תמוז רחמן – על קו התפר בין העולם הישן לחדש

תמוז רחמן אומר כי אינו צלם האוכל הקלאסי. הוא רוצה לצלם צילום מסחרי בנגיעה אישית – יותר צבעוני ויותר משחקים עם שימוש באביזרים ובתאורה

תמוז רחמן בן 34 גדל ולמד ברעות. למד צילום בבית הספר מנשר לאמנות במשך ארבע שנים ומאז עובד כצלם. צילום הדס פרץ
תמוז רחמן בן 34 גדל ולמד ברעות. למד צילום בבית הספר מנשר לאמנות במשך ארבע שנים ומאז עובד כצלם. צילום הדס פרץ

לקראת הפגישה עם הצלם העשירי במניין בסדרת הצלמות והצלמים, איתם נפגשתי כדי לתת כבוד למי שתורמים לכל כתבה בעיתונות ובאתרי אינטרנט: אפרת אשל, אנטולי מיכאלו, אפיק גבאי, דוד סילברמן, איל גוטמן, דן פרץ, דן לב, טל סיון ציפורין, ושרית גופן; עשיתי שיעורי בית.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן

נכנסתי לדף הפייסבוק ולאתר האינטרנט של תמוז רחמן, מצאתי הרבה דינמיות בצילומים שלו, והרבה ידיים שמבטאות תנועה. גם כשהכל מסודר בצילומיו, יש תנועה, ומצאתי צלחת שבורה בצילום עבור מסעדת סנטה קתרינה – שבורה ומסודרת. גיליתי גם תעוזה, למשל לצלם מחבת של קציצות דגים וצלוחית טחינה ריקות וכמעט מנוגבות בלחם או פיתה – ולהעביר תחושה שמישהו אהב מאוד את מה שהיה בצלחת.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן

הסתקרנתי לפגוש את הצלם, ונפגשתי עם תמוז רחמן, בן 34, שגדל ולמד ברעות. הוא למד צילום בבית הספר מנשר לאמנות בין השנים 2008 עד 2012, ומאז עובד כצלם. במהלך הלימודים היה אסיסטנט של צלם הפורטרטים יונתן בלום במשך ארבע שנים ושל צלמת האופנה דנה קרן במשך שנתיים, ונותן להם קרדיט על כניסתו לעולם הצילום. זוגתו היא הצלמת הדס פרץ, ויש להם ילד בן שנתיים. תחילה גרו בלופט בדרום תל אביב ששימש כבית וסטודיו. לפני מספר חודשים עברו למושב גינתון, ועתה הם מפרידים את העבודה מהבית, כשהסטודיו ממוקם ברחוב בן עטר פינת קיבוץ גלויות בדרום תל אביב. ומשהו חשוב, התחביב העיקרי של תמוז הוא סקייטבורד.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן

ספר על הדרך שלך לצילום ועל הלימודים

בתיכון הייתה לנו חבורה צבעונית ומעניינת. חבר אחד התחיל לצלם בפילם, ונוספים הצטרפו אליו. יותר ויותר נכנסתי לכך, והיום אני היחיד שנשאר בתחום. בית הספר בו למדתי, מנשר, הוא ההמשך של בית הספר לצילום קמרה אובסקורה, כשעם סגירתו פתח צוות מהמורים בו את מנשר – בית ספר עם מספר מגמות, שמכוונים בו לצילום אמנות. אני הפכתי לצלם מסחרי, ונהנה על הדרך לשחק באמנות. היום, הרבה אנשים לומדים צילום לבד או בקורסים קצרים, הופכים לאסיסטנטים ורוכשים ידע. אני מרגיש על קו התפר בין העולם הישן לעולם החדש – היום  קשה לבתי הספר למשוך סטודנטים ללמוד במשך ארבע שנים.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן

מה מבדיל אותך מצלמים אחרים?

בעיקר אני לא צלם האוכל הקלאסי, למרות שאנחנו בשוק קטן בו אי אפשר להגיד 'לא עושה', ויוצא לי לא מעט לצלם מנות בסגנון "מסורתי" על מפה לבנה. צילום אוכל  מהווה כ- 40 אחוז מהפעילות שלי. אני מצלם גם המון סטיל לייף וטיפה אופנה. אני יודע לצלם תמונות מסחריות, אבל מה שאני רוצה לצלם זה צילום מסחרי בנגיעה אישית – יותר צבעוני, יותר משחקים, שימוש באביזרים, בתאורה. כשאני מצלם אוכל, לא מדובר רק בהעמדת המוצר, קומפוזיציה, רקעים ואביזרים. מדובר יותר בשפה ויזואלית והאווירה שמתקבלת. זה מה שמסקרן אותי. אפשר להשליך מכך לצילום אנשים ולאופנה. כשאני מצלם אדם, יותר מעניין אותי המסביב ולא פורטרט קלאסי עם הבעה חזקה, או באופנה – לא רק הבגד או יופי הדוגמנית. אני רוצה לדבר את השפה שלי בכל תחום.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן

בוא נדבר על צילום כמו קערית מנוגבת של קציצות דגים וטחינה והקשר לעידן האינסטגרם

התמונה צולמה במסעדת סנטה קתרינה, ולצילומים כאלה צריך תיאום מראש עם הלקוח. הרבה צילומים מיועדים היום לרשתות חברתיות – אינסטגרם ופייסבוק. הרבה חברות מעלות לשם תמונות רבות, ולכן יש יותר אפשרויות לספר סיפור. דרך הרבה תמונות נבנה סיפור, ואם עוקבים אחרי חברה כל יום, מקבלים תמונה אחרת. אז צלחת מנוגבת זה מגרה, כי זה יוצר חוויה ואתה מדמיין את עצמך בסיטואציה. זה לא צילום מסחרי במובן הקלאסי, אבל כן מגרה ונותן אווירה. הפלטפורמה קצת יתר פרועה ומכוונת חוויית משתמש. כמובן שאפשר להראות הכל מסודר ומאורגן – זה תלוי בלקוח.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן

מי מחליט? אתה או הלקוח?

כשאני מגיע ללקוחות, לא תמיד אני כופה את עצמי, ומצלם כפי שנהוג. בסנטה קתרינה צילמתי פעם אחת בסגנון יותר קלאסי, ובפעם השנייה השף תומר אגאי רצה צילום בסגנון כמו של טרי ריצ'רדסון – גס, אמיתי ובועט. הרשיתי לעצמי לצלם עם תאורה לא קלאסית, צלחת שבורה, והצוות רוקד בעת הכנת האוכל. לשם כך נדרש שיתוף פעולה עם הלקוח. החוכמה היא  להתאים הכול ללקוח, ולצלם כמה שיותר עם הכיוון שלך.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן

באיזה כלים אתה משתמש?

אני משתמש הרבה בתאורה מלאכותית. תאורה טבעית מצוינת, אבל הכול צריך לבחור בהתאמה לסיטואציה, למשל אור רך או אור קשה. יש לי כלים וידע, ואני לומד כל הזמן את הכלים, בוחר את אלה שמעדיף, ומשחק איתם. צילום הוא סוג של משחק. לגבי פוטושופ, הצילום הדיגיטלי בניגוד לאנלוגי, לא שלם בלי פוטושופ. המצלמות נותנות מוצר לא סופי, אבל גמיש למשחק. בתמונה הכי טובה שאצלם אתן נגיעה קלה של פוטושופ. המצלמה לא נותנת לי 100 אחוז – העיבוד הוא חלק מטביעת היד שלי.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן

מה ההישג הצילומי הגדול ביותר שלך עד היום?

אישית, צילום לחומוס חליל ברמלה – רומנטיקה במקום בו היינו הרבה כנערים, ואני רואה את זה כסגירת מעגל. בפן המקצועי – צילומי פירות וירקות לשוקית (חברת משלוחים שעובדת ישירות מול החקלאים). אני ממש אוהב את התוצאה שיצאה מהצילומים האלה. כל הזמן אני צומח וגדל במה שעושה, ובלקוחות שעובד מולם. בשבילי הגשמה זה שפונים אלי בזכות שפת הצילום שלי, ולא כי אני נחמד או בגלל המחיר.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן

מה אתה רוצה בהמשך?

להמשיך את מה שאני עושה במגמת התפתחות. לעבוד עם לקוחות טובים וצוותים טובים. לעבוד בצורה מקצועית ורק על הדברים שאני אוהב, ולהמשיך לשחק עם הצילום.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן

מה אתה אוהב לאכול?

אני צמחוני, ומגדיר את עצמי פודי צמחוני. אוהב אוכל ערבי ויווני, ים תיכוני, חומוס, הרבה שמן זית ולימון, אבל גם אוכל 'גבוה' ומתוקים טובים, ואוהב אוכל מיוחד, כמו קרם ברולה עם פטריות פורצ'יני שאנה שפירו עשתה בפיצרוי (ז"ל). במסעדה אני מחפש את המשהו שהוא 'מעבר'.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן

מסעדות ושפים שאתה אוהב במיוחד?

פרונטו ושף דיויד פרנקל – יש לו מגע זהב. הוא עושה שם אוכל איטלקי קלאסי, וגם עכשווי עם טביעת היד שלו. במסעדת דלידה יש שילוב מעניין בין פשוט לגבוה – כמו קרם ברולה עם פלפלים חריפים. בג'וז ולוז יש בישול מחוץ לקופסה. האמת, אני נעלב קצת מאוכל רע.

צילום תמוז רחמן
צילום תמוז רחמן






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה