שמענו בין הגפנים 3.5.24: נפרדים מהיינן מלכיאל הדרי ז"ל, מחפשים טביעת אצבע ייננית, טועמים יינות מרגלית חדשים

שמאי מיטלמן, חובב יין ומוביל מועדון ה-GL ("החיים הטובים" – Good Life ), הגיע לאחרונה עם בניו ליקב סוסון ים לטעימת יינות מתיישנים לרגל 25 שנים ליקב של זאב ואורלי דוניה. שמאי העניק לשניהם ציור פרי יצירתה של רעייתו עפרה מיטלמן ז"ל, שנפטרה לא מכבר ולא זכתה למסור במו ידיה. קראו עוד בהמשך. צילום פרטי
השבוע: אלון גונן נפרד מהיינן מלכיאל הדרי ז"ל ומחפש טביעת אצבע אצל שלושה ייננים, יונתן לבני טעם יינות חדשים של יקב מרגלית, יקב כרמל דוחה העברת היקב מזיכרון יעקב לאלון תבור ומקדם רכישת משקה אנרגיה, יינות של תקווה בציפייה לשחרור החטופים, עולֵלות בקצרה: הציור שהגיע אל זאב דוניה, יום שגרתי בכרם אלקוש, ממלחמת העולם הראשונה לכורמים בצפון

אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

צולם ביקב טוליפ. פורסם בדף הפייסבוק

פרידה מיינן – מלכיאל הדרי ז"ל

מלכיאל הדרי ז"ל – מייסד כורם ויינן יקב גיתו. צילום סמי טוויג

אלון גונן: ב-19.4.24 הלך לעולמו מלכיאל הדרי, הבעלים והיינן של יקב גיתו, בעקבות מחלה קשה. הדרי, איש הייטק, הפך תחביב למקצוע ובשנת 2011 הקים בביתו בהוד השרון יקב קטן – יקב גיתו (קראו את הכתבה המקיפה שלנו משנת 2021). אי אפשר שלא להתפעל מהעובדה שהיקב הקטן עשה את הדרך הכי מהירה בארץ ליקב איכותי ומוביל. אני כותב כבר שנים על טביעת אצבע ייננית, סגנון, איכות ושיווק ללא מניירות וללא פרזנטורים. למלכיאל הדרי היו כל אלה, והוא הצליח להציב את היקב שלו בחמישייה הפותחת שלי, בעוד אחרים מחקים מתודות זרות. אי אפשר שלא לציין את מי שנשאו יחד עם מלכיאל במשימות העבודה ביקב – הרעייה דינה שביצעה את הפעילות המעבדתית, ומלכיאל סמך עליה בכל הנוגע להחלטה על הבלנדים וטעימתם, והבן דרור שיחד איתו נטע וטיפח את הכרם המשפחתי במושב כפר פינס, ממנו עשו יינות לראשונה מבציר 2020.

הכרם של יקב גיתו בכפר פינס. צילום דרור הדרי

באחת הטעימות שערכתי ביקב לפני מספר שנים, התפעלתי ממשהו שאמר הדרי בפגישתנו: "אין לי קברנה סוביניון ואין לי מרלו – הזנים הפופולריים בארץ. אינני רוצה טעמי עץ ביין, ורק מעט אלכוהול. אני רוצה בעיקר יינות מאוזנים". זה משפט שהפך אותו לאחד המטאורים של השנים האחרונות בארץ, מטאור בלי גינונים ובלי צורך בכוכבות.

מבחינתו, כל מי שהתארח אצלו היה מבקר יין. תמיד ביקש לדעת מה באמת חושבים, את האמת. מעולם לא ביקש הנחה או נחמדות כששאל אותי מה אני חושב על היין שלו. אי אפשר היה להתעלם מהאישיות שלו כשדיבר על יין; הוא קרן.

שני דורות של יין – אבא מלכיאל הדרי והבן דרור – יקב גיתו. צילום מוניקה פיץ

מלכיאל הדרי היה איש שאוהב לארח, אוהב לדבר ואוהב פילוסופיה. חובש כיפה, מדבר ומקבל את הכול כמובן מאליו – זוגיות, דת, פוליטיקה. תוך כדי שיחה טעמנו אז יין קריניאן 2021, עם ארומות של עשבי בר, פרחים, תבלינים וניחוחות אדמתיים. היין היה בשרני ועסיסי, עם טאנינים עדינים מאוד. יין שמיועד לאנשים שאולי לא רוצים קריניאן כבד ומעיק, לדברי מלכיאל. כשטעמתי את מרסלאן 2022 שלו חיפשתי מילים לתיאור החוויה של טעמים עשירים ומדהימים; יין מלא ומרוכז, עם קסם סגנוני ורב-תכליתי כל כך שונה בנוף. ה-CSM בגרסת מלכיאל הדרי היה בלנד מענבי  קריניאן, סירה ומרסלאן, והפגין את הפילוסופיה האדירה שהאוטודידקט הזה רקח – מורכבות והרמוניה מושלמת, עם הרבה מאוד קסם מרתק.

דינה הדרי אלמנתו של מלכיאל הדרי ז"ל. צילום סמי טוויג

היקב הקטן בהוד השרון היה מקום עלייה לרגל לעשרות ייננים שבאו לטעום ולהבין על מה כולם מדברים, ורצו לדעת אם מדובר בטכניקות חדשות או בשיטות ייצור יין לא שגרתיות. כולם הבינו מהר מאוד שמדובר במסירות אין קץ לאיכות ולחדשנות, וברצון לתרום תרומה משמעותית לענף היין בארץ. זה מחזיר אותי למשפט שלו שציטטתי, "אין לי קברנה סוביניון ואין לי מרלו – הזנים הפופולריים בארץ. אינני רוצה טעמי עץ ביין, ורק מעט אלכוהול. אני רוצה בעיקר יינות מאוזנים".

תהא מנוחתך עדן, מלכיאל הדרי, איש יקר. המחויבות שלך לאיכות וליצור יין בלי להתפשר על חומר הגלם, תמשיך לעורר השראה עוד שנים רבות.

יקב גיתו ממשיך וימשיך לפעול עם דרור הבן ככורם, ודינה הרעייה ודרור כייננים, בהשראתו של מלכיאל. מעוניינים לקנות יינות גיתו? מוזמנים לדבר עם דרור הדרי – 054-9139133.

טביעת אצבע ייננית: מה כבר ביקשנו?

יינות ראשונים לייננית דנה בני ביקב טוליפ

אלון גונן: בערך בפסח 2023 נכנסה דנה בני לתפקיד הייננית ביקב טוליפ וביקב מאיה, ועברה מיקב ננה המדברי במצפה רמון שמייצר 50 אלף בקבוקים בשנה, ליקב שמייצר 400 אלף בקבוקים בשנה. אחת השאלות ששאלתי בכתבה שפורסמה עם מינויה לפני שנה, הייתה האם ביקב כזה גדול תהיה לדנה בני אפשרות להשאיר טביעת אצבע ייננית או לשנות את האסכולה של היינן אותו החליפה, דוד בר אילן. השאלה עלתה בעיקר היות שגם ביינות יקב ננה ממנו הגיעה בני לטוליפ, לא הייתה טביעת אצבע ייננית בולטת שלה. ביקב ננה יש אולי סיפורים על טרואר מדברי של הכרמים, אבל הטרואר של יקב טוליפ פרוש לאורכה ורוחבה של המדינה, כך שאין בו ייחודיות מבחינת טרואר או טביעת אצבע ייננית לטוב או לרע. חיכיתי בסבלנות ליינות הראשונים שיצאו לשוק, ואכן לפני מספר שבועות בוקבקו שני יינות – לבן ורוזה.

דנה בני ייננית יקב טוליפ ויקב מאיה באיש הענבים. צילום רן בירון

לפני שלושה שבועות הגעתי ליקב טוליפ המטופח והמקסים, ולמרות השעה המוקדמת בבוקר שישי, במרכז המבקרים היו כבר עשרות לקוחות שברחו קצת מאווירת השכול והמיאוס, וניסו להירגע קצת עם כוס יין. ההפתעה הראשונה שחיכתה לי הייתה קצת מוזרה, וזה בלשון המעטה – יינות בציר 2023 נמצאו על המדפים למכירה, אבל לא נפתחו לטעימה או למכירה בכוסות. נאמר לי שאלה יינות שנמכרים בבקבוקים בלבד. כשניסיתי קצת ללחוץ ולשאול אם מצפים מלקוח לקנות חתול בשק, במיוחד כאשר מדובר בייננית חדשה ובסדרה חדשה, השיבו לי ש"זו ההחלטה". אוקיי, אם זו ההחלטה, אז נקנה את היין ונטעם אותו בהזדמנות אחרת, כשהעצבים יירגעו מהחלטה מוזרה זו.

אתחיל דווקא עם הרוזה. כבר על פי התווית אפשר להבין שהוא שודרג לסדרת "אספרו" שמעל סדרת הבסיס "טוליפ", מה שאומר שהענבים נבחרו בקפידה ונבצרו במיוחד עבור הרוזה. רועי יצחקי, מנכ"ל היקב, לא לקח צ'אנס, ובבחירה הזו שלו אמור היה לעשות לדנה בני חיים קלים, עם חומרי גלם משובחים שלא ממש מצריכים התערבות בומבסטית של ייננות. פשוט לא צריך לקלקל אותם, וכמובן להחליט על איזה קו ללכת מבחינת ריחות וטעמים שמתקבלים בהתאם לתסיסות, סוגי שמרים ומשך היישון במיכל. בחירה כזו של ענבים מאפשרת לייננית לייחד את היין, ולהשאיר טביעת אצבע שתזהה אותה עם היין. מאידך ברור שהיין הזה יצטרך להיות יקר מיינות בסדרת "טוליפ", והשיפוט שלו יהיה בהתאם.

רוזה אספרו 2023 – בלנד של ענבי מלבק וברברה. כבר באף מבינים שהמלבק שולט והברברה נמצא בקצוות, עם החמיצות האופיינית שאמורה לתמוך בגוף החסון של המלבק ולתת לו את האיזון המתבקש. היין משחרר ריחות וטעמים אופייניים – רימון בוסרי, דובדבן ופטל. בטעימה, כשהיין מצונן היטב הארומות די שטוחות ונעלמות מהר. כשהיין מעט מתחמם אפשר ליהנות מהארומות האופייניות, אבל הפה נעלם מהר מאוד, והמלבק לא נשאר כפי שמצופה ממנו. עם פרי איכותי, כפי שאמור להיות בסדרת אספרו, בחיבור שני זנים ייחודיים חייבים שיהיה איזון מקסימלי. אני מניח שהוספת כמות קטנה של ברברה למלבק, נועדה לתת חומציות שחסרה למלבק, שכנראה נבצר לא בזמן המתאים לרוזה. לכן לטעמי הקורלציה לא עבדה עד הסוף.

ובעניין טביעת אצבע ייננית; ההחלטה לעשות רוזה מבלנד של מלבק וברברה, הייתה אמורה לאפשר לדנה בני לעשות משהו ייחודי רק לה, אחרי שביקב ננה עשתה רוזה מגרנאש, שהיה יין טוב אבל עוד אחד מני רבים. אבל לצערי, גם ביקב טוליפ לא באה הייננית לידי ביטוי. יכול להיות שהזמן יעשה את שלו, אבל הפער בין הציפיות לבין המציאות טפח על פניי, וחבל. מחירו 90 ₪. ציון 88. תמורה למחיר – 70 ₪.

וויט טוליפ 2023 – בלנד משני זנים: גוורצטרמינר וסוביניון בלאן. גם כאן בחירה של שני זנים סוליסטים, שכל אחד מושך לכיוון אחר. מצד אחד גוורצטרמינר המאופיין בפירות טרופיים והדרים, ומצד שני סוביניון בלאן שמושך לכיוון העשבוני והגויאבה האופייניים לניו זילנד. יין חביב וקליל, שמתאים לסדרות של 3 ב-100. מחירו 79 ₪. ציון 89. תמורה למחיר – לא.

הייננית שירי רוזנטל-קובה ומותג בלנדים

שני יינות מבציר 2023 של 'בלנדים', המותג של הייננית שירי רוזנטל-קובה, יצאו למכירה בשבועות האחרונים, והם היינות הראשונים שלה כייננית עצמאית. שירי התחילה את דרכה ביקב רמת הגולן בו עבדה מספר שנים. לאחר מכן עברה ליקב ברקן, יקב תעשייתי גדול אף יותר מרמת הגולן. עבודה בכאלה יקבים, כחלק מצוות ייננים גדול, לא מאפשרת למי שאינה ייננית ראשית לבוא לידי ביטוי, ובוודאי שאינה מקבלת הכרה על עשיית יין. כך שוב נעלם המושג "טביעת אצבע".

שירי רוזנטל 'בלנדים' עם הרוזה והשרדונה שלה. צילום יונתן לבני

יינות ראשונים אלה של שירי רוזנטל-קובה כייננית עצמאית, מדברים עכשיו וצריכים לספר לנו את הסיפור שלה. אני מניח שאחרי שנים של לימודים באוסטרליה ועבודה ביקבים שמשפיעים על תעשיית היין, האפשרות לשחק עם אין ספור חומרי גלם, וכמובן התמיכה שקיבלה מייננים ראשיים שמובילים את הענף, המשמעות היא שמבחינה מקצועית שירי יודעת לעשות יין. כל שנותר כעת, זה להבין לאיזה כיוון היא רוצה ללכת – האם החנפנות תדבר והיא תייצר יינות שיהיו טעימים אבל גם יהיו רק יינות נוספים בין רבים, או שהידע, הניסיון והרצון להיות סוליסטית ידברו, ויינות הביכורים שלה יהיו תחילה של מסע מרתק ליינות אחרים?

רוזה 2023 – בלנד של ענבי מלבק עם 20% פטי ורדו. האף פותח ספקטרום עשיר של ניחוחות: תותים עסיסיים, אשכולית בוסרית ונימה עדינה של אבטיח. הפה עם חומציות מתונה, המאפשרת לענבים הנפלאים שביין להתפרץ בכל הדרם, עם טעמים פירותיים אקספרסיביים, שמזיזים את החך ומשאירים רושם בלתי נשכח. אחד היינות שאפשר למתג כמהות האמיתית של הקיץ בבקבוק. מחירו 90 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – לחלוטין.

שרדונה 2023 – שרדונה למיטיבי לכת. כבר בלגימה הראשונה היין העלה חיוך על פני, והבנתי שיש כאן שרדונה שלא ישעמם. שתי אסכולות מתחברות נפלא אצל שירי רוזנטל-קובה – רמת הגולן הקליפורני, והאסכולה הברקנית שנוטה לאיטליה וצרפת. הסגנון הקליפורני בו העץ נוכח, והסגנון השני בו יש רעננות עם טעמי הפרי האקזוטי טרופי.  האף עם ניחוחות עזים של תפוח, משמש, וניל ובקצוות קינמון. הפה עגול וקרמי עם חמיצות תוססת, וטעמים נפלאים של פרי טרי ועוצמתי. העץ בהחלט קיים, אבל משאיר מספיק מרווח מחיה לענבים, והאיזון ביניהם מדהים. שאפו, יין מהליגה של הגדולים. מחירו 99 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – בהחלט.

לסיכום: יין הרוזה של שירי, המבוסס על ענבי מלבק, זכה בתוספת גאונית של פטי ורדו, שעשתה את ההבדל בין עוד יין חנפן ליין מרתק. בשרדונה יש משחק מדהים של קצת מכול דבר, וכול הקצתים האלה מתחברים באופן מושלם. שני יינות שהם חוויה, עם טביעת אצבע של ייננית מצוינת.

היינן דני פרידנברג מיקב טפרברג עם יינות עצמאיים שלו

דני פרידנברג התחיל את עבודתו ביקב טפרברג הגדול בשנת 2016, מיד עם סיום לימודי הייננות בארצות הברית, והיה ליינן השלישי ביקב שנהנה מהחיבוק של שיקי ראוכברגר, היינן הראשי שמייצג את האסכולה הקליפורנית, ושל אוליביה פרתי שמגיע מהאסכולה צרפתית, ויש לו אינטרפרטציה מאוד ייחודית רק לו. במהלך השנים קיבל דני הרבה קרדיט מחבריו ביקב, ונראה היה כי מדובר בכוכב עולה עם לוק קולי, מבטא אמריקאי ודוסיות "קאובויית" שעשתה את העבודה אצל החילונים.

דני פרידנברג. צילום מדף הפייסבוק

כבר ציינתי שעבודה ביקב גדול המייצר מיליוני בקבוקי יין בשנה, לא מאפשרת לבוא לידי ביטוי באמת. לכן שיערתי שזה רק עניין של זמן עד שדני ייצא עם מותגים שלו. חיכיתי בסבלנות עד שהיינות שלו יתייצבו ויתפסו כיוון, על מנת להבין האם הכוכב באמת יספק יינות בעלי טביעת אצבע ייחודית, אבל לצערי כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. כאשר כל המהות היא ליצור יין מחוץ לקופסה, חדשני או קולי, ולהיות שונה בעיקר בדיבורים וביחסי ציבור, צריך להבין שזה לא מחזיק מים – ביטוי שמקורו באנגלית"doesn’t hold water" , מתאר דימוי של מיכל נוזלים המאבד את תוכנו, ומלמד על משהו שלא יכול לעמוד בפני עצמו. הסופרלטיביות של פרידנברג ביינות שלו מקבלת ציון 100, אבל לצערי לא כך היינות עצמם.

פינו גרי 2020 – אתחיל דווקא עם הפינו גרי, שבשנים האחרונות הרבה יקבים התאהבו בו והוא מתקבל יפה מאוד אצל חובבי היין. משום מה דני לקח את היין לכיוון אחר, והחליט לעשות ממנו רוזה, או שמא זה יין כתום – הרי גם רוזה באופנה והכתום חביב על האסכולה התל אביבית הקולית, אז למה לא לייצר סוג של ייצור כלאיים שיהיה מה לנתח, ובעיקר על מה לדבר?

מדובר בהשריה של התירוש על הקליפות, ובואו נשכח מזה. חשיבה מחוץ לקופסה, יין לצעירים, כפי שאוהבים להגדיר אותו, אבל מבחינת ניתוח יין, אז יוסי בנאי כתב לשלישיית הגשש החיוור במערכון 'קרקר נגד קרקר', כמה שורות קאלט שמדקלמת ברברה, ואולי ברכה או שמא ברוך: "מה יש לי, ומה אין לי. ובסך הכול מי אני, מה אני, מי אני, מה אני, מה. מה. מה." מחירו 99 ₪. ציון 88. תמורה למחיר – לא.

גרנאש 2020 – ענבים מחלקה בהרי יהודה, שדניאל טיפח בשיטת הדליית גביע – צורת גידול המתייחסת בעיקר לחתירה למצוינות ללא פשרות (למשל מחייבת בציר ידני, ומאפשרת בחירה של האשכולות הטובים ביותר כבר בכרם). יש ייננים שהמודל הזה הוא נר לרגליהם, ומאידך יש ייננים שצורת גידול זו היא רק כלי על מנת  לייצר גימיק שיווקי, ולדעתי הגרנאש הזה מוכיח זאת. אחרת לא ברור למה הפרי לא בא לידי ביטוי, וביין אין שום מורכבות, אלא שפע של דובדבנים עם מעט מליחות, וכאן זה נגמר. מעניין שביקב טפרברג לא עשו מעולם גרנאש זני, והוא תמיד נכנס לבלנדים. מחירו 95 ₪. ציון 88. תמורה למחיר – לא.

ברברה 2021 – ביין הזה אפשר להבין את החשיבה מחוץ לקופסה. אם הברברה הישראלי של שאר היקבים מאופיין ב ארומות  של שזיפים שחורים, דובדבנים, אוכמניות ועשבי תיבול, ופה עם טאנינים צובטים וטעמי פירות יער ושזיף, אז דני פרידנברג לקח את היין שלו למחוזות הקלילים והרגועים, עם ניחוחות פרחוניים קלילים יותר. הפה אומנם נשכני, אבל המתיקות שולטת, לכן זה יין שיפנה לחתך רחב של אנשים שלא בטוח שהזן מעניין אותם. מחירו 110 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – 70 ₪. לסיכום: לא לילד הזה פיללתי.

יונתן לבני עם יינות חדשים של יקב מרגלית

ד"ר יאיר מרגלית וספריו שנלמדים באוניברסיטאות בעולם. צילום יונתן לבני

יש לי קשר מיוחד ליקב מרגלית בבנימינה, המייצר כ-30,000  בקבוקים בשנה מענבי כרמיו בגליל, בבנימינה ובזיכרון יעקב. מדוע? גם כי הוא אחד מהיקבים המשפחתיים האיכותיים הראשונים שהוקמו בארץ ב-1989, וגם כי ד"ר יאיר מרגלית, היינן והבעלים (עם בנו אסף), בן 86, הוא איש אקדמיה מובהק שלימד כימיה וטכנולוגיה של יין בטכניון בחיפה, הקים את החוג ללימודי יין במכללת תל חי והרצה בו בין השנים 2004-2011, וספריו בנושא הכימיה של היין נלמדים באוניברסיטאות מובילות בעולם.

כשהגעתי לאחרונה לטעימה השנתית של היקב לפני חג הפסח – בעיקר טעימת היינות האדומים, ישבתי עם יאיר לשיחה מעמיקה על יין, וראיתי שלא נס לחו עם הגיל המתקדם.  ואלה היינות בטעימה:

היינות האדומים של מרגלית בטעימה. צילום יונתן לבני

פרדיגמה GSM 2022 – בלנד ים תיכוני המאפיין את יינות עמק הרון בצרפת. מורכב מ-59% ענבי סירה, 32% גרנאש ו-9% מורבדר. יין נעים מאוד לשתייה עם גוף בינוני, שאכן מזכיר טעמי GSM צרפתי – טעמים פירותיים של פטל, וחמיצות גבוהה ונעימה. 135 ₪.

פרדיגמה GSM 2020 – אותו בלנד ים תיכוני, אך אחוזים שונים של ענבים: 42% סירה, 22% גרנאש ו-36% מורבדר. הבדל מענין בין שני יינות דומים ביותר. המורבדר באחוזים הגבוהים יותר נותן ליין עומק רב יותר לעומת זה משנת 2022, אך גם הזמן שעבר עשה אותו לטעים יותר בשתייה. 140 ₪.

קברנה סוביניון 2022 – מורכב מ-89% ענבי קברנה סוביניון, 10% קברנה פרנק ו-1% מרלו. הענבים מכרמים בקדיתא שבגליל העליון ומבנימינה. יין מורכב, שאמור להתיישן שנים רבות. לטעמי עפיץ מדי, ולא זיהיתי בטעמו קברנה סוביניון עשיר ואלגנטי כמקובל. 185 ₪ לבקבוק – מאוד יקר.

אסף מרגלית. צילום דוד סילברמן dpsimages
אסף מרגלית בבציר. צילום דוד סילברמן dpsimages

אניגמה 2022 –  52% ענבי קברנה סוביניון, 30% מרלו ו-18% קברנה פרנק. יין נהדר, שכמו רוב היינות שהה שנה בחבית. זהו בלנד המאפיין את יינות בורדו, עם טעמי שזיפים, פטל שחור וגוף מלא. סיומת נעימה וארוכה. לטעמי אחד מהיינות הטובים של היקב, שלהרגשתי יתיישן ויהיה עוד יותר מצוין. 205 ₪ – יקר אבל מאוד מיוחד.

קברנה פרנק 2022 – אני חובב מושבע של זן זה, וכמי שמגיע עיתים קרובות, ככול הניתן בימים אלה, לאזור שינון בעמק הלואר, שם מייצרים רק קברנה פרנק, אני מכיר אותו היטב. הקברנה פרנק של מרגלית עשוי מ-80% ענבי קברנה פרנק, 19% קברנה סוביניון ו-1% מרלו. יין הרמוני ומורכב, עם טעמי פירות שחורים וגוף מלא. לטעמי זה הקברנה פרנק הטוב ששתיתי בארץ בשנים האחרונות. לא להחמיץ. 200 ₪ לבקבוק – ממש לא זול, אבל שווה בהתחשב באיכות.

קברנה פרנק 2020 – הרכב שונה: 97% ענבי קברנה פרנק ו-3% מרלו, מכרם בנימינה בו נטועות גפני הקברנה פרנק במרווח קטן ביניהן, בצפיפות גדולה יותר מזו שבכרם קדיתא. בגלל דומיננטיות הקברנה פרנק, טעם היין דומה מאוד לזה של 2022. גוף מלא, חומציות נעימה ומאוזנת, וסיום ממש ארוך ומהנה. 200 ₪ – אותה התייחסות למחיר כמו היין מ-2022.

היינות הלבנים של מרגלית. צילום יונתן לבני

ריזלינג 2022 – לאנשי יקב מרגלית יש חיבה לזן הריזלינג, למרות האקלים הישראלי שלעניות דעתי לא מתאים כל כך לזן זה, המאפיין אזורים הרריים קרים יותר מאשר אצלנו בישראל. מרגלית נטע את גפני הריזלינג שלו בכרם זיכרון יעקב – אזור שאינו אופייני לזן. לא אחת סברתי, וכך גם כתבתי, כי את הריזלינג הישראלי אינני מחבב. כששתיתי את הריזלינג של מרגלית, הרגשתי שאני חייב לחזור בי מדעתי על ריזלינג ישראלי. מודה ועוזב – ירוחם. ליין מתיקות נעימה על גבי הטעם היבש, עם טעמי וריחות פרי הדר וריח מעט פרחוני. יין נעים ביותר. 135 ₪.

אופטימה 2022 – יין לבן ממש מרתק, מורכב מ-60% ענבי שרדונה ו-40% מרגלית בלאן; זן שנולד בכרם הקברנה פרנק בבנימינה מגפן אחת לבנה בתוך כרם שכולו אדום, בבחינת "הברבור הלבן". בענבים מאותה גפן נמצאה חומציות גבוהה ביותר, שאינה אופיינית לזנים הגדלים בארץ. הזן השונה טופח על ידי מרגלית ונשלח לבדיקת DNA בקליפורניה. גם שם נתגלה קושי בזיהוי הזן. כנראה שמדובר במוטציה של הקברנה פרנק, שהוליד זן ענבים חדש שנקרא כעת 'מרגלית בלאן'. בטעם זהו יין מאוד שונה, ועם זאת מרשים ביותר. יש לו טעמי וניל וחמיצות נעימה ועדינה. אפילו שמדובר ביין לבן, הסיומת מאוד ארוכה ומיוחדת. כיף אמיתי. 135 ₪.

יקב כרמל – בין מלחמה לעבריין פלילי לכאורה

אלון גונן: בשבועיים האחרונים פורסמו בעיתונים הכלכליים שתי כתבות על יקב כרמל, שתיהן התבססו על מידע שלא נשלח לעיתונאי יין, חלילה, כי למה להם שנתעסק בנושאים כאלה וננתח אותם עבור צרכני היין? אבל הנה, אנחנו כאן.

מפעל יקב כרמל באלון תבור – גם היקב בזיכרון יעבור לכאן. צילום באדיבות עיתון E-FOOD

שתי הידיעות קשורות אחת לאחרת. הראשונה מתייחסת לכך שקבוצת כרמל קורפ (תחת שם זה נסחר היקב בבורסה התל אביבית), החליטה לדחות את השלמת פרויקט מעבר היקב מזיכרון יעקב לאזור תעשייה אלון תבור, והוא יתבצע רק אחרי בציר 2024. לטענתם, זה בגלל המלחמה ועקב מחסור בקבלנים שהוביל לעלייה של 8% בהשקעה הצפויה בפרויקט, לכ־140 מיליון שקלים. באותה נשימה פורסמה ידיעה לפיה החברה רוכשת את מותג משקה האנרגיה 'בלו' (BLU) תמורת 450 מיליון שקלים.

משקה אנרגיה ששווה כל כך הרבה כסף? וואוו

אז בואו נגיד שהידיעה הראשונה קצת מתגמדת לעומת השנייה, ועניין בעיות התקציב לא ממש נכון במאה אחוז. בכרמל פשוט זיהו עסקה משמעותית ומאתגרת, וכנראה שהם מצליחים לנצל את הבעיות הפליליות בהן מואשם ענאן שמשום, הבעלים של יצרנית משקה האנרגיה, שעומד במרכז חקירת חשד להונאת ענק בתחום המיחזור. שמשום נעצר עם חשודים נוספים בדצמבר האחרון, בשל חשדות למרמה, זיוף, עבירות מס, הלבנת הון ושורת עבירות כלכליות נוספות, שהסבו למדינה, לפי החשד, נזק בהיקף של כ־335 מיליון שקלים (מספר שאיכשהו אינו רחוק מהסכום שכרמל תשלם לו). החשד הוא שהחברה של שמשום הגישה למשרד להגנת הסביבה דיווחים כוזבים בנוגע לכמות מכלי המשקה שאספה ושלחה למיחזור, כדי לחמוק מהטלת קנסות, זאת  לפי החשד תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות, מסמכים מזויפים, ויצירת מצג שקרי של איסוף מכלי משקה – שיהיה ברור, ללא כל קשר לחברת כרמל בנושא זה.

משאית של יקב כרמל – להעמיס יין בירה ומשקה אנרגיה. שילוט וצילום משהו מהשלטים

מה שכן, עבור חברת כרמל קורפ זו עסקה שתכניס אותה לליגת הגדולים, מאחר שהיא נסחרת בבורסת תך אביב לפי שווי של 375 מיליון שקלים, ונכון לסוף 2023 בקופתה נותרו 43 מיליון שקלים. השאיפה של כרמל תמיד הייתה להיות כמו חברת טמפו, שמחזיקה ביקב ברקן ומונפקת בבורסה במאות מיליוני שקלים. לכן, בשנים האחרונות עושה כרמל מאמצים עילאיים להתרחב בשוק המשקאות, ורכישת מותג של משקה האנרגיה מתאימה לאסטרטגיה שלה – לא להתעסק רק ביין.

בחודש יוני 2023 חתמה כרמל על חוזה להפצת מותגי הבירות קורונה, סטלה ארטואה, לף והוגרדן לצד בירות נוספות אותן היא מפיצה, ובכך קראה תיגר על שתי המובילות בשוק – החברה המרכזית (קוקה קולה) שבבעלותה יקב תבור והזיכיון למותגי הבירה קרלסברג וטובורג לצד מותגי בירה נוספים אותם היא מפיצה; וחברת טמפו, בעלת יקב ברקן ויצרנית ומשווקת הבירה הגדולה בישראל עם מותגי גולדסטאר, מכבי ואביר המקומיים, והמותגים העולמיים היינקן, פאולנר וניוקאסל.

ברבעון האחרון של 2023 הגדילה כרמל ב־17% את ההכנסות שעמדו ב־2023 על 325 מיליון שקלים לעומת 275 מיליון שקלים בשנת 2022. הרווח התפעולי זינק ל-40 מיליון שקלים לעומת 12 מיליון ב-2022, והרווח שנרשם הגיע ל-30 מיליון שקלים.

יקב כרמל ביקש שלא להגיב על הנכתב כאן.

מוזמנים לקנות יינות של תקווה – בציפייה לשחרור החטופים

צילום מאתר WotV

רני רוגל: גיל דיקמן ממטה משפחות החטופים, העלה לפני החג לדף הפייסבוק שלו פוסט עם טקסט קצר שקלע בול: "בקבוקי יין מיוחדים לנועה ארגמני, להרש גולדברג-פולין, לעומר שם טוב, לעודד ליפשיץ ולכרמל גת. בתקווה שליאורה ויעקב (ההורים) יזכו לשתות אותו עם נועה, ושנזכה לשתות אותו עם כרמל – כבר מחר". אז זה לא קרה לפני החג, ואחרי שצפינו בסרטון של הרש והאזנו לקולו, כולנו מקווים שהוא וכול 132 החטופים האחרים יחד איתו יחזרו בהקדם אל משפחותיהם – עד יום העצמאות שבפתח.

שישה יינות של תקווה כבר מוצעים למכירה בישראל ובארה"ב על ידי הצוות של מי שיזם את הרעיון וביצועו, אדם סקוט באלוס (Adam Scott Bellos) תחת פרויקט Wine on the Vine, שהושק ב-2020 ומפתח עסקים בתחום היין הישראלי במסגרת The Israel Innovation Fund. שני יינות נוספים כבר בדרך וגם חבית עצמאות שלהם. חלק נכבד מהרווחים ממכירת היינות מועברים למאבק של משפחות החטופים.

בציר 2023 בכרם יקב יזרעאל. צילום יהודה נהר

 מאחר שהיינות שנמכרים בפרויקט יוצרו על ידי היקבים רמת נגב ויקב יזרעאל, ביקשנו מאנשי היקבים קצת מידע על היינות.

יהודה נהר – בעלים יינן ומנכ"ל יקב יזרעאל, אומר: "היין שלנו הוא  אלפא 2021 – בלנד של ארגמן, סירה וקברנה, כשהענבים נבצרו ידנית היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. התוויות על בקבוקי היינות של יקב יזרעאל הן של החטופים הרש גולדברג-פולין ורומי גונן (תווית נוספת שמצטרפת למכירה), שהוריהם חברים שלנו".

צילום מדף הפייסבוק של גיל דיקמן

סיפורה של החטופה נועה ארגמני וסיפור הוריה, עם אימה חולת הסרטן ליאורה שחרדה כי לא תחזיק מעמד עד חזרת בתה, נגע לליבות כולנו, וגם לה הוקדשו בקבוקי אלפא של יקב יזרעאל.

הרש גולדברג-פולין, בן 23 בעל אזרחות אמריקאית בנוסף לישראלית, עלה לכותרות בחול המועד פסח כשהחמאס הציג סרטון שלו בו רואים שיד אחת שלו נקטעה במהלך החטיפה לעזה מהמסיבה ברעים ב-7 באוקטובר.

רומי גונן בת 23, נחטפה ממסיבת הנובה. אביה איתן אמר עליה: "לא מכיר מישהי אמיצה יותר מהבת שלי". אמה מירב לשם-גונן אמרה: רומי עבורנו היא עולם ומלואו. אישה של אהבה, צחוק, נחישות, התמדה, הקשבה, דיבור, והתעקשות על מה שבעיניה לא צודק".

צילום מאתר WotV

גלעד צדוק מיקב רמת נגב סיפר לנו על יינות היקב המוצעים במסגרת הפרויקט: לחטופה כרמל גת מוקדש מרלו 2022 קדש ברנע של היקב, מענבי מרלו מכרם ניצנה. 6-8 חודשים בחביות אלון אמריקאי. צבע אדום עמוק צלול ועז. גוף בינוני-מלא, חמיצות מאוזנת וטאנינים רכים. עשיר בטעמי פרי שחור ובשל, סיומת עגולה ומלטפת. כרמל, סטודנטית לתואר שני בריפוי בעיסוק, נחטפה מבית הוריה בקיבוץ בארי. חברים לשבי שכבר חזרו, סיפרו שכרמל העבירה לאנשים איתם הייתה שיעורי יוגה ומדיטציה.

לחטוף עומר שם טוב מהרצליה שהפך לדמות מוכרת ביותר הודות לפוסטרים הרבים ברחבי העיר ומאמצי הוריו, מוקדש קברנה סוביניון 2022 קדש ברנע של יקב רמת נגב. הענבים מכרם ניצנה וכרם הרוחות. 6-8 חודשים בחבית אלון אמריקאי. צבע סגול כהה עז וצלול. עוצמה ומורכבות יחד עם אלגנטיות. גוף בינוני-מלא וטאנינים מוצקים.

בציר בכרם יקב רמת נגב. צילום מהיקב

מלבק 2022 קדש ברנע של יקב רמת נגב, מוקדש לעודד ליפשיץ. עשוי 100% ענבי מלבק שנבצרו ידנית בכרם ניצנה. שהה 8 חודשים בחביות אלון אמריקאי. יש לו ארומות מרוכזות של פטל שחור ושזיף, וטעמי פירות מורכבים בשילוב טעמי קפה ושוקולד. סיומת ארוכה וטאנינים קטיפתיים.

עודד ליפשיץ יליד 1940, הוא עיתונאי ופעיל חברתי, ממייסדי קיבוץ ניר עוז, שנחטף במהלך הטבח בקיבוץ זה ב-7 באוקטובר. נכדו דניאל ליפשיץ מוכר לרבים בתחום היין, כמי שהקים את יבואנית היינות בורגון קראון. גם סבתו של דניאל, יוכבד, נחטפה אך למרבית השמחה כבר הוחזרה.

צילום WotV

לפי אדם סקוט באלוס, הציפייה היא שהפרויקט שרק עשה את צעדיו הראשונים, ילך ויתרחב. "עשינו זאת מהר מאוד. ככל שיהיו יותר הזמנות של היינות, יהיו יותר משאבים ויותר יינות, ויהיה קל יותר להסביר בעולם על החטופים".

מחיר כל בקבוק יין של תקווה – 118 ₪. 6 בקבוקים – 600 ₪. קניית היינות כאן

עולֵלות בקצרה

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

25 שנים ליקב סוסון ים – הציור של עפרה מיטלמן ז"ל הגיע אל היעד

הציור של עפרה מיטלמן ז"ל מגיע אל אורלי וזאב דוניה. צילום פרטי

שמאי מיטלמן, חובב יין ומוביל מועדון ה-GL ("החיים הטובים" – Good Life) הגיע לאחרונה עם בניו שביט ושחר ליקב סוסון ים  יחד עם מוזמנים אחרים, לטעימת יינות מתיישנים כמו אלול 2005, פליני 2012, ג'ימס 2014 ועוד הפתעות – לרגל 25 שנים ליקב סוסון ים של זאב ואורלי דוניה.

ענבי זינפנדל בציר 2022 – לנון. כרם סוסון ים בבר גיורא. צילום זאב דוניה

"עברו הרבה מאוד שנים והרבה חוויות וטעמי יין מאז נחשפתי ליקב זה וליינן המוכשר שלו זאב דוניה, ובת זוגו לחיים וליקב אורלי", אומר שמאי. "לקראת האירוע חפרתי במקרר היין שלי וגיליתי בעומק המקרר מספר בקבוקי אלול 2008 (קברנה סוביניון ופטיט סירה) וגם שני בקבוקים אחרונים מחבית ניסיונית של 100% פטיט סירה (דוריף) 2013 שרכשתי עבור חברי המועדון שלנו (כ-230 בקבוקים), וזכה להצלחה גדולה והוא עדיין במיטבו".

לביקור התלוותה נימה עצובה, כאשר שמאי ובניו הביאו איתם ציור של זאב דוניה אותו ציירה עפרה מיטלמן ז"ל, הרעייה ואם המשפחה, בשנת 2023 על פי תמונה קטנה. עפרה שהלכה לעולמה בפברואר השנה, לא זכתה למסור את הציור לזאב במו ידיה. עתה נסגר המעגל והציור הגיע אל היעד.

יום שגרתי בכרם אלקוש

כרם אלקוש – שלווה מטעה. צילום איתי להט

איתי להט – יינן יועץ וכורם, פרסם השבוע פוסט פייסבוק זה מכרם אלקוש: "בוקר מאובק, אבקת פריחת אלונים ירקרקה, זמן דילול שריגים. שיטוט בחלקת רוסאן, אזעקה מהכפר הסמוך, ריצה לטרסה, נפילות, חזרה, שיטוט בחלקת סירה, שוב הדי נפילות. אלקוש, גליל מערבי עליון, שטח אש".

ממלחמת העולם הראשונה לכורמים בצפון

זאב דוניה מיקב סוסון ים בהרי יהודה, פרסם פוסט פייסבוק זה בו כתב: "הצילום הזה מוקדש לכל הכורמים בצפון. הסיפור הופיע לפני כמה שנים במגאזין דקאנטר הבריטי: בעל אחוזה בצפון צרפת, כנראה שמפיין, אסף את המשפחות בכפר, ערב מלחמת העולם הראשונה, או בתחילתה, נתן לכל משפחה כסף, ואמר להם להתפנות. האויב בפתח. המשפחות סירבו. הם נשארו ועבדו בבציר למרות המלחמה. בצילום: חיילים צרפתים צועדים בסמוך לכרם בעת הבציר".

רמי נעמן מיקב נעמן במושב רמות נפתלי, שפונה מתושביו ב-8 באוקטובר, הגיב: "אכן זו אותה הרוח שמביאה אותנו לזמור ולדלל שריגים כאשר מסביב אזעקות וכטבמים וטילים. לכרם אין סבלנות לחכות למנהיגים שיוציאו אותנו מהטירוף הזה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר