אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים כבר שנה שנייה על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים – עכשיו!

יום הולדת 80 לאלי בן זקן ויינות חדשים של יקב רזיאל

יונתן לבני: השבוע הגיעו חובבי יין רבים ואנשי הענף  לבר-אוכל  'הרצל 16' בתל אביב, המשתייך לקבוצת R2M של רותי ברודו. הסיבה המשמחת: יום הולדת 80 לאושיית הכרמים והיין אלי בן זקן – מייסד ויינן יקב קסטל, שקיבל את שמו מטירת הקסטל בסביבה. לאחר מעבר היקב למשכנו הנוכחי ביד השמונה שליד אבו גוש בהרי יהודה, העביר בן זקן את שרביט ניהול יקב קסטל לבתו ובניו, והקים בחצר ביתו במושב רמת רזיאל, את יקב רזיאל, בו הוא רוקח את יצירות האומנות שלו.

האירוע שילב את חגיגתו האישית של אלי לציון יום הולדתו ה-80 – גיל גבורות, עם חגיגה לא פחות מרגשת עבורו – טעימת יינות חדשים של יקב רזיאל, ובראשם יין לבן ראשון של יקב זה.

אלי בן זקן נולד במצרים, עלה ארצה מצרפת ופתח מסעדה איטלקית בשם 'מאמה מיה' במרכז ירושלים. בשנת 1998 נטע את חלקת הכרם הראשונה ליד ביתו במושב רמת רזיאל, והקים שם את יקב קסטל. בשנת 1992 הוא ייצר את 600 הבקבוקים הראשונים של מענבי הכרם שנטע, כאשר על הבקבוקים נכתב Domaine du Castel, שם שהפך לידוע בעולם ולא רק בישראל.

לימים היה לבן זקן חזון ברור נוסף: להתמחות בזני ענבים ים תיכוניים, תוך רצון למצוא באזור הרי יהודה את הביטוי הייחודי של זני הענבים המשמשים את היקב. כאשר בשנת 2015 עבר יקב קסטל למשכנו החדש ביד השמונה לא הרחק מירושלים, החליט בן זקן שזה הזמן לחלומות הפרטיים שלו, הקים את יקב רזיאל במשכנו המקורי של  יקב קסטל במושב רמת רזיאל, וכאמור העביר את יקב קסטל לניהול ילדיו – הבנים איתן ואריאל יחד עם הבת אילנה.

כפי שאמר אלי בן זקן באירוע: "המעבר של יקב קסטל למקומו החדש, נתן לי הזדמנות להעביר את ההובלה לילדיי הממשיכים בדרכם ביקב קסטל, ואני הקמתי "מגרש משחקים" יינני משלי בסמוך לכרמים הראשונים שנטעתי כשהקמתי את קסטל". 

יקב קסטל הושפע מיינות בורדו, והפך ליקב המייצר בעיקר יינות בורדו ישראליים – "אני לא עושה יינות לפי האופנה. זה מה שאהבתי, בניתי את קסטל על יינות בורדו". ביקב רזיאל הוא יוצר בלנדים בהשראת עמק הרון הצרפתי – "כשחשבנו מה לעשות ברזיאל, האתגר היה לא לעשות יותר מאותו דבר". הוא מייצר יינות שונים וגם מבעבעים בשיטה המסורתית הצרפתית, אך נותן לטכנולוגיות מודרניות לתרום את חלקן לעשייה.

בשיחה איתו לפני האירוע אמר אלי בן זקן: "לא אני בחרתי ביין, היין בחר בי", וציין את השאיפה לשלמות בעשייה שבאה לביטוי גם בחביות סגאן מורו (Seguin Moreau), בהן משתמשים ביקב קסטל מראשיתו וגם ביקב רזיאל. "לחביות אלה יש חלק גדול בטעמים של היינות שלנו. ניסינו חביות אחרות אבל לא הגענו איתן לאותם טעמים", כך אמר.

רזיאל רוזה 2022 –  יין רוזה שהופק מענבי מורבדר, גרנאש וסירה שנבצרו בבציר ידני. היין תסס והתפתח במשך 6 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי בנפח 600 ליטר. רוזה שעשוי מזני ענבים שתורמים רבות ליין מהנה, המאגד בתוכו את טעמי שלושת הזנים. ליין  חומציות עדינה, וארומה עם רמזים של פירות טריים ופרחים. רוזה מאוזן עם סיומת ארוכה שאינה מאפיינת בדרך כלל יינות רוזה פשוטים. 130 ₪ – מומלץ.

רזיאל אדום 2022 – בלנד של ענבי סירה וקריניאן, אף הם מבציר ידני. היין שהה 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות בנפח 600 ליטר. הבלנד של שני סוגי הענבים נעשה אחרי 6 חודשים בהם הם תססו בנפרד. הסירה מעניק בדרך כלל טעמי פירות שחורים חזקים, והקריניאן טעמים אדמתיים – בעיקר כשעושים בלנד מהזנים. היין עשיר מהסירה אך מושפע מהקריניאן, וגם מקבל ממנו טעם, עם חמיצות עדינה ונעימה, כשבטעם תבלינים עדינים ופירות אדומים. לפי היקב היין יתיישן במשך השנים וישתפר עוד יותר. אני אהבתי אותו כבר עכשיו. 150 ₪ – יקר אבל מיוחד.

רזיאל לבן 2023 – כוכב הערב שהושק באירוע, יין לבן ראשון של יקב רזיאל, ואחיו של רזיאל אדום שהושק לראשונה ב-2019. עשוי מ- 80% ענבי רוסאן, זן שמקורו בעמק הרון שבצרפת, ו-20% ענבי ויונייה – גם מקורו בעמק הרון. ענבי הרוסאן ליין מגיעים מכרם נעמה  בנווה אילן  והויונייה מכרם צובה, שניהם בהרי יהודה. הם תססו 8 חודשים על משקעיהם בחביות עץ צרפתיות בנפח 600 ליטר. הרזיאל הלבן היה מהלבנים המורכבים והאלגנטיים ביותר ששתיתי לאחרונה – יין ארומטי, בעל חמיצות נעימה, מורכבות בפה וסיומת ארוכה בן זקן סבור שהמורכבות והרעננות של היין יאפשרו לו התיישנות שתוסיף לטעמיו. 125 ₪ – בהתחשב באיכות זו מציאה.

מבעבעים: רזיאל Non Vintage ורזיאל רוזה Non Vintage – בערב זה נמזגו גם שני יינות בסגנון שמפניה. הרוזה הופק מענבי פינו ושרדונה מבצירים שונים בשנים 2016, 2017 ו-2018. שני היינות התיישנו על משקעיהם בחביות בנפח 600 ליטר, ושניהם מוכיחים כי ניתן לייצר בארץ יינות בסגנון שמפיין, שלא נופלים מאלה בצרפת.  הסיומת נהדרת, ואם תעצמו עיניים תחשבו שאתם שותים שמפניה צרפתית. לא להחמיץ על אף המחיר הגבוה – 300 ₪ לבקבוק.

ואם בגבורות  – על אלי בן זקן וברכות מייננים עמיתים

אלון גונן: כשהתבקשתי לכתוב על אלי בן זקן שהגיע לגבורות וחוגג יום הולדת 80, הבנתי שאני בבעיה; הרי הכול כבר כתוב – ההיסטוריה, העשייה, המשפחה, היקב החדש, הפרסים. על כל אלה פורסמו אין ספור מאמרים, כתבות, וראיונות, ועוד אחת לאוסף לא ממש תרגש אף אחד.  ככל שהתעמקתי בכתבות שפורסמו בעשור האחרון, נוכחתי לדעת שאיני מבין איך יכול להיות שהאיש הזה כבר בן 80.

הפעם האחרונה בה פגשתי את אלי בן זקן הייתה לפני ארבעה חודשים אצל חיים גן בבית איש הענבים, בארוחת ערב אינטימית וספונטנית שעשינו לכבוד מיכאל (מימי) בן יוסף. סביב השולחן ישבו הייננים שהקימו את התעשייה בישראל, כל יינן בירך את מימי ודיבר עליו, וכשהגיע תורו של אלי הסתכלתי עליו, ויכולתי רק להתפעל מהאיש שדיבר על יין ישראלי. ניסיתי להבין את המחשבות, המוטיבציה שמניעה אותו, המשמעות של הדברים בעיניו, במה הוא מאמין, למה הוא שואף, מה מסב לו אושר ומה גורם לו צער ותסכול. רציתי לדעת איך העבר, הכולל את עלייתו לישראל ממצרים, השפיע על ההחלטות, ואיך השפיעו חייו במדינות אחרות, הלימודים במוסדות שונים, שירותו הצבאי, גידול הילדים, היחסים עם המשפחה, הזוגיות שלו וניהול החיים – איך כל אלה השפיעו ומשפיעים על החלטותיו? תהיתי גם מה בן זקן חושב ומרגיש בנוגע לעתיד, מה מדאיג אותו ומה מעורר חששות, האם הוא מציב לעצמו מטרות נוספות.

שאלתי את עצמי האם במבט רטרוספקטיבי אפשר בכלל להגיע לתובנות בנוגע לבחירות המרכזיות שעשה בחייו, עם כל ההצלחות והכישלונות, ואיך סיפור חיו המרתק סלל את הדרך לדורות הצעירים של הייננים בישראל.

אלי בן זקן, מייסד יקב קסטל ויינן היקב, הוא חלוץ סצנת יינות הפרמיום בישראל. מסעו החל בשנת 1988 כאשר נטע גפנים בחלקה המשפחתית שלו במושב רמת רזיאל  ליד ירושלים, וראה בעיני רוחו יינות המשקפים את השטח הייחודי של הרי יהודה. הפילוסופיה של בן זקן ביין היא קודם כל איזון, ותחושת נינוחות. היינות של קסטל, כמו הגרנד וין האייקוני, מבטאים את מסירותו לניהול כרמים קפדני, ולטכניקות ייצור יין מסורתיות שמדגישות את האופי הייחודי של הרי יהודה, ומשלבות מסורות מהעולם הישן עם פוטנציאל מקומי. קסטל היה היקב הישראלי הראשון שזכה להערכה בינלאומית, והציב את המדינה על המפה העולמית של היין המשובח.

