שמענו בין הגפנים 22.12.23: סיכום שנת יין ישראלי, טעימות יקב פינטו ויעקב אוריה, יין וג'אז עם בוז'ו וג'וב

צבעוניות מתעתעת: חלקת קברנה סוביניון שנעקרה בגלל ליפרול 3 כמו כרמים רבים אחרים ברחבי הארץ. סוג של הסחת דעת בימים אלה. ללא עיבוד מחשב – ככה המכה מגיעה מהטבע. צילום איל גוטמן
השבוע: הסיכום של אלון גונן לשנת יין ישראלי 2023, מפגש האגרונומיות המובילות, יונתן לבני טועם את יינות יקב פינטו ויעקב אוריה, יוסי נאור: יין וג'אז עם בוז'ו וג'וב, עולֵלות מלחמה: הכורם ויינן משה אוחנה שמגויס מתחילת המלחמה, רשימת יותר מ-500 מילואימניקים שזקוקים לתמיכה, מעזה להתרעננות במבשלת בירה אלכסנדר

אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

אלון גונן מסכם את שנת היין 2023

סוף השנה האזרחית 2023 ממש בפתח, ואוטוטו אנחנו ב-2024. זה הזמן לסכם שנה זאת שהייתה לוחמנית ופלגנית, ומאוקטובר הפכה לשנה מלחמתית עם שאיפה מאחדת אך פלגנות מסתננת. חדל קשקשת ברשת, יוצאים לדרך:

היינות על המדפים ברשתות השיווק

מבצע יינות ברקן בסופרמרקט השנה

היינות שהציפו את המדפים השנה הפתיעו אותי, בייחוד יינות הבסיס שחלקם הגדול התגלו כעמוסי צ'יפסים (שבבי עץ, לא תפוצ'יפס), כאילו אנחנו בתחילת שנות ה-2000. בקצה השני מצאנו יינות המתיימרים להיות יוקרתיים, אבל מוחקים כל זכר של פרי טהור, כך שמתקבלים יינות ריבתיים ועמוסי טעמי נגריה. הבעיה הגדולה היא שהיינות הללו הם אלה שמכתיבים, במובן מסוים, את השוק, נרכשים על ידי קהל שבוי ומייצרים רפרנס (מדד ייחוס) שגוי. אין הרבה ייננים שבועטים בתפיסה זו, ומסוגלים להתמודד עם אנשי שיווק שמעדיפים למכור סוכר במקום יין.

אם לפני מספר שנים ייננים דיברו על יינות שיש בהם פרי, והם אלגנטיים, טעימים ומקדשים את הטרואר המקומי, אז עכשיו ברור כי זו הייתה הצגה לצורך יחסי ציבור ותו לא. עושה הרושם שהייננים שמובילים את השוק, התעייפו מהמאבק באנשי השיווק ואנשי הכספים, והם מייצרים יינות מעיקים, שהסגנון הבשל שלהם והחיבור עם העץ, הופכים אותם לנטולי אופי, כבדים מנשוא, ובעיקר חסרי כל התייחסות גסטרונומית (מליחות, מינרליות, תבלינים) כשהעץ רק ברקע, והביטוי העיקרי הוא הפרי. לאן נעלמו היינות הטעימים והשְׁתִיִּים (drinkable), היינות הכיפיים?

לא מתערבים במבצעים שעושים בחנויות
סדרת חרמון – סוס העבודה של יקב רמת הגולן. צילום מהיקב

סדרת הר חרמון 2022 של יקב רמת הגולן – סוס העבודה של היקב, היין שנותן תמורה מלאה למחיר. היינן ויקטור שונפלד הוא מאסכולת היינות הריבתיים, הכבדים ועתירי טעמי עץ. יין שנעשה על פי ספר מתכונים מהאלף שעבר, עבור הקהל השבוי. ככפי שכתבתי כבר, יין שנותן תמורה מצוינת למחיר, אבל ממש ממש משעמם.

ברקן קלאסיק – מתכון עתיק יומין. צילום מהיקב

סדרת קלאסיק של ברקן 2022 – גם פה יין שנעשה על פי מתכון עתיק יומין, שנכתב כנראה על ידי אנשי שיווק שאין להם קשר ליין. היינן הראשי לשעבר, עידו לוינסון, לא חתום על הסדרה וטוב שכך (בציר 2023 יהיה שייך ליינן אוליביה פרתי, ויהיה מעניין לבדוק אם יהיה שינוי. התחושה שלי היא ש-ניֵיט).

סדרת כרמל סלקטד – מושקעת. צילום איל קרן

סדרת סלקטד 22 של יקב כרמל – בשנים האחרונות קיבלה סדרת סלקטד בהובלת היינן הראשי יפתח פרץ, טיפול הרבה יותר מפנק מבחינת חומרי גלם. גם פה לפעמים יש בריחה לפרי הבשל ולשבבים, אבל יפתח משחק יפה עם האסכולה הייחודית שלו, ומשקיע מאוד בסלקטד.

יסמין של רקנאטי בסופרמרקט לא מבקש ממנה אלא מהיחמ

סדרת יסמין וסדרת  יונתן של יקב רקנאטי – כנראה שהעקשנות של היינן הראשי קובי, השתלמה בסופו של דבר. הוא קיבל בירושה את היסמין האדום שהיה בלנד של קברנה סוביניון ומרלו, כי "זה מה שהשוק רצה", אבל נכון להיום יסמין אדום מבוסס על 80% ענבי פטיט סירה ו-20% קברנה סוביניון. יונתן אדום היה ברובו קברנה סוביניון, ונכון להיום הוא בלנד של סירה, פטיט סירה ורק 10% קברנה סוביניון, וגם ביינות הלבנים נערכו שינויים. אחד השינויים המשמעותיים היא ההבנה שחייבים להתאים את היין למזג האוויר, לאוכל ולמה שקורה בעולם, כלומר להשתמש בזנים עמידים. והכי חשוב להנגיש יינות עם אופי, כשהכי חשובים הם היינות בבסיס הפירמידה. פה מתחילה ייננות מצוינת.  

סדרת כנען של דלתון – יין מפתה. צילום מדף הפייסבוק

סדרת כנען של יקב דלתון – גם סדרת כנען בורחת מהיינות המעיקים והכבדים, והיינן גיא אשל בוחר זני ענבים כמו שיראז, קברנה סוביניון וגרנאש נואר. בכנען הלבן תמצאו את הזנים סוביניון בלאן, שרדונה, סמיון, מוסקט ופינו גרי. אי אפשר שלא ליהנות מהפירותיות והארומות השופעות, ומהפה עם עסיסיות וחומציות מדהימה. יין מפתה שחומרי הגלם שלו מעולים. היינן לא היה צריך לעשות הרבה, וזה יינן גדול.

אשת השנה – ליאת משען, מנהלת שיווק ופיתוח עסקי יקב רקנאטי

ליאת משען במרכז המבקרים של יקב רקנאטי. צילום רוני שטיין פרי

ליאת משען נכנסה לתפקיד באוגוסט 2020, בתוך תקופת הקורונה, שבגינה התעכב המעבר של יקב רקנאטי למשכנו החדש באזור תעשייה דלתון, ואף אחד בעצם לא ממש ידע מה יֵּלֶד יום.

ליאת שמתגוררת במרכז הארץ, עשתה את הדרך צפונה כמעט כל יום, על מנת לעמוד בלוח הזמנים שנקבע לפתיחת היקב. בשלב מסוים היא גם עברה לישון באזור, על מנת להיות צמודה לקבלנים ולמעצבים בכול שעה, והעיקר לפתוח בזמן.

מרכז המבקרים ביקב רקנאטי החדש. צילום מאתר החברה הכלכלית לפיתוח ישראל

לפני מספר חודשים עליתי ליקב ולמרכז המבקרים החדש, פגשתי את ליאת, ולא יכולתי שלא להתפעל מהעיצוב המדהים, מהגימורים המדויקים, מחנות היין שליאת בחרה עבורה בקפידה את היינות המתיישנים של היקב, ומכול הפרטים הקטנים, שרק אישה מקצועית, קפדנית ומחוברת ליקב, יכולה הייתה לחבר יחד יחד עם צוות היקב.

במרכז המבקרים של יקב רקנאטי החדש הכול בגדול. צילום אנצ'ו גוש

ליאת קיבלה ממני מיד את התואר בולדוזרית, משום שבתקופה הכי קשה של כל ענף היין הישראלי, היא הצליחה ובגדול. וכאילו לא הספיקה הקורונה שלא הצליחה להכריע אותה, אזי הפתיחה של מרכז המבקרים והיקב נפלה בדיוק בזמן האסון שפקד את המדינה. היקב שוב נאלץ לדחות אחרי שעשרות עובדים גויסו, טנקים חונים מחוץ ליקב, והעצבות והדיכאון יכולים היו להשתלט על הכול מהר מאוד. אבל גם כאן התגלתה ליאת כבולדוזרית D9  משופרת. היא לא ויתרה, ודחפה לפתוח את המקום על אפם וחמתם של האויבים מהדרום ומהצפון. עוד יגיעו ימים טובים ומרכז המבקרים יהיה מלא בהמון חובבי יין שמחים עם כוסות יין מלאות, מול גבול לבנון השקט.

בימים אלה מסיימת ליאת את עבודתה ביקב רקנאטי לפרויקט המפתה הבא בחייה. אין לנו ספק כי עוד נשמע עליה בענף היין

יינן השנה – גיא אשל יקב דלתון

גיא אשל יינן יקב דלתון עם החבר קוונטין טרנטינו. צילום מהיקב

בשנת 2015 קיבל גיא אשל את תפקיד היינן הראשי של יקב דלתון, כשאחת המטרות הייתה להעיר את היקב מהתרדמה שלו, ולהנגיש את יינות היקב לקהל גדול יותר. הדבר הכי קל בשבילו היה לבקש שהיקב יעשה יותר פרסום, יותר יחסי ציבור, או שיחליפו תוויות בדיוק כפי שעושים הרבה מאוד יקבים שרוצים שינוי.

אבל גיא החליט אחרת, כי יש לו היכולת לזהות את הפוטנציאל של הבר קיימא, בלי לעשות מזה עניין תקשורתי. יש לו היכולת לזהות שחייבים זנים חדשים עמידים למחלות, ומתאימים לאקלים ולטעמים המתפתחים אצל הדור הצעיר, והוא הבין שצריך לייצר יינות טעימים בלי להתפשר על האיכות, ובעיקר לשמור על רמת מחירים נורמלית.

גיא אינו אחד מהייננים שחושבים שמחיר גבוה של יין שלו הוא מה שממתג אותו. והוא יודע שמה שממתג אותו היא איכות היין, והרדיפה האינסופית אחרי היין הבא שיהיה יותר טוב.

צילום אורי גרון
סדרת אסופה של יקב דלתון – מגרש המשחקים של גיא אשל. צילום אורי גרון

סדרת אסופה היא מגרש המשחקים הפרטי של גיא אשל, ומחברת המתכונים שלו מכילה את כל הפנטזיות והתשוקה למשהו שונה וייחודי, ויחד עם זאת ליינות מאוד מדויקים שיספקו חוויות של אולי פעם בחיים (ואולי לא), מה שבטוח הוא שהם מפתיעים ומרתקים. זו גדולתו של יינן מעולה שכול הזמן מפתיע בקצוות, ודואג לשמור על בסיס הפירמידה יציב ואיתן.

אשת השיווק של השנה – דורית בן סימון

דורית בן סימון – מנהלת השיווק הבינלאומי של יקב רקנאטי. צילום פרטי

דורית בן סימון, מנהלת השיווק הבינלאומי של יקב ברקן בשנתיים האחרונות, עוזבת את המפלצת הענקית של חברת טמפו ומצטרפת ליקב רקנאטי. המעבר ליקב החדש, והרצון של לני רקנאטי ואורי שקד להגדיל את היקף הייצור של היקב ולהפיץ את היינות בעולם, חייבו פתיחת מחלקת שיווק בינלאומית, ואין יותר מתאימה למהלך הזה מאשר דורית, שבתפקידים קודמים הייתה מנהלת שיווק בינלאומי של היקבים כרמל ויתיר, ומנכ"לית חברת ירדן – גוף השיווק של יקב רמת הגולן בצפון אמריקה.

דורית בן סימון בזירת הפעילות שלה בניו יורק. צילום מדף הפייסבוק

מעבר לניסיונה העשיר, לקשרים הבינלאומיים שיש לה, ליכולת המשא ומתן מול גורמים רלוונטיים (כן, גם אצל המגזר החרדי כאשר עבדה בחברת Royal Wine Corp), ניצבות גם אהבתה חסרת הגבולות ליין, ההבנה והיכולת לזהות קהל חדש ולהתחבר אליו, כמו גם היכולת לזהות מגמות חדשות. דורית בן סימון יודעת להביע את עמדתה בנחרצות ולהתוות מדיניות, ולא רק לומר אָמֵן.

הבחירה של לני רקנאטי ואורי ושקד היא פנומנלית, והחיבור של הטריו הזה יכול לכבוש את העולם ולהציב את יקב רקנאטי באין ספור מקומות על הגלובוס. אולי תהיה בעולם תגבורת לכבוד כלפי היין הישראלי, כפי שמגיע לו.

יקב השנה – יקב ירושלים

ליאור לקסר וכרמית אהרנרייך – מובילים את יקב ירושלים. צילום ארנון בוסאני

מדובר באחד המהפכים המהירים והמוצלחים בתעשיית היין הישראלית. מיקב מנומנם, חסר מעוף או חדשנות, יקב ירושלים הגיע תוך מספר שנים מעטות עם המנכ"ל ויינן ראשי ליאור לקסר, וכרמית אהרנרייך סמנכ"לית שיווק ויצוא, להצלחה מסחררת – מבחינה ייננית ובוודאי מבחינה שיווקית בארץ ובעולם.

לא מדובר רק על מיתוג או תוויות חדשות, היקב בניהולו של לקסר הבין שעליו לשתול כרמים, להשקיע במיכון מקצועי וחביות, ולעבור שינוי דרסטי.

ליאור לקסר וכרמית אהרנרייך עם גידי שטיין (מימין) – סמנכ"ל המכירות התותח. צילום ארנון בוסאני

היינות שהיקב מוציא בשנים האחרונות, ובעיקר בשנת 2022, הם יינות מדהימים ומדויקים, כאילו כל עשרות שנות הניסיון של לקסר שהיה שנים רבות היינן הראשי של יקב כרמל, מוגשות לנו בבקבוק. בלי שום פוזה, בלי משחקים ובמחירים נכונים.

מטרתו של היקב היא  לעשות מהפכה הן מבחינה איכותית והן מבחינה של מחירי היינות, וכרמית אהרנרייך היא זו שמביאה את רחשי ציבור חובבי היין לשולחן הדיונים ביקב.

ליאור לקסר יינן ראשי ומנכ"ל יקב ירושלים. צילום יונתן לבני

שאפו אדיר לפרויקט ששם את היקב הזה בתודעה עם סדרת The Windmill Project – יינות זניים משובחים עם מינימום התערבות ייננית, תוך הקפדה על חומרי גלם מעולים. שימו לב לשרדונה מהסדרה זו, שהיא לדעתי תמצית הפילוסופיה של היקב – ארומות של תפוח עץ ירוק, הדרים ואגוזי לוז, סיומת ארוכה ומאוזנת עם טעמי עץ קלילים, המעידים על בחירת חבית נכונה ולא מעיקה, שהוכנסה לבלנד הסופי עם יתרת היין ששהה בנירוסטה, מינרליות וחומציות משובחת. יקב ירושלים מכין לנו עוד הרבה הפתעות, בשקט ובצניעות של שני האנשים שמובילים את היקב בהצלחתו.

צוות יקב ירושלים ביום גיבוש ליד יער בן שמן. צילום מהיקב

כרמית אהרנרייך מוסיפה: "הסיפור של יקב ירושלים הוא לא  ליאור וכרמית. הסיפור שלנו הוא צוות ושותפות. צוות הנהלה שעובד כראש חץ אחד ממוקד. החל בגידי שטיין שמביא איתו שנים רבות וארוכות של ניסיון והצלחות בעולם היין, ומהווה חלק חשוב ביותר מצוות הניהול של היקב; גידי, ליאור, משפחת גואטה, וכמובן הכורמים, אנשי הייצור, הלוגיסטיקה וההפצה. ומעל כולם צוות המכירות בהובלתו  של גידי, שנלחמים על כל לקוח בכול יום ויום".

 יינות השנה

היין המתיישן – סגול עמוק 2015 של יקב נעמן (רמי ובטינה נעמן)

בטינה ורמי נעמן עם הסגול עמוק בדירת המפונים שלהם (ממושב רמות נפתלי) בהוד השרון. צילום אפרת נעמן

בלנד שיצר היינן רמי נעמן מענבי קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו ופטי ורדו. עונג של יין, טעמים עמוקים וסיומת רכה. מי שיכול לשים יד עליו, זה הזמן. והכי נכון לשתות אותו עם תקליט של להקת Deep Purple  – המקור לשמו, עם השיר Child in Time:

Sweet child, in time, you'll see the line

The line that's drawn between good and bad

See the blind man shooting at the world

Bullets flying, taking toll

If you've been bad, oh Lord, I bet you have

And you've not been hit, oh by flying lead

You'd better close your eyes

Bow your head

Wait for the ricochet

יין הבוטיק – שנין בלאן 2020 של יקב סוסון ים

זאב דוניה בכרם בר גיורא. צילום יונתן לבני

זן ענבים שזאב דוניה היינן הוציא מהקבר ועשה לו החייאה. קשה שלא להתפעל איך במהלך השנים החל מ-2007, למרות כל השינויים של שנות בציר שונות, שמר זאב על קו אחיד שלא אפשר לאף אחד, בין אם למבקר יין מוכשר ככול שיהיה או לחובב מושבע של הזן, להבין איך הוא מעניק לתירוש של הזן הזה את המורכבות, הארומטיות, העושר והגסות שלא קיימת בשום שנין אחר.

ענבי שנין בלאן בציר 2022 – James. צילום זאב דוניה

אפשר לאהוב עד כדי התמכרות, אפשר לסלוד ולא להפסיק לשתות עד שהבקבוק נגמר, כי זה שנין אחר. זה שנין שאם זאב יפסיק לעשות, אין שום סיבה לייצר שנין בלאן בארץ, ובטח שלא לשתות אחד.

היין המשובח של השנה – שיראז פמילי קולקשן 2021 של יקב דלתון

יינות פמילי קולקשן של יקב דלתון. צילום ישראל פרקר

יין מאוד ייחודי עם מאפייני פרי מורכבים ועוצמתיים, ויחד עם זאת מאוד חלק וחמאתי, נוגע לא נוגע. בכל לגימה יש  הפתעה שמעניקה התפרצות של קינמון, פלפל שחור גרוס, אספרסו, פרחים ועוד תבלינים. שאפו.

היין המבזה – בראשית Genesis של יקב ברקן

בראשית של ברקן. חוה ואדם חיפשו עלי תאנה מרוב בושה. צילום אורי כהן

לא בטוח שתפגשו יין חצי יבש זה בארץ, כי הוא נמצא בעיקר על המדפים באירופה ובארצות הברית, ורק אם בוחנים היטב את התווית האחורית, מגלים בכלל שהוא מיוצר ביקב ברקן. לא ברור לי איך היקב מרשה לעצמו לשלוח לחו"ל יין כזה, שנושא את שמו אפילו באותיות מאוד קטנות, כי זהו יין שעושה נזק תדמיתי לא רק ליינות ישראלים, אלא נזק תדמיתי למדינת ישראל. נגיד שיש דרישה של קהל חרדי לסוג כזה של משקה, רק נניח, אז למה לשווק אותו ברשתות שיווק של כלל הציבור האירופאי או האמריקאי? מדובר בנוזל שאסור אפילו לבשל איתו. בושה לתעשיית היין הישראלית.

מפגש האגרונומיות המובילות בתעשיית היין

מפגש האגרונומיות: נועה חי – יקב כרמל (מימין), מיכל אקרמן, תמר סוקולסקי – יקב טפרברג, נועה מעוז – המועצה לגפן היין. צילום מדף הפייסבוק

מיכל אקרמן – עד לאחרונה אגרונומית ומנהלת יקב תבור והיום מועמדת לסגנות ראש מועצת עמק המעיינות בבחירות המוניציפליות – כשאלה יתקיימו, פרסמה בדף הפייסבוק שלה פוסט על כנס השקיה מדייקת שהתקיים השבוע, שבתחילתו התקבלה ההודעה  על נפילתו בקרב בעזה של סרן רותם לוי, בנה של ד"ר מיכל לוי – המדענית הראשית של משרד החקלאות. 

קיימות בכרם שרדונה של יקב תבור: "עשבים ידידותיים ופרחים גדלים באופן טבעי בין שורות הגפן כתוצאה מהפסקת ריסוסי העשבייה. והכנסת בעלי חיים לטיפול בעשבייה בכרמים והעשרת הקרקע". כתבה וצילמה מיכל אקרמן

כפי מיכל אקרמן כותבת: "השקיה מדייקת היא ענף חשוב בתוך הנושא המרכזי של קיימות. השינויים האקלימיים מכתיבים את קצב חיינו, וחקלאים הם הראשונים לחיות את הקצב הזה בשל ההשלכות הישירות על גידוליהם, ובעיקר בשל יכולת ההשפעה האדירה שיש להם על הכדור עצמו מתוקף העובדה ש-38% מסך כל הקרקעות בעולם הן חקלאיות". כדאי לקרוא את הפוסט במלואו.

בתמונה בכנס עם מיכל "שלושת האגרונומיות התותחיות של תעשיית היין" כפי שהיא קוראת להן: מעיין חי – הייתה שנים האגרונומית של יקב רקנאטי והיום האגרונומית של יקב כרמל; תמר סוקולסקי – הייתה מספר שנים אגרונומית ביקב רמת הגולן, היום האגרונומית של יקב טפרברג; נועה מעוז – הייתה שנים האגרונומית של יקב רמת הגולן, והפכה לאגרונומית עצמאית שיועצת לגורמים רבים, וגם עובדת  במועצה לגפן היין כאחראית על חומר הריבוי.

יוזמה של Bright Up – ציוד וחומרי עזר לענף היין

אחים ליקב – יונתן לבני טועם את יינות יקב פינטו

דוד פינטו ואבא שלו ג'ימי בכרם בירוחם. צילום מנמרוד שקד

בחודש אוקטובר האחרון הוזמנתי ליקב פינטו, השוכן ליד העיירה הדרומית  ירוחם שבנגב, לפתיחת היקב שבנתה במקום משפחת פינטו, שעלתה מצרפת ונטעה כרמים באדמה החולית של ירוחם, במקום שאינו נראה לכאורה, במבט ראשון, כאידיאלי לגידול גפנים ולהקמת יקב. ברור  שעקב פרוץ המלחמה בדרום נדחה אירוע הפתיחה של היקב החדש.

לפני שבוע קיבלתי הזמנה מיקב מרקוס בכפר מונש שבעמק חפר, לאירוע של יקב פינטו וזאת במסגרת מפגשי 'אחים ליקב' אותם יזם ומארגן היינן ובעל היקב אור מרקוס, עבור יקבי בוטיק מהצפון והדרום, שלא יכולים לארח אצלם עקב המלחמה קהל של חובבי יין. בחצר הנעימה של יקב מרקוס  מכירים את האנשים שמאחורי היקבים, שותים את יינותיהם, קונים במקום ומזמינים יינות מאלה שנשתו (ההכנסות מהמכירות הן של היקבים המתארחים), ולא פחות חשוב – מרימים כוס יין, לחיים ולימים טובים יותר.

כרם ירוחם של משפחת פינטו. צילום לינדה גרדשטיין

דוד פינטו, בעלים ומנכ"ל של יקב פינטו, גויס למילואים ביום הראשון של המלחמה יחד עם מחצית צוות היקב, בו נשארו רעייתו של דוד ומספר מועט של עובדים. נמרוד שקד, מנהל השיווק של יקב פינטו, לשעבר מיקב קסטל, ליווה את האירוע ביקב מרקוס בהסברים את היינות ששתינו.

דוד פינטו (מימין) והיינן יעקב אוריה. צילום מדף הפייסבוק

היינן של יקב פינטו הוא יעקב אוריה, יינן מרתק ומוכשר ביותר, מומחה לגידול ענבי יין מדבר עוד מהימים לפני שנים רבות, כשהיה היינן של יקב אסיף שייצר יינות בדרום. "קל לעשות יין טוב מענבים טובים", אמר בזמנו אוריה, "אבל לי וליקב פינטו יש אתגר שייקח עשר שנים  לפחות – יין מדברי אינו אותו דבר כמו יין מטרואר ידוע המתאים לגידול ענבים. הייננות לא תהייה קונבנציונלית, אלא ייננות מיוחדת המתאימה לגידולי מדבר. ביינות לבנים, למשל, יש לתקן את החומציות, כי ההבשלה מהירה מאוד. הקור בלילה והחום הקשה ביום, גורמים לחומציות שונה ומפורקת. צריך בציר מוקדם וצריך תיקונים רבים וכאן נכנס  היינן לתמונה".

חלומם של  אנשי יקב פינטו היא לייצר 150,000 בקבוקי יין בשנה. בינתיים ייצרו בו 25,000 בקבוקים וב- 2023 התכוונו להכפיל את מספר הבקבוקים המיוצרים. מכיוון שהמלחמה גרמה גם לפגיעה בסיום הקמת מרכז המבקרים וחנוכתו, נגרמים ליקב הפסדים לא מבוטלים.

יינות פינטו באירוע ביקב מרקוס. צילום מנמרוד שקד

חולות לבן 2022 –  'חולות' היא הסדרה העליונה של היקב.  היין הלבן מסדרה זאת, מורכב מ-92% ענבי רוסאן ו-8% שנין בלאן. הכרמים מהם הגיעו הענבים ליין, הם כרם רתמים  מקיבוץ רתמים ברמת נגב, וכרם ירוחם בהר הנגב, בו נטועות גפנים של יקב פינטו. הרוסאן הותסס בחביות עץ אלון חדשות, ויושן בהן שמונה חודשים על השמרים (Sur Lie). יין לבן עמוק בטעמיו ובעל גוף. השנין בלאן המדברי מוסיף ליין  עידון  ועיגול. כמעט חשבתי שאני שותה יין הדומה בטעמיו גם לשרדונה איכותי. יין לבן כיפי. 130 ₪.

שנין בלאן 2022 – אני חסיד מושבע של זן השנין בלאן, שהוא זן לבן ורסטילי ביותר. היין ששתינו צהבהב, מעט ירוק וחיוור. שנין בלאן של הנגב הוא שנין מנצח. בעל טעמים עדינים של לימון טרי או ליים ירוק בשל. היין תסס ברובו בחביות עץ אלון חדשות, שנותנות לו מעט טעם של עץ אלון.  שנין בלאן מרשים ביותר. 89 ₪.

נמרוד שקד ויינות פינטו ואוריה באירוע אחים ליקב

מלבק  2022 – מלבק הוא ענב שמקורו אומנם בצרפת, אך עיקר פרסומו בא לו מיינות ארגנטינה, שם הוא משמש לכ-75% מענבי היין במדינה הדרום אמריקאית.ענבי המלבק ליין של פינטו מגיעים מהכרמים של היקב בירוחם, מכרם שיזף באזור מצפה רמון, ומכרמים באזור עומר ברמת הנגב. כל הכרמים דרומיים מאזורים מדבריים, והכורמים הם דן גולדבלט ודותן גבר, שני כורמים צעירים שהגיעו לכרמי יקב פינטו מהצפון כשחזונם הוא לעשות חקלאות מדברית.

אין ספק בטעימה כי מדובר במלבק מיוחד ביותר. הבוקה נהדר. פירות אדומים, פטל וקסיס. ההפתעה המיוחדת בשתיה. יין קליל ויחד עם זאת עמוק, חומצי ורענן. שאלתי באיזה חביות הוא יושן, והופתעתי לשמוע כי הוכנסו למיכלים  "סטיבים" – חתיכות עץ. יין אלגנטי מענג. 89 ₪

יינות פינטו בחצר יקב מרקוס. צילום מנמרוד שקד

חולות אדום 2020 – יין מורכב מ-55% ענבי מלבק, 19% מרלו, 16% פטי ורדו, 7% קברנה פרנק ו-3% קברנה סוביניון. תרכובת בורדולזית מדברית של ענבים המגיעים מכרם הרוחות  של הילל פורת, לשעבר מגוש קטיף, ומכרמים במצפה רמון שבנגב. חלק מהענבים הגיעו מכרם שיזף במצפה רמון, שהענבים שלו הם תמיד מקור נהדר ליינות איכותיים ושונים כל כך, ומכרמי מבורך ברמת הנגב. לאחר דילול הענבים בכרמים, התקבל יבול נמוך אך עם ריכוז מיץ גבוה. היין יושן בחביות ישנות במשך שנה. יין כהה בצבעו, אלגנטי בטעמו, חומציות מאוזנת וסיומת לא קצרה. למרות שמדובר ביין משנת 2020 הוא עדיין יין צעיר ביותר, עם תחושה בעת הטעימה כי הוא עתיד להתיישן היטב. 130 ₪.

כל הפרטים על יקב פינטו וקניית יינותיו כאן

קראו בהמשך סקירת יינות יעקב אוריה באותו מפגש

החבית של יקב כרמל מזרחי בפתיחת יריד המזרח תל אביב באפריל 1934 במגרשי התערוכה שבקצהו הצפוני של רחוב דיזנגוף (גלידה מונטנה). היריד שולב בחגיגות 25 שנה לייסוד תל אביב. תודה לישראל פרקר על התמונה ולחגי באר על אזכור המיקום

יוסי נאור: יין וג'אז עם בוז'ו וג'וב – וירטואוזיות ויצירתיות כשהשלם גדול מסך חלקיו  

יוסי נאור – חובב יין וג'אז ומי שהוביל תכנית רדיו בשם 'ג'אז אדום לבן' בתחנת הרדיו של מכללת עמק יזרעאל, מביא הקשרים בין יינות ואלכוהול ישראלים למוזיקה שהוא אוהב. בתמונה הקלטת התוכנית לקראת פסח 2016. יוסי (מימין) עם הייננים יעקב אוריה, יהודה נהר מיקב עמק יזרעאל ורמי בר-מאור, ואנדריי סווידן בעל חנות יין בחיפה.

היין: יקב בן זמרה – קברנה סוביניון 2021 כרם רמת אדמון

בציר בכרם בן זמרה. האם יבכו ביקב בשם זה על חלב שנשפך? צילום דוד סילברמן dpsimages
בציר בכרם בן זמרה. צילום דוד סילברמן dpsimages

היקב שממוקם בליבו של מושב כרם בן זמרה, הינו בבעלות משפחת בוז‘ו, משפחת כורמים וותיקה. הכרמים נטועים בסמוך למושב במרומי הגליל העליון, בגבהים של 700-900 מטר. הלה בוז'ו ייננית היקב, בעלת תואר שני בגידול גפן ויינות בפקולטה ברחובות, נשואה לעדן בוז'ו.

במרכז המבקרים של יקב בן זמרה. צילום מדף הפייסבוק

הלה לוקחת מכרמי המשפחה כ־7% מהיבול, 40 טון פרי, מהם היא מפיקה כ-45,000 בקבוקים בשנה. דרך עדן הכורם יש לה שליטה מלאה בכרם, והטרואר של בן זמרה מאפשר לה לקבל תוצאות נהדרות גם בזנים הקלאסיים, כמו יין קברנה סוביניון 2021: טעמי פרי, טאנינים בולטים, וגוף מלא. סיומת ארוכה ונעימה.

קברנה סוביניון ארומטי ועוצמתי, משובח ואיכותי. מורגש שהיין טופל בידיים טובות ומבינות בדרך ליעד הסופי. היין עדיין צעיר, אם רוצים לשתות וליהנות ממנו עכשיו כדאי לפתוח את הבקבוק שעתיים-שלוש לפני השתייה. המחיר 120 ₪. לינק לחנות היקב כאן.   

הג'אז: Cohen's 3 – Shufla de Shufla

 שלושת האחים כהן: יובל כהן – סקסופון סופרן, ענת כהן – מולטי נשפנית (טנור סקסופון וקלרינט), ואבישי כהן – חצוצרה, למדו בקונסרבטוריון למוזיקה ביפו. בהמשך, בעקבות האח הבכור יובל למדו בתיכון תלמה ילין, ניגנו בתזמורת צה"ל, ובהמשך נסעו ללמוד בבית הספר ברקלי בבוסטון.

שלישיית האחים כהן בהקלטה חיה

הנגינה המשותפת מוכיחה שזה הרבה יותר מאשר הרכב ג'אז רגיל, עם נגינה הדדית מהודקת, המון פירגון וחום. הנגינה ההדדית מגיעה לרמות מופלאות, מהוקצעת ושוטפת. יש משהו יחיד, מיוחד וחיוני בקשר המשפחתי-מוזיקלי הזה. ג'אז של שמחת חיים, של הכיף שבנגינה המשותפת. התעלות מעל האגו-ים והביטחון שהם משרים זה על זה. כל אחד מהם מוזיקאי מצליח בפני עצמו, וזכו לשבחים גם בנפרד וגם ביחד. אבל ביחד הם משהו אחר. "שופלה דה שופלה": וריאציה של ביטוי ארמי "שופרט דה שופרא" שפירושו "הטוב שבטוב". מתחבר לי גם כמובן ליין הטעים. משפחה זה דבר טוב, לא מאכזב.

האלכוהול: מזקקת יוליוס – יוליוס אלטרנטיבו

ג'וב יובל הרגיל בעלים ומזקק מזקקת ג'וליוס. צילום מפייסבוק

המזקקה שהוקמה בשנת 2008 על ידי ג’וב – יובל הרגיל ביחד עם דן יואלי המנוח, שוכנת בקיבוץ חניתה ליד גבול לבנון. המזקקה מתמחה בייצור תזקיקים איכותיים ונקיים בעבודת יד, עם מקסימום ארומות וטעמי פרי, ושימוש רק בחומרי גלם טבעיים מחקלאות מקומית בלבד.

ההיצע כולל 15 סוגי תזקיקים שונים: גראפה מגפת ענבים, גראפה GSM, מאר דה גליליי – תזקיק ענבים מיושן מעל שלוש שנים בחביות, ג’ין עכו, סליבוביץ’ משזיפים, קרופניק –  תזקיק דבש נקי, ביטר – משקה עשבים גלילי, וורמוט יבש, או דה וי מפירות שונים, ברנדי, אפריטיבו ועוד, 20,000 בקבוקים בשנה. התזקיקים איכותיים, נקיים, עדינים וחלקים מאוד לשתייה, בעלי טעמים מובהקים של פרי טהור. מגוון רחב של טעמים, ארומות וסגנונות. בכוס מתקבל משקה נקי עם ארומות וטעמים נעימים.

תזקיקי מזקקת ג'וליוס. צילום מפייסבוק

האלטרנטיבו מזוקק עם רכיבים בוטאניים מקומיים כמו סומאק, אלת המסטיק, קצח, חרצני משמש, פריחת הדרים, פריחת חרוב, אבקת חרובים, אצות ים ועוד, עם 20.5% אלכוהול, ללא תוספת סוכר וצבעי מאכל. ריחות פרי ופריחת הדרים. גוף בינוני, אלגנטי, עושר בטעמי פרי ואדמה. סיומת עשירה וארוכה מאוד. רמה גבוהה. תוצר מובחר, ישראלי, וייחודי. פשוט נפלא. מחיר האלטרנטיבו 135 ₪. כל משקאות המזקקה וקנייתם כאן.    

 הג'אז: Paco De Lucia, Al Di Meola and John McLaughlin – Mediterranian Sun Dance Live

שלושה וירטואוזים, שלוש אגדות. הגיטריסטים האקוסטיים הטובים בעולם. פאקו דה לוסיה: גיטריסט פלמנקו, מלחין ומפיק ספרדי; אל דימיולה: גיטריסט איטלקי-אמריקאי שמנגן בסגנונות ג'אז לטיני וג'אז פיוז'ן; ג'ון מקלפלין: ידוע בכינויו "מהווישנו", גיטריסט ומלחין פיוז'ן אנגלי. שילב ג'אז ורוק במוזיקה הודית קלאסית והפך לאחת הדמויות החלוצות בפיוז'ן.

הקטע כאן הוא הקלטה אייקונית. השלושה חולקים כישורי נגינה בשילוב של וירטואוזיות, אימפרוביזציה ואיזון, וכמובן במיומנות. הכישרון, התשוקה, האהבה והמסירות, נשמעים בהופעה. המוזיקה והטכניקה בביצוע ובאיכות, ברמה הגבוהה ביותר. מורכבת, אינטלקטואלית ומרגשת. שיתוף פעולה נפלא. אומנות ומסירות של הטובים ביותר. הופעה חיה אקוסטית מדהימה. תענוג לאוזן ולדמיון לשמוע ביצוע כל כך יפה.

