מ-65% ענבי מרלו ו-35% סירה. בטעימה, המרלו נתן את טעמים פירותיים אופייניים כמו שזיפים שחורים ופלפל שחור. הסירה חיזק את הטעמים, והיין אופייני לשילוב שני הזנים. לאוהבי יינות כבדים. 100 ₪.

יקב בראון – דרך התירוש 1 כפר שמואל. 054-5671127

יקב GEMS – יינן עידן דדון

הפתעת הטעימה. היינן עידן דדון למד ייננות מספרים שרכש באתר אמזון. משנת 2007 הוא מייצר יין ביקב GEMS (ג'מס, בעברית: אבנים טובות) בישוב עומר ליד באר שבע – 2500 בקבוקים בשנה. דדון – מהנדס במקצועו, גילה שיטה מקורית לשילוב ביינותיו: הוא מכניס לתוך החביות  גביש קוורץ, ולדבריו הקוורץ  שטעון במתח חשמלי משנה את המולקולות של המים ושל היין בחבית, ומוסיף טעמים. כך, לדבריו, נוצר יין מושלם. לאחר שטעמתי את יינותיו הרגשתי שכנראה הוא צודק, ועידן דדון אומר כי הגיש בקשת פטנט על התגלית.

רוז קוורץ מרלו 2017 – ענבי המרלו שהו שנתיים בחביות צרפתיות משומשות ועוד שנה בחבית חדשה. מרלו מורכב, ועם זאת נעים מאוד לשתייה. מי שאוהב את הזן יקבל יין מאוד מיוחד ושונה בטעמו ממה שמצפים. 150 ₪.

אמטיסט שיראז 2016 – יין ששהה בחביות אמריקאיות של Seguin Moreau הצרפתית – שנתיים בחביות ישנות והוספת הקוורץ בחביות חדשות בהן שהה היין שנה. שיראז מצוין. טעמתי משני בקבוקי יין זהים, וכל אחד מהם היה מעט שונה. אולי זו השפעת הקוורץ על כך שבכל בקבוק יש ארומה שונה, כך בכל אופן טען דדון. 150 ₪.

יקב GEMS – מרגלית 14 עומר, 050-8463533

יקב דני – יינן דני ג'יבלי

יקב משפחתי הממוקם בביתם הפרטי של דני ג'יבלי וזוגתו יפה  בראשון לציון, מייצר כ-2000 בקבוקים בשנה. בשנת 2004 הוא הכיר את ניר שחם מבית הספר ליין ביקב שורק, ושם למד ייננות. הענבים מגיעים בעיקר מכרמי יוסף ומהרי ירושלים.

דביר 2017 – על שם הנכד הגדול של בני הזוג, שעלה השנה לכיתה א'. עשוי מ-43% ענבי מרלו, 36% פטי ורדו, 14% שיראז, 7% קברנה סוביניון. יין מאוד מיוחד, מהטובים ששתיתי באירוע. 150 ₪.

המצודה 2021 – יין שהכנתו הושלמה לאחרונה, מורכב מבלנד של 40% פטיט סירה, 40% שיראז ו- 20% קברנה סוביניון. כל הענבים מגפנים בכרמי יוסף. שהה 18 חודשים בחביות צרפתיות. ליין צבע עמוק, טעמי פירות יער כהים ושוקולד. גוף מלא, עשיר ומורכב, טאנינים בולטים. חוויה. 180 ₪.

יקב דני – האילתית 15 נווה ים ראשון לציון, 054-7912672

יקב כרם ברק – ייננים יוסי רוזנברג וירון רוזיו

כרם ברק הינו יקב בוטיק חקלאי ומשפחתי, שהוקם בשנת 2011 במושב בקוע שבמטה יהודה, על ידי משפחת רוזנברג שהחליטה לחזור לטבע הכפרי. היקב נקרא על שם בנם הבכור של הזוג רוזנברג, ברק, שנפטר ממחלה קשה בגיל 18. אהבתו הגדולה הייתה ציור קומיקס, וציורים יפים שצייר מקשטים את בקבוקי היין של היקב.

שרדונה  2023 – ענבי השרדונה הגיעו מכרם במושב בקוע. נעשה ללא חבית וללא תסיסה מלולאקטית. היין מאוד פירותי ומעט חמצמץ. ממש תענוג לשתות אותו. 120 ₪.

דרגון 2021 –  תמונה נהדרת של באני קומיקס שברק צייר, מקשטת את הבקבוק. יין אדום שמורכב מענבי פטיט סירה, פטי ורדו ומרסלאן, כאשר על הבקבוק לא מופיעים אחוזי הזנים. שהה שנה בחבית משומשת. יש לו בוקה מצוין ונעים בהתחלה, אך מורגש שהיין עדיין צעיר מאוד, וצריך עוד זמן התיישנות כי מדובר בזנים קשוחים. עם זאת, בטעימה מרגישים שאם היין יתיישן עוד בבקבוק או אם תפתחו אותו כמה שעות לפני השתייה, הוא יהיה מצוין. 170 ₪.

יקב כרם ברק – מושב בקוע, 052-6288591

יקב רוזה – ייננים אייל ויגרזון ויוחאי שגיא

ביקב שממוקם בקיבוץ כפר מנחם, דרומית מזרחית מגדרה, מייצרים כ-10,000 בקבוקי יינות טבעיים, תוך מינימום התערבות.

פט-נט ברברה 2023 -– יין מעניין, עשוי מענבי ברברה מכרמי יוסף, משם מגיעים ענבים איכותיים ליקבים רבים. פט-נט הוא קיצור של Petillant Naturel -'תוסס טבעית' בצרפתית. בשנים האחרונות מתרבים היקבים שעושים יינות בתסיסה טבעית בבקבוק שנסגר בפקק פח, כמו בקבוקי בירה. היין תסס והושרה ללא תוספת של שמרים. מורגשת בו אוקסידציה מהנה של יין מעט מתוק, שכלא בבקבוק את ריחות התסיסה וטעמו דומה לשמפניה נחמדה. 130 ₪.

קריניאן 2021 – עשוי מענבי קריניאן מכרם ותיק מאוד בבקעת שְׁפֵיָה שבדרום הכרמל. היין שהה שנה בחביות משומשות. זן הקריניאן מאפיין את קטלוניה בספרד, פורטוגל ודרום צרפת. במקומות אלה נחשב לאחד הזנים המסורתיים והחשובים ביינות הים התיכון. היין של יקב רוזה בעל חומציות גבוהה ומעט מאוד טאנינים. רענן וכיפי, נהניתי ממנו. 115 ₪.

יקב רוזה – כפר מנחם, 054-4392500 , 052-3969777

יקב גרוס – יינן יהודה גרוס

יהודה גרוס הוא מגדל האתרוגים הגדול במדינה, והוא גם יינן אוטודידקט, שלמד ייננות ממשפחת מרגלית. במשכנו הקודם ליד חדרה, פעל יקב מרגלית במבנה בתוך פרדס אתרוגים השייך לגרוס. הקשר נמשך, ויהודה גרוס מייצר יין מענבים בקדיתא שבגליל, סמוך לכרם של מרגלית שם.

 אוניקס בלנד 2020 – יין שעשוי מ-80% קברנה סוביניון, 15% פטי ורדו ו-ו5%  קברנה פרנק. יין מאוזן, עמוק, טעמים של פירות שחורים, גוף חסון. מרשים ביותר  100 ש"ח

יקב גרוס – דן 18 נחלים, 050-5666332

יקב פאוקר – יינן גל פאוקר

יקב משפחתי קטן בקיבוץ ניר עוז בעוטף עזה, בו יצר גדעון פאוקר בן ה-80 כ-1000 בקבוקי יין אדום בשנה מענבי מרלו, פטי ורדו, מרסלן ומלבק, יחד עם שלושה מחבריו הקרובים: חיים פרי, יורם מצגר וגדי מוזס, גם הם חברי ניר עוז. ב-7 לאוקטובר נרצח  גדעון פאוקר בידי מחבלי חמאס שחדרו לקיבוץ, ומת בזרועות אשתו. . חבריו חיים פרי ויורם מצגר  נחטפו לעזה ונרצחו לאחר חודשים ארוכים בהם הוחזקו במנהרות החמאס בעזה.

אדום 2023 – היין אותו ייצר גל פאוקר, נכדו של גדעון פאוקר ז"ל. בלנד מענבי קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו, שיושנו בחביות עץ צרפתיות במשך 12-14 חודשים. יין קלאבי מזני בורדו, בעל גוף מלא ועמוק ומאוד מאוזן. התואר 'מדהים' מתאים ליין זה. 150 ₪.

יקב פאוקר – 0546132745 או דרך 'איש הענבים'

יקב שדות ים – יינן ירדן טנן

היקב שוכן בקיבוץ שדות ים בסמוך לקיסריה. היינות נעשים מענבים המגיעים מקרבת הקיבוץ – גבעת הנדיב ליד זכרון יעקב, ומעט גם מרמת הגולן. ביקב מייצרים 7000 בקבוקים בשנה. ירדן טנן למד ייננות בתל חי, ובהמשך עבד מספר שנים ביקב אמפורה כיינן.

גרנאש נואר 2023 – יין בעל צבע אדום רובי צלול, הענבים מכרם ותיק בבקעת הנדיב. הוכן גם עם בקליפות ענבים מאוד בשלים, ללא שימוש בחבית אלא במיכל נירוסטה. בטעימה: יין נעים לשתייה, עם טעמי תות שדה, פטל אדום, תות שדה, שזיף, ונגיעה קלה של קליפת תפוז. כדאי לצננו לפני השתייה. 105 ₪.

נוסאני 2023 – עשוי מ- 57% ענבי קריניאן, 27% סירה ו-16% גרנאש. נוסאני הינו שם של סלע המזדקר מול הקיבוץ, שבעבר סימל לדייגים את אמצע הדרך מיפו לעכו. חלק מענבי הקריניאן הגיעו מבקעת הנדיב וחלקם מרמת הגולן. ענבי הסירה מהכרם של יקב מרגלית, גם כן בבקעת הנדיב. היין התיישן 7 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, חלקן בנפח 400 ליטר וחלקן 220 ליטר. הענבים השונים נתנו ליין עומק בטעמי שזיפים ודובדבנים, ובפה מורגשת מורכבות עם מעט חומציות מאוזנת, וגם מתיקות נעימה בסיומת.  105 ₪.

יקב שדות ים – קיבוץ שדות ים, 052-4768681

משרד הבריאות – ההקלות לכאורה ל"יקבים זעירים" והתגובה המצננת של המשרד

אלון גונן: לפני שבועיים בא לקיצו מסע ארוך ומייגע של צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן היין, אילנית צמח – יועצת לתנועת המושבים, ואבישי כהן – ראש מועצה אזורית  מטה יהודה, שדוחף ללא לאות את קידום היקבים באזור מטה יהודה. (זו הכתבה שפרסמנו בנושא: "יקבים זעירים (עד 10,000בקבוקים) – יש בשורה עבורכם").

בדיון שהתקיים בוועדת הבריאות של הכנסת נעשתה מהפכה קטנה, או יותר נכון זעירה, כאשר דנו באישור תקנות ההגנה על בריאות הציבור לגבי משקאות משכרים; תקנות המסדירות את היבוא, הייצור והשיווק בישראל של משקאות משכרים, ובתוכם כמובן ענף היין (מזכיר לכם בבושקה רוסית עם בובה בתוך בובה? אינכם טועים).

הוועדה דנה בבקשת היקבים הקטנים להתייחס אליהם בצורה שונה מאשר ליקבים הגדולים, ולקבוע כי משרד הבריאות לא ישמש פקח סטטוטורי ולא יוכל להתנות רישיון יצרן באי-עמידה בתנאים אחרים, וכן יוכל להעניק להם רישיון יצרן. בעצם נקבע בוועדה כי הסמכויות הקבועות כיום בידי שר הכלכלה יועברו לשר הבריאות, דהיינו מפקחי משרד הבריאות אותם ייצגה בוועדה הגברת דקלה ראובן, מתוקף תפקידה כמתאמת פיקוח במשרד הבריאות.

ראובן הבהירה כי תנאי הפיקוח הנדרשים מיקבים, כולל יקבים קטנים, כוללים שמירה על תנאי תברואה, הפרדה בין חומרי הגלם לגיבוש המוצר, הגנה מפני שפכים ועוד, והביעה הסכמה לשיח בין בעלי היקבים הקטנים למשרד לגיבוש הסכמות והקלות.

על מנת לחדד את ההחלטה: מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, המשרד שאחראי על כל הליכי הסדרת היבוא והשיווק של משקאות משכרים לישראל הוא משרד הכלכלה והתעשייה, אולם האחריות למתן רישיון ייצור חלה על משרד הבריאות, כלומר אנשי משרד הבריאות מפקחים על הייצור בהיבטים של תברואה וסניטציה של היקב (או כפי שהוא מוגדר אצלם: "מפעל"). ההחלטה החשובה שהתקבלה כאמור לאחר עמל רב, היא שסוף סוף יש הגדרה ל"יקב זעיר" – יקב שמייצר עד 10,000 בקבוקים בשנה, והוא מורשה למכור אותם אצלו במקום הייצור (בית – מחסן –מרכז מבקרים). נכון להיום יש מסמך הקלות לגבי יקבים שמייצרים עד 100,000 בקבוקים, ובעקבות הדיון הסופי בוועדה עומד לצאת מסמך הקלות משלים ליקבים זעירים.

שלושת החברים, שכאמור עמלו קשה עבור יקבי הבוטיק בארץ, אילנית צמח, צחי דותן ואבישי כהן, ראויים להערכה רבה על עבודתם הקשה כבר כמה שנים. אבל אני רוצה לציין עוד אדם אחד שבלעדיו לא בטוח שהיה מתקיים דיון בכלל בנושא היקבים ולא היו מתקבלות ההחלטות שהתקבלו. לאחר שעקבתי אחרי הדיונים המצולמים של ועדת הבריאות, אי אפשר להתעלם מיושב ראש ועדת הבריאות, חבר הכנסת יונתן מישיקי (ש"ס). כל הדיונים נוהלו באופן מקצועי וענייני, לא היה אחד שלא קיבל את זכות הדיבור, לא היה אחד שלא יכול לטעון את טענותיו ללא הגבלת זמן. השאלות שהוצגו על ידי ח"כ מישרקי לנציגי הממשלה היו מקצועיות, והוא שחה בחומר. הוא הגיע עם ראש פתוח ובמטרה לסיים את הסאגה הזו שנמשכת שנים. הוא הבין שיש בעיה וצריך לפתור אותה.

כבר מההתחלה מישרקי הבהיר לכולם שהוא איש של פשרות, וכולם צריכים להתפשר ולהתכופף ולהגיע להסכמים שכולם יוכלו לחיות איתם בשלום. מדובר בלהקל על אזרחים שרק רוצים להתפרנס, אזרחים שמקדמים את התיירות ואת ארץ ישראל היפה. ההבנה וההקשבה שלו ראויות להערכה רבה. האיש בא לעבוד ועובד, וסוחף יחד איתו את כל פקידי הממשלה. דבר נוסף שבלט במהלך הדיונים, זו הרגישות שלו כלפי נציגי המשפחות החטופים. כאשר הם נכנסו לוועדה על מנת לתקוף את הממשלה ולדרוש את שחרור היקירים שלהם, הוא עצר הכול ונתן לכולם להביע את כאבם, ולשחרר לחצים. אפילו כשתקפו את חברי הממשלה, הוא ספג הכול וחיבק את כולם. האיש, חבר הכנסת, הוא קודם כל אדם. כאשר רובנו איבדנו מזמן אמון בפוליטיקאים, בזכות ח"כ יונתן מישרקי מש"ס – יש אור בקצה המנהרה, תרתי משמע.

שאלות שהפנינו למשרד הבריאות

בהמשך להחלטת ועדת הבריאות שהתקבלה ב-19.12 בעניין קטגוריה חדשה ל"יקבים זעירים" המייצרים עד 10,000 בקבוקים, וההחלטה כי יקבים אלו יוכלו ליהנות מהקלות משמעותיות שיעודדו את צמיחתם, אבקש לקבל נתונים והסברים ליישום ההחלטה בשטח:

על אלו הקלות מדובר מבחינה בריאותית?

האם יש נהלים חדשים למפקחי משרד הבריאות כאשר הם יגיעו ליקב שמייצר עד 10,000 בקבוקים בשנה?

האם יש הבדל בין מפעל מזון ליקב כאשר פקחי המשרד מגיעים לבדוק את המקום – בהנחה שייצור יין שונה במהותו מייצור מזון?

האם במהלך השנים האחרונות עברו מפקחי משרד הבריאות הכשרות כלשהן לגבי "מפעל" שנקרא יקב, והאם הם מודעים לתהליכי ייצור יין ?

הגברת דקלה ראובן, שמתוקף תפקידה כמתאמת פיקוח במשרד הבריאות אמרה בוועדה כי היא "מביעה הסכמה לשיח עם בעלי היקבים לגיבוש הסכמות והקלות", שאלתי היא האם יש לה סמכות לדון עם יקבים ולאפשר להם הקלות ?

האם ההחלטות שיתקבלו, אם יתקבלו, בעניין הקלות הן פרטניות לגבי יקב מסוים שידון איתה, או גורפות לשאר היקבים?

התשובות שקיבלנו ממשרד הבריאות

"ההקלות שניתנו עוסקות בהיתרים הנוגעים לרשות מקרקעי ישראל, ללא קשר להיבט בריאותי.

 כאמור לעיל, רישיון היצרן ומהותו אינו משתנה, ויקב זעיר כמו יקב קטן יידרש ברישיון יצרן (עם הקלות גמישות).

 עבור יקבים קטנים קיים מסמך גמישות המאפשר הקלות אשר תואמות את אופי/סיכון המוצר וגודל /חשיפה.

 מפקחי שירות המזון עוברים קורסים והכשרות באופן שוטף על כלל הסקטורים.

לא תם ולא נשלם – שאלות חוזרות למשרד הבריאות

אלון גונן: לצערי תגובת משרד הבריאות מבהירה ומצננת לחלוטין את "ההישג" שכביכול הושג בוועדת הבריאות, מה גם שיש התעלמות מוחלטת משאלות ספציפיות שמשרד הבריאות לא עונה עליהן, ולא בכדי. ככול שהתבקשתי מכמה גורמים להיות עדין עם משרד הבריאות ועם הגברת דקלה, קשה שלא להבין שאין כל דבר חדש תחת השמש. מה שיקרה זה שבמועצות שיש להן שליטה על המפקחות והמפקחים, חיי היקבים הזעירים יהיו יותר קלים. לא בגלל החוק או התקנות החדשות, כי אין כאלה, אלא בעיקר בגלל עצימת עיניים.

במקומות בהם יהיה חוסר הבנה או סתם רוע, לאותם יקבים זעירים יהיה גהינום. מה שמשרד הבריאות בעצם אומר, זה שכול מפקחת או מפקח יחליטו כראות עיניהם היכן להקל והיכן לא, איפה להעלים עין ואיפה להוציא את הנשמה. השמחה והצהלה של אבישי כהן ראש המועצה האזורית מטה יהודה ושל אילנית צמח נציגת תנועת המושבים, הן כאין וכאפס לעומת הצחוקים של פקחי משרד הבריאות.

אותם יקבים שנכנסים לקטגוריית יקב זעיר (אילנית צמח אומרת כי יש 100 יקבים כאלה ברחבי הארץ – עד לרגע זה לא קיבלתי רשימת יקבים), לא צריכים עכשיו לצפות למהפכה כאמור או לאיזשהו פטור גורף. גם לא מגיע לכם, כי בכול מקרה אתם נדרשים לרישיון יצרן, כמו כל אחד שרוצה לפתוח מסעדה או קיוסק או לייצר גבינה. ברור שצריכות להיות הקלות מסוימות, כאמור בדיוק כפי שיש תקנות ברורות לפתיחת מזנון ותקנות ברורות לפתיחת מסעדה או מפעל קייטרינג. האחריות הבריאותית בסופו של דבר היא על משרד הבריאות, והם תפקידם להיות קיצוניים בדרישות שלהם.

