שמענו בין הגפנים 7.2.25: הצדעה בסומלייה ליינני יקבי הבוטיק המגויסים, טעימת יינות בתערוכה, הכנס השנתי לחקר גפן ויין

אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים כבר שנה שנייה על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, שמחים על שובן הביתה של אמילי, דורון, רומי, לירי, קרינה, דניאלה, נעמה, ארבל, אגם, ועל שובם של גדי, עופר, קית', ירדן וחמשת התאילנדים, ומייחלים לשובם של כל החטופות והחטופים – עכשיו!

כך כתבה אמילי דמארי בדף האינסטגרם שלה מביתה בקיבוץ כפר עזה: "היום חזרתי לבית שלי, לדירה שלי, לחמצן שהיה לי וכמעט נגמר. חזרתי למקום שבו כל הסיוט שלי התחיל לפני 485 יום וסגרתי רק חלק מהמעגל שכל כך חיכיתי לסגור. אבל כמוני, יש עוד 79 חטופים שצריכים לסגור את המעגל שלהם ומחכים להשלים את החסר. אסור לנו לעצור כאן. אנחנו חייבים להחזיר את *כולם* כולל *כולם* הביתה. את החיים לשיקום והנרצחים לקבורה. את הניצחון האמיתי שלי ארגיש רק כשהם יחזרו. #מחכה_לכם_בבית 🎗️💛"

תערוכת סומלייה 2025 – הצדעה ליינני יקבי הבוטיק המגויסים

אלון גונן: תערוכת סומלייה 2025 שהתקיימה השבוע בארגון המופתי של אבי בן עמי והצוות שלו, לא הייתה רק חגיגה של יין ותרבות, אלא גם רגע של כבוד והוקרה לאנשים שמאחורי הבקבוקים – יינני יקבי הבוטיק, שביום אחד עזבו את הכרמים, את היקבים ואת המשפחות, ויצאו להגן על המדינה. הם לא חשבו פעמיים, וכשנשמעה הקריאה ארזו את המדים והצטרפו לחבריהם בשטח, בלי לדעת מתי ישובו. בזמן שהגפנים המשיכו לצמוח והיינות ביקב הבשילו, הם ניצבו בחזית – בדרום, בצפון, בכל מקום בו היו זקוקים להם. מאות ימי מילואים, לילות ארוכים, קרבות, אובדן. הם חזרו הביתה אחרים, אך עם אותה אהבה ליין ולארץ.

המועצה לגפן היין בישראל וארגון מבקרי וכתבי היין, החליטו השנה להקדיש את הבמה לאותם גיבורים שקטים, שהוכיחו כי העשייה הייננית היא לא רק אומנות ומסורת – היא גם שליחות. עשרות חברים לדרך שילמו בחייהם, אחרים נושאים עימם צלקות, אך כולם חולקים את אותו הרצון להמשיך ולבנות, לשקם, ולחזור אל הכרמים, אל האדמה שממנה הכול מתחיל.

היין הוא עדות לזמן, לסבלנות ולשורשים, אבל יותר מהכול – לאנשים. אותם אנשים שעומדים כאן היום, עם מבט חזק בלב וכוס יין ביד, מספרים את סיפורם דרך כל לגימה. עולם היין הוא מארג עדין של יצירה, מסורת וביקורת. היינן, בעמל רב, יוצר את היין – מהכרם ועד הבקבוק, מתוך אהבה עמוקה לאדמה ולתהליך. מבקר היין, מצדו, מנתח, טועם וכותב – לא רק כדי לשבח, אלא גם כדי לאתגר, לכוון ולשפר.

ארגון מבקרי וכתבי היין הוא חלק בלתי נפרד מתעשיית היין הישראלית. תפקידנו אינו רק לסקר אירועים וליהנות מיין טוב, אלא גם להיות כלב השמירה של הענף, לעסוק בתחקירי עומק, להציב רף גבוה ולשאוף למצוינות. ביקורת – גם כשהיא נוקבת – לא נועדה לפגוע, אלא להעצים. דווקא מהמילים הקשות לעיתים צומחת ההשראה לשיפור ולדיוק, ודווקא מעין בוחנת ומקצועית, מתגבשת תעשייה חזקה ובריאה יותר. אנחנו יודעים שבכל בקבוק יין יש לב, תשוקה ועבודה קשה, ולכן אנו מחויבים להעריך, להוקיר – ולדחוף קדימה.

ביום הזה של הכרת התודה והערכה אנו משאירים את הביקורת בצד, ומחבקים. מחבקים את הייננים, את החקלאים, את העוסקים במלאכה. אומרים תודה לאלה שבזכותם יש לנו תעשייה לתעד, לנתח ולחגוג. יום של הוקרה, של כבוד ושל הערכה – כי כולנו כאן מאותה סיבה: אהבה גדולה ליין ולארץ.

בתעשיית היין, כמו בכרם, נדרש מישהו שיידע לטפח, להגן ולכוון – וזוהי בדיוק השליחות שמובילה המועצה לגפן היין בישראל, בהנהגתו של צחי דותן. השילוב הייחודי של חזון עם עשייה בלתי פוסקת, הופך את פועלו לחיוני ולמשמעותי עבור כל יקב ויינן בישראל. בימים של שגרה וגם בתקופות משבר, דותן נמצא שם – דואג, פועל, מתקן ומעדכן, לא מוותר על אף פרט. הדאגה שלו ליקבים אינה מסתכמת בהצהרות, אלא בעבודה יומיומית מאומצת, שמדירה שינה מעיניו. גם כעת, בתקופה מורכבת זו, כשהיקבים נאלצו להתמודד עם אתגרים עצומים, הוא המשיך לעמוד בחזית, נאבק למענם ופועל ללא לאות כדי לשמור על תעשיית היין הישראלית איתנה ומשגשגת.

הרעיון להענקת אות ההוקרה לאותם ייננים שהתגייסו למילואים, נולד מתוך ההכרה שזו חובתנו לומר תודה – לא רק במילים, אלא גם במעשים. צחי, במנהיגותו, היה מהכוחות המובילים שהביאו את היוזמה הזו למציאות. יחד, שיתפנו פעולה והקמנו אירוע מכובד של הערכה, זיכרון וחיזוק. על כך אנו מביעים את תודתנו והערכתנו העמוקה לצחי דותן ולמועצת גפן היין, על מחויבותו הבלתי מתפשרת, על פועלו למען היקבים ועל אהבתו הגדולה לעולם היין הישראלי.

תודה גדולה גם ליושב ראש מכון היצוא הישראלי אבי בלשניקוב, שקיבל על עצמו את התפקיד מתוך שליחות אמיתית לחיזוק תעשיית היין המקומית, לאחר שנים של הזנחה בגוף זה. מאז יום כניסתו לתפקיד, הוא פועל ללא לאות כדי לתמוך ביקבים, לקדם את ייצוא היין ולהחזיר את הענף למרכז הבמה הבינלאומית. נוכחותו באירוע זה הייתה הוכחה למחויבותו, והוא אינו מסתפק במילים – הוא מבטיח משאבים, תקציבים ועשייה אמיתית. זהו חיבוק אמיתי לתעשייה, מתוך הבנה שעתידה תלוי בהשקעה ובהובלה נחושה קדימה.

הזכאים לקבלת אות ההוקרה שהוענק בטקס מכובד וצנוע ביום הראשון של התערוכה, היו יקבי בוטיק שמייצרים מ-5000 בקבוקים ומעלה בשנה, בהם בעל היקב, יינן או בן משפחה עובדים ביקב ושירתו במילואים במהלך התקופה. ברור לנו כי יש עוד עשרות חברים ששירתו ומשרתים במילואים מהיקבים הגדולים, אבל ההחלטנו הפעם לחבק ולעטוף את הקטנים, ואלו הם:

אבי רוזנברג ויוסי רוזנברג – יקב אדיר, אבנר בן סימון ושלומי אהרון – יקב המצודה, אורן חביביאן – יקב מַרֵשׇׁה, איתי מוניץ ושראל מוניץ – יקב מוניץ, איתן לקס ויוני גלושטיין – יקב הסלע, אליקים בן שטרית – יקב בן פורת. אלעד כץ – יקב עגור, אלעד מובשוביץ – יקב דרימיה, אמיר סריג – יקב סריג, אסף רוזנברג – יקב גוש עציון, ארי ארל – יקב בת שלמה, בני אריאל, עמי אריאל ורון לברן – יקב תלם, דוד בן סעדון – יקב טורא.

דוד פינטו – יקב פינטו, ד"ר דני יניב – יקב בן נון, דרור אנגלשטיין – יקב אנדרדוג, הלל פורת – יקב כרם הרוחות, יוסי צוובנר – יקב צוובנר, יעקב ברג – יקב פסגות, ירדן טנן – יקב שדות ים. עמוס בזק ועמיחי בזק – יקב בזק, רועי יצחקי – יקב טוליפ, שי בן ארצי – יקב בן ארצי, שלמה קשת – יקב נץ, שמוליק עובדיה – יקב יערה. התנצלות למקבלי האות שתמונותיהם לא פורסמו.

לאנשים אלה אנחנו אומרים: אתם, שמכירים כל גפן וכל ענב, יודעים שהעבודה שלכם היא מלאכת מחשבת של סבלנות, התמדה ואהבה. אבל כשנקראתם לדגל, הפכתם את הערכים האלה למשהו גדול יותר. בלי לחשוב פעמיים, עזבתם את הכלים, את הטעימות, את האורחים שהגיעו ליקב – והלכתם להגן על האדמה שממנה היין הזה נוצר.

ענף היין תמיד היה סמל של יצירה, של שמחה ושל חיים. אבל אתם הזכרתם לנו, דווקא ברגעי המשבר, שמאחורי כל בקבוק יש אנשים שמוכנים לתת את הכול – לא רק בשביל היין, אלא בשביל החיים עצמם. בזכותכם הענף שלנו הוא לא רק איכותי אלא גם גאה על כך שאנשים כמוכם משרתים בחזית. בזכותכם אנחנו יכולים להמשיך לבצור, לטעום, ליצור ולחגוג – גם כשהמציאות לא תמיד פשוטה.

אי אפשר לסיים בלי לדבר גם על מה שכואב; על אלו שבוחרים להישאר מאחור, שמתנערים מהאחריות בשם סיבות כאלה ואחרות. תרבות ומסורת הן חלק מהזהות שלנו, אבל גם האחריות ההדדית. מי שלא מבין את זה – לא מבין את משמעות המושג שותפות גורל. בסופו של דבר, כמו בכרם בו כל גפן תורמת וכל ענב חשוב, כאשר שכולנו נותנים כתף, אנחנו מייצרים כאן משהו שלא רק אנחנו נתגאה בו אלא גם הדורות הבאים.

זהו רגע לומר תודה. תודה על היין, תודה על הרוח, תודה על ההקרבה. אנו מרימים כוס לחיים – לזכרם של הנופלים, לכבוד השבים, החלמה לפצועים, וכמובן מחכים לעשרות החטופים שבשבי  ובעיקר למען עתיד של שלום, ביטחון ותרבות יין משגשגת בארץ ישראל.

תערוכת סומלייה 2025 הסתיימה בטעם עמוק – לא רק של יין משובח, אלא גם של גאווה, חיזוק הערבות ההדדית וראייה קדימה. לחיים!

טעימות יונתן לבני בתערוכת סומלייה 2025

בתערוכת היין סומלייה שהתקיימה השבוע בפעם ה-22 בכול קומות היכל התרבות בתל אביב, הוצגו והוטעמו כרגיל יינות רבים של עשרות יקבים מהארץ והעולם, חלקם גדולים ומוכרים וחלקם יקבים קטנים שזו הזדמנות עבורם להגיע אל קהל נרחב – בבוקר אנשי ענף היין על כל תחומיו, ואחר הצהרים ובערב הקהל הרחב של חובבי יין. הפעם החלטתי לטעום ולכתוב על יינות של יקבים קטנים שחלקם פחות מוכרים:

יקב גסקון

יקב בוטיק משפחתי של אבי וקובי קקון, שמייצרים במרתף בפרדסיה שבשרון. היינן הוא קובי קקון, 050-3000300.

שרדונה 2024 – עשוי מ-100% ענבי שרדונה מכרם קדש שבגליל העליון. היין יוצר מהמיץ הניגר בזמן הפרדת השזרות מהענבים ללא כל מעיכה, ארומטי ורענן שתסס במיכלי נירוסטה. יין מינרלי בטעמי תפוח עץ והדרים. נעים מאוד לשתייה. 100 ₪.

פטי ורדו 2022 – 100% ענבי פטי ורדו שגדלו באקלים קר במושב בן זמרה שבגליל העליון. היין התיישן  בחביות עץ אלון צרפתי במשך 14 חודשים. פטי ורדו טעים מאוד ונעים בשתייה, עם טעם מלווה בתבלינים  ובפטל שחור כהה. להרגשתי ישתפר עוד יותר עם עוד זמן התיישנות. 170 ₪.

קריניאן ליה 2022 – עשוי מ-70% ענבי קריניאן מנווה ירק ו-30% ענבי  קברנה סוביניון  מהגליל. התיישן 15 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. ליין טעמי פטל ודומדמניות, שזיפים ופלפל שחור עדין. נעים וטעים לשתייה כבר עכשיו. 130 ₪.

יקב נווה ירק

את היקב הקים בשנת 2015 מומו שמילוביץ, דור שני לחקלאים ממושב נווה ירק שבדרום השרון. 03-9384444.

גרנאש 2019 –  יין אדום שתסס בתסיסה מסורתית תוך שימוש בשני סוגי שמרים – אחד מהם מאזור פריוראט בספרד, שמבליט את האדמתיות של הענבים. שהה שנה בחבית. יין מיוחד עם טעם מורכב, מזכיר יינות גרנאש מאזור ג'יגונדס בצרפת. 225 ₪ – יקר.

ארגמן 2019 –  ארגמן הוא זן ישראלי שפותח מזן שזאו פורטוגלי וקריניאן ספרדי. תסיסה באשכולות שלמים. ליין חומציות גבוהה, טאנינים בולטים ומורכבות עמוקה בטעם, כנראה בעקבות התסיסה באשכולות שלמים. 238 ₪ – מאוד מומלץ, למרות המחיר הגבוה.

סירה 2019 –  עשוי מענבי סירה שהופרדו מהשזרות. חלק מהענבים הושרו בהשריה קרה 72 שעות למיצוי טעמי הפרי והצבע. תסיסה ספונטנית ללא שמרים. התיישן 12 חודשים בחביות צרפתיות בנות 7-9 שנים. יין עשיר בטעמיו – פירות יער אדומים, שוקולד מריר ופלפל שחור. טעמתי גם אותו יין מ2016 , שהראה כיצד ההתיישנות תורמת משמעותית ואיכותית ליין המיוחד. חוויה. 199 ₪ –  שווה.

יקב תלם

היקב הוקם לפני כתשע שנים בחוות שחרית במערב השומרון, במתחם של 120 דונם של כרמי יין בגובה 400 מטר ליד שרידי כרם חצוב בסלע. פרט ליינות המיוצרים ביקב מדי שנה ייצרו בו השנה יינות בשם "סדרת הגיבורים", על שם שבעה חיילים מיחידת גולני רובאית ג' שנהרגו בגזרת עוטף עזה. 055-5570501.

לבן 2022 –  בלנד בהובלת ענבי שרדונה, כשגוורצטרמינר, רוסאן ושנין בלאן משלימים – כולם גדלו באזור סלעי. שהה 7 חודשים במיכלי נירוסטה, עם שבבי עץ שהוספו לו. לבן מאוד נעים לשתייה,  מינרלי ביותר. לא להחמיץ. 90 ₪.

Rock &Syrah 2021 – יין מאוד עוצמתי, עשוי מענבי סירה שאף הם גודלו באזור סלעי ביותר, ומעט ענבי קברנה סוביניון שהעניקו לסירה עוד עומק. שהה קצת יותר משנה בחבית שיצרה יין מאוד ייחודי בטעמיו, עם טאנינים מורכבים. לדעתי זקוק לעוד התיישנות בבקבוק או לפתיחתו כמה שעות לפני השתייה. 140 ₪.

יקב דרייר

יקב קטן במושב באר מילכה בנגב, הוקם על ידי בועז ורינה דרייר  שעלו מדרום אפריקה ב-2006. בציר ראשון בכרם שלהם נעשה ב-2016. בני הזוג הבינו את הקשיים בגידול ענבים ליין בתנאי מזג אוויר קיצוניים. הם מרבים להשקות את הגפנים ובוצרים מוקדם את הענבים.  054-7749323.

מרלו 2023 – יין מאוד שונה בטעמיו ממרלו רגיל בארץ, בהשפעת הענבים שמגיעים מהמדבר. שהה 72 ימים בתסיסה ספונטנית שנתנה לו עומק וטעם שונה מהמרלו לו אנו רגילים. צבעו מעט בהיר יותר ואין בו ביסולפית או חומר משמר אחר. יין ייחודי, מומלץ למי שאוהבים את הזן. 140 ₪.

שיראז 2023 – עשוי מ-100% ענבי שיראז מכרם מגובה 200 מטר במושב עין הבשור שבחבל אשכול. הדליה כפולה של הגפנים, וייצור בשיטה ביודינמית, ללא תוספת ביסולפית או חומרים משמרים אחרים. שיראז מאוד שונה בטעמו משיראזים הנעשים בעולם, שהם בעלי גוף מלא עם פירות כהים בולטים ביותר. מומלץ לטעום דווקא כדי להראות כמה זן יכול להיות שונה בגלל תנאי מזג אויר ושיטות ייצור. 120 ₪.

יקב תושיה

יקב נוסף במושב באר מילכה, עם כרם על אדמת חול בתולית, שלא ניטעה אי פעם. היינן גל תושיה ואשתו רוני מייצרים יינות ייחודיים, תוך שמירה על ענבים נקיים מחומרים מזיקים. דוגלים בעבודה עברית ובשליחות שבישוב הארץ. תוויות היינות מעוצבות בהשראת דפי גמרא. 053-3064203.

אליקנט בושה 2013 – יין אדום קליל ונעים, מענבים שגדלו בחולות הנגב. ענבי זן אליקנט בושה הם בעלי צבע כהה המתקבל מציפת הפרי. בטעמיו מזכיר רימון בשל. יין מאוד קליל ונעים לשתייה. חוויה ייחודית של יין מזן שאינו נפוץ בארץ. 80 ₪ – מציאה.

קברנה סוביניון 2020  – הענבים שנבצרו מחולות המדבר, שהו 16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי מענבים. ליינות קברנה סוביניון יש גוף מלא וכבד. לטעמי ברור שיין זה הינו קברנה סוביניון, אבל דווקא בעל גוף קליל. לכן לאוהבי הזן הוא יהיה חוויה שונה מיינות קברנה סוביניון להם הם רגילים. יין מעניין. 120 ₪ – שווה לקנות ולשתות.

יקב סוסון ים

יקב של הכורם-יינן-פילוסוף זאב דוניה במושב בר גיורא שבהרי יהודה, שקיים כבר למעלה מ-25 שנה. גילוי נאות: אנחנו חברים קרובים ביותר. לאחרונה הצטרף ליקב יינן צעיר: אדר בן שלוש שתורם רבות לייצור היין. 055-5607012.

לבירינט 2024 – יין העשוי מענבי קלרט, רוסאן וגרנאש בלאן. עדיין שוהה בחביות 500 ליטר משומשות. שתינו אותו טרם ביקבוקו שיתבצע בתום 9 חודשים מהיום שהוכנס אליה. הזכיר לי בטעמיו את היין באותו שם מ-2023, למרות שהשנה נוספו לו ענבי הקלרט. דומה בטעמיו לשאטונף דה פאפ לבן צרפת. יין לבן מורכב בצורה נעימה אך לא מכבידה כלל. חוויה. 100 ₪ – כמו בשנה הקודמת.

עוז 2022 – יצירה ייחודית של היקב, על שם הסופר עמוס עוז. יין שנעשה בצורה מקורית, שככל הידוע לי שאינה קיימת בשום מקום בעולם. בלנד יוצא דופן של 44% ענבי סנסו, 36% גרנאש , 12% קברנה סוביניון ו-8% פטיט סירה. יושן 16 חודשים בחביות עץ אלון. שונה מכל יין אדום המוכר לי. "יין שמדבר עברית", כהגדרתו של דוניה. חוויה. 115 ₪.

יקב Terra Uma   

טרה אומה (Terra Uma) הינה עמותת יין שייסד תומר ויינברג, הכוללת ייננים ויקבים שמלווים לוחמים ולוחמות צה"ל, שמתמודדים עם פוסט טראומה ועשיית יין אמורה לסייע לחיזוק החוסן האישי שלהם דרך השתלבות מחדש בחברה באמצעות ייצור יין. צוות מקצועי של ייננים וכורמים מתנדבים ומתנדבות, מעורבים בעשיה ובתמיכה. 054-3993514.

לילה לבן 2023 – יין לבן שיוצר ביקב דלתון בהובלת היינן גיא אשל. עשוי מ-90% ענבי פרנץ' קולומבר ממסילת ציון, ו-10% סמיון אלקוש מהגליל העליון המערבי. הענבים תססו במיכלי נירוסטה וחלקם בחביות אלון ניטרליות. בוקבק בסוף מאי 2024. ליין טעם מאוד מינרלי, עם חמיצות ומרקם רך ביותר. מקורר היטב, לאוהבי פרנץ' קולומבר יין מאוד טעים וייחודי, לא רק בשל מי שייצרו אותו אלא לא פחות מכך בטעמיו. 140 ₪.

לילה אדום 2023 – יין אדום מסדרה שהופקה בשיתוף בין בוגרי מסע היין של העמותה, לצוות יקב דלתון בהובלת גיא אשל. עשוי מ-95% ענבי קברנה סוביניון מכרם בלוע בדלתון, ו-5% ענבי סירה מכרם דלתון. 10 חודשים בחביות עץ אלון בנפח 300 ליטר, שהתיישנו במרתף יקב דלתון. יין רך ומאוד פירותי. ארומות בולטות של דובדבן שחור. סיומת ארוכה. זקוק לעוד זמן בבקבוק כי הוא טרם נרגע. 140 ₪.

יקב היוגב 8

יקב משפחתי בבעלות משפחת דורון, במושב היוגב שבעמק יזרעאל. יינן ראשי יונתן קורן. היקב מייצר כ- 50,000 בקבוקים בשנה, ומשמש גם כיקב שרות לייננים ולמי שמעוניינים להכין יין באמצעות עם ציוד מתקדם וליווי הצוות. 054-5868556.

שנין בלאן 2023 – היין עשוי מענבים שהגיעו מבית לחם הגלילית. בציר ראשון של הענבים מכרם שנין בלאן ששטחו 5 דונם. התבגר 4 חודשים במיכלי נירוסטה. יין בטעמי תפוחי עץ ירוקים, עם בוקה מקסים. אני חובב מושבע של יינות שנין בלאן, וזה אחד הטובים ששתיתי בארץ. שווה ביותר. 95 ₪ – מציאה.

שנין בלאן חבית 2023 – אותו זן, אך יין ששהה 8 חודשים בחביות, כשמחצית מהיין עברה תסיסה מלולוקטית ומחצית לא.  יין שונה לחלוטין. החבית אכן נתנה עומק נוסף ליין, אבל חסרה לי קצת החומצה שמלווה את הזן. 120 ₪.

סירה 2023 – יין מענבי סירה שנבצרו בצפון רמת הגולן, לא רחוק מקדמת צבי. התיישן 14 חודשים בחביות עץ, מחציתן מפורטוגל ומחציתן מצרפת. בפה טעמים חזקים ומאוד נעימים של פטל אדום בשל ביותר, ושל פלפל שחור ומוקה. סירה ישראלי מיוחד בטעמיו העדינים והמורכבים כאחד. לא להחמיץ. 125 ₪.

יקב מַרֵשׇׁה

מרשה הינו יקב משפחתי שמייצר יין בתהליכים ידניים במושב זרחיה ליד תל מרשה. היינן הוא אורן חביביאן שמייצר יינות מענבים משפלת החוף, הרי יהודה וחבל לכיש. 050-7449869 ו- 052-5695927

שנין בלאן 2022 – היין שהה 8 חודשים בחביות עץ צרפתי. יין חמצמץ, עם ריחות טרופיים ותבלינים עדינים. דורש עוד התיישנות בבקבוק כדי שיהיה במיטבו. 95 ₪.

פינוטאז' סירה 2022 – יין שעשוי ברובו מענבי פינוטאז', ומעט סירה כדי לעגל את הטעמים. יושן שנה בחביות עץ אלון. יין אדום בעל גוף בינוני, שונה מאוד בטעמו מיינות אדומים אחרים. יש לו סיומת ארוכה, טעמים של תבלינים, ואפילו קצת טעמי עשן מדורה. מאוד מומלץ לטעום אותו. 95 ₪.

יקב הר אודם

יקב הר אודם שוכן בצפון רמת הגולן במושב אודם. את היקב הקימו מיכאל ועידית אלפסי בשנת 2003. היינן הוא הבן אדם, והבן השני ישי הוא הכורם. הבת יערה אלפסי ביאדגלין היא סמנכ"לית השיווק של היקב. 052-6881110.

ויונייה וולקני 2024 – עשוי מ-100% ענבי ויונייה מכרמי היקב. 4 חודשים בנירוסטה תרמו ליין לבן מיוחד וטעים – טעמי פרי טרופי, אגס וחומציות נעימה ועדינה. מומלץ. 95 ₪.

יער אודם 2024 – בלנד המורכב מענבי קברנה סוביניון, קצת נביולו איטלקי, ותוספת של סירה. יין נעים לשתייה, כשטעמי הבלנד מסתירים קצת את הטעמים החזקים והמשתלטים של קברנה סוביניון חזק. יש לו טעמי דובדבן אדום, פטל כהה, וגם טעם של מרווה מקומית בסיומת. מומלץ. 75 ₪ – מחיר מצוין ליין איכותי.

יקב אדם

הייננית אורנה לב מייצרת את יינותיה ביקב שורק, מענבי 5 דונם כרם משפחתי ברמת צבאים שמעל עמק יזרעאל. היא מגדלת שם שבעה זנים ים תיכוניים, ולדעתי היא ייננית מעולה. 054-4411343.

בלאן דה נואר 2024 –  עשוי מ-100% ענבי גרנאש, ששהו כ-6 חודשים במיכלי נירוסטה, ובוקבקו רק שבועיים לפני תערוכת סומלייה. יין מאוד טעים בשתייה, מענבים אדומים שנמעכו בזהירות רבה כדי למזער את המגע עם הקליפות האדומות לשם הפקת יין לבן מהם. יין טעים עם בוקה מאוד ייחודי של ענבים טריים. אסור להחמיץ. 130 ₪.

פרא אדם קריניאן 2022 – עשוי מענבי קריניאן שעברו סחיטה ספונטנית וטבעית, מענבים שהופרדו מהשזרות וללא תוספת של שמרים. התיישן במשך כשנה בחביות עץ אלון צרפתי ובהמשך בבקבוק, שוחרר לאחרונה. יין עם טעמי פרי אדום  כהה ופירות יער, וגם תבלינים ירוקים. יין מעולה שאני מציע לצנן אותו לפני השתייה, כך יהיה טעים עוד יותר. 130 ₪.

מגנומים ביקב פלם – טעימות אורך של יין הדגל Noble

יונתן לבני: בשנת 1998 שב גולן פלם מלימודי כורמות וייננות באיטליה ולאחר השתלמות ביקב Carpineto (קרפינטו), אחד היקבים שהמציאו את מושג יינות ה-Super Tuscan (סופר-טוסקנים). כבניו של ישראל פלם, מי שהיה שנים רבות היינן הראשי של יקב כרמל מזרחי, הקימו האחים גולן וגלעד פלם יחד עם אימם קמליה את יקב פלם ביער הקדושים שבהרי יהודה, סמוך לבית שמש.

הפילוסופיה שהנחתה את יקב פלם מאז הקמתו, היא לשמר את מכלול עוצמות הצבע, הריחות והטעמים שמגיעים מחלקות כרם בודדות ומיבולים נמוכים לדונם. היקב עבר בשנים האחרונות שינויים יסודיים ביותר. גולן, היינן והכורם, סבור ששינויים אלה מהווים מהפכה ביצור היין של היקב: "בשנת 2007 חתמנו על חוזה עם מושב אבן ספיר בהרי יהודה, לא רחוק מבית החולים הדסה, ונטענו שם 100 דונם גפנים על טרסות עתיקות. אנחנו גם מקבלים ענבים מגבעת ישעיהו, שם יש ואדיות שנותנים ענבים מצוינים בזכות תנאי מזג אויר נהדרים. בבוקר חם ובערב תמיד קר". החל מ-2024 רכש היקב גם חלקות ותיקות בגליל העליון וחלקות נוספות בגבעת ישעיהו.

את כל זאת הסבירו האחים פלם בטעימת אורך של בקבוקי מגנום ובהם יין Noble (נובל) -יין  הדגל שלהם, אליה הוזמנתי ליקב.  

Noble 2011 – מורכב מ-61% ענבי קברנה סוביניון,17% פטי ורדו, 11% מרלו ו- 11% קברנה פרנק – ענבים מצוינים מהגליל ומאזור יהודה, מהם נעשה היין. "2011 הייתה שנה אירופאית מבחינת מזג האויר", אומר גולן, "היה קיץ ממש מרענן". אנחנו שותים יין בן 14 שנים מהבציר, שמרגיש מאוד לא תוקפני בחך ושהה זמן קצר בחביות משומשות, כדי שטעם החבית לא ישלוט ביין. עדיין יש לו בוקה נהדר אחרי כל כך הרבה שנים. המרלו כמעט אינו מורגש ביין, וגולן מציין כי ביקב פלם ממעט להשתמש בזן המרלו, שלדעתו מתקשים לעשות ממנו יין טוב בארץ. מה שמחזיק לדבריו את היין במיטבו הוא הקברנה סוביניון. יין מלא חיות למרות הזמן הרב שעבר, עם איזון מושלם בין רמת הסוכר לחמיצות של היין. לא ניתן לרוכשו.

Noble 2013 – עשוי מ-67% ענבי קברנה סוביניון, 18% מרלו, 9% סירה ו-6% פטי ורדו. גולן מסביר כי 2013 הייתה שנת בציר מצוינת, עם חורף קר מושלג וגשום, שאפשר לקרקע לאגור כמות מים מספקת לתקופת הקיץ המתון ביותר, בו לא היו גלי חום או הפרשי טמפרטורות קיצוניים, והענבים שהתקבלו היו עם איזון מושלם בין רמת החמיצות והסוכר. בטעימה הרגשנו טעם לוואי מוזר, וחרף כל יתרונות מזג האויר היין היה שטוח בטעמיו ובהחלט לא מחמיא. חיכיתי עוד קצת עם היין בכוס – אך בכל זאת לא חל שיפור באיכות. חבל. לא ניתן לרוכשו.

Noble 2014 – עשוי מ-71% ענבי קברנה סוביניון, 18% מרלו, 6% סירה ו-5% פטי ורדו. בציר 2014 היה שיאה של שנה ייחודית. החורף אופיין במעט משקעים. עם זאת, גשמים מאוחרים באפריל -מאי הפכו את השנה למצוינת לגפנים. בטעימה, פחות בוקה ברור או נעים. יין קליל יותר מזה מהבציר הקודם. תחושה של  יין קורקי (שעום), מוזרה בהתחשב בכך שמדובר ביין דגל ובקבוק מגנום. חבל. לא ניתן לרוכשו.

Noble 2018 – מורכב מ-76% ענבי קברנה סוביניון, 14% סירה ו- 10% פטי ורדו, ללא ענבי מרלו כלל. בציר 2018 החל מוקדם מהרגיל לאחר חורף בו היו מעט משקעים – 80% פחות מהעונה הקודמת. אירועי גשם וברד באפריל ובמאי הביאו לירידה משמעותית ביבול. חודשי קיץ מתונים ועונת הבשלה מתונה אף היא של הענבים, הביאו ליינות אדומים עשירים, עוצמתיים ואלגנטיים כאחד. בוקה מאוד ייחודי, שרומז על יין מצוין ובשל בטעמים. בטעימה – יין טעים וצעיר בטעמיו המורכבים.  ממלא את הפה בטעמים חדים של פירות שחורים ופירות אדומים בהירים באותה עת. אולי זה משום שאין בו מרלו כלל. ללא ספק הטעים ביינות ששתינו בערב זה. אין אפשרות לרוכשו – חבל מאוד.

2019 Noble – הרכב הזנים:77%  קברנה סוביניון, 15% סירה ו-8% פטי ורדו. לאחר כמה שנות בצורת, הביא עימו חורף 2019 משקעים ותנאים שגרמו להתעוררות מאוחרת של הכרמים. הקיץ היה חם מהממוצע, וספטמבר, לפני הבציר, היה חודש קשה מבחינת השינויים השונים במזג האויר. חלק מזני הענבים הבשילו מוקדם וחלק לא. גולן חשב אז שהיין יהיה מאוד אלגנטי, עם רמות אלכוהול מתונות. בטעימה, בוקה מתון ולא ייחודי. יין שחסר לו איזון, וזקוק כנראה לעוד זמן התיישנות. למרות שנפתח כשעתיים לפני הטעימה, ושהה בבקבוק מגנום גדול, הוא היה לא מיוחד לטעמי. אין אפשרות לרוכשו.

2021 Noble – אחת מהפתעות הטעימה. מורכב מ- 65%ענבי קברנה סוביניון, 21% סירה ו-14% פטי ורדו. בחורף 2021 היו גשמים מפוזרים יחסית, שלא פגעו בלבלוב. היבולים היו נמוכים בכ-30%  לעומת השנים הקודמות, עם פחות אשכולות ענבים שהיו גם קטנים מהרגיל. לא היו אירועי חום קיצוניים כמו בהרבה קיצים, אם כי בשיא היום, היו לפעמים טמפרטורות גבוהות אפילו יחסית לקיץ. יין עוצמתי, טעמים מרוכזים של פרי בשל, אלגנטי וקטיפתי. טאנינים בולטים, כנראה גם בשל היותו צעיר יחסית. ברור כי ישתפר עוד יותר אם יקבל עוד שנים להתיישנות, למרות שכבר עכשיו מאוד איכותי. 797 ₪ – יקר. נציין שמגנום 2021 של יקב איכותי אחר מהרי יהודה נמכר במחירים המתחילים  ב-600 ₪.

כיצד קורס להקמה וניהול של יקבים הפך ליותר מאשר קורס

רני רוגל: סביב ענף היין על היבטיו השונים מהכרם עד הבקבוק, יש בארצנו מגוון רחב של מסגרות לימוד – אקדמיות ו-או מעשיות. את תשומת לבי משך בשבוע האחרון פוסט פייסבוק של אילנית צמח המגדירה את עצמה כ"מלווה אסטרטגית ליקבים ותיירות חקלאית", אותו פרסמה בעקבות סיום המחזור ה-12 של קורס הקמת וניהול יקבים, אותו יזמה בשנת 2016 ומקיימת אותו מאז.

נראה כי קורס 'הקמה וניהול יקב' שלה הינו יחיד מסוגו שמתמקד בהיבטים העסקיים והתכנוניים של ניהול יקב. בעוד רבים מקורסי היין מתמקדים בהיבטים השונים – תאורטיים ומעשיים של ייצור היין, קורס זה עוסק בהיבטים חיוניים להקמת יקב וביסוסו: רגולציה, ניהול פיננסי ושיווק – אולי היבטים פחות זוהרים אך בלעדיהם יקב אינו יכול להתקיים.
בין תלמידי הקורס בעלי יקבים, ייננים, כורמים וכאלה שמעוניינים להשתלב בענף. יפה שהמחזור ה-12 של הקורס התקיים בדרום, ו-15 בוגריו הצטרפו ל-200 בוגרים קודמים.

בשיחה עם אילנית, היא מציינת שרבים מהבוגרים הקימו יקבים מאפס, אחרים נכנסו לתהליך ההסדרה של יקב קיים, ויש גם כאלה שבחרו להשתלב בענף בתפקידים שונים. "לחלק מהמשתתפים אפשר הקורס להבין שהקמת יקב אינה בהכרח היעד הסופי שלהם בתחום, ובחרו להפיק יין ביקב שירות מורשה וליהנות מההנאה שבאירוח ביתי", אומרת אילנית צמח.

מספר סיפורי בוגרים

מעניין שמעבר לרכישת כלים מעשיים, הפך הקורס לקהילה מגובשת של חברים בתעשיית היין. קשרים מקצועיים וחבריים נוצרים בין המשתתפים, המרצים והבוגרים. לדוגמא, בשבוע שעבר ציין היינן ניר חן, שעתה משתתף בבציר החמישי שלו בדרום אפריקה, על פגישה שם עם פיטר מארק מיקב 'הדר' במושב עגור, כאשר שניהם בוגרי קורס ניהול יקבים של אילנית צמח בשנת 2019.

יש דוגמאות רבות של יקבים שהוקמו בעקבות השתתפות בקורס. עדי אזולאי, ששירת בכוחות הביטחון ונטע כרם בנחלה שלו המשקיפה על תל גזר, הקים את יקב 'מול התל' במושב משמר איילון, ומייצר יינות אדומים ולבנים מענבי הכרם שלו.
שי בן ארצי, איש הייטק בעבר שבשנה האחרונה היה לשירות מילואים ממושך, הקים את יקב 'בן ארצי' באזור התעשייה בפתח תקווה, שם הוא מייצר יינות מענבים שמגיעים מרמת הגולן ושפלת יהודה. שני היקבים שונים באופי ובסגנון, אך שניהם נולדו מאותה תשוקה ליין.

סיפור נוסף הוא יקב 'דניאלה' של מור יעקב ממושב מצליח, חקלאי שגילה את הקורס במקרה במהלך שנת השמיטה בה לא עיבד את שדותיו. הוא נסע מדי שבוע מהמרכז לקורס שהתקיים בצפון, ובמהלך הקורס התאהב בעולם היין. היום יש לו 20 דונם כרם והוא בשלבים מתקדמים להקמת יקב מלווים אותו חבריו מהקורס, כמו איתי ביי מיקב 'פלך', עופר גידסי מיקב 'הר זמר' ועמיחי צור, מנהל תחום היין של מסעדת 'טאיזו'.

נחזור קצת בזמן, ונמצא שמות מוכרים בתעשייה שגם הן.ם למדו אצל אילנית צמח והמומחים שהיא מגייסת להעברת הקורסים. כזה הוא שמעון זוהר, בוגר מחזור 7 שהקים עם רעייתו מיכל את יקב '70' במושב אמונים ליד אשדוד. שמעון הגיע לקורס עם רצון להקים יקב, וזאת לאחר שנטע כרם בנחלה שליד ביתו במושב. כיום נמצא היקב בהליכי הסדרה מתקדמים, ושמעון מייצר יין במבנה זמני עד שיקבל את כל האישורים. הוא בקשר רציף גורמי התכנון, ויינותיו זוכים להערכה רבה אצל חובבי יין.

אורנה לב מיקב 'אדם' היא בוגרת מחזור 5. אורנה הגיעה לקורס בתקופה בה ההליכים התכנוניים היו מורכבים, וההקלות הרגולטוריות רק החלו להיכנס לתוקף (חוק המזון נכנס רק בשנת 2018). באותה תקופה רוב המחוזות בשירות המזון הארצי לא ידעו איך ליישם את השינויים. בעקבות הקורס בחרה אורנה לייצר את יינותיה האיכותיים ביקב 'שורק' של ניר שחם כיקב שירות, במקום להקים יקב בסביבת הכרם שלה ברמת צבאים, כפי שתכננה בתחילה.
אלה רק מספר סיפורי בוגרים של קורס הקמה וניהול יקבים של אילנית צמח, שמעשירה את ענף היין וקהילת העוסקים בו בכוחות בעלי ידע והבנה שיין ויקב הם סיפור מורכב, שצריך להכיר וליישם את כל היבטיו.

פרס מפעל חיים בענף היין לרני רוגל עורך 'אכול ושאטו'

צחי דותן: השנה נשלחו חמישה שמות של מועמדים לקבלת פרס מפעל חיים של תעשיית היין הישראלית. בחבר השופטים השנה היו: אורי שקד, ארקדי פפיקיאן נציג הייננים, נדב ארנס נציג היקבים, רן בירון נציג העיתונאים, שרי דוידיאן מנכ"לית מכון היין, ואנוכי צחי דותן מנכ"ל מועצת גפן היין.

שמחתי להציג ולהעניק את הפרס לעורך אתר אכול ושאטו, שמסקר את תעשיית היין הישראלית מעל 20 שנים. רני (רענן) רוגל, יליד 1951 בירושלים, גדל לתוך מורשת משפחתית שחיברה אותו לעולם היין כבר מילדותו. סבו, ד"ר ליאו זוסמן, עבד משנות ה-30 עד לשנות ה-50 של המאה הקודמת כמנהל בכיר ביקב כרמל מזרחי כשבשנים האחרונות היה מנכ"ל היקב, כך שהחיבור לעולם היין הפך להיות חלק בלתי נפרד מהזהות המשפחתית. בגיל 16 עבר רני לפריז בעקבות תפקידו של אביו כשליח קול ישראל ובהמשך גם הטלוויזיה, תקופה שהטביעה בו אהבה עמוקה לתרבות ולשפה הצרפתית.

עם חזרתו לישראל היה רני טנקיסט בסיני. כמילואימניק השתתף במלחמת יום הכיפורים, ושירת חודשים רבים במצרים. לאחר המלחמה למד מדע המדינה באוניברסיטה העברית, שם פגש את דורית, אשתו לעתיד, והקים עמה משפחה. הוא החל את דרכו המקצועית בתחום הפרסום, ובהמשך הקים בשנת 1988 את "דורן תקשורת" – חברה לתקשורת שיווקית ויחסי ציבור, שזכתה להצלחה רבה בעבודה עם חברות הייטק מובילות וגופים נוספים. בשנת 2004, מתוך אהבה ליין ולקולינריה, ייסד רני את האתר "אכול ושאטו". הבחירה בשם הייחודי הייתה בהשראת דורית, רעייתו, שהציעה אותו במהלך טיול בפריז. האתר הפך במהרה למגדלור של יושרה, מקצועיות וחדשנות בעולם היין הישראלי.

ביום שלישי השבוע, רגע לפני תערוכת סומלייה, התכנסנו כדי לחגוג את הישגיו ותרומתו לתרבות היין בישראל. רני רוגל הוא הרבה מעבר לעורך ובעל אתר יין. הוא הפך את עיתונות היין לאומנות בפני עצמה, למגדלור של יושרה, מקצועיות וחדשנות. האתר אינו רק מאגר מידע; הוא מקום מפגש שבו יצרנים, צרכנים ואוהבי יין מוצאים את עצמם בתוך שיח אינטלקטואלי ומכבד. רני פועל ללא לאות כדי לתת במה לכל גווני עולם היין, ותורם גם לעיתונות הדיגיטלית כולה.

האתר שייסד רני הפך לקול אמין ועקבי בתחום שבו לעיתים קרובות מעורבים אינטרסים מסחריים. הוא מהווה פלטפורמה שמעשירה את הקוראים, נותנת במה ליקבים קטנים וגדולים כאחד, ותורמת לשיח מכבד ואיכותי.

מלבד עיסוקיו המקצועיים, רני מקדיש מקום משמעותי לחבריו מהצבא, חבורה ותיקה שנפגשת מדי שבת לצעדות ול"פרלמנט" קבוע. מאז פרישתו לגמלאות מקדיש רני מזמנו להתנדבות ופעילות חברתית. יום בשבוע הוא מלמד בבית ספר בהרצליה, מדי שבוע מבקר קשיש לשיחה בצרפתית, ובמשפחתו הוא סבא פעיל לשבעה נכדות ונכדים, ביניהם תאומות ותאומים.

העשייה של רני חורגת הרבה מעבר לעולם היין. הוא הפך לסמל לעיתונות עצמאית, איכותית וחדשנית בעידן דיגיטלי. על פועלו יוצא הדופן, הוענק לו פרס מפעל חיים כהוקרה על תרומתו לעולם היין, לתרבות ולחברה בישראל.

רני, תודה על השנים הארוכות שבהן לא רק סיפרת את סיפורו של היין הישראלי, אלא גם עזרת לכתוב אותו. בשם כל מי שמעריך יין, תרבות ומצוינות עיתונאית – אנו מודים לך על האומץ, החזון והמסירות כאדם שחי מתוך אהבה ותשוקה אמיתית לאנשים, ליין ולתרבות.

רני רוגל: תודה על הפרס וההערכה. עדיין אני זוכר שכל שישי צריך לעלות לאוויר ב-6:30 בבוקר 'שמענו בין הגפנים' חדש – תולדה של שבוע עבודה עם צוות שאוהב את האתר, את ענף היין, את המפגש עם גורמים רבים בתעשייה וגם עם חובבי יין. כולנו נמשיך בכך כשמול עינינו אתן.ם, הקוראים והקוראות. תודה רבה לכולכם

בין הנושאים שיוצגו בכנס

הרצאת פתיחה

ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו  וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן – רשות העתיקות: יבנה ויקביה – עדויות ארכיאולוגיות לתעשיית יין מהתקופות הפרסית והביזנטית למרגלות תל יבנה

בהרצאה נתמקד בממצא היקבים הגדולים שנמצאו בחפירה ארכיאולוגית רחבת היקף שבוצעה לפני כשלוש שנים לרגלי התל ממזרחו ובשדות שמדרומו, ושגידלו בהן חיטה בעבר הקרוב. מהחפירה עולה כי אזור זה שימש אזור תעשיה שבו ייצרו יין בכמויות גדולות בשתי תקופות עיקריות: האחת בתקופה הפרסית (מאות ה'-ד' לפני הספירה) וכן בתקופה הביזנטית (במאות ה'-ו' לספירה). בהרצאה נציג את בית הגיתות (כ- 35  על 20 מטר) מהתקופה הפרסית, שכמוהו טרם נתגלה בארץ, וכן את גולת הכותרת בחפירה – חשיפתו של אזור תעשייה נרחב ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית (מאה ו' לספירה), ובו יקב גדול לייצור יין. ביקב זה נחשפו חמש גיתות מרהיבות, מחסנים ליישון יין, ורחובות וסמטאות המחברים בין הגיתות. בזכות החפירה הארכיאולוגית שבוצעה, עולה כי מסביב לתל יבנה היה לפני כ-1500 שנה טרואר מתאים לגידול גפנים, בו ייצרו יין בתפוקה של 1.2 מיליון ליטר לשנה.

הרצאות בכנס

פרופ' אהרון פאיט – אוניברסיטת בן-גוריון

בהרצאה תוצג גישת Multiomics כחלק מקונסורציום מעבדות חדש הממומן במיליוני שקלים על ידי ות"ת, אשר יספק ניתוח מטבולומי של דגימות צמחים ועיבוד אינטגרטיבי של הנתונים. הבנת יחסי הגומלין בין שינויי אקלים, גנטיקה של גפנים ומטבוליזם של הצמח, הכרחית לשיפור החוסן של זנים מסחריים ושמירה על אסטרטגיות פיתוח של איכות ענבים. שילוב של פנוטיפינג לא פולשני על ידי חישה מרחוק, פרמטרים פיזיולוגיים שנאספו בשטח עם ניתוחים מבוססי OMICS יסייעו לגשר על הפערים בהבנה הנוכחית שלנו של אינטראקציה רב-שכבתית זו.

ד"ר רונית יערי – מו"פ אזורי מזרח ואוניברסיטת אריאל

בהרצאה אציג מודל שפותח על מנת לאפשר חיזוי של כמות הסוכר השיורי ביין, על ידי מדידת בריקס התחלתי וצפיפות היין. המודל יכול לשמש ככלי מהיר ומעשי עבור היינן בתכנון רמת הסוכר השיורית ביין עוד לפני תחילת התסיסה, ובכך לחסוך זמן, עלויות ומאמץ. לצורך כך פותח מחשבון ייעודי, שניתן לשלבו באתר האינטרנט של היקב, ולהשתמש בו באופן חופשי במהלך תקופת הבציר.

ד"ר ליאור גור – מכון שמיר – הדברה ירקרקה: שימוש באצות מהכינרת כמקור לחומר הדברה כנגד כשותית הגפן

מיקרו-אצות מייצרות חומרים אנטי-מיקרוביאלים. עם זאת, מעטים המחקרים העוסקים ביעילות חומרים אלה כנגד מחוללי מחלות צמחים. בעבודתנו בחנו לראשונה יעילותם של מיצויי אצות שמקורן בכנרת, בהדברת האואומיצט Plasmopara viticola, הגורם למחלת כשותית הגפן – אחת המחלות הקשות בכרמים בארץ ובעולם. ריסוס מניעתי של מיצויים משלושה מיני אצות, הפחית התפתחות תסמיני כשותית הגפן בניסויי מעבדה. פורמולציה ראשונית של מולקולות שבודדו מהמיצוי ויושמה בריסוס מניעתי על שתילי גפן ובניסויי שדה, הראתה כ-80% אחוז עיכוב של התסמינים בהשוואה לביקורת. המשך המחקר מתמקד בשיפור הפורמולציה ויעילות תערובות עם חומרים נוספים.

פרופ' שיבי דרורי – מו"פ אזורי מזרח ואוניברסיטת אריאל

במסגרת ההרצאה אסקור את העבודה הנרחבת שבוצעה בעשור האחרון על ידי קבוצת המחקר שלי בתחום איסוף, זיהוי ואפיון זני הגפן של ארץ ישראל, והחזרתם לגידול המודרני לאחר ניקויים מוירוסים. כמו כן אסקור את העבודה הראשונית שאנו מבצעים להבנת טכנולוגיות והיקף הייצור של יין בארץ ישראל בתקופות היסטוריות מרכזיות, באמצעות סיווג והגדרת הגיתות.

הצגות של סטודנטים

ליאב בורנשטיין – מו"פ אזורי מזרח והאוניברסיטה העברית: הצגת מחקר שמתבצע במעבדת ד"ר אילנה שטיין, בשיתוף עם פרופ' גדעון גרפי וד"ר יותם זית בנושא גלי חום בגפן

גלי חום הפכו לאחת הבעיות הקשות בחקלאות בישראל ובכל העולם. במחקרינו מצאנו כי חשיפה מוקדמת של צמחי גפן היין לגל חום מלאכותי, גורמת לצמח "לזכור" את העקה בהמשך, ולהיות יחסית עמיד לגלי חום טבעיים בשטח. זה יכול להביא לפריצת דרך בטיפול בבעיית גלי חום, שכיום אין לה פתרון.

דביר תובל – מכון וולקני: הצגת מחקר שנעשה במעבדתם של פרופ' ארנון דג וד"ר שחר ברעם בנושא צמחי כיסוי קרקע בכרם

אורך חיי גפן היין הוא עשרות שנים, ואחד האתגרים המרכזיים בניהול כרם יין הוא התמודדות עם שחיקת קרקע. אחד הכלים להתמודדות עם אתגרים אלו הינו שימוש בגידולי כיסוי לצד גפן. לפי תוצאות המחקר, גידולי השירות הפחיתו את אוגר המים הזמין בקרקע באופן מובהק. בקיץ, חיפוי פני השטח בגידולי הכיסוי הפחית את טמפרטורת הקרקע הממוצעת והגדיל את תכולת הרטיבות עד לעומק 30 ס"מ, אך בעומקים גדולים יותר הרטיבות בקרקע החשופה הייתה גבוהה יותר. יתכן כי בניסוי הנוכחי הכיסוח התבצע באיחור מסוים, מה שככל הנראה הגביר את התחרות על המים והנוטריינטים בקרקע, וכתוצאה מכך פגע בצימוח וביבול.

נישיקה דרקאל – מו"פ אזורי מזרח ואוניברסיטת אריאל: הצגת המחקר שנעשה במעבדת ד"ר ישי נצר בשיתוף עם ד"ר נועה אוחנה-לוי

המחקר משווה בין תבניות תרדמה בשבעה זני גפן שונים בהשפעת זמירה. תגובות תרדמה ספציפיות לזן נקבעו על ידי שילוב של השפעות גנטיות, סביבתיות והשפעות גיזום מצטברות.