שלושת הוירטואוזים של הגיטרה: פאקו דה לוסיה, אל דימיולה וג'ון מקלפלין

ארבעה אומנים, שלושה בגיטרות ואחד בזיקוק. ייצור עצמי בלבד, זהו רומן משפחתי. ה-DNA של כל משפחה עובר לתזקיק ולמוזיקה בשליטה ובשמחה. בלתי יאומן, שיגעון. מרגישים שהחבר'ה האלה נהנים. בהחלט המיטב שבמיטב. זיקוק מוצלח ומיוחד, נגינה מרשימה ומרגשת. הפילוסופיה שמנחה: ייצור אלכוהול ומוזיקה נקיים, ללא קיצורי דרך, תוך השתלבות הרמונית שהופכים ליצירת מופת. צירוף כל היסודות שביצירה האומנותית לשלמות, עם אלטרנטיבו ביד וריקוד שמש ים תיכוני.

'אחים ליקב' – יונתן לבני טועם יינות של היינן יעקב אוריה

יעקב אוריה "בוחן את הסחורה". צילום מנמרוד שקד

כפי שציינתי למעלה בכתבה על יינות יקב פינטו, יעקב אוריה הוא היינן של יקב זה בעיירה הדרומית ירוחם שבנגב. הוא אוטודידקט המוכיח כי כשאתה מוכשר ביותר, אתה יכול להיות יינן גם ללא השכלה פורמלית, ולמיטב הבנתי אוריה הוא מהייננים הטובים בארץ. בעבר הוא היה יינן של יקב אסיף בנגב, עבר ביקב עמק האלה, ואחרי מספר נדודים נחת ביקב פסגות, שם היה היינן הראשי, עד שיקב זה עבר למשכנו הנוכחי באזור התעשייה שער בנימין בו הוא מייצר מעל 700,000 בקבוקים בשנה, חלקם הגדול ליצוא.

יעקב אוריה. צילום מנמרוד שקד

אז חזר אוריה בעיקר לאהבתו המקורית: יינות מדבר, כשבנוסף להיותו יינן יקב פינטו, הוא מייצר יינות מעולים תחת המותג האישי שלו. לא פשוט להכין יינות טובים במזג אוויר מדברי, אך לדברי אוריה: "אני שואף לעשות יין בגלל הנגב ולא למרות הנגב". עוד דבר שמייחד אותו מיקבים וייננים רבים, אלו הם השמות שהוא מעניק ליינותיו; תמיד יש סיפור מאחורי השם, כשפעמים רבות הסיפור לא פחות מרתק מהיין.

באירוע 'אחים ליקב' בו השתתפתי ביקב מרקוס, הוצגו והוטעמו על ידי נמרוד שקד מנהל השיווק אחדים מיינותיו של יעקב אוריה, בנוסף ליינות של יקב פינטו. אליהם אני מוסיף מספר יינות שטעמתי בביתי בהזדמנות קודמת לאירוע זה.

פטריסיה ויעקב אוריה. צילום מנמרוד שקד

עזר כנגדה 2022 –  בלנד לבן המורכב מ-50% ענבי שרדונה ו-50% שנין בלאן. את היין הוא קרא על שם רעייתו פטריסיה, לה נישא אחרי פטירת אשתו הראשונה. ענבי השרדונה מגיעים מהגולן והשנין בלאן משפלת יהודה. היין לא שהה בחבית, אלא נעשה בתסיסה על קליפותיו. שתיתי אותו קר כפי  שרצוי שיין לבן יהיה. השנין בלאן מבליט את טעם השרדונה והופך אותו ליין נעים ומהנה. יין לבן טעים שילווה גם ארוחה בשרית. 120 ₪.

יעקב אוריה. צילום מנמרוד שקד

הדוכס פונטיף 2021 – אוריה קורא ליין בשם זה מכיוון שבלטינית "פונטיף" הוא אפיפיור, והיין הוא כמו השאטונף דה פאפ – הארמון החדש של האפיפיור; יין שעשוי מארבעה מתוך 13 הזנים המותרים ביינות האזור. היין ששהה שנה בחבית עץ אלון, עשוי מ-60% ענבי פינו נואר מהגליל העליון, 21% סירה, 15% גרנאש ו- 4% מורבדר. כל הזנים מלבד הפינו מגיעים משדה משה בשפלת יהודה. אוריה מייצר כבר מספר שנים את היין הזה, ומדי פעם הוא משנה את הרכבו. יין טעים עם גוף בינוני, טעמי פירות יער ומתובלן כדבעי. תנו לו להיפתח ותיהנו מיין מכבד ומכובד. שאפו. 140 ₪.

עמק הציידים 2017 – עשוי 100% ענבי שנין בלאן מגוש עציון. הענבים שנבצרו בתת-הבשלה תססו לאחר הסחיטה במיכל עם שמרים, ומשם הועברו לבקבוק בו שהו חמש שנים בטרם הפצתו. והשם על שום מה? זו מחווה סגנונית לאזור באוסטרליה וליין ששמו Hunter Valley Semillon. אוריה מספר כי היין האוסטרלי היה חסר טעם וארומה, ומאחר שלא הצליחו למכור אותו הוא שכב במחסנים. כמו הברווזון המכוער, עם הזמן היין התבגר והפך למצוין. היישון עשה זאת. גם ביין של אוריה, ליין טעמי ליים ולימון, והוא מעט פטרולי. כחובב מושבע של שנין בלאן טעמתי משהו שונה ומיוחד. תנו לו להתבגר – נראה לי כי ישתבח עוד יותר מטעמו הנוכחי. 240 ₪ – יקר.