מורשתו של אלי בן זקן היא מורשת של תשוקה, התמדה ואמונה בפוטנציאל של יינות ישראלים שמתיישנים בחן, יינות שתועדפו איכותית על פני כמותית. בן זקן פילס דרך שמותירה חותם בל יימחה על תעשיית היין בישראל, וללא ספק משמש מקור השראה לדור הבא, כאשר את כל העשייה שלו עוטפים רוח חלוצית, חזון ומצוינות, התמקדות בטרואר, מסירות לאיכות עקבית, וקביעת סטנדרט לאיכות, חדשנות יחד עם מסורת. כך הפך למודל לחיקוי, והוכיח ששאפתנות ומסירות יכולות להתגבר על אתגרים, ושאפשר לשבור כל מחסום. הוא עשה זאת על ידי הגדרה מחדש של תפישת יין ישראלי בארץ ובחו"ל, והוכיח שתחרותיות גלובלית משתלבת עם חזונו לטווח ארוך על ידי יצירת יינות שנועדו להתיישן. בן זקן החדיר סבלנות וכבוד לזמן בתהליך ייצור היין, והמסע שלו הפגין חוסן ואמונה בחזון של האדם כנגד כל הסיכויים. בתוך כל זה הוא משאיר הוראות ותוכנית לייננים צעירים, לחבק מצוינות ולחלום בגדול.

המורשת של אלי בן זקן היא לא רק ביינות שיצר, אלא בהשראה שהוא מהווה לדורות הבאים של ייננים ישראלים.

ובנימה אישית ייננים מספרים על אלי בן זקן והשפעתו עליהם ועל עולם היין הישראלי

אסף פז – יינן יקב ויתקין: "את אלי בן זקן הכרתי בזמן לימודי היין שלי בבורדו, לפני כמעט שלושה עשורים. הזמנתי את משתתפי היקבים הישראליים שהגיעו להציג את היין הישראלי בתערוכת וינקספו, לערב מיוחד ביקב בו עבדתי. כל יקב ישראלי הביא לבעלי היקב הצרפתי ארגז יין ישראלי מתוצרתו אלי הביא ארגז שלCastel Grand vin 1999 , והקסים את כולם – ישראלים וצרפתים, בידע ובשרמנטיות האופיינית רק לו. מאז אלי הפך לחבר, ודרכנו המשיכה להצטלב- לשמחתי.

מה לא נאמר על אלי – יינן וג'נטלמן, מקצוען עם נשמה ענקית, וכמובן מייסד אחד מהיקבים שלהם שמור מקום של כבוד בענף התוסס שלנו. אלי הפך ליותר מקולגה – כשאני מגיע לכרמים באזור שלו תמיד משמח להתארח אצלו ולטעום דברים חדשים ומתיישנים, וכשהוא מגיע לאזור שלנו כיף לארח אותו, לשוחח על איכויות הבציר ועל אתגרי הענף. למרות שאלי דבק במסורות של עולם ישן ,הוא לא מפחד לייצר גם סגנונות אחרים. זכור לי איך התרגשתי במיוחד כשאלי פנה אליי לפני כעשור, בבקשה להתייעץ איתי לגבי ענבי קריניאן איכותיים שחיפש.

לפני כמה שנים קיבלתי תמונה מרגשת מבעלי היקב בו עבדתי בבורדו. הם פתחו בקבוקי יין ישראלי אחרונים שנשארו להם מאותו אירוע, ביניהם ה- Castel Grand vin 1999 שניתן להם על ידי אלי לפני כמעט שלושה עשורים. מה אאחל לך אלי היקר? נחת מהילדים והנכדים, סיפוק מההישגים ההיסטוריים של היקבים שיצרת, ואני מאחל לכולנו שנרים לחיים לאחר שנעבור את התקופה הקשה, וכמובן שכל החטופים והחיילים יחזרו הביתה בשלום".

עידו לוינסון – יקב לוינסון: " אלי מבחינתי הוא דוגמה ומופת לאדם שלם; כזה שמצליח להיות יינן, מגדל, מנהל ובעלים של יקב מצוין. אדם שבנה במו ידיו את המותג באופן סיזיפי ובלתי מתפשר במשך שנים ארוכות. אני נפעם מהיכולת שלו להמשיך ולהתפתח ללא לאות. אני שואב ממנו השראה, ומאחל לו בריאות ואריכות ימים".

איתי להט – יקב להט: "ללא ספק מחלוצי האיכות הבוטיקים בארץ ומוביל ישראלי בחו"ל".

יותם שרון – יקב יותם:  "איש יקר, בעל תרומה גדולה ומשמעותית לענף היין הישראלי, חלוץ. ביסס את הגרנד וין ברמות גבוהות. יצר מותג חזק, והצליח ליצור תדמית מוצדקת של יקב אייקוני. תרומה נוספת שלא הרבה יודעים: הוא זה שהביא את הפטי ורדו לישראל. איש עם חזון ברור. איש גדול".

דורון רב הון – יקב ספרה: "האחד והיחיד. היצירה המקצועית, משפחה, חקלאות, איש מעורר השראה".

אסף קדם – יקב אסף: "איש מיוחד במינו. גרם לנו, ליקבי הבוטיק. לשאוף למצוינות ולהעלות את רף עשיית היין בארץ. אדם מקצועי ביותר, ללא פשרות. דוגמא ייחודית ליקבי הבוטיק."

אבי כהנוב – יקב כהנוב: "הראשון, היחידי".

שיקי ראוכברגר – יקב טפרברג: "אלי מהווה מותג יין עם טביעת אצבע איכותית ויחודית השייכת רק לו. אישיות ציונית שזוכה לייצג את ישראל היפה, עם הכרה ברמה הבינלאומית הגבוהה ביותר".

ניר שחם – יקב שורק: "אלי בן זקן האבא שלנו, בעלי יקבי אזור יהודה".

עודד שוסיוב – יקב ברבדו: "כמי שהגיע מעולם האוכל, אלי הבין מהר מאוד שאיכות הענבים תכתיב את איכות היין".

איציק כהן  – יקב רמות נפתלי: "בשבילי אלי בן זקן הוא המודל לחיקוי בעשיית היין, מהחבית הראשונה שעשה בתחילת הדרך ועד ליקבים המיוחדים שהקים, יינות מיוחדים ושבחים מכל העולם. מאחל לאלי בריאות ואריכות ימים".

גיא אשל – יקב דלתון: "אלי הוא היינן הכי צעיר שהכרתי. תמיד בעניינים, בכול סגנונות  היין העכשוויים, ובמסעדות הכי טובות בעיר . כקולגה למקצוע תמיד היה מאוד אדיב כלפי, בין אם זה לחלוק מניסיונו, ותמיד נתן הרגשה נוחה בכול שאלה או שיחה איתו. אלי, אני מאחל לך המון מזל טוב ועוד המון שנים של עשייה מספקת, נחת ובריאות".

גדי שטרנבך – יקב הנס שטרנבך: "בשנת 1995, כשטעמתי לראשונה את הגרנד וין של אלי, כבר היו תוכניותיי לטעת כרם ולעשות יין בשלבי ביצוע. טעימת היין שכנעה אותי שבאזור יהודה אפשר לעשות יינות טובים לפחות כמו אלו שהגיעו כמה שנים קודם מאזור הגליל (ביקבי רמת הגולן). זאת הייתה זריקת עידוד רצינית. כשהתחלתי לייצר יין ב- 1999 פניתי לאלי פעמים רבות לעצה, וגם להשאלה ולקניה של ציוד. אלי נענה תמיד בסבלנות ובנדיבות. אני רואה בו השראה ומנטור".

עמיחי לוריא – יקב שילה: "לפני כ-15 שנה הגעתי לבקר ביקב קסטל עם אשתי, כדי לאסוף ארגז יין שרכשנו מראש. אלי בן זקן הזמין אותנו לשבת ולטעום יחד איתו. לפנינו היו חמישה בקבוקי גרנד וין, כולם מאותה שנת בציר. אלי הסביר לנו שאחד נפתח באותו יום, ואחרים נפתחו כל אחד ביום קודם. סוג של טעימת רוחב של אותו יין, רק שכול אחד נפתח ביום אחר. הופתענו כל כך לטעום איך יינות שנפתחו בימים האחרונים השתבחו כל כך. מאז, ובזכות אלי, את היינות לשבת קודש אנחנו פותחים בימי חמישי. ויותר מזה למדתי כמה חשוב שהיינן צריך להיות בקשר אישי עם כל לקוח".

זאב דוניה – יקב סוסון ים: "אלי בשבילי הוא מגדלור. במשך שנים פניתי אליו לא רק בעניני יין אלא גם בענייני החיים".

ששון בן אהרון – יקב מוני: "מהיכרותי את אלי במשך 30 שנים, נחשפתי לאדם יצירתי, חכם, לומד, מיישם ומשפיע. אין ספק כי היין הישראלי זכה".

איתי בן-חיים – יקב בן חיים: "אני זוכר שבאחת התערוכות בבית הירוק בסוף שנות ה-90, אלי ואני דיברנו על בלנדים וזני ענבים בורדולזים וישראלים, ואלי הדגיש בפני כי הוא מאמין גדול בענבי ארץ ישראל, ושהתעשייה של יינות ישראל עוד תגיע רחוק ותעלה בסולם ההצלחות הבין-לאומיות".

שיבי דרורי – יקב גבעות: "אני רואה באלי בן זקן חלוץ לפני המחנה בתחום החתירה לאיכות באופן בלתי מתפשר, ויוצר מותג היין הפרטי החזק הראשון בישראל. שילוב של אומן ואיש עסקים מהמעלה הראשונה.".

רמי בר-מאור – יקב בר-מאור: "עבורי אלי התווה לכולנו צניעות לצד מקצועיות, תוך עבודה מאומצת להשתפר וקבלת האחר".

קובי ארביב – יקב רקנאטי ויקב מיה לוצ'ה: "שאיפה ורצון יכולים להגשים חזון. בעיניי אלי הוא אחד מאבני היסוד של מהפכת איכות היינות בישראל. מאחל לאלי בריאות ורק יין טוב".

ערן פיק – יקב צרעה: "אלי בן זקן הוא השראה עבורי ועבור דור שלם של ייננים. הוא החזיר בעשר אצבעותיו ובכישרון יוצא דופן את אזור הרי יהודה לגדולתו. מאחל לאלי עוד הרבה שנים של עשייה בטופ של יינות העולם, ושימשיך להיות סקרן וצעיר כמו שהוא."

אלון גונן: אלי, כל בקבוק שהפקת הוא מכתב אהבה ומתנה לברי המזל שהבינו את הסודות הטמונים בו. היינות שלך לוחשים על כרם שטוף שמש בבוקר אביבי צלול, ועל ההרמוניה הנצחית שחיפשת בין הטבע לאומנות. יש בהם את התשוקה הנדרשת כדי להפוך את הארעי למשהו נצחי, והשפעתך חורגת הרבה מעבר לגבולות הכרמים שלך. דורות של ייננים קיבלו השראה מהחזון ומהמסירות שלך, ושואפים לכבד את מורשתך על ידי יצירת יינות בעלי נשמה וחומר שווים. לימדת אותנו שייצור יין הוא לא רק טכניקה, אלא צריך לב רחב, אינטואיציה וכבוד לאמא אדמה, והראית לנו שאומן אמיתי משאיר אחריו יותר מיצירות מופת – אומן אמיתי משאיר אחריו השראה, שמתפזרת לאורך הדורות, של ייננים וגם של חובבי יין. לצערי לא יכולתי להגיע לחגוג איתך את יום הולדתך ה-80, אבל הנה אני יושב רחוק, מרים כוס לכבודך, ויכול רק לומר לך תודה על האומנות הנצחית שלך. העולם שלי עשיר יותר בזכות היינות שלך, יינות שיש בהם נשמה שמזגת לכול חבית ובקבוק.

כל בקבוק שלך הוא סיפור – סיפור על מזג אוויר, אדמה, בחירה והחלטה. וכמו מילים על דף, היינות שלך חיים, ומדברים אחרת לכל אדם שלוגם מהם, בהתאם למצבי רוח משתנים ואירועים שונים. ענבים, כמו אנשים, מבשילים בזמנם, תעלומות האדמה מתגלות אט אט, וסערות שפוקדות את הגפן מניבות לעתים קרובות את הפרי העשיר ביותר. בתוך כל השלמות שניסית לייצר, לא הלכת לאיבוד, כי מהר מאוד הבנת שלפעמים הקצוות הגסים ביין, כמו בחיים, מחזיקים הכי הרבה אופי. תמיד חיפשת איזון, ובאינטואיציה מדהימה נתת לפראיות להישאר, וזו החתימה של האותנטיות שלך.

העבודה שלך נושאת משקל מעבר למסחר. היא מחברת בין דורות לאדמה ולמורשת, והיין שלך מזמין את כולנו להתענג לרגע, להתכנס, לחגוג. בכל כוס אתה נותן לעולם סיבה לעצור ולהעריך את הדברים הקטנים. אתה מעורר השראה. אני מרים כוס לחייך, מאחל לך עוד הרבה שנות עשייה, שהידיים שלך ימשיכו לבצור, שהסקרנות תמשיך במלוא עוצמתה, ושהיינות שלך יהיו בלתי נשכחים.

יין ישראלי בחו"ל – כנראה חושבים שהקונים שם טיפשים

המשך לכתבה  'יין ישראלי בפולין – השיטה היא למצוא נישה ובידול' משבוע שעבר

אלון גונן: לפעמים אני תוהה למה לקנות בחו"ל יין ישראלי. למרות הרצון שלי לפרגן ליינות ישראלים, אני חייב לכתוב שבסופו של דבר אין הרבה סיכוי ליין הישראלי להוביל או להיות במסעדות נחשבות רבות בעולם, או אפילו על כל שולחן של יהודי שומר כשרות – רק בגלל המחירים המטורפים והשערורייתיים שמחייבים עבורם.

המחירים שאציין בהמשך הם אלה הנגבים בחנויות יין בארץ ובפולין, וברור שכשצרכנים רוצים לקנות יין ישראלי במסעדה או במלון, המחיר עבורם מכפיל את עצמו ואף יותר.
בואו נאמר את האמת: 90% מהיינות הישראלים אינם בדיוק נקטר האלים, אינם ממש אקזוטיים, ואינם שווים את מחירם אפילו בארץ. אחת הבעיות היא שהתמחור הגבוה של יינות שנמצאים כרגע בשווקים בחו"ל, אינו תואם את העלות שלהם, והם משפיעים לרעה על כל היקבים שמנסים לשווק בחו"ל יין במחירים "שפויים". כפי שהאשמתי את יקב ברקן בהצפת השוק בחו"ל ביינות שהם "מתחת לכל ביקורת"  (מותגי 'בראשית' ו'תל אביב'), אני מאשים את יקב רמת הגולן בתמחור מופרז של היינות שלו, רק מפני שביקב יודעים שאחרים שירצו לבוא בעקבותיו יתקשו לעשות זאת מפני שאין להם מכונה משומנת של חברת שיווק בפולין (כפי שבישראל עומדת לרשות יקב רמת הגולן חברת שקד על כל החנויות שלה). לדעתי, בסופו של יום התמחור המאוד גבוה לא יחזיק לטווח הארוך, כי הצרכנים החדשים אינם טיפשים, וכשהם נדרשים לשלם מחיר גבוה עבור יינות שלא מצליחים לספק מבחינת איכות, הם מקבלים תחושה שהוטעו או אפילו נוצלו.

חוסר שביעות רצון כזה עלול לפגוע באמון במותג של יין ישראלי כולו, שכן הצרכנים עלולים להכליל את החוויה השלילית. אובדן אמון הצרכנים הוא סיכון משמעותי, במיוחד בתעשייה בה המלצות מפה לאוזן ומוניטין משחקים תפקיד עיקרי. תמחור כזה גם יגרום למבקרי יין ומשפיענים לצאת נגד המותגים. חשיפה שלילית כזאת עלולה להרתיע קונים חדשים, ולגרום ללקוחות נאמנים לשקול מחדש את הרכישות שלהם. כבר קרה שיקב איבד אמינות עקב תמחור מופקע, במיוחד כשהמחיר הגבוה אינו תואם את האיכות או החוויה המסופקת.

אלה מחירי יינות ישראלים בחנויות היין בפולין, לעומת מחיריהם בחנויות יין בישראל (המחירים במטבע הפולני זלוטי תורגמו על פי השער היציג במועד כתיבת הכתבה):

יקב רמת הגולן: הר חרמון קברנה סוביניון, הר חרמון אינדיגו, מוסקטו, הר חרמון לבן או אדום – המחיר בחנויות היין בפולין 103 ₪ לבקבוק, לעומת המחיר בארץ – 40 ₪ לבקבוק, כשבמבצעים אפשר לרכוש 3 בקבוקים ב-100 ₪. גמלא שרדונה – בפולין 108 ₪, בישראל 65 ₪. גמלא קברנה סוביניון, גמלא מרלו – בפולין 135 ₪, בישראל 70 ₪.  ירדן רוזה מבעבע – בפולין 294 ₪, בישראל 140 ₪. ירדן פינו נואר – בפולין 233 ₪, בישראל 95 ₪. ירדן קברנה סוביניון – בפולין 246 ₪, בישראל 135 ₪. ירדן מרלו – בפולין 214 ₪, בישראל 100 ₪. ירדן קצרין 2017 – בפולין 1,100 ₪, בישראל 540 ₪.

יקב רקנאטי: יונתן אדום או לבן – מחיר על מדפי רשת קרפור בפולין 60 ₪, בארץ 45 ₪.

יקב דלתון: יינות סדרת כנען – נמכרים בפולין ב-70 ₪, בארץ 46 ₪.

יקב ברקן: סגל לבן, סגל אדום – בפולין 39 ₪, בארץ 24 ₪. ברקן קלאסיק – בפולין 50 ₪, בארץ 30 ₪. שרדונה רזרב – בפולין 70 ₪, בארץ 40 ₪. ספיישל רזרב קברנה סוביניון – בפולין 90 ₪, בארץ 49 ₪, בראשית לבן, אדום – בפולין 42 ₪ עבור יין שאינו ניתן לשתייה, לא נמכר בארץ. אסמבלאז' ריחן – בפולין 175 ₪, בארץ 60 ₪. ברקן אלטיטיוד 624  – בפולין 149 ₪, בארץ 110 ₪.

לסיכום רגע לפני שמנהלות היצוא אתי אדרי (כרמל ויתיר), יעל גיא (רמת הגולן) ודורית בן סימון (בעבר ברקן היום רקנאטי), שולפות ציפורניים ותוקפות שהתעלמתי מעלויות ההובלה ושאר הוצאות שיש ליקב ישראלי כדי לשווק יין באירופה, אז עלות משלוח מכולה 20/40 רגל של יינות במשלוח ימי לאירופה, תעלה  500-1,200 דולר. במכולה מקוררת תוספת של 500-900 דולר. עלות משאית 700 דולר. אז עלות ההובלה מישראל מייקרת את הבקבוק שמגיע לחנות בפחות מיורו אחד (גם ליקב ספרדי, איטלקי או קליפורני יש הובלה), כך שהטיעון שהובלה מייקרת בטל בשישים. ברור שיש מיסים ומכסים, אבל גם יקב ספרדי ויקב איטלקי משלמים מכס ומס למדינה אליה הם שולחים יין (אין הבדל במכסים בין האיחוד האירופי לישראל).

בכול מקרה הפערים מטורפים לעומת יינות באותה איכות, ואת זה אי אפשר להסביר או לקבל. יינות אירופאים ברמה של הר חרמון מתומחרים על המדפים ב-4-5 יורו לבקבוק. יינות מקבילים לסדרת גמלה מתומחרים ב-5-6 יורו. מחיר יינות דומים ליונתן של יקב רקנאטי לא יעלה על 4 יורו גג. תואמי ברקן קלאסיק אפשר למצוא ב- 3 יורו ופחות. ולגבי יינות פרמיום, תחתכו את כל המחירים ב-50-70 אחוזים ליינות באותה רמה.

אז למה אנחנו כל כך יקרים בחנויות ובטח במסעדות? המסקנה: אנחנו חמדנים

קטלוג שקד 2025 – 13 יקבים חדשים

אמנון פאר: כמדי שנה קיימה חברת 'שקד' העוסקת בייבוא שיווק והפצת יינות, תערוכה בה מציגים את הקטלוג לשנה הבאה (כולנו מכירים את רשת חנויות רשת 'דרך היין', אבל הן רק חלק מפעילויות החברה). באולם של גלריה דובנוב בתל אביב הוצבו דוכנים, עם יינות מיקבים לפי המדינות ומישראל – יקב רקאנטי (אורי שקד שותף בו), יקב עמק יזרעאל שהצטרף לאחרונה ויקב צרעה ששקד מפיצים.

במרכז האולם הוצג על שולחן קטלוג 2025 המהודר, רב עמודים צבעוני ומפורט, בו מוצגים היינות לפי מדינות עם הסברים ומפות, יינות כשרים ולא כשרים, וכהילים. לפי טל שקד, מנהל השיווק של החברה, הקטלוג מיועד לקהל העסקי ולמקבלי החלטות, שמוזמנים כל שנה באמצע נובמבר לראות ולטעום מהחידושים, השינויים והטרנדים. ולבחור את היינות לתפריטים, לחנויות, לבתי מלון ולרשתות. לקטלוג השנה נוספו 13 יקבים חדשים ביניהם יקב מגאורגיה, יקב חדש מארה"ב ושלושה יקבים נוספים מאיטליה, 80 יינות חדשים, ולראשונה מתייחסים לקטגוריה של הקרמו (Crémant) – יינות מבעבעים שמיוצרים בשיטה מסורתית הדומה מאוד לשמפניה, מאזורים שונים בצרפת ושונים זה מזה. לתשומת לב מי שיעיינו בקטלוג: מופיעים בו מחירים סיטונאיים, לא מחירים לצרכן.

טעמנו קרמו דה ז'ורה ברוט מיקב מרסל קבלייה (Marcel Cabelier) באזור הז'ורה (Jura)  שבמזרח צרפת. מנהל היצוא של היקב סיפר על היין שמורכב מענבי שרדונה, פינו נואר ופולסרד (Poulsard) – זן ענבים כהה מהאזור. עשוי בשיטה המסורתית של תסיסה במיכל ואחר כך בבקבוק, וההקפדה על החוק לאזורים מורשים להיקרא קרמו. ליינות קרמו מורכבות, והם זולים ממחירי שמפניה. יין מבעבע כייפי ונעים.

יקב קנונובול (Cannonball) מקליפורניה הינו יקב חדש בקטלוג שקד. הקים אותו בשנת 2006  יואב גילת – עורך דין ישראלי שעבר לארה"ב וחזר לארץ , סיפר על התשוקה שלו לאוכל ויין, והרצון לעשות יין שהוא יאהב לשתות ולתת לאחרים במחירים נגישים; שרדונה, סוביניון בלאן, קברנה סוביניון ומרלו, הכול בפקק מתברג במחיר עד 100 שקלים לבקבוק. על התוויות ציור של אדם קופץ (קנונובול הינו מונח אמריקאי לקפיצה לבריכה). טעמנו מרלו קנונבול עם גוף בינוני, קליל ונעים. 

בקטלוג מגוון היינות של יקב רקנאטי, שאורי שקד הינו אחד מבעליו. אלי גידור מנכ"ל היקב, דיבר על היררכיה שיווקית ועל החלוקה ביקב לשני בתים, והשיק את בית Atelier (אטלייה) בו ירוכזו כל סדרות הבוטיק, עם פלח של 20-25% מיינות היקב. הבית השני, הבסיסי של היקב, נקרא פשוט רקנאטי.

קובי ארביב, היינן הראשי של רקנאטי, סיפר על הקברנה סוביניון סינגל ויניארד כרם לבנון של היקב, ומורכבות הבציר בתקופה המיוחדת של המלחמה. התרשמתי משני היינות מבצירי 2021 ו-2022, השייכים לבית אטלייה של רקאנטי. באולם ניצב גם הדוכן של יקב ישראלי חדש שהצטרף לשקד – יקב עמק  יזרעאל עם מבחר מיינותיו. בולט ביניהם אייקון – בלנד של קריניאן וסירה, יין מצוין.

לסיכום: אנשי שקד השיקו את הקטלוג השנתי החדש שלהם באירוע מקצועי מהנה, נעים, טעים וכייפי. לחיים!

Templeton Rye – הגיע לישראל הוויסקי האמריקאי שאל קפונה אהב

אמנון פאר: חברת א.ג.ת.ד – יבואנית אלכוהול ויין, מייבאת שבעה סוגי וויסקי של מזקקת טמפלטון (Templeton) מהעיירה טמפלטון שבמדינת אייווה בארה"ב. שבעה סוגי וויסקי שיפון (Rye), שלכול אחד מהם מאפיינים ייחודיים ותקופות יישון שונות, בטעמים ותיבולים שונים, וגם טקילה וויסקי עם סיומת של טקילה.

המזקקה שהוקמה ב-2006 ממנפת את אהבתו של המאפיונר אל קאפונה למשקה שנקרא כבר אז Templeton Rye, ובתקופת היובש (Prohibition) בארה"ב בשנות ה-20 של המאה הקודמת, הבריח משקאות ממזרח אירופה ומקנדה, וגם ממזקקות לא חוקיות שפעלו במרכז ארצות הברית. בהשפעת קאפונה הפך וויסקי זה למשקה הנפוץ ביותר בתקופת ההברחות ולוויסקי של אנשי המאפיה, כשמאות חביות הוברחו מדי חודש וסופקו לכנופייה של קאפונה.

מזקקת טמפלטון משתמשת כיום במתכון מתקופת היובש, ומציעה מספר סוגי וויסקי שיפון (Rye) שבייצורם היא שמה דגש על איכות ויישון, המאופיין בטעמים שמגיעים מהשיפון שנותן לוויסקי טעם עשיר ומתובל מאוד, פחות מתוק מהבורבון. תמהיל הדגנים בוויסקי שיפון חייב לכלול לפחות 51% שיפון, ומיושן בחביות עץ אלון חדשות. 

וויסקי Templeton Rye 6 Year שהתיישן במשך 6 שנים, מופק מ- 95% שיפון, צבעו זהוב בוהק, באף פרחוניות מאופיינת של השיפון, חמאה ווניל. הטעם מעט מתקתק, עם תווים של קרמל, טופי ועץ אלון, עם איזון בין האלכוהול (45.75%) ומתקתקות מאוזנת, כשהטעם נע בין מתקתקות לחמצמצות. סיומת בינונית מתמשכת ונעימה. הוויסקי מספק עומק טעמים רחב, ומתאים למי שמעדיפים משקאות מורכבים. לאחרונה זכה וויסקי זה במדליית כסף בתחרות הטעימה העיוורת B.I.S Whisky Live Israel 2024. וויסקי כיפי. המחיר 220 ₪.  

המזקקה מציעה סוגי וויסקי נוספים שחברת א.ג.ת.ד מייבאת ומוכרת בישראל, עם 4 ו-10 שנות יישון וריכוז אלכוהול עד 60%, וויסקי בלי דילול מים וויסקי עם סיומת של טקילה.

ועוד וויסקי אמריקאי: בונדוקס וויסקי בורבון 6 שנים בחביות מושחמות

בונדוקס (Boondocks) היא מזקקת בורבון בקנטקי ארה"ב שהמייסד שלה הוא דייב שוריך (Dave Scheurich), מאסטר-דיסטילר זוכה פרס מפעל חיים של ה-Whisky Advocate, שמייצר וויסקי כבר 40 שנה.

בונדוקס וויסקי בורבון שלו המתיישן 6 שנים בחביות מושחמות חדשות, משתייך לסדרת וויסקים בחביות שונות, שנות יישן שונות ועוד, שזוכים למחמאות ושבחים בארה"ב. Boondocks 6-Year Bourbon הינו מהדורה מוגבלת של וויסקי בורבון עם טעמי וניל, קרמל וטופי. מאוזן היטב ובעל סיומת ארוכה ונעימה. אלכוהול: 43%. היבואן 'צור עולם של יין'. המחיר 230 ₪.

עולֵלות בקצרה

עופר גידסי כורם ויינן יקב הר זמר:  "חקלאי זה אופי וזה מושרש"

עופר גידסי, כורם ויינן יקב הר זמר במושב דישון ("אני יליד מושב דישון גאה") שבגליל העליון – סמוך לגבול לבנון, יצא השבוע בקריאה נרחבת בקבוצות רבות של אוהבי יין: "שלום חברים.ות, אנחנו פה ממשיכים להפעיל את היקב ומוסיפים יינות חדשים. שימו לב: לקראת חנוכה וסוף שנה כל היינות ב-₪ 100 לבקבוק, לזמן מוגבל ואו עד גמר המלאי:

 75% קברנה סוביניון 25% פטי ורדו 2021 שנתיים בחבית – מחיר רגיל 110 ₪; 80% סירה 20% קברנה סוביניון 2021 שנתיים בחבית – מחיר רגיל  120 ₪; השקה של 50% סירה 40% מלבק 10% ברברה – מחיר רגיל  130 ₪; השקה של סירה בתוספת קטנה של ויונייה וברברה 2019 שלוש שנים בחבית 2019 – מחיר רגיל 140 ₪. המחירים בקניית ארגז (6 בקבוקים), ניתן לערבב בין הסוגים. משלוחים חינם. תודה לכם על התמיכה והאמון ביקב המשפחתי שלנו". עופר גידסי – 052-6947249

ביקשנו מעופר גידסי לספר קצת על מה שעובר עליו ועל תושבי הצפון בשנה פלוס של מלחמה: "לי ולחברים הקרובים אין כמעט נזקים, אבל עצם העמידה שלנו לאורך המלחמה, לצאת לעבד את השטחים לקטוף לבצור ולא לוותר ולהיכנע, לא אחת בסיכון חיים אמיתי, מעוררת השתאות. ואני לא מדבר על עצמי אלא על החקלאים סביבי שיותר גדולים ממני, וגם בקיבוצים מסביב. חקלאי זה אופי וזה מושרש. אם לא היה כך, הנזקים שהיינו רואים בשטח היו גדולים בעשרות מונים".

27.11.24: יינא ורזי הכרם מביאים את יינות אסופה של דלתון לנמל תל אביב

'יינא – מרתף יין על גלגלים' ו'רזי הכרם' יארחו ביום רביעי 27.11 מהשעה 19:00 את יינות יקב דלתון מהגליל העליון ב'ספוט הוסטל' שבנמל תל אביב.

המארגנים מבטיחים "ערב יין ישראלי יוצא דופן עם תפריט יין עשיר ומפתיע במיוחד של יקב דלתון, ולצד היין מנות שף של אסף יתיר, שנבחרו בקפידה ללוות את החוויה. וגם מוזיקה ואווירה בלב נמל תל אביב".

כל יינות דלתון בערב זה יהיו מסדרת אסופה – מגרש המשחקים של היינן גיא אשל, בהשראת רגעים ורעיונות שצבר במשך השנים במקצוע, כאשר לכול יין סיפור משלו: שנין בלאן וויילד וואן, קריניאן מג'סטיק, קוסט טו קוסט, לבנטינה, סוביניון בלאן ווייט אוף ארט, סמיון טיק טוק אסופה.

הכניסה חופשית – היינות והאוכל בתשלום. ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש. הרשמה מהירה כאן