הבעיה בענף היין היא שלאותו משרד שמפעיל פקחים אין מושג בענף הזה, שהוא אומנם "מייצר מזון" אבל אחר. ושוב זה הזמן לקרוא לאותם מקבלי החלטות במשרד הבריאות, להתוודע לענף ולהכיר את המשמעות של הכנת יין, ולשלוח את המפקחים להשתלמויות ספציפיות – ביקור בצרפת או ספרד יעשה את העבודה לא פחות טוב, כדי להבין איך מתייחסים שם ביראת קודש לעשיית יין עם הגבלות ובדיקות על פי תקן אירופאי. שם אין דבר כזה שאיש הישר בעיניו יעשה ,כפי שמשרד הבריאות עושה. בסופו של דבר המלחמה האמיתית היא לא נגד משרד הבריאות אלא מול רשות מקרקעי ישראל. הם הבעיה האקוטית של ענף היין, וכנראה גם של כל ענף אחר בישראל.

תגובה נוספת של משרד הבריאות

"הקשר הישיר בין נציגי היקבים מתקיים דרך קבע בינם לבין משרד הבריאות. ככל שנותרו שאלות או חוסר בהירות, ניתן לפתור אותן באופן ישיר ובלתי אמצעי. מנהלי שירות המזון במחוזות מעבירים ומרצים בעצמם בקורסים המיועדים לפתיחת יקבים, תוך הבנת התהליכים והדגשים הרלוונטיים. הידע הרלוונטי בכלל הסקטורים, כמו גם בענף היין,  קיים במחוזות ומועבר לכל מפקח בתקופת הכשרתו. ההקלות המדוברות מפורסמות באתר המשרד וניתן לקרוא אותן באתר שירות המזון בכתובת: https://search.app/Vq4uvZFDquYmz4HY6".

סיכום שלי בשלב זה: משרד הבריאות שלח את ההקלות שאומנם שייכות ליקבים קטנים, אבל לאלה המוגדרים עד 100,000 בקבוקים ולא עד 10,000 בקבוקים כפי שנקבע בהחלטה החדשה. ההקלות שצורפו הן משנת 2018. בקיצור ישראבלוף".

 קצת אחרת: 8 יינות אדומים שונים ומיוחדים וג'אז לצידם

יוסי נאור: טעמתי וכתבתי על יינות נהדרים, לא קלאסיים, לא סטנדרטיים ולא שגרתיים – לדעתי כמובן. שמונה יינות מזנים שלא מרבים לגדל בארץ, בלנד של זנים שונים ושמות מיוחדים. אם אינכם מכירים אותם, כדאי לכם להכיר. מקווה שתאהבו אותם ואת קטעי הג'אז המשולבים. כי יין וג'אז הולכים נפלא יחד.

יקב צפרירים – זינפנדל 2020 – ייננית לורי לנדר: הרוב ענבי זינפנדל וקצת ענבי פטיט סירה מאזור עמק האלה. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקני. הרבה פרי והרבה תבלינים עם טאנינים נעימים. מורכב, מקסים, חגיגה ייננית של טעמים, משובח, מצוין. אין הרבה יינות זינפנדל בארץ זה של לורי מיוחד כזני. 136 ₪.                         

יקב הר אודם – גאמיי נואר 2020 רזרב – יינן אדם אלפסי: על יין זה נכתב כאן בשבוע שעבר, ואני שמח לתת השבוע את נקודת המבט שלי. הזן, במקור מצרפת, גדל נהדר בכרם בעמק הבכא שברמת הגולן בגובה 1,060 מטר. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון הניבו יין זני עם מעט טאנינים וחמיצות נעימה, טעמים וארומות עמוקים. עדינות ורכות, עסיסיות ואלגנטיות. יין טעים עשיר ומתובל. חוויה מיוחדת ולא שגרתית. "פתחתי לי אודם סלסלתי שיער, והכל כבר מוכן לשתות את הנואר". ייחודי בארץ. 170 ₪.

יקב פאר – כבשה שחורה רזרב 2020 – יינן אריאל ביר: יקב בוטיק הממוקם במושב טל שחר שבמטה יהודה. היין בסגנון חבל היין פריוראט בספרד. בלנד מורכב מענבי קריניאן, גרנאש, סירה, קברנה סוביניון ורוסאן. התבגר 12 חודשים בחביות אלון צרפתי בנפח 400 ליטר ועוד 12 חודשים בבקבוק. צבע סגול עמוק, ארומות וטעמים של פרי ותבלינים. גוף בינוני, חמיצות נעימה וטאנינים בשלים. יין מורכב, מרוכז, עוצמתי, אלגנטי, והרמוני. חוויה. מימוש כוונות היינן ובעל היקב. 149 ₪.

יקב מוניץ – תמרה 2022  יינן שראל מוניץ: בלנד מורכב מ-57% ענבי פטיט סירה, 29% סירה ו-14% ארגמן. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. ארומות פרי ותבלינים, הטעם עסיסי ומרשים. גוף מלא, טאנינים מורגשים. יין מאוזן ועוצמתי, הסיומת ארוכה וחלקה. מופע טעמים יוצא דופן. יין עם המון נוכחות. 130 ₪.

יקב נטופה – מצפן טורסיר 2021 – יינן פייר מיודובניק: בלנד לא שגרתי של זנים מפורטוגל וצרפת: טוריגה נסיונל וסירה, התיישן 15 חודשים בחבית. גוף מלא, ארומות וטעמים אדמתיים, פלפל שחור, ועץ. מרקם עגול וחלק. יין עסיסי, מרוכז, מורכב, עשיר, ועמוק. עוצמה מצד אחד וחוויה מצד שני. 149 ₪.

יקב מָרֵשָׁה – נחל גוברין פינוטאז' סירה 2021  – יינן אורן חביביאן: הכרמים, היקב ומרכז המבקרים ממוקמים בחבל 'גבעות יהודה – תל מרשה' בסמוך לנחל גוברין. יין בעל צבע אדום עמוק. עסיסי, מאוזן ורך. מורכב ועשיר בפרי בשל, פלפל שחור, אדמה, ועשבי תיבול. טאנינים רכים ועגולים וסיומת ארוכה. שילוב מיוחד ומעניין של הזנים. "הנני כאן" אמר הפינוטאז' לסירה. 130 ₪

יקב סוסון ים עוז 2021 – יינן זאב דוניה: בלנד מוקדש לסופר עמוס עוז. מורכב מ-46% ענבי סינסאו, 38% גרנאש, 14% קברנה סוביניון ו-2% פטיט סירה. התיישן 16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. ארומות פרי בשל, תבלינים. גוף מלא, טאנינים רכים שמוסיפים מרקם נעים ועשיר. מאוזן, מורכב, מרשים ומעניין. כשבמאי וסופר נפגשים, יוצא משהו וואוו. היין שזאב הכי גאה בו, כי זו יצירה ייחודית ומקורית שלו. 107 ₪.

יקב בר-מאור – לילית 2022 – יינן רמי בר-מאור: בלנד של שני זני ענבים: סירה וקריניאן מאזור בקעת הנדיב. טאנינים נעימים וחמיצות נהדרת. גוף מלא, פרחוניות, מינרליות, ופירות שחורים. יין מורכב, מאוזן, מרשים. את התווית היפה של הבקבוק עם לילית המכשפה, ציירה יעל בר-מאור אשתו האדריכלית של רמי. האור של בר-מאור. 109 ₪.              

לסיכום: זינפנדל זני, גאמיי צפוני, בלנד לא שגרתי ושם מיוחד, תוספת ארגמן לבלנד, מצפן שונה ומעניין, מעט יינות פינוטאז' בארץ, ביין של סוסון – סאנסו כזן המרכזי, אצל רובם ייחוד אזורי לענבים: הרי וגבעות יהודה, בקעת הנדיב, רמת הגולן.

ולסיום: לפני שבוע נפטרה הזמרת, המלחינה והיוצרת קורין אלאל. היא הייתה נשמה עם רגש ועוצמה. קול אמיתי ורך, מיוחד ועמוק, שהצליח לגעת בלב. הייתה זן נדיר, ציפור משונה. השאירה אותנו עם אומה שאין לה ארץ אחרת בעת שאדמתה בוערת. לזכר קורין בחרתי את 'הטבעת נפלה' שלה בגרסת ג'אז נפלאה.  

כדאי לקרוא את זה

ערב יין קוסמופוליטי – ספרד ישראל צרפת ארה"ב צ'ילה

המפגש ה-193 במניין של מועדון יולו (YOLO) הורכב ממגוון יינות נרחב במישור הגיאופוליטי (אירופה, צפון ודרום אמריקה ונציג ישראלי) מהשנים 2009 ו-1999. יגאל ברנע השתתף טעם ומדווח. קראו כאן

31.12.24-11.1.25: קולנוע על יין בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה

הפסטיבל חוגג 40 שנים לקיומו עם רצועת סרטי קולנוע עלילתי ותיעודי העוסקים בתרבות המזון העולמית – שלושה סרטים ושני פרקים מסדרה מוקרנים השנה, כשהסרטים מלווים בטעימות אוכל ושתייה ופאנלים עם שפים ומומחי קולינריה, בהנחיית אשת האוכל והעיתונאית הילה אלפרט. שווה לקרוא ולהגיע. קראו כאן

עוֹלְלוֹת

חמישי 2.1.25: פסטיבל היין ה-7 בקיסריה

ביום חמישי 2.1.25 יתקיים בין השעות 18:30 עד 22:30 זו הפעם השביעית פסטיבל היין בקיסריה בהפקת 'רזי הכרם' ו'הבוטיק של נתי'. המיקום: מתחם אירועים YONO, חלמיש 18 בפארק העסקים החכם שבקיסריה.

בפסטיבל ייקחו חלק מעל 50 יקבים, יבואנים, מזקקות ומבשלות, אשר יציגו ממבחר המשקאות שלהם כל מבקר יקבל כוס יין מקריסטל Stolzle, אותה ניתן למלא בטעימות ללא הגבלה ולקחת את הכוס הביתה בסיום האירוע. יתקיימו גם סדנאות ופעילויות הקשורות בעולם היין. האירוע במקום מקורה וממוזג. די.ג'יי ילווה את הערב עם מוזיקה כל הזמן, והחניה חופשית.

הפעם תהיה שם חגיגה קולינרית שמשלבת יין ואוכל, כשהדוכנים המרכזיים יהיו של  'אדים סאם' – מבחר עשיר של דימסאם בשריים וצמחוניים בהכנה טרייה מול הקהל; ו'מיטראק' – מטבח בשרים עם פתרונות טעימים לצמחונים. האוכל בכשרות מלאה ובתוספת תשלום.

בין המציגים: יקב מחקרי אריאל, יקב ספר-נץ, יקב אוריאל, יינות שיר שמואלביץ, יקב גסקון, יקב בן עטר, יקב כמיסה, יקב טרה נובה, יקב אכזיב, יקב הר אודם, יקב טפרברג, יקב גבעות, יקב עמק האלה, יקב אדרא, יקב בית אל, יקב לוריא, יקב טפירו, יקב אביתר, יקב פסגות, יקב אלול, יקב שאטו רמו, יקב שילה, יקב גסקון, יקב הארבעה, יקב סשה, יקב נישקה, יקב רמת מנשה, יקב איל, יקב מראה מקום, יקב אסף. מציגים נוספים: הבוטיק של נתי, מזקקת באסל, שושנס, משק אחיה, איש הפסיפלורה, מזקקת ירושלמי, מזקקת גולני, צור סוכנויות, MONVIN, אספייריט ונוספים.

מחיר כרטיס 140 ₪. רכישת כרטיסים כאן