לא סיסמאות גיוס – שמות יצירתיים ליינות של יעקב אוריה. צילום רן בירון
יעקב אוריה – מצטיין גם בבחירת שמות ליינותיו. צילום רן בירון

אסופת התקווה 2020 – שוב סיפור טיפוסי של יעקב אוריה  על שם היין. שכבת שמרים לבנה יושבת ומתפתחת על היין, ומשפיעה על האיכות בעת התבגרותו. הדבר נחשב לפגם. היין הוא בלנד של  ענבים לבנים, בעיקר סמיון והיתר שרדונה ורוסאן. ארומת היין אופיינית ליינות שרי מספרד וגם  ל-Vin jaune ("יין צהוב") מאזור הז'ורה במזרח צרפת. אוריה טוען כי "רק פעמיים קרה שהתוצאה תהייה כל כך מופלאה וייחודית". שכבת האבקה הלבנה שהתה על היין תקופה קצרה. יין מאוד ארומטי, מורכב ושונה מיינות שאני רגיל לשתותם, אבל מרתק בטעמיו היחודיים והשונים כל כך. 140 ₪.

אלפא אומגה ויונייה בציר מאוחר 2021 – זן הויונייה שימש כבסיס ליין מענבים שנבצרו מאוחר מאוד בשנת 2021 והותססו על קליפותיהם. בקבוק של 500 מ"ל ובו יין בעל בוקה נעים באף. יין קינוח טעים ושונה מרוב יינות הקינוח ששתיתי בארץ. התחלה מתוקה וסיומת מעט מלוחה, עם חמיצות תומכת ואלכוהול נמוך של 10%. מרירות מסוימת בטעם הסופי מזכירה לי את יינות סוטרן המפורסמים מצרפת. מומלץ להגישו מקורר היטב. כיף של יין דזרט. 160 ₪.

כל הפרטים על יקב אוריה וקניית יינותיו כאן

עולֵלות מלחמה

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

הכורם ויינן משה אוחנה – "אני איש כרמים"

משה אוחנה – כורם יינן ומילואימניק. צילום מפייסבוק

הכורם משה אוחנה, ועכשיו גם יצרן יין משלו ב'יקב מישאל' במושב קשת שברמת הגולן, כתב לנו משירות המילואים שלו מתחילת המלחמה באזור רמאללה: "אני איש כרמים, מגדל באזור תל סאקי שבדרום רמת הגולן ענבי יין לשישה יקבים גדולים ושם הלב שלי. היקבים הם רקנאטי, 1848 ציון, תבור, כרמל, אור הגנוז וכמיסה.

משה אוחנה וילדיו. צילום יסכה אוחנה

בשנת 2021 התחלתי צעדים ראשונים בייצור יין, ובשנה שעברה עם סיום לימודי ייננות בבי"ס ליין בתל חי – אוהלו, הקמתי את 'יקב מישאל'.

צילום משה אוחנה

היינות שלי הם: גפן אדרת – בלנד מבוסס קברנה פרנק; רקפת – רוזה 100% מרסלאן, בתקווה לביקבוק בהקדם; גפן דליות – בלנד מבוסס סירה ומלבק. לחביות נכנס תורמוס הרים – 100% מרסלאן, ויש גם בכמות קטנה קברנה סוביניון מיוחד,  ללא שם ולא ממותג. שנדע ימים טובים ומאושרים".

קראו מה כתב משה אוחנה על היקב שלו

קראו מה כתבו החברים על משה אוחנה ויינותיו. ניתן להזמין ובכך לסייע

יותר מ-500 מילואימניקים ברשימה זאת זקוקים לתמיכה

אם תרצו אין זו אגדה – הרצל בעזה מדף הפייסבוק של חנוך דאום. תוכן גולשים – שימוש לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

חנוך דאום – בדרן, בעל טור בידיעות ופרסומות מעצבנות ברדיו, פרסם בדף הפייסבוק שלו (כדאי לעקוב):  "אז זה העניין: בשעה טובה ואחרי שאפרת עבדה על זה שעות רבות (מאוד), יש רשימה מסודרת של כ- 500 עסקים של מילואימניקים שזקוקים לתמיכה שלכם. יש ברשימה בתי קפה ומסעדות, עורכי דין, מאמני כושר, מובילים, נגרים ומה לא – שהבעלים שלהם נמצאים גם כעת עמוק בעזה או ישנים באוהלים בגבול הצפון כבר מעל 70 יום, ומגיע להם שנקנה אצלם, מגיע להם שנחבק אותם. חלקם אמנם לא יכולים לתת שירות מידי כי הם לא בזמינות (יש למשל שף פרטי שנמצא בלחימה. אחיו נהרג כשיצא מעזה והוא ממשיך להילחם), אבל הם ישמחו שתבקרו אצלם באתר, תתרשמו ותרשמו להיות לקוחות שלהם בעתיד.

אפרת בדקה ודיברה עם כל המילואימניקים (והמילואמניקיות) ברשימה (או עם בני המשפחה שלהם), יש בלינק דרכים ליצירת קשר,  ואפשר גם לעשות חיפוש דרך אפליקציית איזי כדי לדעת מה מהם קרוב אליכם. בקשתי אליכם היא שהרשימה הזו, שמוסיפה כמובן להתעדכן כל הזמן, תופץ כמה שיותר, ואנשים יכנסו אליה מדי פעם כדי לחפש בה מקומות לקנות ולתמוך".

כאן הלינק לרשימה המלאה

מעזה להתרעננות במבשלת בירה אלכסנדר

צילום מבשלת אלכסנדר

מבשלת בירה אלכסנדר אירחה השבוע 80 חיילים שהגיעו מהלחימה בעזה להתרעננות ולטעימות במרכז המבקרים. זה המשך לפעילות המבשלה מהשבועות הראשונים של המלחמה, והתגייסות לפעילות עם סיירת בירות טריות והופעות חיות שנדדה בין מרכזי מפוני העוטף ברחבי הארץ. הלוחמים זכו במרכז המבקרים של אלכסנדר בסיור המפרט את שלבי עשיית הבירה, ומטעימות הבירות של המבשלה. מזל שיכלו לתפוס חרופ באוטובוסים בדרך חזרה.

צילום מבשלת אלכסנדר

אורי שגיא, מייסד ובעלים של בירה אלכסנדר, המגויס מפרוץ המלחמה לשירות בחיל האוויר, אומר: "החיילים הגיעו אלינו אחרי שבועות של לחימה מאומצת, והיה חשוב לנו לתת להם חוויה שתשכיח, ולו לרגע, את המציאות המורכבת בשטח. מרכיב החוסן שלנו כלוחמים טמון ברגעים הללו של השפיות, אשר עוזרים לגייס את הכוחות להמשך הדרך".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר