אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים כבר שנה שנייה על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים – עכשיו!

עוקץ  היינות – הונאת יקבים על חשבון המפונים

אלון גונן: בבית משפט השלום ברמלה הוגש בשבוע שעבר כתב אישום נגד חיים יוסף אביטן, תושב באר שבע. על פי כתב האישום הארוך, במהלך החודשים ינואר עד אוקטובר 2024 פנה הנאשם לבתי עסק רבים, ביצע הזמנות של מוצרי מזון ומשקאות שונים, והתחייב לשלם תמורתם שעה שידע שלא יעמוד בהתחייבויותיו. בחלק מן המקרים הזדהה הנאשם בכזב כבעל מלון בהרצליה, המארח אזרחים מעוטף עזה ומהצפון אשר פונו מבתיהם בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בנוסף טען בכזב כי הסחורה שהזמין מיועדת להם.

בחלק אחר של המקרים, בתמורה לקבלת הסחורה העביר הנאשם לבתי העסק באמצעות אפליקציית ווטסאפ צילום מסמך אשר זייף בעצמו או באמצעות אחר, הנחזה להיות אישור העברה בנקאית לזכות חשבון הבנק של בתי העסק. זאת על אף שלא ביצע העברה כזו, והחשבון שמספרו נכתב במסמך המזויף שהעביר כלל אינו קיים.

חיים יוסף ביטון לקח כמשימה להונות מספר רב של יקבים, ועל פי כתב האישום רכש מאות בקבוקי יין ללא כוונה לשלם תמורתם, כדי למכור אותם לגורם שני במחירים נמוכים. יקב פסגות היה הראשון שביטון הצליח להונות, ועל פי כתב האישום גם יקב דרימיה ויקב ארץ נפלו קורבן להונאה. יקבים נוספים העדיפו שלא להתלונן.   

כתב האישום מפרט כי ביום 22.8.2024 או בסמוך לו, התקשר הנאשם ליקב פסגות, שוחח עם מנהלת חנות היקב והציג עצמו במרמה בשם "אבי מחברת אוקיינוס במרינה". הוא הזמין 324 בקבוקי יין והתחייב לשלם תמורתם סך של 19,968 שקלים. ביום 25.8.2024 הוא העביר למנהלת החנות באמצעות אפליקציית וואטסאפ, צילום מסך אשר זייף בעצמו או באמצעות אחר, הנחזה להיות אישור העברה בנקאית לזכות חשבון הבנק של יקב פסגות. זאת על אף שהנאשם לא ביצע כל העברה בנקאית כזו לזכות היקב. ביום 25.8.2024 קיבל הנאשם מהעסק את הסחורה הראשונה, והעביר אותה לחנות יין ומשקאות.

בהמשך אותו היום התקשר הנאשם ליקב פעם נוספת, הזמין 360 בקבוקי יין ובתמורה התחייב לשלם 18,360 שקלים. ביום 26.8.2024 העביר שוב הנאשם למנהלת החנות, באמצעות אפליקציית ווטסאפ, צילום מסך אשר זייף ונחזה להיות אישור העברה בנקאית. זאת על אף שהנאשם לא ביצע כל העברה בנקאית כזו לזכות היקב. בהמשך אותו היום קיבל הנאשם מהיקב את הסחורה השנייה, והעבירה שוב לאותה חנות.
סעיפי האישום המיוחסים לחיים יוסף אביטן בגין מקרים אלה הם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בסחורה בשווי 38,328 שקלים, וזיוף מסמכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה ועוד.  

היקב השני שנעקץ על ידי אביטן הוא יקב דרימיה. לפי כתב האישום, ביום 8.10.2024 התקשר הנאשם ליקב דרימיה, שוחח עם מנהלת החנות, הציג עצמו בשם "אילן כהן מנתיב העשרה", וטען טענה כוזבת לפיה הוא מעוניין לקנות בקבוקי יין עבור תושבי עוטף עזה. הוא הזמין מהיקב 180 בקבוקי יין, בגינם התחייב לשלם סכום של  14,850 שקלים, ועוד באותו יום קיבל את הסחורה. למחרת היום התקשר שוב ליקב, שוב הציג עצמו כ"אילן כהן" והזמין 140 בקבוקים נוספים, תמורתם התחייב לשלם 12,880 שקלים. גם בשני המקרים הללו העביר אביטן באמצעות ווטסאפ אישור העברה הנראה מזויף, ובאותו היום קיבל את בקבוקי היין.

גם כאן האישומים נגדו הם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר עבירה, וזיוף בכוונה לקבל דבר ובנסיבות מחמירות.

היקב השלישי שנעקץ הוא יקב ארץ של צורי מכלוף, יקב משפחתי קטן ביישוב כליל בגליל. גם הפעם מגולל כתב האישום סיפור דומה לפיו ב-28.8.2024 התקשר אביטן ליקב, שוחח עם מנהל החנות והציג עצמו בכזב בשם "אלי מחברת אוקיינוס במרינה". הוא הזמין 240 בקבוקי יין, 240 צנצנות דבש ו-120 צנצנות ריבה, ובתמורה התחייב לשלם 18,181 שקלים. את הסחורה שקיבל הוא פרק שוב בחנות המשקאות. מיותר לציין כי גם במקרה זה לא שילם הנאשם את התמורה בגין הסחורה שהזמין, וגם הפעם העביר באמצעות ווטסאפ אישור העברה בנקאית מזויף.

כאמור יש עוד מספר יקבים שנפגעו, שהחליטו לא להתלונן במשטרה אף על פי שנעקצו בעשרות אלפי שקלים.

רשימת העדים בכתב האישום ארוכה מאוד, וכוללת כמובן את בעלי היקבים והעובדים שלהם, נהגי מוניות שלא ידעו שהם מבצעים שליחויות שקשורות להונאה, בנקאים, אנשי משטרה ועוד. בעל החנות שקיבל את הסחורה גם כן מופיע כעד תביעה בתיק ההונאה הזה כנגד אביטן. אותו בעל חנות נעצר על ידי אותה יחידה להמשך חקירה.

צריך לשים לב לדבר נוסף שעולה מכתב האישום הארוך, והוא החלק של חנות המשקאות, שבעצם קיבלה לרשותה את כל הסחורה הגנובה. בשיחה שערכתי עם מנכ"ל יקב פסגות ומנכ"ל יקב דרימיה, הטענות שלהם כלפי החנות מאוד חמורות. הם מציינים כי הם עובדים בעצמם עם חנות זאת כבר שנים, ולבעלי החנות מוכרים הסוכנים הרשמיים של היקבים. לכן הם אינם מבינים איך בעלי החנות רכשו יין במחיר מאוד זול מאדם שאינם מכירים, כאשר בוודאי ידעו שאלה אינם מחירי היקב.

כשאדם פרטי מגיע לחנות ומציע למכור מאות בקבוקי יין במחירים לא רגילים, חייבת להידלק נורת אזהרה, והחנות מוכרחה לדעת שמדובר במשהו שמריח לא טוב או לחשוד שמדובר ברכוש גנוב.
יעקב ברג מנכ"ל יקב פסגות הוא הראשון שהגיש את התלונה, ופעל עם המשטרה לחשוף את הנאשם על מנת למנוע ממנו לבצע הונאות נוספות. בשיחה שקיימתי עם הבעלים של החנות, הוא הפנה אותי לעורך דינו כריסטיאן דיק, שהציג לי פרוטוקול של בית המשפט שניתן על ידי השופט גד ארנברג, לפיו בית המשפט נענה לבקשתו לקבל צו איסור פרסום שמו או כל פרט אחר בשלב זה. בפרוטוקול זה היה גם צו מעצר כנגד הבעלים של החנות (כאמור אנו מחויבים לכבד את הצו, ולא מפרסמים את שמו או האישומים בגינם נעצר).

קריאה ליקבים שנעקצו

זה המקום לקרוא לכל היקבים (יש נוספים שנפגעו מאדם זה), לפנות לימ"ר ש"י – היחידה החוקרת את התיק במשטרת ישראל, ולהגיש תלונה. יעקב ברג ואלעד מובשוביץ, מנהלי היקבים שנפגעו, אמרו לי כי היחידה החוקרת טיפלה במקרה באופן יסודי, נמרץ ובמהירות, כדי שאותו נאשם לא יפגע בעוד יקבים ועסקים. היקבים שנפגעו רשאים, כמובן, להצטרף לתביעה כנפגעי עבירה, לבקש פיצויים בהתאם, וכן לתבוע את הנאשם או מי שקיבל את הסחורה הגנובה על פי סדר הדין האזרחי.   

תגובת עורך דין כריסטיאן דיק – בא כוח בעל החנות  

"בעל החנות נפל גם הוא קורבן לאותו אדם שהוגש נגדו כתב אישום. בעל החנות נחקר במשטרה ואף נעצר, אולם לאחר שלושה ימים שוחרר. אנו בטוחים כי הפרקליטות תודיע לנו שאין חשדות כלפי מרשי. בשלב זה יש צו איסור פרסום על שמו ועל כל פרט שיכול לזהות אותו את חנותו".

תגובת יעקב ברג – יקב פסגות

"ברגע שהבנתי ביקב כי נעקצנו פניתי למשטרה. במקביל אספתי את כל הראיות שהשאיר החשוד כמו מספרי טלפון, מספרי רכב של הנהג שאסף, ואף את כתובת החשוד לאחר התחקות אחרי בעל החנות. מסרתי את כל הפרטים למשטרה, שהקימה צוות חקירה מיוחד ומהיר שתפס את החשוד. המטרה הראשונה הייתה למנוע ממנו לעקוץ עוד יקבים ועוד אנשים תמימים שעובדים קשה".

תגובת אלון גונן

הפרשה כאמור לא מסתכמת ב-3 יקבים. יש עוד 4 לפחות, שכאמור מעדיפים לא להגיש תלונה. הפרשה לא הייתה נחשפת אם לא  הייתי מקבל לידי את כתב האישום והפרוטוקולים הנוספים. בשלב זה אנו ממתינים להחלטת הפרקליטות האם להגיש כתב אישום נגד בעל החנות, ואז נבקש לבטל את צו הפרסום. כאמור אנו מכבדים את החלטת השופט וגם את בקשת עורך דינו של בעל החנות, שראוי לציין כי לא הסתיר ממני פרטים והציג את הדברים כמו שהם. עורך הדין כריסטיאן דיק לא התנגד לכך שבקבוקי היין שהגיעו לחנות על ידי אותו נאשם, יוחזרו ליקבים על ידי משטרת ישראל.

יקבים שנפגעו, וכאמור לא מעוניינים לפנות למשטרה, מוזמנים לפנות ליעקב ברג ביקב פסגות, ולקבל פרטים ועזרה.

היינן דרור אנגלשטיין מוכיח שלא רע להיות יקב Underdog

יונתן לבני: את דרור אנגלשטין פגשתי לפני שנים רבות ביקב סוסון ים וביקב שורק, וכיינן של יקב עמק האלה. לאחר שנים בהן ייצר את יינותיו ביקבים אחרים, הוא חנך לאחרונה את יקב Underdog (אנדרדוג) שלו, קרוב ליקב ספרה, במושב גבעת ישעיהו הסמוך לעמק האלה, במבנה בו שכנה שנים רבות מסעדה בשם 'הפעמון' שנסגרה לפני מספר שנים.

זהו יקב מודרני יפהפה שמאכסן את החביות ואמצעי הייצור. יש בו חדר אירוח פרטי לטעימות יין, וחדר גדול המשמש כמרכז מבקרים שפתוח לקהל בימי חמישי, שישי ושבת. כמו יקבים רבים בעולם, היקב ממוקם בין 31 דונם גפנים שדרור נטע מזני סוביניון בלאן, ויונייה, פטיט סירה, קברנה פרנק, מרלו ופטי ורדו, אליהם הצטרפו לאחרונה גם גפנים של שנין בלאן.

"אני רוצה לגדל סביב היקב כ-80 דונם כרמים, מהם אעשה את כל יינותיי. היום אני מייצר 15,000 בקבוקים ומתכוון לייצר 50,000 בקבוקים בשנה", אומר אנגלשטיין שהחל את מסעו בעולם היין כמלצר יין. בהמשך הקים בר יין במרכז ירושלים, ולאחר לימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית המשיך באוניברסיטה במילנו שבאיטליה, שם למד בתוכנית משולבת של מדעי הכרם, והתמחה ביקב Masi המפורסם יצרן יינות אמרונה. ב-2016 הוא שב ארצה מלימודיו, והחל לעבוד כעוזר יינן ביקב סוסון ים. משם עבר כעבור שנה לעבוד כיינן ביקב עמק האלה, ואז במשך שנתיים וחצי עסק בתפקידים שונים ביקב שורק. דרור גם יועץ ליקבים שונים  ברחבי הארץ.

שאלתי אותו מדוע מיתג את היקב ויינותיו תחת השם Underdog (אנדרדוג – אדם או קבוצה שסיכויי ההצלחה שלהם נמוכים). אנגלשטיין נותן לשם הסברים אחרים לחלוטין: "יש לי שבעה כלבים בבית – זה ההסבר הראשון. אני לא בא ממשפחה של ייננים או אנשי אדמה – אני בן למשפחה ירושלמית רגילה. התחלתי כמלצר יין ועברתי לאט לאט למקום בו אני נמצא היום. חוץ מזה אני רוצה לחשוב כמו אנדרדוג – להתחיל הכול מחדש. אני עושה יין שאני אוהב לשתות. אני מגדל יין, לא ענבים".

מחיר כל יינות אנדרדוג 120 ₪ לבקבוק וטעמתי את כולם:

קריניאן 2023 – ענבי הקריניאן מגוש עציון שהו שנה בחביות, ואז הוסיף להם דרור ענבי גרנאש שנותנים ליין סיומת פירותית וארוכה, מורגשת בפה זמן רב. מאחר שהוא גויס למילואים ביום בו פרצה המלחמה, היין שהה 90 יום על קליפותיו בחביות. יש לו טעמים ים תיכוניים. לטעמי היין מחוספס מעט בפה. פחות התחברתי אליו. 120 ₪.

ריזלינג 2022 – הענבים מכרם בן זמרה של אייל מילס. 80% מהיין התבגר  בחביות נירוסטה ו-20% בחביות עץ משומשות. 12.4% אלכוהול. "ריזלינג בחביות הוא ניסוי", אומר דרור שמעדיף זנים שיגיעו למלוא הפוטנציאל של הענב בארץ. "הענבים לא יהיו כמו בגרמניה או אוסטריה, אבל גם כאן יהיה בהם משהו מיוחד". בטעימה יין עם מרקם ונוכחות. טעמיו יבשים עם חומציות אופיינית לריזלינג. לי קצת חסרה הפטרוליות של ריזלינג גרמני, אך כריזלינג ישראלי הוא מצוין. 120 ₪.

סנונית לבנה 2023 – בלנד לבן עשוי מ-62% ענבי רוסאן, 28% סמיון ו-10% גרנאש בלאן. היינות התיישנו בחביות עץ בנפחים שונים במשך 8 חודשים, כל זן בנפרד, עד שעורבבו ליין יין אלגנטי בצורה יוצאת דופן, עם טעמים עגולים ומתגלגלים בפה בהנאה. ראוי ומוכן לשתייה כבר עכשיו למרות גילו הצעיר. אם תמתינו מעט יש סיכוי שישתפר עוד יותר. שווה מאוד. לטעמי זה לבן המשקף את סביבתו באזור יהודה. 120 ₪.

רוזה 2022 – רוזה יין בסקאלת צבעי הוורוד. לפעמים בהיר ונוטה לסלמון ולפעמים כהה יותר בהתאם לזמן ההשרייה על הקליפות.  הרוזה הזה שונה גם בצבעו – לבן  לגמרי. היין מורכב מ-60% ענבי גרנאש מיער יתיר ו-40% מרסלאן מגבעת ישעיהו. הענבים נבצרו בהבשלה מקסימלית, והבלנד נעשה מיד לאחר הבציר. זה רוזה מיוחד במינו: מאוד חומצי עד כדי עקצוץ עדין בפה. מאוד שונה ומיוחד מאלה ששתיתי בארץ. כששאלתי את אנגלשטין  מדוע אינו בצבע המקובל של יינות רוזה, הוא ענה: "אני לא איש של צבע. אני פריבילג. לא רוצים את היין בגלל הצבע – לא צריך". מאוד מומלץ להזמין אותו לשתייה ביקב. 120 ₪.

גרנאש נואר 2023 – יין אדום מאוד בהיר, מענבים המגיעים מכרם בגוש עציון שאנגלשטין מייצר ממנו יין כבר משנת 2021. הענבים שהו 10 ימים על הקליפות, ואחר כך בתסיסה קלה של 6 חודשים בחביות עץ גדולות בנפח 500 ליטר. יין עם מעט טאנינים, מתאים כיין אדום קיצי, שיהיה טעים עוד יותר אם יקררו אותו לפני השתייה. יין לא מורכב בעל כוף קליל, ודווקא הוא בצבע ורוד של יינות רוזה. יימכר בכוסות למבקרים ביקב.

סנונית אדומה 2022 – יין מורכב מ-60% ענבי סירה עם 30% גרנאש, שניהם מגוש עציון, אליהם נוספו 10% ענבי אוזלטה, זן שמקורו בואלפוליצ'לה שבאיטליה ואינו מוכר בארץ. אנגלשטין נחשף אליו באיטליה במהלך לימודי הייננות שלו. ענבי האוזלטה הגיעו ממושב שורש, והם מוסיפים ליין טעמי שזיפים ואוכמניות, ומינרליות מאוד מורכבת וכבדה. יין חוויתי ביותר, שיימכר רק ביקב כי נעשתה ממנו רק חבית אחת. אני מאוד ממליץ לשתות אותו ולהכיר את הזן שכול כך משפיע על טעמו. 120 ₪.

סירה 2020 – הענבים מהכרם של אייל מילס בכרם בן זמרה.  אנגלשטין קיבל חצי טון ענבי סירה, והכין מהם יין שונה בטעמו מרוב יינות הסירה ששתיתי בארץ. היין שוחרר רק עכשיו לשתייה. יש לו גוף מלא, טעמי פירות בשלים כגון דובדבנים שחורים ושזיפים. טעם אדמתי מאוד מורכב. אוהבי יינות זן הסירה יחגגו. יין מרתק בטעמו. 120 ₪.

מרסלאן 2022 – הענבים מגבעת ישעיהו בסביבת היקב. יין אלגנטי בטעמו, עם חמיצות עדינה. שהה 14 חודשים בחביות עץ. יש בו מרירות מסוימת, ולטעמי פחות מבטא את אופי המרסלאן – חסרים לו עומק ומורכבות להם ציפיתי, אולי כי היין צעיר מאוד. נחכה שיתבגר קצת. 120 ₪.

טעימת חבית רוסאן 2024 – מקור זן הרוסאן באזור עמק הרון בצרפת. יין לבן בחבית שעדיין לא בוקבק, התיישן בחלקו בחביות עץ בגדלים שונים, וחלק גם בחביות נירוסטה. יין עדין, חמצמץ, עם ארומה של דבש וריח של פרחים. שווה לחכות לביקבוק, ואז אמורים להתפתח ולצאת גם טעמי וניל ואגוזי מלך.

טעימת חבית ורדלו 2024 – עוד הפתעה של יין לבן, שהוכן בחבית עשויה מזכוכית וטרם בוקבק. ורדלו הינו זן שמקורו בפורטוגל, בעיקר בעמקי הדוארו והדאו. ליינות ורדלו בפורטוגל יש טעמי אגסים ואפרסקים, עם חומציות נעימה. הענבים ליין של אנגלשטיין הגיעו מכרמי יוסף. ליין יש טעמי פרי כמו פיג'ויה ירוקה, אננס ומעט אשכוליות. עוד יין שאני מקווה שייכנס בקרוב לבקבוקים, וניתן יהיה לקנות אותם.

טעימת חבית פטיט סירה 2024 – יין מענבי פטיט סירה מהכרם של היקב בגבעת ישעיהו. הוכן בדרך מיוחדת, כש-30% מכלל הענבים נבצרו באשכולות שלמים ועברו השריה קרה במשך 5 ימים. כשהאשכולות החלו לתסוס עורבבו עם 70% ענבי פטיט סירה "רגילים" לתקופה נוספת בחביות בנפח 225 ליטר. יין שעדיין אינו מוכן, וקשה היה לי להחליט לאן מועדות פניו.

לסיכום: אנדרדוג – אדם או קבוצה שסיכויי ההצלחה שלהם נמוכים. במקרה של דרור אנגלשטיין מדובר בהצלחה מדהימה.

יקב Underdog – קלע דוד 1 גבעת ישעיהו, 050-2025644

יצוא היין מישראל והשפעת מלחמת חרבות ברזל

 אלון גונן: אין עוררין על כך שמלחמת חרבות ברזל שהחלה באוקטובר 2023, השפיעה משמעותית על דינמיקת הייצוא של ישראל, אם כי ההשפעה הכוללת על הכלכלה הייתה שונה במגזרים שונים. כמובן שיש לצרף לתמונת המצב את הרפורמה-מהפכה המשטרית שהביאה חברות דירוג בינלאומיות לשתי הורדות דירוג האשראי של ישראל, על ההשלכות הנובעות מכך.

המלחמה שיבשה לחלוטין תעשיות מסוימות, בעיקר חקלאות ותיירות, עקב התגייסות וחששות ביטחוניים. הייצוא מהדרום, בו עמדו התושבים והחברות פנים מול פנים מול האיומים, הושפע במיוחד. התפוקה החקלאית הושבתה כמעט לחלוטין, אך עם זאת מגזרי הטכנולוגיה והביטחון הפגינו חוסן ושמרו על ביצועי יצוא חזקים למרות המצב. ההיי-טק הישראלי שמהווה כמעט מחצית מסך היצוא, צלח ברובו את המשבר בזכות התמקדות במוצרים לא פיזיים כמו תוכנה וקניין רוחני, שמושפעים פחות משיבושים מקומיים, יחד עם התעשיות הביטחוניות שהגיעו לתוצאות שיא.

ההשפעה על יצוא היין

מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן משמעותי על יצוא היין הישראלי, עקב שיבושים בחקלאות ומחסור בכוח אדם שהתגייס למלחמה. כרמים רבים בצפון ובדרום, שהינם אזורי מפתח לענבים עבור ייצור יין ובהם הועסקו עשרות עובדים זרים, נשארו ללא עובדים שהיוו חלק ניכר מכוח העבודה החקלאי, מה שהוביל לעיכובים בתחזוקת הכרמים ובבציר. נכון להיום יש חששות לגבי האיכות והשפעת כמות הענבים הקטנה משמעותית של בציר 2024.

בעצם זו הייתה שנה של הישרדות ולא שנת ייצור והתפתחות. מכירות היין בארץ צנחו עם ירידה של עשרות אחוזים, כאשר ההתמקדות בצרכנים הביתיים הפכה למשמעותית ביותר במהלך המלחמה מאחר שמסעדות, יקבים וחדרי טעימות נסגרו לקהל עקב חששות, הוראות הצבא ופינוי תושבים מאזורים אלה – היום בעיקר מהצפון, אך גם בדרום לא כולם חזרו לבתיהם. תיירות היין המקומית (אין מה לדבר על תיירים מחו"ל) הושבתה בחודשים קריטיים, בהם מאות אלפי מטיילים ישראלים מגיעים ליקבים בכל האזורים. 

על פי נתונים שקיבלתי ממכון היצוא, יצוא היין לארה"ב עומד על 70% מכלל היצוא, כשבתקופה ינואר-ספטמבר השנה יוצא אליה יין ב-32.481,000 מיליון דולר. לא קיבלנו ממכון היצוא את נתון 2023, אך בהשוואה ליצוא  לארה"ב בינואר-ספטמבר 2023 – 27.768,000 מיליון דולר, יצוא היין לארה"ב גדל באותה תקופה השנה ל-32.481,000 מיליון דולר – גידול של 17.3%.

צרפת היא השוק השני בגודלו, עם יצוא יין אליה בסכום של 4.433 מיליון דולר בתקופת ינואר-ספטמבר 2024, צניחה לעומת 5.900,000 מיליון דולר בשנת 2023 כולה. שלישית היא בריטניה, אליה יוצא יין ב-2.117,000 מיליון דולר –  ירידה מ-2.331,000 מיליון דולר ב-2023. קנדה היא שוק יין ישראלי הרביעי בגודלו, שמראה תנודתיות גבוהה  מ-1.731,000 מיליון דולר ב-2019 לשיא של 2.311,000 מיליון דולר ב-2022, והשנה עד ספטמבר 1.433,000 מיליון דולר.

על פי הנתונים, בשוויץ יש מגמת צמיחה בשנתיים האחרונות לעומת איטליה עם מגמת ירידה, והשוק הפולני עם ירידה מתמשכת בשנים האחרונות – מ- 1.3 מיליון דולר ב-2019  דרך מיליון דולר ב-2023, עד 471,000 דולר בלבד בינואר-ספטמבר 2024. מעניין ששווקי אסיה – סין, הונג קונג ותאילנד, מציגים תנודות משמעותיות עם מגמת צמיחה בחודשים האחרונים.

תאילנד היא דוגמה בולטת להשפעת פעילויות לקידום יצוא יין ישראלי. בפברואר 2023 התקיים בבנגקוק אירוע יין גדול ביוזמת שגרירות ישראל בתאילנד ובארגון חיים גן איש הענבים. הגיעו אליו יותר מ-350 אורחים, ביניהם יבואנים גדולים, שפים, ידוענים ועיתונאים להפצת מסר היין הישראלי בתאילנד, ומוזמני השגרירה. מלבד גיוס היקבים הישראלים וארגון יינותיהם להעברה לתאילנד, כללה פעילותו של חיים גן מפגש עם פורום מנהלי מלונות 5 כוכבים בבנגקוק, והדרכת מלצרי היין שמזגו באירוע.

התוצאות בעקבות אירוע הצגת יינות והטעמת יינות ישראל בשגרירות, נראות בשטח: ב-9 החודשים הראשונים של 2024 הסתכם הייצוא לתאילנד ב-154,000 דולר, לעומת 117,000 דולר בתקופה המקבילה ב-2023, 92,000 דולר בכול שנת 2022, ו-6,000 דולר בלבד ב-2021. המספרים מעידים על הצלחת אירוע יין זה ופעילות חיים גן לארגון האירוע וקיומו המוצלח. (קראו כאן את הכתבה המלאה על הפעילות בתאילנד שמניבה פרי).

אירוע דומה התקיים השבוע במנילה בירת הפיליפינים, ביוזמת שגרירות ישראל שם, כאשר גם הפעם חיים גן טיפל בגיוס היקבים וארגון היינות בישראל, עבודה עם הצוות המקומי במנילה ופעילויות לקידום מותג היין הישראלי בפיליפינים (קראו אצלנו בשישי הבא 13.12.24 דיווח על אירוע זה). הכול בתקווה שבטבלאות הבאות של מכון היצוא תופיע גם מדינה זאת.

לסיכום: תעשיית היין, כמו רוב התעשיות החקלאיות והתיירותיות בארץ, נפגעה קשות במהלך השנה האחרונה, ההתאוששות לא תהיה פשוטה ואין תמיכה ממשלתית בכך. יתכן שתחת ממשלה אחרת הייתה המדינה דואגת לבנייה מחדש של כרמים ויקבים שניזוקו, דרך תמיכה כספית ממוקדת וסבסוד שיאפשר ליצרנים לחדש את פעילותם. צריך למצוא דרכים לחזק את התעשייה מול אתגרים עתידיים. למשל קמפיינים שיווקיים בעולם המתמקדים במורשת היין הייחודית של ישראל, שעשויים לעורר עניין מחודש בקרב קונים ותיירים בינלאומיים. דרך אחרת היא חיזוק שותפויות הסחר והפחתת חסמי הייצוא כדי לסייע ליקבים לגשת לשווקים גלובליים בצורה יעילה יותר. חשוב להבין שתעשיית היין הישראלית היא השגריר הטוב ביותר שיש לנו בעולם. צריך לדאוג לפמפם את זה בכל אירוע רשמי שישראל משתתפת בו.

יונתן לבני טעם ומדווח

יקב פסגות – רוזי 2023: ביקב פסגות מייצרים 750,000 בקבוקים בשנה (יינן סם סורוקה). לאחרונה טעמתי שני יינות חדשים שהיקב הוציא. אחד הוא יין רוזה פראי בבעבוע טבעי, עשוי מענבי שרדונה ומרלו מאזור הרי יהודה. יש לו טעמים נעימים מאוד וקלים של פירות – אפרסקים ותות שדה צעיר. הבעבוע קליל ולא כבד או עוצמתי, אבל מורגש שמדובר ביין מבעבע באופן מאוד נעים. 99 ₪ – מציאה.

יקב – פסגות לבנה 2023: יין מבעבע דומה לקודמו, אך עשוי רק מענבי שרדונה מהרי יהודה. יין מאוד מאוזן, שגם כן מבעבע באופן נעים. היקב טוען שזה מבעבע פראי בבעבוע טבעי. טבעי אכן כן – פראי ממש לא. מבעבע מאוזן בסגנון שרדונה פרחוני וטעמים של אגסים בשלים ואננס טרי. מאוד מומלץ כיין קליל לצוהרי יום. 99 ₪ – גם כן ממש מציאה.

יקב לוינסון – גראז' דה פאפא לבן 2023: היין (יינן עידו לוינסון) שיצא לשוק באוגוסט השנה עשוי מענבי שרדונה – חלקם מהרי הגליל העליון וחלקם מהרי יהודה. כדי לשמר את החומציות הטבעית של היין לא עבר תסיסה מלולאקטית,  יושן 10 חודשים על המשקעים (Sur Lie) Iבחביות מבורגון  גילאים שונים. שרדונה מהטובים ששתיתי בארץ, ולא בכדי. השרדונה של לוינסון כל כך עדין ויוצא דופן, והזכיר לי את מיטב יינות השרדונה של צרפת שהינם עדינים ושונים כל כך מיינות שרדונה מארצות הברית למשל, שהינם יותר אגרסיביים בטעמם.  150 ₪ – יקר אבל מאוד יחודי.

יקב לוינסון – גראז' דה פאפא רוזה 2023: נדהמתי מהרוזה החדש של לוינסון. רוזה עדין מאוד ויחד עם זאת מאוד ארומטי, עשוי מענבי  זן קלדוק מהרי יהודה. קלדוק הוא זן ענבים צרפתי פחות מוכר, מאזור לנגדוק-רוסיון בדרום צרפת. היין תסס כולו במיכל נירוסטה, ויושן במשך 4 חודשים על השמרים בחביות עץ אלון בנפח 500 ליטר, שהגיעו מבורגון שבצרפת "על השמרים", במשך 4 חודשים, ללא תסיסה מלולאקטית. יין עם חומציות נהדרת, מאוד רענן, בטעמי תות ומעט וניל. הרגשה של יין צעיר ועם זאת אלגנטי. כיף של רוזה – 125 ₪.

יקב לוינסון – גראז' דה פאפא אדום – ROUGE 2021: בלנד עשוי מ-90% ענבי סירה מהרי יהודה ו-10% פטיט סירה מעמק האלה. כ-60% מהענבים תססו באשכולות שלמים, שנותנים ליין טעמי טאנינים ועומק רב. היין תסס 18 חודשים, ב-70% חביות ישנות והיתר חדשות – כולן מבורגון. יין טעים בוקה של פלפל שחור טרי. הגוף קל, משאיר חומציות נעימה בפה, טאנינים ברורים בעת השתייה וטעם מלא. כדאי לצנן את היין מעט לפני שתייתו. 165 ₪ – לא זול אך מאוד מיוחד.

יקב פלטר – קברנה פרנק 2022: יקב פלטר ברמת הגולן (יינן טל פלטר) ניזוק קשה משריפה שנגרמה ממטח טילים שנורו מלבנון. יין זני מסדרת הדגלT-Selection , שנעשה מענבי קברנה פרנק מצפון רמת הגולן. התיישן 20 חודש בחביות עץ אלון צרפתי. יש לו טאנינים עדינים של הזן. היין הזכיר לי בטעימה יינות קברנה פרנק של אזורי שינון וסומור בחבל הלואר בצרפת, וזו בהחלט מחמאה ליין. 180 ₪ – לא זול.

יקב נָוֶה – אדום 2019: יקב כשר חדש של יקב שאטו גולן, שמייצר כבר שנים רבות יינות איכות לא כשרים. היינן של שאטו גולן משנת 2001 הוא אורי חץ. בהיותו כשר, יקב נוה ממוקם בבניין נפרד משאטו גולן, וחץ הוא גם היינן שלו. היין שמבוסס על ענבי קברנה סוביניון שהה שנה בחביות עץ אלון צרפתי. יין עוצמתי עם נגיעות של תיבול וטאנינים בולטים. 219 ₪ – יקר.

יקב מרגלית – פרדיגמה 2022: יין GSM (יינן אסף מרגלית) המורכב מ-32% ענבי גרנאש, 59% סירה ו-9% מורבדר. שהה שנה בחביות. מרגלית מייצרים GSM זה שנים, ואני מחזיק בבקבוקים שלהם מכל שנות הייצור מפני שלטעמי זה יין אדום המתאים היטב גם לימי קיץ חמים. בטעם תות שדה, מעט אדמתיות עדינה ופלפל שחור. יין מאוד מאוזן, וכפי שציינתי לטעמי יין ישראלי קיצי מעולה – 130 ₪.

יקב שאטו מירון – קברנה סוביניון 2019: לאחרונה נחשפתי ליקב זה בתערוכת 'אקספו יין 2024' בתיאטרון החאן הירושלמי, שאורגנה על ידי התיאטרון וחנות היין הירושלמית 'אבי בן'. הקברנה סוביניון ששתיתי באירוע שהה כ-30 חודש בחביות צרפתיות. זהו קברנה סוביניון עמוק ומאוזן, עם טעמי קסיס ודובדבנים שחורים ובשלים. מרגישים בטעם היין העשיר בטעמים מורכבים ופירותיים, כי שהה זמן רב בחבית. יקבים רבים בארץ מייצרים מענבי קברנה סוביניון יינות איכותיים במחירים סבירים. מחיר היין של שאטו מירון: 399  ₪ – מחיר שערורייתי.

יקב שאטו מירון – ג'רמק 2011: עשוי מענבי קברנה סוביניון ששהו 4 שנים בחביות עץ צרפתיות קטנות. ליין ותיק זה יש ריח קצת מוזר, אבל טעם מאוד איכותי של קברנה סוביניון, עם טעמי פירות שחורים כגון שזיפים כהים ומאוד בשלים וענבים שחורים. יין מאוזן שמרגישים בטעמו קברנה סוביניון רגוע אך מיושן. 990 ₪ – נו, זה כבר מחיר מוגזם באופן בולט. שערורייתי זו לא מילה. ביקור באתר היקב באינטרנט מוכיח מחירים בלתי סבירים בגובהם של כל היינות.

עולֵלות בקצרה