שתי מסעדות בבריסל – Belga Queen ו- La Manufacture

בריסל היא עיר קוסמופוליטית וגלובלית – בקיצור, עיר כייפית להסתובב בה ולאכול בה, למרות האפרוריות העולה אסוציאטיבית למשמע המילה "בלגיה".
השילוב של הנציבות האירופאית, נאטו, גופים עסקיים, לוביסטים, עסקנים למיניהם ומרגלים מכל העולם בכל מקום – מביא פריחה ושגשוג למסעדות ולברים, והרב-לשוניות חוגגת: אנגלית, צרפתית, פלמית, גרמנית, טוב – גם קצת עברית וערבית.

Belga Queen
בלגה קווין, או אם תרצו "מלכה בלגית", ממוקמת במרכז בריסל, לא רחוק מהכיכר הגדולה והמגדלים הבולטים ביום, ובוודאי בלילה עם התאורה הצועקת למרחקים – כך שקשה ללכת לאיבוד.
אולם המסעדה ענקי, מקושת ומקושט. המסעדה נבנתה תחת הפילוסופיה של הבעלים אנטואן פינטו, ליצור מרחבים המציעים מסע גסטרונומי ברחבי בלגיה. הבניין הנו מהמאה ה- 18, ואכלס בעבר בית מלון ובנק. בכניסה יש בר, ולמטה יש מועדון – בקיצור: קומפלקס בילוי המושך אנשים רבים.

במסעדה שני סיבובי ארוחת ערב: ב- 19.30 ו- 21.30. עשו כמוני, הזמנתי מקם מהארץ באימייל, המענה היה מהיר ואדיב. המלצרים של בלגה קווין עוטים סינרים לבנים על בגדיהם השחורים – ספק גלימת אבירים עם חבלים מאחור, שבימים אחרים נלבשו מתחת לשריון.

אין אקוסטיקה – יש הרבה רעש, אבל נעים. בשדרה המרכזית של המסעדה מספר פסלים, ביניהם ראש שור מחימר מחוספס וכדור כסוף גדול תלוי מהתקרה ומסתובב.

המסעדה מתמחה בפירות ים ודגים, אך יש בה גם מגוון מנות בשר.
בשולחן סמוך טורפת בלונדינית מגש ענק של פירות ים, כשהיא שולה במומחיות את התוכן מהצדפות והצדפים השונים.
חשבתי שרק לי קשה לקרוא את התפריט בתאורה החלשה, אך הוקל לי כשראיתי את שכנתי מימין מקרבת את מנורת הקישוט אל התפריט בניסיון נואש לקרוא. הבנתי שזה הסגנון ולא חולשת העיניים.
למנה ראשונה הזמנתי וקיבלתי סלט קטן (14 יורו, אתה מנה בגדול: 20 יורו) שכלל הרבה שרימפסים קטנים, המון עלים ירוקים טריים ומנגו, סלמון ופיסות כבד אווז. המנה הקטנה בגודל סביר בהחלט למנת פתיחה, וגם טעימה מאוד.
הזמנתי כוס יין קברנה סוביניון לקו פרלה פרופרייטר 2005 – 6.5 יורו, ונפילה על בקבוק שהיה פתוח הרבה זמן.

מנה עיקרית: טונה חצי עשויה – יכלה להיות עשויה עוד פחות מבחינתי – עם ברוקולי, עגבניות אפויות ועירית. מנה טובה מאוד, אם כי קצת מלח ופלפל לא הזיקו לה.
בבלגה קווין יש שיק מסוים. עם המנה העיקרית שלו קיבל שכני בשולחן מימין גביע נייר מסוגנן עם צ'יפס בלגי ריחני וטרי – ורסיה אופנתית לגביעי הצ'יפס שמוכרים בדוכנים ובמסעדות השוק ברחבי בלגיה, תמיד עם מאיונז, כמובן.
שילמתי עבור הארוחה, כולל בקבוק סן פלגרינו, לא כולל קינוח, 47 יורו.

Belga Queen
Rue fosse Aux Loups
1000 Brussels
Tel. 00-32-2-2172187
[email protected]
www.belgaqueen.be



La Manufacture
שם המסעדה, בתרגום לעברית: "המפעל"; מלמד על תולדות המקום. המסעדה, ששוכנת באזור יאפי במרכז בריסל, אמנם ברחוב צדדי אך שתי דקות הליכה מהמרכז – הייתה בעבר בית דפוס, שבהמשך הפך למפעל עורות, שב- 1975 ננטש למשך 12 שנים עד שבמאמץ שנמשך שלוש שנים וחצי נוצרה המסעדה שעוצבה ע"י ארכיטקטים מאנטוורפן המתמחים בהסבת אתרים תעשייתיים.

העיצוב הפנימי משלב עץ, מתכת, אבן כחולה, שולחנות גרניט אדומים, עור – היוצרים אווירה חמה תוך שימור המראה התעשייתי הכולל. הרחוב בו שוכנת לה מנופקטור נקרא נוטר דאם דו סומיי – או בעברית יפה: "גבירתנו של השינה", אך המסעדה ממש לא מנמנמת, ועתירת פעילות.
הארוחה בגינה הגעתי למסעדה הייתה קבוצתית, כך שקשה היה להתרשם מהתפריט הכולל, אך תוכלו לדגום אותו באינטרנט.

התפריט שלנו במחיר קבוע של 50 יורו כלל יין מוסקט בראון ברדרס קליל לטרום ארוחה, מנת פתיחה מצוינת של שלושה שיפודי שרימפס גדולים עטופים בקדאיף עם רוטב קוקוס ופלפל ורוד. מנה עיקרית: עוף צייד צלוי מונח על אנדיב (עולש), כדור מחית תפוחי אדמה, אגס מבושל, ומחית דומדמניות מבושלות.
מי שמכיר בשר צייד יודע שהמנה לא אכזבה – כלומר הבשר היה קשה – מה שנקרא: "מי יתנני עוף".
טארט ט'אטן (עוגת תפוחים הפוכה) אישי עם כדור גלידה היה קינוח נאה.

את הארוחה, הנקראת בתפריט בתרגום מילולי "ארוחת קריצה" או "ארוחת מצמוץ" ליוו יין בורדול בן שאטו דו גאט 2004 – מצוין, וקברנה סוביניון קאזה מריים 2004 ארגנטיני – לא רע, אבל לנו יש טובים לא פחות.
ראיתי בתפריט שמחיר "ארוחת מצמוץ" כזאת הנו 32 יורו, כך ש- 18 יורו הנוספים היו מן הסתם עבור היינות, הקפה והשירות הנעים שקיבלנו בקומה העליונה של המסעדה, ממנה ראיתי אנשים רבים נהנים מאוד בקומה התחתונה של לה מנופקטור, הנראית לי כמסעדה ששווה לזכור אותה ולחזור אליה.

La Manufacture
Rue Notre Dame du Sommeil 12
1000 Brussels
Tel. 00-32-2-5022525
[email protected]
www.manufacture.be








היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה