אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

מידע שקיבלנו אחרי עליית הכתבה לאוויר בשישי 20.9 בבוקר

הכרם ודלתון – הסוף (האם שוב משפחת פאליק מעורבת?)

אלון גונן: חברת הכרם הודיעה ליקב דלתון, כי מאחר והיקב נמכר בחלקו לגורם אחר (?), הם יפסיקו להפיץ את יינותיו החל מחודש ינואר 2025. הכרם עובדים עם יקב דלתון כ-11 שנים.

בתוך ידיעה קטנה זאת מסתתרים כנראה הרבה פרטים נוספים, גם לגבי היקב שכנראה הושפע קשות בגלל המלחמה, וגם לגבי חברת הכרם שמאבדת בשנה האחרונה אין ספור מותגים חזקים.

ידוע לי כי הכרם מנהלת משא ומתן מזה מספר חודשים עם יקבים אחרים, ומעניין יהיה לראות איזה יקב ייכנס לפורטפוליו שלהם במקום יקב דלתון.

ואם אתם שואלים למי נמכר היקב בחלקו, אז הניחוש שלי הוא למשפחת פאליק. את כל הפרטים נפרסם בשישי 27.9.

זה הולך ומסתבך, כי מסתבר שמנכ"לית הכרם הוציאה מכתב שני הסותר את קודמו:

העניינים לא ברורים, ומאוד מטרידה התנהלות חברה גדולה כמו הכרם, שמפרסמת מכתבים שונים – על פי יקב דלתון ללא ידיעתו. נמשיך לעקוב ולעדכן.

משרד החקלאות מנותק – רוצים להיות יועצים לענייני שמיטה? פספסתם

אלון גונן: על משרד החקלאות ובטחון המזון בראשות השר אבי דיכטר, כבר כתבנו לא מעט פעמים – על ניתוקו ועל אין ספור המחדלים או הפרשיות שפוגעות בחקלאים. הוא עסוק במיצוב שמו והפעלת מערכת גדולה ומשומנת של יחסי ציבור שידאגו לפאר אותו, אבל בשטח הכול הרוס, שרוף, בצפון ובדרום. אין חקלאות, אין עתיד, והחקלאים פשוט מנודים, נרמסים ומושפלים על ידי השר הזה.

ואם זה לא מספיק שהשר רומס את החקלאות, אז אזובי הקיר במשרדו, יותר נכון משה אבוטבול – סגן השר מטעם ש"ס שהוא גם על תקן ראש מדור מצוות תלויות (השד יודע מה זה), החליט לחנוך בלשכתו שאנחנו מממנים כמובן, " מדור ייעודי" חדש, שיטפל ב"מצוות התלויות בארץ לשמיטה". הנימוק להקמת גוף זה: "מתן מענה הלכתי לדרישות חקלאים, תוך שילוב של ידע תורני ומקצועי".

על מה אתה מדבר? על מה אתה מבזבז כסף? שנת השמיטה הבאה תתחיל בספטמבר 2028, ותסתיים בכ"ט באלול, 9 בספטמבר 2029. המדור החדש יפעל ארבע שנים לפני שנת השמיטה הבאה. למדור יש משרד וראש מדור, ונהג, ומזכירה, ויחסי ציבור, ועובדי מנהלה, ועוד ועוד. מסחטת הכסף הציבורי (שלנו) עובדת, ולא מעניין אותה שהחקלאים פשוט נעלמים. ארבע שנים לפני שנת השמיטה מקים לו חבר מפלגת ש"ס מדור ג'ובים למקורבים. איפה כבוד השר שיגיד לסגן שלו לא לבזבז את משאבי המשרד, את כספי המיסים? איפה מבקר משרד החקלאות? אין דין ואין דיין. סגן השר אבוטבול תירץ את ההחלטה להקים מדור ייעודי זה כך: "ההחלטה על הקמת המדור התקבלה לאחר שאלות רבות בהלכה שהגיעו אליי מחקלאים שונים מרחבי הארץ. בשנה וחצי שאני מכהן כסגן שר במשרד, הבנתי שחייב להיות איש הלכה, שייתן תשובות ומענה לחקלאים הרבים". כמה חוצפה, כמה עזות מצח, וכמה ניתוק של סגן שר ושל שר. תתביישו.

דרך אגב, אי אפשר להגיש מועמדות לתפקיד כי לראש המדור כבר נבחר, לא תאמינו, יועצו של סגן השר אבוטבול לענייני שמיטה. ברכות לרב ברק מזעקי מנס ציונה.

יונתן לבני בטעימת יינות יקב גוש עציון

לאחרונה התקיים ערב טעימות יינות יקב גוש עציון, אצל שיר שמולביץ (קבוצת הפייסבוק 'שיר היין – מדברים על יין') בעיר מודיעין. היינות הובאו והוצגו לנוכחים על ידי אליאב ברינגר האחראי על השיווק, פרסום, ייצוא ופסטיבלים בהם היקב משתתף. לאחרונה הוא גם החל לייצר ביקב יין עבור חבריו ועבורו.

את יקב גוש עציון שמייצר למעלה מ-100,000 בקבוקים בשנה הקים שרגא רוזנברג, שהחליט בשנות ה-90 שהוא רוצה לנסות לייצר במרתף ביתו שבגוש עציון יין כתחביב. את הענבים ליינותיו הראשונים הוא הביא מבקעת ערד. בגוש עציון לא היו אז כלל ענבי יין, וקיבוצי גוש עציון גידלו עצי תפוח ודובדבנים בלבד. שרגא שהכיר את  הטרואר הטוב באזור, וגם הסתמך כאיש מאמין על העבר התנ"כי-יינני של האזור, החליט לטעת גפני ענבי ליין. איתי להט, מטובי יועצי היין בישראל, הוא היועץ של היקב כבר שנים רבות. היום עומדים לרשות היקב למעלה מ-15,000 דונם כרמים, השייכים ליקב ולקיבוצי הסביבה.

עם פתיחת היקב החליטו שרגא ואשתו המנוחה תמר לפתוח גם מסעדה, שנכון להיום מהווה מקום עלייה לרגל של מאות חובבי יין, שנהנים מאוכל טעים ויין מהאזור.

ביקב מייצרים שלוש סדרות של יינות: 'נחל הפירים' – סדרה של שלושה בלנדים על שם נחל הפירים שליד אפרת. 'האלון הבודד' – סדרה זנית של היקב, על שם עץ אלון שהתגלה במקום והגיל שלו  כשש מאות שנים. השלישית היא 'עמק ברכה' – סדרת הדגל של היקב על שם העמק במרכז גוש עציון. בסך בכול מייצרים כאן 19 יינות שונים, לא מעט ליקב בסדר גודל זה.

בסוף הערב, לאחר טעימה של יינות רבים של היקב, שתינו יין מיוחד: '1951 גרנאש אשכולות שלמים 2021', שאינו מיועד למכירה ואותו מייצרים שלושה מאנשי היקב. אחד מהם הוא אליאב ברינגר שהנחה את הטעימה, יחד עם שרגא ואסף רוזנברג, הבן. זהו יין שעבר תסיסה מלולאקטית באשכולות שלמים, ושהה בחביות עץ אלון 14 חודשים. על הבקבוק כתוב: "הבטיחו לנו רק דבר אחד – שתו אותו נכון, הקדישו לו את זמנכם. פתחו אותו כשיש פנאי ונחת, שתו אותו בכוסות זכוכית לאחר קירור קל. שבו במקום נעים, עם אנשים שאתם אוהבים ועופו עליו". אכן כך היה באותו ערב.

נחל הפירים אדום בלנד בורדולזי 2022 –  מורכב מענבי קברנה פרנק, קברנה סוביניון ומעט פטי ורדו. התיישן שנה בחביות עץ אלון צרפתי. יין מאוד מורכב, שמתחיל להראות סימני איזון נעים. בוקה ברור של זן בורדולזי עם טעמי שוקולד מריר, סיומת ארוכה של יין מורכב שצריך עוד זמן להתיישן. 95 ₪ – מחיר מצוין ליין איכותי.

נחל הפירים GSM 2022 – עשוי משלושה חלקים שווים של ענבי גרנאש, סירה ומורבדר, שיושנו שנה בחביות עץ אלון צרפתיות. לא כהה בצבעו, עם בוקה מיוחד ונעים. יין נהדר. 95 ₪.

נחל הפירים לבן 2023 – היין מורכב מ-30% ענבי סוביניון בלאן, 23% ויונייה, 20% גוורצטרמינר, 9% שרדונה, 9% רוסאן ו-9% שנין בלאן:-  הרבה זנים שיוצרים בסופו של דבר יין לא ברור, ללא כל ענב או טעם דומיננטי, או יחוד כלשהו. 74 ₪.

האלון הבודד סוביניון בלאן 2023 – שייך לסדרה הזנית, עשוי מענבי סוביניון בלאן של היקב. שוב טעמי יין לא אופייניים לזן, עם מרירות לא נעימה בסוף השתייה. גם הבוקה אינו נעים. עושים בארץ לא מעט יינות סוביניון בלאן מצוינים – זה אינו כזה. 79 ₪.

האלון הבודד פינו גרי 2023 – יין מענבי פינו גרי. מקורו של זן זה באזור בורגון בצרפת, והוא פופולרי גם באיטליה – שם שמו פינו גריז'ו. בדרך כלל הזן מלא בטעמי אגס, לימון, תפוח ומעט דבש. יין שבדרך כלל טעמיו מורכבים ושונים, בהתאם לאזור ממנו מגיעים הענבים. התאכזבתי מהפינו גרי של יקב גוש עציון. חבל. 79 ₪.

האלון הבודד רוזה 2023 – היה אמור להיכלל בסדרת נחל הפירים, אבל מתוך שיקול שיווקי שייכו אותו ביקב לסדרת האלון הבודד של יינות זניים – הוא לא. הם מקווים להחזירו תוך מספר שנים למקומו הנכון: סדרת נחל הפירים. מדובר ביין רוזה מעניין, מורכב מ-43% ענבי מורבדר, 40% גרנאש ו-17% סירה. צבעו סמוק בהיר ונעים למראה, עם טעם של אפרסק צעיר נעים בשתייה, בעיקר ביום חם כשהיין קר. 79 ₪.

האלון הבודד שרדונה 2023 – שרדונה ששהה 8 חודשים בחביות, חלקן חדשות. מזכיר את הארומות והטעמים הקליפורניים, עם טאץ' מאוד מעניין של אלגנטיות, וסיומת מתמשכת וטעימה. כדאי. 74 ₪.

האלון הבודד ריזלינג 2009 – יין שכבר אינו למכירה אך טעמנו אותו כדי לקבל מושג על ריזלינג מאזור זה. היין שטעמנו יבש, מאוד פטרולי, עם מרירות לא נעימה. יין בן 15 שידע כנראה ימים טובים יותר.

האלון הבודד קברנה פרנק 2022 – יין עוצמתי עשוי מ-100% ענבי קברנה פרנק, שהתיישנו 20 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. יין מאוד אופייני לזן שהיה ממש טעים, ואם לא הייתי יודע מהיכן הוא, הייתי חושב שאני שותה יין צרפתי. 140 ₪.

עמק ברכה לבן שרדונה 2023 – יין נוסף של היקב מענבי שרדונה. את הקודם מסדרת האלון הבודד אהבתי. יין עם גוף בינוני לאחר התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות בנפח 300 ליטר. לא ברור לי מדוע צריך לעשות יין נוסף מאותו ענב בדיוק, שטעמיו דומים מאוד לקודמו. 129 ₪.

עמק ברכה אדום 2022 – בלנד של ענבי קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק. יין כבד, כמעט סגול ומאוד טעים. כנראה הושפע מאוד מהתיישנות במשך 21 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. יין ממש בורדולזי מצטיין בטעמו. ריח מעולה של יסמין וסוכר חום עדין. חומציות טובה מאוד עם טעמי אוכמניות בשלות. טעמנו גם אותו יין משנת 2011, ודווקא את החדש אהבתי יותר. יין איכותי, שאפשר לשתות אותו עכשיו אך יהיה טוב יותר כשיתיישן עוד מספר שנים. 220 ₪ – יקר אבל שווה למי שיכול.

2014: מני פאר ז"ל עשר שנים אחרי

אלון גונן: 2014 הייתה שנה לא פשוטה. אני לא מדבר על איכות הענבים, כי זו הייתה שנה מצוינת ורגועה מבחינת מזג האוויר. אבל זו הייתה שנה בה מבצע צוק איתן התחיל בעזה, אריק שרון נקבר אחרי שמונה שנות תרדמת. שולמית אלוני נפטרה, וכך גם אסי דיין, מנחם זילברמן, מנחם גולן, יצחק חופי, מייק הררי, שלמה להט וחנה מרון.

גם מני פאר שלנו נפטר בדיוק החודש לפני עשר שנים. קצת קשה להבין ולהאמין שעבר עשור, אבל הזמן רץ והזיכרונות גם הם מתקהים להם. אצל מני פאר הכול היה עטוף בשמחה תמיד, גם כשחלה. תמיד אופטימי, תמיד עם היכולת לדבר על כל דבר שבעולם ואפילו על כלום, ולדעת שכולם קשובים לכל מה שהוא אומר.

אי אפשר לשכוח לו את המכירות הפומביות, עם יכולת וירטואוזית למכור כל דבר שהכניס כסף לתרומות. מעבר להיותו מבקר יין שידע לנתח יינות ברמת הפינצטה, הוא ידע להיות קשוב לדור הצעיר של הייננים. הם ריתקו אותו, והוא הבין את השינויים שהולכים להיות בענף בזכות אותם ייננים צעירים, שמביאים הרבה מאוד ידע מחו"ל וכל הזמן מנסים דברים חדשים.

אם הדור של המבקרים בזמנו לא רצה לחשוב על לצאת מהקופסה של היינות המוכרים ושל הייננים השולטים, הוא הראשון שהבין שאסור להתעלם מהדור החדש. הוא מצא כל הזדמנות לכתוב עליהם או לדבר עליהם. הוא ידע לפרגן בצורה מרגשת לכל עשייה חדשה, וכל הזמן ניסה לשכנע את הגוורדיה העיתונאית של אז, לתת הזדמנות גם לאותם "נערים", כפי שקרא להם.

רק השבוע ירד לי האסימון למה הוא קרא להם נערים, כאשר במקרה יוטיוב העלה לי סרטון קצר מתוך הסרט "חסמבה ונערי ההפקר". מני פאר שיחק שם את ירחמיאל הממושקף, לצד שלמה ארצי, דובי גל, זאב רווח, יעקב בנאי, יוסי גרבר, גליה גופר ועוד שחקנים. כל קיץ הקרינו את הסרט הזה שהפך לקאלט.

וכמובן הריאיון המיתולוגי של מני עם זוהר ארגוב בתוכנית 'סיבה למסיבה'. גם כשראה שהאיש קורס לפניו, משקר ומסומם לחלוטין, הוא הצליח באינטימיות שלו להרגיע, לחבק ולתת לזוהר את הכבוד הבסיסי, בעוד כל מראיין אחר היה קופץ על המציאה וכותש אותו לעפר. לא מני. אדם גדול ואיש מבריק, שלא הפסיק לחייך ולהתרגש כמו ילד קטן מעוד טעימת יין, מעוד מפגש של עיתונאי היין, מעוד השקה של יינות ישראלים. ועד הרגע האחרון הופיע ושיחק ונפגש עם הקהל, שלא הפסיק לאהוב אותו לעולם. גם אנחנו לא.

יקב רמת הגולן: ירדן אל רום קברנה סוביניון 2014

אז לפני עשר שנים בצר ויקטור שונפלד את הקברנה הזה מכרם אלרום שברמת הגולן. כבר לפני עשור היה ויקטור היינן הבלתי מעורער של תעשיית היין. השבוע פתחתי את הבקבוק הזה לזכרו של מני, והתגלה יין עשיר מאוד בארומות נפלאות של פרי בשל, מעט פלפל שחור, אספרסו ותאנים, הפה מושך גם כן לפרי בשל. היין מפתיע ברעננות ובחמיצות שמשתלבת נפלא עם הפרי הבשל. אפטר טייסט של טבק ושוקולד מריר. יין נפלא ומרגש.

ביקור בית אצל רמי בר-מאור – אדריכל היין

גלית בר-און: ניקח לדוגמה קולומבר.

ליקב בר-מאור יש יין יבש מענבי קולומבר.

 ויש יין נוסף מקולומבר, שיש בו טיפונת סוכר שיורי.

וקולומבר אחר מיועד להיכנס כמרכיב בבלנד, עם ארומטיות טרופית מודגשת.

וקולומבר כתום, שבוקבק עבור ערן מזרחי מ'נחום בר-יין' החיפאי.

וקולומבר מפתיע מסדרת רנדזינה שיוצר לראשונה ב- 2023 ("היין הכי טוב שעשיתי", אומר היינן), שהוא סינתזה של שלוש שנות התנסויות עם הזן.

וכולם שונים – כל אחד נעשה בגישה שונה, בדרך ההכנה אחרת וכמובן שהתוצאה סופית מאוד שונה. לרמי בר-מאור נראה לגמרי הגיוני לייצר חמישה סוגי קולומבר כדי להבין את האופי של הזן, כי הרי כל יין כזה יוצא אחר, ושלם, ומדויק למטרה שלשמה נועד –  היין עם הסוכר השיורי מאוזן ומרענן בזכות החמיצות הזנית, היבש מתאים במיוחד לאוכל, הארומטי מעניק לבלנד 'הנדיב בלאן' רובד פירותיות ניו-זילנדית, הרנדזינה אלגנטי ורב-רבדים, ואחד כתום, כי לא כל זן לבן מתאים ליין כתום אבל קולומבר כן.

כך שבהחלט אפשר לומר שרמי בר-מאור לא מאמין בעיגול פינות ובקיצורי-דרך.

בשנת 2007, שנתיים לפני שייצר את היין הראשון שלו, רמי בר-מאור היה אדריכל תל אביבי, נשוי ליעל, אדריכלית נוף, ועם רצון שממאן להתפוגג ללמוד יותר על עשיית יין. לבסוף הוא בישר לסביבה הלא-מרוצה, שהחליט להוריד יום בשבוע במשרד האדריכלים בו עבד ולהקדיש אותו לאהבה שלו ליין. כאדם אנליטי וכמי שמקפיד על פרטים, הוא חיפש איש יין שותף לגישה שלו, וכך הגיע ליאיר ואסף מרגלית וביקש לעבוד ביקב יום בשבוע. יאיר מרגלית, כמו כל זן-מאסטר, הפנה אותו ליקבים אחרים, גדולים יותר, בטענה שבמקומות אחרים ילמד הרבה יותר וייחשף ליותר זני ענבים. אבל בר-מאור התעקש, ולבסוף אכן התחיל לעבוד ביקב, יחד עם רמי לבנה, עוזר היינן, וכשמרגלית החל ללמד ייננות במכללת תל- חי, בר-מאור נרשם למסלול הלימודים.

ב-2009 ייצר את היין הראשון שלו, שנקרא באופן הולם 'הסנונית הראשונה'. "סטטיסטית, היין הראשון תמיד יוצא מצוין", מחייך בר-מאור, "כי אתה פוחד להתעסק יותר מדי עם התירוש. ביין השני אתה כבר חושב שאתה יודע, ואז דברים מתחילים להשתבש. צריך לפחות עשר שנות ניסיון כדי להתחיל לדעת מה אתה כבר יודע ומה לא, והכי חשוב: לאן אתה רוצה להגיע".

ורמי בר-מאור רוצה להגיע ליין ששותים, לא שלוגמים, שאין בו עומס ואין בו הפרזה. ליינות שלו יש רמת אלכוהול נמוכה מהמקובל עבור יין ישראלי, על היין לא מכבידים טעמי בשלות ריבתית, והשימוש בחבית מינימלי. אין ליקב כרמים משלו, אבל קשרים לטווח ארוך עם כורמים מאפשרים לבר-מאור מעורבות ושליטה בגידול הענבים, ובטחון באספקה של ענבים גם בשנה כמו זו הנוכחית, בה היבול היה נמוך בכ-30%-50% מאשר בשנים קודמות.

לפי משנתו של בר-מאור, יין צריך להתאים לאוכל המקומי, לקהל היעד, שהוא שותה היין הישראלי, ולאקלים. זה מתחיל מבחירת הזנים. לדבריו, לא נכון לכפות על הענבים תנאים שלא מתאימים להם. "זנים שמתאימים לארץ הם זנים שמבשילים מוקדם", הוא אומר. "קברנה סוביניון לא מסתדר באקלים חם. סירה זה גבולי, זה זן שמבשיל פה בבת אחת, הפרי יכול להפוך תוך כמה ימים ממצב של מוכן לבציר, לצימוקים. שרדונה וסוביניון בלא ן- בשנים חמות ההבשלה בעייתית. קולומבר, לעומת זאת, שומר על רעננות וחמיצות גם ברמות הבשלה גבוהות יותר".

המשמעות של חמיצות גבוהה היא יין רענן, ובר-מאור עובד קשה כדי לייצר יין עם קלות ורעננות, שיש בו חמיצות טבעית, כזה שלא צריך לתקן עם תוספת חומצה. כדי להשיג מטרה זאת, הרבה פעמים הוא בוצר את הענבים בשני סבבים, בהפרש של כשבועיים ביניהם. בסבב המוקדם יותר, נבצרים ענבים פחות בשלים עם פחות סוכר ויותר חומצה, והבציר המאוחר יותר מאפשר התפתחות של מורכבות ארומטית בפרי. אבל כלי העבודה העיקרי שלו זו אדמת הגיר הלא-מפנקת של בקעת הנדיב.

"פחות חם פה מאשר נוטים לחשוב, בחורף הגפנים כאן מקבלות מנות קור כמו בצפון רמת הגולן", הוא מפתיע, "והגיר באדמה מרסן את הצימוח של הגפן. היין מתקבל חד, רענן, ועם מינרליות מלוחה עדינה".

ואם התיאור נשמע מתאים מאוד ליינות לבנים, הרי שקלענו לדעתו של היינן. יקב בר-מאור מייצר השנה 45,000 בקבוקים, 90% מתוכם יינות לבנים. אף אחד מהלבנים לא עובר הבגרה בחבית, יש להם 11%-12% אלכוהול, ולכולם חמיצות מהממת. יש סוביניון בלאן מבושם, שרדונה חד ותפוחי עם אופי של שאבלי, שלל קולומברים, בלנד לבן, והעתיד צופן הפתעות: בתוך מיכלי הנירוסטה ביקב משתכשך כרגע יין יבש מענבי מוסקט אלכסנדרוני, שמציף את הפה בשמן קליפת תפוז ובמרירות ירקרקה עדינה, ושנין בלאן שעדיין לא גיבש לעצמו כיוון מובחן וזהות, אבל כרגע הוא עסיסי ושמנמן. בהמשך גם יהיה קברנה פרנק, היין האדום היחידי שיקב בר-מאור מייצר השנה, ולא יהיה שום ניסיון להסתיר את טעמי הפלפל הירוק שבו. "פלפלים ירוקים זה טעים", פוסק היינן.

הצירוף של ארומטיות, חמיצות ומליחות משלים אוכל בצורה מקסימה, ואין פלא שרוב יינות בר-מאור נמכרים בכוסות במסעדות. עד השנה 90% מהיין נמכר למסעדות, 85% מתוכו בכוסות. השנה יינות נמכרים גם באחדות מרשתות חנויות היין, ו"רק" 70% מכלל היין צפוי להגיע למסעדות וברי יין.

התבלטו במיוחד, עבורי:

שרדונה רנדזינה 2023, 12% אלכוהול. שני מועדי בציר, ללא תסיסה מלולאקטית, 6 חודשי הבגרה על השמרים בנירוסטה. סגנון השרדונה היותר נפוץ בארץ (נפוץ, אבל בפירוש לא היחידי) הוא שרדונה חמאתי ורך, עם תחושת מתיקות מדומה בפה שמקורה באלכוהול גבוה ובחבית. בשרדונה של יקב בר-מאור אין אף אחד ממאפיינים אלה. הוא חד ומדויק, עם טעמי לימון, תפוחים ירוקים, פרחוניות מרומזת וגיר.

קולומבר רנדזינה 2023, 11% אלכוהול. שני מועדי בציר, ללא תסיסה מלולאקטית, 6 חודשי הבגרה על השמרים תוך בחישות תכופות. כשנמזג לכוס הוא פירותי ונעים, אבל כשנפתח קצת בכוס הוא פורש שלל טעמים של לימון, קליפת אשכולית לבנה, רמז לגויאבה, מלון ירוק, אגוזי לוז קלויים וטוסט. המרקם נהיה כמעט שמנוני וממלא את הפה בקרמיות, וכל זה מלווה במגע של מליחות ובחמיצות מדויקת.

תמוז 2023 קריניאן, 13% אלכוהול. גרסה ישראלית ליין-ביסטרו, כלומר יין יומיומי שאפשר לשתות עם כל ארוחה ובכל עונה, בלי לתהות אם הוא אכן מתאים לכל מרכיב בה. קל באופי, עסיסי, אדמתי, מחוזר קלות, עם ארומות של קליפת תפוז, גרגירי כוסברה, פטל בשל ובשר מעושן.

מעולים ליד מנות בשר: סירה, ולילית – בלנד של סירה וקריניאן ("למה לילית? כי לילית נולדה ליהנות מהחיים", אומר בר-מאור). שני יינות שחולקים רובריקה אחת, כי שניהם לא יוצרו ב-2023 ולא ייוצרו ב-2024, אבל עדיין אפשר למצוא אותם על מדפים בחנויות. לשני היינות מעניקה הסירה בשרניות מעושנת, שהופכת אותם למקסימים לצד בשר צלוי. הלילית קל ופירותי יותר מאחר שהקריניאן מקליל את האפלוליות של הסירה. ביין הזני יש חמיצות טובה הודות לשני סבבי בציר, ויש בו ארומות שזיפים ועור, ונגיעה מרומזת של זפת.

טווח מחירי יינות יקב בר-מאור 95-135 ₪, למעט יין הדגל ארכיטיפ – 250 ₪. לחנות היינות של היקב

Bien-être 2012 של יקב אמפורה – יין עם סימני שאלה

אלון גונן: בשנים האחרונות שינה יקב אמפורה את סגנון היינות שהכתיב היינן הקודם ארקדי פפיקיאן, מי שהיה יינן היקב משנת 2008 עד 2016. בעוד הסגנון שלו היה יינות כבדים, שמנוניים ובעלי צבע עז, אז נכון לשנים האחרונות היינות זלגו לכיוון האסכולה האוסטרלית, עם רעננות וחומציות עדינה. פחות יינות כבדים ופחות מלאים.

לאחרונה יצאו ביקב אמפורה בפרסום כי הם משיקים את "סדרת הדגל" – יין בן 12 שנים במהדורה מוגבלת, שקיבל את השם Bien-être (התרגום המילוני "רווחה" במובן החיובי. עדיף: להיות בכייף או בסַבַּבָּה). מדובר על פי הפרסום בבלנד הכולל סירה, קברנה סובניון ומרלו, שהתיישנו כל אחד בנפרד במשך 24 חודשים בחביות צרפתיות, ולאחר מכן 12 חודשים בבלנד סופי. על פי הפרסומים בוקבקו כ-2940 בקבוקים, שמתומחרים ביקב ב-162 ₪ לבקבוק.

שנת בציר 2012 הייתה באחריותו של היינן ארקדי פפיקיאן, זאת אומרת שאם היין היה בחביות 24 חודשים ועוד 12 חודשים כבלנד, אז היין היה מוכן לביקבוק בשנת 2015. זאת על פי היקב, שציין שבסך הכול שהה היין בחביות 36 חודשים. אז אני מנסה להבין את המתמטיקה של היקב, ושואל: היכן היה היין הזה משנת 2015? האם הוא נשאר בחביות עד שהיינן של היקב משנת 2016 – מעיין קושיצקי, החליט לבקבק אותו ב-2017? הנתונים האלה לא ממש ברורים.

בשיחה שערכתי עם ארקדי פפיקיאן על מנת לנסות להבין את השאלות על בציר 2012, הוא ענה לי: "כל יינות בציר 2012 היו מבוקבקים עד שעזבתי את היקב ב-1.11.2016. מוזר מאוד". עוד נתון שלא מסתדר לי, זה המחיר שהיקב מבקש עבור "יין הדגל" שלו: 162 ₪, כאשר כל יינות סדרות המתיישנים נמכרים ביקב במחירים הרבה יותר גבוהים. למשל, קברנה סוביניון 2012 נמכר ב-270 ₪, וגם ברברה מרלו 2011 נמכר ב-270 ₪. על מה ולמה מחירו של היין Bien-être 2012 הנחשב למתיישן בעליל, נמוך ביותר מ-100 ₪? אני לא נכנס כרגע למלחמת גרסאות, אבל רק יכול להציג את השאלות, שממבט חטוף מעלות די הרבה סימני שאלה.

תגובת שני זיתוני מנכ"לית יקב אמפורה

"יקב אמפורה חולק כבוד גדול לארקדי פפיקיאן ולתרומתו הרבה לאורך שנותיו ביקב. אנו מעריכים את ההשפעה שלו על היינות שהפיק בתקופתו, ומקפידים לשמר את מורשתו בד בבד עם טביעת האצבע החדשנית והניכרת של מאירם הראל, והליווי המקצועי של מעיין קושיצקי. יקב אמפורה ממשיך לשלב מסורת עם חדשנות, ומתמקד בהפקת יינות באיכות הגבוהה ביותר, תוך שמירה על כבוד להיסטוריה שלנו ולקודמינו".

אלון גונן: לצערי לא קיבלנו תשובה לשאלות ששלחתי, על מנת לקבל התייחסות ולהבין את הבלבול המתמטי שמלווה את הפרסום של יינות אמפורה מרגע הבציר, היישון בחביות והביקבוק. גם לא אמירה כי הנושא ייבדק שוב. אין לי ספק כי היינן של היקב בפועל מאירם הראל רוחש כבוד גדול לפפיקיאן, ובכל הזדמנות הוא מפרגן לו ומעריך אותו מאוד. יחד עם זאת צריך להודות כי יש בפרסומים של אמפורה אי נוחות מסוימת, וכפי שכתבתי – אנחנו כאן לא כדי לקבוע, אלא רק לשאול את השאלות שמטרידות חובבי יין רבים, שכבר התחילו לשאול שאלות באתרים השונים.

17.10 בפסטיבל מספרי סיפורים: סיפורי הגפן והיין – ישמח לב אנוש

אלון גונן: 'פסטיבל מספרי סיפורים', הוא פסטיבל של מגוון מספרי סיפורים בתחומים רבים, המביאים  סיפוריהם בפני קהל בתיאטרון גבעתיים, והשנה יוקדש אחד הערבים בפסטיבל לענף היין בישראל. מייסדו ומנהלו האמנותי של הפסטיבל הוא השחקן ומספר הסיפורים יוסי אלפי, שמאז 1993 מארגן ומנחה את הפסטיבל שמתקיים לאורך חג סוכות, עם סיפורים מקשת רחבה של נושאים: סיפורים מעדות ישראל, מהחברה הישראלית, ההיסטוריה והתרבות המקומית לצד סיפורים היסטוריים מהתרבות העולמית, סיפורי עם, סיפורים מהסיפורת הקלאסית והעממית, שב"כ ומה לא.

השנה מגיע לפסטיבל גם ענף היין הישראלי, שפרץ לתודעה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, והיום יש מאות יקבים (300? 400? כל מספר לוקח) ברחבי הארץ. יקבי הבוטיק הקטנים הם שהביאו את המהפכה האמיתית ליינות ישראלים, והיקבים התעשייתיים – כרמל, ברקן, רמת הגולן וטפרברג, הבינו כי עוד קברנה ועוד שרדונה כבר לא מספקים את הצרכן הישראלי. הם הביטו על יקבי הבוטיק שבאמת ייצרו מעט מאוד יין, והבינו שהצבעים בהם הם צובעים את התעשיה ביינות שונים ומגוונים יותר, פותחים להם דלתות רבות למאות אלפי שותי יין בישראל. כך יקבי הבוטיק שהיו שנים רבות גלגל חמישי, הפכו לגורם משפיע ומשמעותי בתעשיית היין. גם היום שולטים כעשרה יקבים גדולים על 90% מהייצור, אך לא על הסיפור והחוויה של היין.

מהפכה נוספת היא הסיפור המדהים של יבוא היין. בתחילת שנות האלפיים הציפה משפחת שקד את השוק ביינות אחרים, מגוונים, ואפילו לא כשרים רחמנא ליצלן, במחירים שאפשרו לכל בית לקנות יינות טובים וזולים. היבוא גם הכניס למקררי היין של החובבים הכבדים יותר את יינות הפרמיום והאולטרה, שאילצו את הייננים הבכירים בענף להתיישר ולחשוב בגדול. אני מניח שתקופה זו טומנת בחובה אין ספור סיפורים, מלחמות, תככים ומה לא.

אז פסטיבל מספרי הסיפורים החליט השנה לעסוק בסיפורי יין, שמאז ומתמיד היה חלק משמעותי מהחקלאות בארץ ישראל, עם גידול גפנים וייצור יין שהתקיימו באזור עוד מימי תקופת הברונזה. בפאנל היין ישתתפו דמויות מתעשיית היין, שינסו להעביר את החוויות שלהם מהארץ ומהעולם בתחום: צחי דותן  – מנכ“ל המועצה לגפן היין בישראל, חיים גן – איש הענבים, טל פלטר – יינן ובעלים של יקב פלטר, אלי בן זקן – הבעלים ויינן של יקב קסטל ורזיאל, מוותיקי ובכירי הענף, ליטל עובדיה – כורמת וייננית מיקב תל ברמת הגולן,  יאיר היידו – איש יין ששמו הולך לפניו, אסף קדם מיקב אסף שברמת הגולן, אבי יהודה – כורם ויינן יקב יהודה.

אין לי מושג לאיזה כיוון של סיפורים ימשוך יוסי אלפי את חברי הצוות; האם הסיפורים יהיו אנמיים או הלוואי פיקנטיים, וכאלה שידברו גם על אוזלת היד של המדינה בכל הקשור ליין ישראלי, על זיופים ביין ומהילת יין במים, על הדבקת תוויות שונות מהנוזל שבבקבוק, על הוספת סוכר וחומרים משמרים, על יבוא יין כחומר גלם וביקבוקו בארץ כיין ישראלי, ועל מחירי היינות השערורייתיים בארץ – אולי מישהו כבר יגיד את האמת בנושא?

אולי חיים גן מסוגל לעשות זאת בדרכו שלו. אולי יאיר היידו, כמי שיודע כל מה שקורה בתעשיית היין הישראלית, יוכל לצאת מהאניגמטיות שמלווה אותו שנים, ולפתוח את הפה סוף סוף על כל השטיקים של בכירי הייננים בארץ. ואלי בן זקן, שהיה הראשון ועדיין הראשון, יוכל להרשות לעצמו ממרום גילו וכבודו לספר קצת סיפורים שאולי ישפכו אור על כל מה שמציק לו בשנים האחרונות, והרבה דברים מציקים לו. לא בטוח שצחי דותן יכול להרשות לעצמו לספר את מה שהוא שומע בחדרי החדרים במשרדי הממשלה בהם הוא מייצג את הענף, וחבל. אין לי ספק שחברי הפאנל בנוספים שנבחרו מתאימים, אבל נחייה ונראה ונשמע.

הפאנל באמת יכול להיות מעניין, ואם המנחה יידע לשאול את השאלות הנכונות, ולעשות שיעורי בית כדי לדעת מה לשאול ואת מי לשאול, יהיה מעניין ומרתק. אחרת, יהיה צורך בהרבה יין כדי לשרוד את הערב, בו ישתתף גם ההרכב המוזיקלי The Jon  Miller Band עם מחרוזת שירי יין: "לחיים" מתוך המחזמר כנר על הגג, שותה כדי לשכוח, "קנקן תירוש" האירי ונוספים.

המופע יתקיים במוצאי החג, חמישי 17 באוקטובר בשעה 21:00 בתיאטרון גבעתיים. מידע וכרטיסים כאן

25-26.9.24: עשור לתערוכת Whisky Live באקספו תל אביב

אמנון פאר: מגזין הוויסקי Whisky Magazine מקיים  מדי שנה תערוכות וויסקי הנקראות Whisky Live , ביותר מ-30 מדינות בעולם, ביניהן אוסטרליה, אירלנד, אנגליה, ארה"ב, בלגיה, הודו, הולנד, יפן, צרפת, קנדה, ספרד ועוד. השנה חוגגת התערוכה בישראל עשור, באירוע גדול ומרשים שיתקיים במתחם אקספו (מרכז הירידים) בתל אביב, כשהיא מרחיבה את מספר המשתתפים ומביאה את חובבי הוויסקי והיצרנים ליהנות ממגוון מותגים מרחבי העולם – מהמזקקות המובילות עד למזקקות ביתיות קטנות ומבקבקים עצמאיים.

חגיגה לחובבי הוויסקי, בה יוצגו עשרות בקבוקים נדירים, יתקיימו סדנאות לכל הרמות, יוצגו חידושים בתחום הוויסקי ועשרות בקבוקים נדירים. בנוסף למגוון סוגי הוויסקי ישתתפו בתערוכה גם מותגים מחו"ל של אלכוהול שאינו וויסקי, בין היתר רום Hampden  מג'מייקה, רום Foursquare מברבדוס, מזקקת קיוטו מיפן שתביא גם ג'ין וסוגים שונים של קוניאק, ארמניאק וקלבדוס.

בתערוכה ישתתפו גם עסקי אלכוהול ישראלים שאינם מייצרים וויסקי, ביניהם מזקקת באסל (ערק), בירה תומר (פרויקט הנצחה ללוחם גולני שנפל ב-7 באוקטובר בהגנה על מוצב כיסופים, שאהב מאוד בירה ולכן אביו ובני משפחתו הוציאו בירה לזכרו), חברת MyWhiskey (מבצעת השקעות בחביות וויסקי ותעביר גם סדנא בנושא).

במפגש מקדים לתערוכה, אמרו עו"ד אמיר תמיר – יו"ר דירקטוריון אקספו השותפים להפקת התערוכה, מפיק התערוכה זאב גלעד, והמנהל המקצועי של התערוכה תומר גורן – איש הוויסקי ממזקקת מילק & האני, שהדגש בתערוכה השנה הינו על מוצרים ישראלים ותמיכה בעסקים ישראלים, והם רואים חשיבות גדולה בקיום התערוכה על אף המלחמה, כדי לתמוך ולסייע לעסקים בימים אלה.

לכבוד תערוכת העשור יוצגו בקבוקים  מיוחדים של המזקקות מילק & האני, ירושלמי וגולני. בין  המותגים הבינלאומיים שמשתתפים: מקאלן, גלנליווט, נייקד מאלט, גלנמורנג'י, סינגלטון, ג'ק דניאלס, גלנפידיך, טילינג, טומינטול, ועוד טובים ומוכרים.

יתקיימו כאן גם השקות מיוחדות, יוצגו מהדורות מוגבלות ונדירות, יועברו הרצאות וסדנאות שיעסקו בתחומים שונים – מוויסקי בישראל לוויסקי במדינות מרוחקות (כמו יפן ואוסטרליה, תהליך הייצור, השוק המקומי והבינלאומי ועוד. בכול הסדנאות יהיו גם טעימות. גם השנה יוקם מתחם פרמיום בו יהיו בקבוקים נבחרים ומיוחדים, היצע קולינרי (בתשלום נוסף) ומרחבי ישיבה.

מאחורי רשימת הבקבוקים הייחודים עומד תומר גורן, המנהל המקצועי של התערוכה, שאומר כי שוק הוויסקי בישראל גדל מאוד בשנים האחרונות בכמות המותגים המיובאים והמזקקות הישראליות, והקהל הישראלי מתעניין ומבין יותר.

תערוכת Whisky Live  – רביעי חמישי 25-26.9.24 באקספו תל אביב (מרכז הירידים גני התערוכה).  מחיר כרטיס 159 ₪ (+ תוספת רכישה אונליין). כרטיסים לתערוכה ולסדנאות כאן

כדאי לקרוא גם את זה

אולימפיאדת המגנומים – יינות בגדול

נראה כי יש דמיון רב בין טעימה זאת לאולימפיאדה. גם לערב זה הגיעו מיטב היינות מכמה מאזורי היין המצטיינים באיכותם, ולמשתתפים הייתה הזכות לדרג אותם לפי איכותם ולקבוע את מיקומם מול חבריהם לטעימה. שלמה גרדמן טעם והתרשם. קראו כאן

עולֵלות בציר

יקב דלתון – סיום בציר עם רקטה על ההר ממול

יקב דלתון פרסם את פוסט פייסבוק הבא: "הלילה (15.9) בצרנו את הענבים האחרונים כשמעלינו שמיים מלאי כוכבים, על ההר שמולנו פגיעה של רקטה, ובליבנו תפילה לימים שקטים ורגועים יותר הבציר ברובו עבר בשלום; הוא היה מאתגר ללא ספק ורווי בחששות, אבל כל הענבים הגיעו ליקב (מלבד הענבים שנשרפו מוקדם יותר העונה בשל פגיעת רקטה בכרם). את בציר 2024 נזכור עוד שנים קדימה, אבל העבודה בכרמים לא נגמרה. מרגע זה אנחנו כבר חושבים על הבציר הבא, מקווים להצליח לחזור ולהגיע שוב לכרמים, ולהמשיך לטפל בהם כמו שצריך לפני שהגפן נכנסת לתרדמת החורף. ובלי הפתעות, אזעקות, והגבלות ביטחוניות. מחזיקים אצבעות לימים שקטים ובטוחים לכולנו".

יקב רמת הגולן – שיא בציר של 70% עד שבוע זה

יקב רמת הגולן פרסם פוסט פייסבוק זה ב-16.9: "עדכוני בציר: שברנו שיא נוסף – הכמות הגדולה ביותר שנבצרה עד שבוע 37 (של השנה): סיימנו כעת 70% מהבציר, האחוז הגבוה ביותר בשלב זה מאז 1998. לשם השוואה, בבציר הקריר במיוחד של 2011 הגענו רק ל-9% בשלב הזה. השבוע סיימנו לבצור עוד שני זנים: ויונייה וטינטה קאו. אמנם הטמפרטורות הקרירות מעט גרמו להאטה מסוימת בהבשלה, אנו מצפים שהקצב יתגבר בשבוע הבא (סליחה לאלו שאוהבים גרפים סימטריים), כיוון שהרבה ענבים כמעט מוכנים. תחזית מזג האוויר מראה שהמזג הקריר יימשך, ואפילו יש סיכוי לגשם. גשם אינו אידיאלי בשלב זה, אך לא נראה שמדובר במשהו רציני מדי (בתקווה!)".

עולֵלות בקצרה

24.9.24:  פסטיבל היין של מי קאסה & רדיקל חופשי בגליל ים (הרצליה)

איש היין בועז סולש (רדיקל חופשי), יזם וארגן פסטיבל זה, שיתקיים באווירה הירוקה של בית קפה-מסעדה קאסה בכניסה לקיבוץ גליל ים (הרצליה) – קל"ב לתושבי האזור, ביום שלישי 14.9.24 מ-18:00.  

הפסטיבל יתמקד ביקבי הצפון בצל המלחמה – עם  10 יקבים מציגים, ותיקים לצד צעירים מבטיחים, כולם מהגליל העליון והגולן. במסגרת כרטיס הכניסה (ראו למטה) יינתן קופון זיכוי של 25 ₪  לרכישת יין במהלך הפסטיבל. יינות יימכרו במחירים מיוחדים. מבטיחים גם מוזיקה מעולה, דוכני מזון (בתשלום נוסף), מתחם ישיבה, ועוד הפתעות.

היקבים המציגים ומטעימים את יינותיהם: יקב אסף, יקב גלילאו, יקב גסקון, יקב הר אודם, יקב להט – איתי להט, ליברו – בועז מזרחי אדם, יקב סקוריה, יקב פלדשטיין, יקב פלך, יקב שטרן.

מחיר כרטיס במכירה מוקדמת 109 ₪ – הזדרזו להירשם כאן. חלק מההכנסות ייתרמו לשיקום כרמים שניזוקו