תביעה ייצוגית נגד אתר מכירות יין – עושק או דאגה לצרכן?

לאחרונה דיווח אתר 'E-food – עיתון כלכלי למקבלי החלטות בענף המזון והמשקאות', על תביעה ייצוגית שהוגשה בבית משפט השלום בתל אביב נגד חברת 'יין להמונים', הידועה יותר תחת המותג Wine Depot (חברה לממכר משקאות אלכוהוליים). טענת התובע היא שהחברה לא מציינת באתר האינטרנט, במהלך הרכישה, את עלות דמי המשלוח, ובכך מפרה החברה הוראות דין רבות ומבצעת הטעיה צרכנית. בכתב התביעה אומנם מודה התובע כי עלות דמי המשלוח מופיעים בתקנון החברה באתר המכירה, אולם החברה אינה מציינת באתר האינטרנט שלה במהלך הרכישה את עלות דמי המשלוח שהצרכנים נדרשים לשלם – לא במחשבון סיכום המוצרים, לא בעמוד ביצוע התשלום, ולא בכל מקום אחר היכול ללמד את הצרכנים על עלות דמי המשלוח.

רק לקראת סיום הקנייה מוצגת לרוכשים שורת חיוב סופית פיקטיבית, המגלה את עלות המוצרים בלבד, שאינה כוללת את עלות דמי המשלוח. לפי טענת התובע, אי ציון דמי המשלוח בשלב זה, הסתרת העלות של דמי המשלוח מעיני הצרכנים ואי הכללתם בחישוב הסופי של ההזמנה, מטעה אותם לחשוב כי אינם נדרשים לשלם עבור המשלוח; דבר שלעיתים מהווה רכיב קריטי בהחלטתם להתקשר ברכישת המוצר עם חברת יין להמונים, או כל חברה אחרת.

עוד טוען התובע, כי לאחר שהצרכנים מזינים את פרטי כרטיס האשראי ומסיימים את הרכישה, מנצלת החברה את העובדה שפרטי כרטיס האשראי של הלקוח, ומחייבת בסכום גבוה יותר מהסכום הסופי לתשלום, שהוצג בסיום ההזמנה מהאתר. התנהלותה זו של ' יין להמונים' היא בניגוד להנחיית הממונה על הגנת הצרכן מחודש ינואר 2007, לפיה בעסקאות מכר מרחוק יש להציג לצרכן את מחיר המשלוח באופן ברור: הן בעמוד הכניסה לאתר המכר מרחוק, והן במחשבון חישוב המוצרים. בנוסף נטען בבקשה, כי החברה אינה מסמנת את המחיר ליחידת מידה של מוצרים רבים שהדין מחייבה לעשות כן.

 שיטת "מצליח"

תובענה ייצוגית היא הליך משפטי ייחודי, בו מתאפשר לאדם אחד לתבוע אדם אחר או עסק, בשם קבוצת נפגעים. המטרה היא לסייע לאדם להתמודד מול עוולה, צרכנית בדרך כלל, הפוגעת בציבור ולא רק באדם פרטני, ולהוות כלי אכיפה אזרחי של הוראות הדין. אלפי תביעות ייצוגיות מוגשות כל שנה לבית המשפט, ומרביתן נועדו להוות כלי לחץ לתובעים ולעורכי דינם להגיע לפשרה, על מנת לפסוק לנתבע לשלם כמה עשרות אלפי שקלים, ואז האיום הגדול בתביעה ייצוגית יוסר.

בעלי עסקים רבים פשוט בולעים את הרוק, נכנעים ברוב המקרים לסחטנות, ומשלמים מתוך שיקולי עלות תועלת. החישוב מאוד פשוט: זול יותר לשלם כמה עשרות אלפי שקלים לתובע, במקום לשלם לעורך דין עבור ניהול המשפט, להגיש כתב הגנה, וכן לבזבז זמן ומשאבים בניהול ההגנה. כמובן צריך להתייחס לפגיעה במוניטין והפרסום השלילי ברשתות החברתיות במטרה ליצור לחץ לסיים את התביעה במהירות. ברוב המקרים גם תיקון הליקוי שלפעמים נעשה בתום לב, לא מספק את התובעים והם לא מסירים את התביעה, כי כל העניין זה עשיית כסף קל לתובע ותמיד לעורכי הדין.

לאחרונה חל שינוי מגמה אצל שופטים רבים שמתעסקים בתביעות ייצוגיות, והם מזהירים מפני תופעות הסחטנות ו'הרוכב החופשי'. לא פעם הם מביעים את מחאתם על כך שהנזק מתביעות קנטרניות הוא כפול – הן פגיעה בבתי עסק, והן חשש שתביעות במקרים מוצדקים כלל לא יוגשו. גם אם על פי החוק הם פוסקים לטובת התובעים, השופטים קובעים שכר טרחת עורכי דין מאוד נמוך, וכך הם בעצם אומרים לתובעים שלא שווה להם להגיש תביעות קנטרניות.

מרבית העסקים נלחמים גם כך על הישרדותם, ובעיקר בתקופה של סגרים וחוסר וודאות, התמודדות עם תביעות ייצוגיות – ובעיקר כאלה שניתנות לתיקון או מתוקנות לאלתר, עלולה להרוס את העסק ולגרום לו להתמוטטות כלכלית.

תגובת עו"ד דרור אפלדורף, שותף ממשרד יעקב סלומון, ליפשיץ ושות', מטעם יין להמונים – Wine Depot

"קיבלנו את התובענה בימים האחרונים, ואנו נגיב לגופה במסגרת ההליך. מחלקת תובענות ייצוגיות במשרדנו מייצגת נתבעים בתובענות ייצוגיות, ואנו עדים להחמרת התופעה הפסולה בעיניי של הגשת תובענות ייצוגיות במיליוני שקלים כנגד עסקים קטנים, שבסך הכול מבקשים להתפרנס בכבוד, תוך ניסיון התובע לנצל את החשש הטבעי של הנתבע מעצם התובענה והעלויות הכרוכות בניהול ההליך, כדי שהנתבע יסגור איתו על הסכם מהיר והתובע יעשה כסף קל.  לצערנו, גם במקרים שמנהלים את ההליך והתובענה נדחית על ידי בית המשפט, בדרך כלל הנתבע לא משופה בגין כל ההוצאות שנגרמו לו, אם בכלל".